ומה עם עצם הפז"מ שלך, גבר?
לא מה שחשבתם: הפז"מ הוא קיצור של תופעה גברית מוכרת: שפיכת זרע מוקדמת. איך תתמודדו עם הבעיה? סקסולוג הבית שלנו, עידן מיליצ'ר, מסביר
שפיכה מהירה ( Rapid Ejaculation ) , או בשמה הקודם: שפיכה מוקדמת (Premature Ejaculation) היא אחת הבעיות השכיחות בתפקוד המיני של הגבר, ממנה סובלים כ- 30 - 40 אחוז מהגברים לאורך מעגל החיים. השפיכה המוקדמת מאופיינת כמצב בו גבר, באופן קבוע ובניסיונות חוזרים, מגיע לשפיכה עם גירוי מינימאלי לפני, בזמן או מיד לאחר החדירה.
פליטת זרע מוקדמת(פז"מ, בשפת העם) עלולה לגרום במרבית המקרים לעוגמת נפש לשני בני הזוג. מצב זה עלול להשפיע באופן הרסני על הערך והדימוי העצמי של הגבר והאישה, ולכרסם בקשר הזוגי עד כדי איום על היחסים עצמם.
במהלך השנים התפתח הטיפול בשפיכה מוקדמת ועבר שינויים רבים ומגוונים. בשנים האחרונות נכנס אמצעי נוסף לטיפול בבעיות שפיכה מוקדמת והן תרופות מקבוצת הSSRI-. תרופות אלו מעכבות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין במוח. כ- 75-70 אחוז מן הלוקים בתפקודם, אשר טופלו בתרופות מקבוצה זו, דיווחו על שיפור משמעותי ועיכוב בזמן השפיכה. לתרופות אלו, שבמקור נועדו לטיפול בבעיות פסיכיאטריות, תופעות לוואי לא משמעותיות במיוחד ומשום כך יש מטופלים ובני/בנות זוגם המעדיפים טיפול תרופתי על כל תהליך טיפולי אחר. התרופה היעילה ביותר לעיכוב השפיכה היא PAROXETINE הנמכרת בארץ כ-סרוקסט או פקסט (SEROXAT; PAXXET ). התרופה ניתנת ע"י מרשם רופא בלבד. את התרופה יש ליטול מידי יום והשפעתה נותנת את אותותיה לאחר שבועיים עד שלושה שבועות.
ההצלחה היחסית של הטיפולים התרופתיים החדשים פתחה עידן חדש של מחקרים ושיטות טיפול תרופתיות בשפיכה מהירה. כיום שתי חברות תרופות גדולות עובדות על מחקר עולמי, אשר מטרתו לפתח גלולה ממשפחת ה-SSRI אשר תילקח לפני יחסי מין בהתאם לרצון ולצורך.
חשוב במעמד זה, וקיבלתי פה הרבה על הראש....,להבהיר שאין בתשובתי זו בכדי להמליץ על כדורים כפתרון אידיאלי וייחודי לטיפול בשפיכה מוקדמת. יש דרכי טיפול נוספות אשר אמליץ עליהן ואנסה אותן, הרבה לפני שאמליץ לפנות לטיפול אשר יש בו הכנסה של מרכיב תרופתי כימי לגופינו.
הגורם המיידי לפז"מ הוא חוסר מודעות מספקת לתחושות הפין. הפז"מניקים לא פיתחו מודעות תקינה לתחושות באיבר המין שלהם. ניתן להצביע על מספר גורמים פסיכולוגיים לתופעה זו:
1) ישנם גברים שפשוט מתרגשים בעוצמות כאלה, שאינן מאפשרות להם לשים לב לתחושות הפין שלהם. זה משתנה מאישה לאישה וגם משתנה בהתאם למשך מערכת היחסים.
2) החוויות המיניות הראשונות מאד קריטיות להמשך. יש גברים שניסיונם המיני הראשון היה תחת לחץ ובמקומות לא נוחים- כמו במושב האחורי של האוטו או בסלון של בית הורי בת הזוג, ממש לפני שאלו האחרונים אמורים לחזור הביתה. גברים כאלה גמרו מהר, ואינם מצליחים להיגמל מהרגל זה. לחץ זה נותן את אותותיו ההרסניים בכל פעם שפוגשים בת זוג חדשה.
3) הדאגה העצומה בקשר לביצועים המיניים, גורמת לגבר לחוש שהינו "בתחרות" על כתב 'המאהב האולטימטיבי', במקום להירגע וליהנות מהאקט המיני במלואה.
4) גברים המתרגשים יותר מדי, חרדים או מרגישים אשמה, מתמקדים במחשבות ובתחושות שליליות ושופכים מהר.
ישנן כמובן גם סיבות פסיכולוגיות אחרות לשפיכה המוקדמת, כגון ספיגת מסרים אנטי מיניים בילדות, חוסר ידע ו/או "עודף" ידע מיני עלולים לפגוע בתפקוד המיני ובשפיכה. בנוסף, יש גברים שמאבדים שליטה על רפלקס השפיכה כאשר הם נמצאים עם אישה כזו או אחרת בעוד שתפקודם עם אישה אחרת תקין.
גם על האישה נושא השפיכה משפיע. מחקרים מצביעים על כך שליקויי בתפקודו המיני של הגבר, פוגע גם בתפקודה המיני של האישה! אישה שבן זוגה הוא פז"מניק, עלולה להרגיש לא מושכת, לא מינית. דימויה הגופני והנשי עלול להיפגע. הבחורה עלולה לפתח גם היא קושי בתפקודה המיני, להימנע ממין ולהתרחק מבן הזוג.
אם הגבר מצוי בזוגיות, רצויי שהתהליך הטיפולי יכלול את שני בני הזוג. גם
הדרך היעילה והנכונה- מעבר ל"תרופות הפלא"- לטיפול בשפיכה מוקדמת היא מתן הדעת למרכיב האישי והזוגי, כלומר טיפול בקושי תוך שיתוף, קירבה ותקשורת הכוללת חלוקה הדדית של צרכים, רגשות וצרכים.
שיתוף מעין זה של בני הזוג, יאפשר הגעה לסיפוק באופן התואם את צרכי שני בני הזוג במיטה ומחוצה לה, ללא כל קשר למתן תרופה זו או אחרת. הייתי ממליץ לך ולאשתך לפנות למרפאה לטיפול מיני על-מנת לטפל במצוקתכם. ודווקא כאן יפה שעה אחת קודם.
האם יש סיכון ביחסי מין אוראלי בין גברים או גברים ונשים ללא אמצעי מניעה?
קיום יחסי מין אוראלי הוא למעשה קיום יחסים שבהם מעורבים הפה והלשון ואיברי המין של הצד השני. בשפה עממית יחסים כאלו נקראים "ירידה", "מציצה" "צלילה" "ליקוק" ועוד.
באשר למחלות מין, מגע מיני אורלי מסוכן הרבה פחות מאשר מגע מיני אנאלי או נרתיקי.
לגבי איידס, שפיכה בפה מגבירה את הסיכון, ועל כן מומלץ להימנע מכך. ניתן להשתמש בקונדום בעת
מגע מיני אורלי, אולם הדבר בהחלט לא נוח. במקביל, יש לזכור כי לא הוכח מעבר של הנגיף במגע, בחיבוק, בנשיקות, ואפילו לא באוננות הדדית.
לגבי כלמידיה וזיבה-,מגע אוראלי, עם נוזלי גוף נגועים יכול לגרום להידבקות בחיידק . אפילו נגיעה בהפרשה ואז נגיעה בעיניים יכולה להדביק את העיניים. לגבי הרפס- כאשר ההרפס פעיל, מגע מיני אוראלי באיבר הנגוע, יגרום להדבקה. יש להזהר גם מיבלות באיברי המין (קונדילומה)- תופעה שכיחה ואפשרית במגע מיני אוראלי.
על-מנת להפחית את הסיכון בהדבקה יש לנקוט את הצעדים הבאים: קיום יחסי מין אוראליים רק אם אין חתכים, פצעים ו/או זיהום בפה ומסביב לו, בלי שנוזל הזרע או הפרשת הנרתיק יגיעו לחלל הפה (דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי). ותמיד ניתן לקיים יחסי מין אוראליים עם אמצעי הגנה- קונדום. אתם יודעים, אף אחד לא הבטיח שיהיה כיף. אבל בכל מקרה, הסיכון במין אוראלי הוא נמוך אך ההחלטה אם וכיצד להיזהר שייכת לכם.
יש גם לכם שאלה בנושא סקס ומיניות?שלחו לכאן את השאלות שלכםוסקסולוג הבית ישיב בשמחה
נא להמתין לטעינת התגובות
