ההמומה 2
מיכל גבריאלוב, סיגי מ"האלופה", עדיין בשוק שהיא חלק מהקאסט. היא המומה מזה שמזהים אותה ברחוב. אבל היא הכי בהלם מזה שנתנו לה להתנשק עם כל שחקני הכח ירושלים
מיכל גבריאלוב עדיין לא יודעת מאיפה זה בא לה. היא מתקשה לעכל את העובדה שמזהים אותה ברחוב, שליהקו אותה ל"האלופה" ושהחזירו אותה ל"האלופה ."2 והיא הכי מבולבלת מהסצנה שבה מנשקים אותה כל כדורגלני הכח ירושלים (בסדרה,( כולל החבר שלה לשעבר (בחיים) ואלון מזרחי, כבונוס. בינתיים, כדי להירגע, היא מעריצה את הראל סקעת ואת צופית גרנט.
אפילו בתוך הסרט הנע של צילומי "האלופה ,"2 צצה לה סצנה אחת בהשתתפות מיכל גבריאלוב, שתיחקק בזיכרונה לעוד שנים רבות. לא רק משום שנאלצה להתנשק עם בן זוגה לשעבר מרטין אומנסקי, בפעם הראשונה מאז נפרדו, אלא משום שהייתה צריכה לעשות זאת עם כמה וכמה שחקנים. בו זמנית.
"תום מתחיל לקנא לסיגי ואז יש לו פנטזיה שהיא כאילו עם כל הקבוצה," מספרת גבריאלוב במבוכה. "זה חלום שלו שמתחיל בזה שאני עומדת בתא ההלבשה ואז טוקו, זאת אומרת מרטין,
מיכל גבריאלוב, המוכרת לחלק ניכר מקהל צופי הטלוויזיה בישראל כסיגי מ"האלופה," לא מאמינה. באופן כללי, היא פשוט חיה בתחושת הלם מתמשכת. לחן השובה שלה ולרוך הילדותי נוסף, באופן בלתי ניתן להסרה כמעט, גורם ההפתעה. היא מופתעת כשעוצרים אותה ברחוב, היא נדהמת כשהיא רואה את דמותה על שלט חוצות. מעבר לכל זה היא עדיין לא מאמינה שמישהו העז לתת לה תפקיד ראשי בטלנובלה.
"עברתי תהליך ליהוק מפרך של מצ'ינג ואינספור אודישנים ועברתי גם אודישנים לתפקיד של דריה," מגלה גבריאלוב. "לא היו סגורים לגביי. וגם אני עד סוף הליהוק, עד שאמרו לי 'תקשיבי, את בפנים,' לא האמנתי שאני מתאימה לתפקיד הזה. לא ראיתי את עצמי עושה את זה, לא האמנתי שאני צריכה להיות סיגי."
למה לא?
"כי שפטתי את עצמי. היה נראה לי שהדמות הזו היא של סינדרלה כזאת, כל כך אחרת ממני, לא ראיתי את עצמי שם. דמיינתי יפהפייה כזו ושברירית."
אז בעצם הפתעת אפילו את עצמך?
"ממש. אני חושבת שזה היה אומץ ללהק אותי שם. זה לא היה ברור מאליו. אחרי תחילת העבודה התחלתי לקבל תגובות. ראיתי שאוהבים את סיגי והתחלתי להביא יותר דברים מעצמי".
גבריאלוב (26) פוגשת אותי לא רחוק מביתה שבלב תל אביב, אחרי יום צילומים לסדרה המדוברת של דנה מודן ושבי גביזון, "אבידות ומציאות." נראה שהיא עדיין מרחפת מהחוויה. התפקיד שאותו היא משחקת שם לא גדול, אפילו קטן לדבריה, אך מספיק כדי לעשות לה את היום. למרות "האלופה," על שתי עונותיה בהוט, שלה קדמה עונה של "טלנובלה בע"מ" ותפקיד של מכשפה ב"הקוסם" במסגרת קדחת החנוכה, גבריאלוב עדיין הולכת לאודישנים ונאבקת על התפקיד הבא.
"הייתי באודישן לא מזמן," היא מספרת, "ולפני שהתחלתי את הטקסט התחילו לדבר איתי עליי ולשאול 'אז איך את בחיים,'? אמרתי: 'מה!? אני מצטערת, לא הכנתי, לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני לא רגילה לזה.' בסוף התחלתי לבכות. כל כך ייבשו אותי. רק אחר כך נפתחתי."
התקבלת?
"לא."
העובדה שאת מוכרת עוזרת לך באודישנים?
"כן, זה עוזר לי, כי אנשים יודעים שעשיתי משהו, שאני יכולה, שהתמודדתי עם טקסט ואני יודעת לעבוד. וזה גם כיף כי המלהקת כבר מכירה אותך. כשאתה בא אנונימי זה יותר קשה."
זה יכול גם להפריע?
"לא נראה לי, כי כשאני באה ואני עושה קטע זה לא נופל מאף אחד אחר. זה שאני עושה טלנובלה זה בסדר, אבל אני חושבת שאני מראה שאני יכולה לעשות גם דברים אחרים."
ומה עושים כשאין כלום?
"לא עושים. לקחתי חופש, אחרי התהליך הזה הייתי צריכה להיות קצת בבית, לחשוב. אתה עובר הרבה ואתה צריך רגע. עברתי תקופה של שינוי ופרידה אחרי 'האלופה,' אז גם הייתי צריכה לעבור לבית משלי. קודם גרנו ביחד, מרטין ואני. אז בהדרגה התחיל 'הקוסם' וטסתי לתאילנד לשלושה שבועות. אחרי 'האלופה' רציתי קצת שקט."
אין פחד להיעלם מהעיתונות, מהעין הציבורית?
"הפחד הזה עוד לא קיים אצלי. אולי זה יקרה, לא חשבתי 'יו, אני לא אהיה ב'רייטינג' באיזו תמונה,' אני מבינה שזה עוזר, אבל אני חושבת שאם אנשים רואים מה עשיתי, זה מספיק."
ופחד מהמחר? את חושבת על עתיד?
"כן, זה מטריד. כי המקצוע הוא כזה שיש עבודה לכמה חודשים ואז פתאום אין לך. כבר היה לי דבר כזה, כשאחרי 'טלנובלה' פתאום לא היה לי כלום. ואז אתה עובר מאפ לדאון. אין לי את השגרה היומיומית של תיאטרון, למשל, כמו שיש להרבה שחקנים שבשבילם הטלוויזיה זה רק ערך מוסף."
התיאטרון חסר לך מאוד.
"כן. אני מאוד רוצה."
ולמה זה לא קורה?
"אני חייבת להודות שאני לא פושרית, לא עשיתי שום דבר כדי שזה יקרה. אני לא הולכת לאודישנים, לא שולחת קורות חיים. אני צריכה לעשות את זה. כנראה יש פחד שאתה לא מספיק טוב."
זה רודף אותך העניין הזה, את חושבת שאת לא מספיק טובה?
"יש קונפליקט פנימי כזה. יש את הצד שאומר אתה טוב, ויש את המקום שאתה מרגיש שאתה לא מספיק טוב. נראה לי שזה פחד שיש לכל בנאדם."
נראה לי שאצלך זה קצת יותר.
"מה שקורה איתי זה ממש מעבר לכל הציפיות שלי. הייתי בטוחה שאחרי בית הספר למשחק אני אתברבר כמה שנים, אכנס לדיכאון ואחליט בסוף שזה לא בשבילי. לא תכננתי שזה באמת יקרה. מאוד רציתי שזה יקרה, אבל עוד פעם החוסר ביטחון הזה. 'מי ירצה אותי, אני לא מספיק טובה."'
ולמי את מספרת על כל הדברים האלה?
"למטפלת שלי."
גם בזוגיות את חסרת ביטחון, יש לך מעצורים?
"גם, לא רק. יש לי הרגשה שאני יוצאת ממש חסרת ביטחון בריאיון הזה. אני בסדר, אני לא כזאת."! גבריאלוב לא רוצה לספר אם יצאה עם מישהו מאז הפרידה ממרטין אומנסקי. לדבריה, היא "מנסה ליהנות מחיי הרווקות," ותודה ששאלתם. למתעניינים, אגב, שמראה הילדה הטובה לא יטעה אתכם - חתונה היא לא הסיפור כאן. "הטראומה של חיי זה חתונה," היא אומרת, נדהמת כשאני מנחש אחרת. "אני ממש אנטי מחויבות. אתה אומר לי חתונה נהיית לי צמרמורת. לא נראה לי שאני מוכנה לזה. נראה לי שכשמתחתנים נגמרים החיים."
גישה קצת גברית, לא?
"יש תאוריה שנשים יותר לחוצות חתונה. אני לא אוהבת את זה אצל נשים, חורה לי. כאילו מה? את לא יכולה לעמוד בזכות עצמך."?
ההורים שלך התאכזבו כשנפרדת ממרטין?
"אני מאמינה שכן. כמעט ארבע שנים היינו יחד ואני חושבת שהפרידה הזו הייתה משהו לא צפוי במיוחד למשפחות שהיו כבר במצב של 'נו, מה קורה.'? גם אותי זה הפתיע. זה לא משהו שתכננתי לעשות. אפשר להגיד שמצד שנינו זו אחת ההחלטות הקשות שעשינו. החלטה בוגרת, קשה, נתנו עוד צ'אנס, זה היה תהליך."
ואז חתכתם ועברת?
"ואז עברתי דירה והקשר נותק לאט-לאט. למרות שמבחינת הכלבה שלי מרטין זה אבא שלה לכל דבר. רק אומרים לה 'איפה מרטין,'? היא מחפשת ונובחת. גם כשטסתי לתאילנד היא הייתה אצלו ובכל הזדמנות שיש הוא מתקשר ואומר שבא לו לראות את בתיה (הכלבה - ל"א) והוא בא, אני לא יכולה לא לתת לה לראות אותו. זה אשכרה כמו גירושים."
אין מצב שתחזרו?
"מי יודע. לא יוצאת בהצהרות."
נראה לי שהיית רוצה.
"אני אף פעם לא אומרת לא. אני לא מתכננת כרגע. הוא בנאדם מדהים".
מאז הפכה גבריאלוב לסיגי היא אורחת קבועה בסלון של רבים מאיתנו. אנשים עוצרים אותה ברחוב (להפתעתה, כמובן,( מחבקים אותה ונוזפים בה על דברים שעשתה על המסך.
את מאלה שניגשים לאנשים שאת אוהבת?
"לא, זה מאוד מביך אותי. יש אנשים שאני מתרגשת ממש. למשל ב'אבידות ומציאות' עשתה איתי סצנות צופית גרנט. אני הכי גרופית בעולם, הצטלמתי איתה והכול. זה היה לי כבוד גדול."
מי עוד?
"אני אוהבת את הראל סקעת."
את סקעתית בנשמה?
"יש לי קטע שבילדות לא הייתי ילדה שמעריצה. אח שלי היה טיפוס שכשהיה אוהב מישהו היה תולה פוסטרים שלו, ויודע את הריקודים ואת המילים ואני כאילו ממש לא. ופתאום, מאז שגדלתי, שואלים אותי את מי הערצת והבנתי שפספסתי את תופעת ההערצה. אז החלטתי שאני מעריצה את הראל סקעת ואת צופית גרנט. יש לי את הדיסק של הראל, הלכתי להופעה. אני נהנית מזה."
היה כיף לחזור לסיגי, או שהרגשת שדי?
)"חושבת) דווקא היה כיף. למרות שעדיין, כמה שבועות מאז שהתחלנו לצלם, אני חושבת שאני לא ממש מכווננת עליה. עבר עליה משהו, ועדיין לא ברור לי מה. אחרי הכול, עבר זמן וגם הסיטואציות הן קצת שונות."
סליחה על השאלה, אבל זו טלנובלה בתכל'ס. למה להשקיע, לחפש כוונות, מטרות?
"זה מעניין אותי, למרות שהכול די בחוץ ודי ברור בז'אנר הזה. אבל אותי מעניין להבין למה. פתאום יש משפטים ואני אומרת: 'למה היא אומרת את זה.'? יש משפטים שאני אומרת: 'היא לא תגיד אותם.' אני מבקשת לשנות בקטנה ניסוח או משהו. חייבים להבין למה משהו קורה."
היה לך ברור שתצטרפי ל"האלופה ?"2
"כשידעתי שזה קורה רציתי להיות בפנים. אם לא הייתי רוצה לא הייתי עושה, למרות שאי אפשר לסרב לכזו הצעה. גם לעבודה לאורך זמן, גם למסגרת, גם לפרנסה. אולי אחרי 'האלופה ,'2 אם יציעו לי עוד פעם כזה ז'אנר, אני אוותר."
יש הרבה אנשים שמלהקים אותם לטלנובלות כי הם יפים ו"נכונים," אף על פי שהם לא ממש שחקנים? הרי את למדת שלוש שנים ועשית אינספור אודישנים, ואם היית עדי הימלבלוי או מייקל לואיס יכול להיות שהיה לך הרבה יותר קל.
"אני לא חושבת שמלהקים את עדי רק בגלל שהיא יפה, אני מאמינה שהיא מביאה איתה דברים. אני באמת לא עומדת מולם, אז אני לא יכולה להגיד. יש תופעה כזו של ליהוק של אנשים לא מנוסים, אבל אני חושבת שזה לא שהם לא במקצוע הנכון. הם פשוט צריכים להשתפשף יותר. משחק זה מקצוע ובשביל לדעת לעשות את זה צריך ללמוד."
ומה השאיפה המקצועית שלך?
"חשוב לי שיידעו שאני מצחיקה. גם בבית הספר למשחק אמרתי דבר ראשון שאני מאלה שעושה צחוקים עם החבר'ה. כשאני אומרת משהו שמצחיק מישהו, זה עושה לי טוב בצורה מדהימה, אני מתמלאת מזה. זה ממקום שכשמחייכים סביבי הכול בסדר."
ומה את חושבת שהתדמית שלך, בסופו של דבר?
"אני מאמינה שחשוב שתהיה לי תדמית, אבל אני לא חושבת שיש לי כזו עכשיו. כשאומרים 'מיכל גבריאלוב' אני לא יודעת מה עולה לאנשים בראש."
זה טוב או לא?
"לא יודעת. אולי זה טוב שזה משהו שלא גובש עדיין. אולי אני בעצמי לא סגורה על מי אני."
נא להמתין לטעינת התגובות
