קולב במשבר
עדו ברטל, עד לפני שבועיים סטודנט אנונימי למשחק, מאיים להפוך למייקל לואיס החדש בטלנובלה "בובות". בחיים האמיתיים הוא נאלץ להתמודד עם זיכרונות הילדות כנער כבד משקל שנדחה על ידי הבנות
בפתח הסופר השכונתי שבקרית קריניצי שברמת גן עומדות בשישי בצהריים שתי נערות חביבות במדי צופים. את הלקוחות הן מקבלות בהזמנה לאירוע מיוחד שייערך בקרוב למען שלושת החיילים החטופים. בין ניסיונות השכנוע המביכים שלהן מיידעת א' את רעותה ס' ש"עדו מ'בובות' היה פעם בשבט שלי והוא חבר של אחי הגדול." "אני לא מאמינה"! משיבה לה ס,' "איך פספסתי את זה"!?
לבנות שבט רעים אכן יש סיבה להתלהב, ולא רק בשל האירוע
הרגשת ניצחון?
"אני לא מת על זה, כי אני לא אוהב כשנועצים בי עיניים, אבל אלה החבר'ה שלי והם יודעים מי אני, אז זה היה יחסית בסדר."
אתה יודע שמה שאתה אומר עכשיו קצת סותר את המקצוע שבחרת בו?
"זה לא שיש לי בעיה להתפרסם."
אז?
"קצת מוזר לי להעיד על עצמי, אבל אני מעדיף להצטנע על פני להיות באור הזרקורים. לעומת זאת, אני אוהב מאוד לעשות את מה שאני עושה, אז אני לא רוצה לוותר על כל זה בגלל זה."
מי שכבר הספיק לצפות בברטל בוודאי יתקשה להאמין לנתון הבא: עד לפני שלוש שנים הוא שקל 120 קילו, כמעט כפול ממשקלו הנוכחי. "מהיום שאני זוכר את עצמי הייתי שמן," הוא נזכר, "אני לא מכיר את עצמי אחרת."
איך קרה השינוי?
"הגעתי למסקנה שדי, הספיק לי להיות שמן, במיוחד כי זה לא בריא, והחלטתי שזהו ואני שם לזה סוף. אבל בין לרצות לבין שזה יקרה הדרך עוד ארוכה. כשאתה מתגבר על היצר ולאט לאט מתחיל לראות את השינוי, זה מחזק מאוד ונותן המון כוח."
זה עדיין לא פשוט.
"הכי קשה היה להחליט, אבל ברגע שהחלטתי זה הכי קל. גם היום אני עדיין אוכל בזמן ומסודר, ואני נמנע מדברים מיותרים. בסופי שבוע אני מרשה לעצמי יותר."
בתור ילד שמן זה פגע לך בביטחון? בחיי החברה?
"תמיד היה לי ביטחון גם כשהייתי שמן וגם אחרי שרזיתי. לא השתניתי ולא הפכתי לאדם אחר. חיי חברה תמיד היו לי, ואני חושב שזה לא פגע לי בהם. חשוב לי להבהיר שכשהייתי שמן באמת הייתי שלם עם עצמי. לא היתה לי בעיה במראה החיצוני שלי. את השינוי החלטתי לעשות בעיקר כי זה לא בריא."
זה השפיע על יחסיך עם בחורות?
"זה שטחי, אבל כן."
ועכשיו כשאתה רזה הבחורות עושות לך חיים קלים יותר?
"נכון שהולך לי בקלות יותר ויש יותר עניין מצדן, אבל לא באופן קיצוני. לצערי, ככה זה היום. אני חושב שאם הייתי רזה חיי המין שלי היו טובים יותר, ואני גם בטוח שזה פגע. אבל עם כל זה שהייתי שמן זה עדיין אפשרי אם רוצים."
הקוראות שכבר הציבו לעצמן מטרה לחזק את הביטחון העצמי של הכוכב החדש, יכולות להירגע. בשבעת החודשים האחרונים ברטל צמוד לחברתו לספסל הלימודים דנה לרר. "יש בינינו אהבה גדולה, והיא לא תישבר בקלות. מעבר לזה שאנחנו מפרגנים מאוד זה לזה, אנחנו לא נלחמים על אותו תפקיד ולא על אותו מקום. חוץ מזה יש לנו הרבה במשותף, יש לנו הרבה דברים לחלוק יחד, וגם אני לומד ממנה המון."
מה למשל?
"יש תכונות שיש לה שהייתי רוצה שיהיו בי. היא תמימה במובן החיובי של המילה וגם קלילה יותר. אני מחושב יותר והיא מתייחסת לדברים כמו שהם, יותר בנוח ובקלילות יותר. אני תמיד חייב להבין מה עומד מאחורי כל דבר שקורה, והרבה פעמים זה מבאס יותר. אלו שני דברים שהייתי רוצה בשביל עצמי ובשביל הכיף שלי בחיים."
לפחות על דבר אחד בעניין הקריירה ברטל יכול להסיר את חששו: לפני שנתיים הוא השתחרר משירות צבאי ממושך של שלוש שנים וארבעה חודשים במסגרת גרעין נח"ל, כך שאם ראש מועצה חדש יחליט לצאת נגד תופעת ההשתמטות, או צה"ל יחשוף שוב את נתוני הגיוס - אותו לא יחרימו.
עלתה בך המחשבה לוותר על השירות הצבאי?
"לא, זה משהו שלא צריך לוותר עליו, בטח לא בתקופה הזאת של היום."
כששני ההורים שלך הם אנשי צבא, לא נראה לי שיש הרבה אופציות.
"ברור שזה חלק מהעניין אבל לא רק. כשאתה רואה כל הזמן את אבא שלך במדים בתור ילד וגם כשאתה גדל, זה משפיע עליך. ובלי קשר להורים שלי, היה ברור לי שאני אעשה צבא".
אתה יכול להבין שחקנים שמחליטים לוותר על שירות צבאי כדי לקדם את הקריירה שלהם?
"לא, ובלי קשר אני חושב שעדיף להיכנס לתחום הזה בגיל מאוחר יותר כשאתה בוגר יותר. הצבא בהרבה מקרים מבגר ומעצב אותך. חוץ מזה שאף אחד לא בורח, ולכל דבר יש את הזמן שלו. המקצוע הזה לא חשוב יותר משל אחרים."
ואיך מהנח"ל מגיעים לניסן נתיב?
"לקראת סוף השירות הצבאי ביררתי מה המקום הכי שווה והכי טוב ללמוד בו. ושמעתי על ניסן נתיב מאנשים, אז החלטתי לנסות. אמרתי לעצמי שאנסה ואין לי מה להפסיד. מקסימום לא אתקבל ואבדוק אופציות אחרות, או שאטוס לחו"ל ואחזור בכוחות מחודשים. בסופו של דבר, אחרי אודישנים מפרכים הודיעו לי שהתקבלתי ומיד התחלתי ללמוד."
אני מניח שהאווירה בסטודיו למשחק שונה מזו שבנח"ל?
"היא שונה, אבל בניגוד לתדמית שיש לבתי ספר למשחק אף אחד שם לא רוצה להרוג אף אחד. זה באמת סטודיו מדהים כמו משפחה. בכל יום אתה לומד דברים חדשים."
בטלנובלה החדשה ברטל מגלם את דמותו של דוגמן צעיר ששמו אדם, המשקיע את עיקר האנרגיות שלו להפוך למפורסם. במציאות ברטל במסלול הנכון בדרך לפריצת גדרות האנונימיות ולהפוך לכוכב נוער, אפילו שהוא לא בטוח שזה הכיוון שהוא מייחל לו. "אני לא רוצה להיתקע על נישה אחת," הוא אומר "אני רוצה להרחיב את היכולות שלי בתחום הזה."
בימים אלה הוא עדיין גר בבית עם אמא ואבא, כי "בשלב הזה עדיף לי להישאר פה כדי לא לבזבז כסף," הוא מסביר את הבחירה. הוא מיוצג אצל זוהר יעקובסון שאחראית בין השאר גם לגידולם ולטיפוחם של יהודה לוי, רן דנקר, אושרי כהן ועוד, ובחרה להמר גם על הבחור הצעיר.
אין לך חשש להיחשף לראשונה בטלנובלה?
"הייתי רוצה שישפטו אותי לפי היכולות שלי ויסתכלו עליי כשחקן. מבחינתי, זה כמו בית ספר שני. אני מבין איך דברים פועלים, ולראות את זה אחר כך על המסך זה כיף. בתור סטודנט אני גאה מאוד ומרוצה. אני מרגיש בר מזל שאני יכול ללמוד וגם להתפרנס מזה."
איך קיבלו את זה בבית ספר?
"בבית ספר לא אוסרים עליי שום דבר. הם רק דואגים שזה לא יפגע לי בשעות הלימודים. גם אל תשכח שזו פרנסה, והם לא רוצים לפגוע לנו בה."
אתה אוהב את התוצאה?
"אני אוהב את מה שיצא, ואני מסופק מאוד."
המבקרים מסופקים פחות.
"האמת שלא יצא לי לקרוא. חוץ מזה בשביל מה אני צריך את זה? כדי להתבאס? אם המבקרים לא אוהבים, אז שלא יאהבו, העיקר שאני אוהב את מה שאני עושה."
כבר היו סצנות אינטמיות?
"עוד לא היו, אבל אני בטוח שיהיו ואני בטוח שזה יהיה כיף. בעיקר אני רוצה לעשות תפקידים שירחיבו אותי בתור שחקן. אני יכול להגיד לך שאני לא אעשה לא סרטי פורנו."
לעשות לא, אבל לצפות?
"יש לי חברה, למה אני צריך את זה"?
לא יודע. אז רן דנקר צריך להתחיל לחשוש?
"עם ההצלחה של רן דנקר אי אפשר להתווכח, ואין לי כוונה להזיז אף אחד."
נא להמתין לטעינת התגובות
