כולם הריחו דם: רוברטו בן-שושן שופך את הלב
רוברטו בן-שושן היה צריך שנה וחצי כדי לאסוף את עצמו מהקרשים. הוא כבר לא חושב שהוא שולט בתקשורת, לא רוצה שמוזיקאים יפנו אליו ולא כועס על הדוגמניות שעזבו אחרי תחקיר "עובדה" (לכל אחת יש תחליף). מונולוג של סוכן
דוגמניות הלכו, אחרות באו במקומן, שותפים התחלפו, אבל הנאמנות לחברים נשארת. וזאת בדיוק הסיבה שאחרי שעות של שיחה בטון נינוח ומפויס, קופץ לו פתאום הפיוז. "אם בדקתי את הרקע של אסי ועקנין?", יורה רוברטו בעניין האיש שסיבך אותו עד הצוואר.
"מה אכפת לי הרקע? אסי הסתכל על הרקע שלי? הרי הוא נכנס לעסק עם שותף שנכשל כל כך הרבה פעמים. היו לי חובות מפה עד להודעה חדשה. מי אני הייתי בכלל? באתי ממשפחת שטראוס? אני ממשפחת אצולה? לא. רוברטו היה שווה כמו פיפי. הבן אדם האמין בי ואני מכבד את מי שמכבד אותי. גם היום אני לא בודק את השותפים שלי. אחי, חברים זה חברים. גם שמצליחים וגם כשיש בעיות. צריך להתמודד איתן. זה אולי בעוכריי, אבל אני הולך עם החברויות שלי עד הסוף".
זה קרה לו אחרי שנים של טיפוס סיזיפי לצמרת, שנים שבהן לא היה לו כלום והוא רצה הכל. אסף דוגמניות מהרחוב, השקיע כספים, נכנס לחובות והסתכסך עם קולגות, עד שהתבסס בהדרגה כאחד מסוכני הדוגמניות המובילים בארץ-מי שחתום על הפיכתן של שרון גניש, מורן אטיאס, אגם רודברג, ליהי אלון, רותם סלע ומאיה בוסקילה להצלחות כלכליות.
ואז, כשהבאזז סביבו כבר היה כל כך גדול, הגיע התחקיר ההוא שטרף את כל הקלפים. הפרומואים ל"עובדה" של אילנה דיין פומפמו בערוץ 2 ללא הפסקה, הבטיחו לחשוף איומים על דוגמניות, עסקים לא כשרים וחבירה לעבריינים.
"רצו שמועות מטורפות", מדבר רוברטו (39) על הימים שהיה מעדיף להדחיק, "המתח הזה הרג אותי. הרגשתי שאני משתגע. לא היה לי מושג מה הולכים להגיד שם. רציתי כבר שישדרו את התוכנית והפרומואים יפסיקו. הרגשתי כאילו אני חי בתוך סרט. זאת היתה תקופה קשה עבורי. כולם הריחו דם ואהבו את זה.
הנה רוברטו שהגיע משום מקום ותפס פוקוס הולך ליפול סוף סוף. ככה זה במדינה שלנו. אוהבים להרים ואז להפיל", הוא אומר ונשען לאחור על כיסא המנהלים במשרדו החדש והמעוצב ברמת החייל, מרחק פסיעה ממשרדי "קשת" ו"רשת ".
התוכנית המדוברת התמקדה באסי ועקנין, ישראלי שחי בלוס אנג'לס ועל פי התחקיר השתלט על הסוכנות של רוברטו. ועקנין, כך נטען, השתמש בסוכנות כמכבסת כספים, איים על דוגמניות שרצו לעזוב, פתר סכסוכים מקצועיים באמצעות בוררות בעולם התחתון, היה מעורב בעסקאות סמים בינלאומיות וכיכב ברשימות המבוקשים של האף.בי.איי.
"פתאום כל העיתונאים שכתבו עליי מהיום הראשון שאני גדול וענק התחילו לכתוב שאני רשע, מושחת ולא משחרר את מאיה בוסקילה מהחוזה שלה. עיתונאים שעבדתי איתם מהיום הראשון הפנו לי עורף. אבל שלא תבין, אין לי טענות. גם אני השתמשתי בתקשורת. זה דו כיווני. היום אני מבין את זה".
בכל פעם שרוברטו בן-שושן שומע את השיר "מהרי נא" של אהוד בנאי הוא מקבל פריחה. המילים שפותחות את השיר-"הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה, הוא שוכב על ספה בבית הוריו. . .", מחזירות אותו תוך שנייה לתקופה שאותה הוא מגדיר כ"עלובה ביותר של חיי".
זה היה אחרי שגרף חובות של עשרות אלפי שקלים מכישלון המינימרקט התל אביבי שהקים ואחרי התמוטטות "חביתוש", דוכן לממכר כריכים שפתח באשדוד. בגיל 24 הוא נאלץ למכור את עסקיו, הדירה באשדוד והרכב, שאותם קנה בפזיזות בטרם הרוויח שקל, וחזר לישון מושפל על הספה בסלון הקטן של אמו בבת ים.
במשך שלוש שנים הוא היה חסר כל. בשביל לשרוד את היום נאלץ לבקש 50 שקלים מאמא, שעבדה בחנות בגדים. בתוך הייאוש הגדול הזה פנטז כיצד הוא משנה את גורלו וכובש את העולם.
"הרגע שהכי הפחיד אותי היה בלילה, כשהטלוויזיה הפסיקה לשדר. ברגע הזה הייתי שוכב בספה בסלון ושוקע במחשבות. הייתי אבוד. היו לי חיים של כלומניק. קמתי בארבע אחר הצהריים ויצאתי עד שש בבוקר בשביל לברוח מהמציאות. זאת היתה תקופת הבילויים הכי עצובה של החיים שלי. אמא שלי היתה מסתכלת עליי עם מבט של 'לא הולך לילד שלי כלום' והיתה שואלת בעדינות 'למה אתה לא עושה משהו?'.
לא הצלחתי להרים את עצמי אפילו לחלק עיתונים בתור שליח. שנתיים הייתי מובטל והסתובבתי עם עננה שחורה מעל הראש. הייתי במצב נפשי גרוע. הדבר היחידי שהלך לי איתו היה בחורות, אבל זה לא ניחם אותי. אחרי כמה דייטים הייתי חותך מהן בשביל שלא יגלו שבעצם אין לי כלום. מה יכולתי לעשות איתן? להביא אותן לישון איתי בספה? התפתח אצלי חוסר ביטחון והכישלון רק נדבק ונדבק
השינוי החל ביום שבו גילה רוברטו, כמעט במקרה, את עולם האופנה. "חיפשתי עבודה בתור סוכן מכירות כדי שתהיה לי עבודה עם רכב צמוד ונתקלתי במודעה שמחפשים סוכן דוגמניות בסוכנות קיקיונית", הוא מספר.
"התחלתי לעבוד שם ומהר מאוד החלטתי לפתוח סוכנות משלי". אז הוא פתח. לא אחת, אלא שלוש סוכנויות קטנות בהשקעה של מאות אלפי שקלים שלווה מאחותו וחברים, אשר נכשלו כולן בגלל תוכנית עסקית לא בשלה. בדרך הוא דאג להטריף את התקשורת ובעיקר את המתחרים, כשהתגרה בהם בראיונות, התנהל בצורה כוחנית ומשך אליו אש מכל הכיוונים.
"הייתי מלווה את הבנות לאודישן ומול הפנים שלי היו אומרים להן 'למה שלא תלכי ל'לוק' או ל'יולי'? למה שלא תמצאי לך סוכן אמיתי?'", מספר רוברטו. "כשאף אחד לא ספר אותי, שלחתי לעורכת'לאשה' מכתב בחרוזים וכתבתי לה 'מתי תשימי את שרון גניש על השער שלך? כשהיא תהיה בת 70?'. זה הצחיק אותה וקיבלתי שער".
מהר מאוד גילה רוברטו את כוחה של התקשורת. הוא הידק יחסים עם העיתונים, בעיקר עם כתבי הרכילות, ושיגר על בסיס יומי עדכונים שוטפים-מה אכלו בנותיו, איפה הסתובבו ובעיקר עם מי. תוך ניצול שיטתי של הצמא התקשורתי לסיפורים פיקנטיים, הוא הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמחוזרות ביותר בתעשייה המקומית.
השיטה שלך, למעשה, היתה לייצר פרובוקציות דרך מדורי הרכילות. "נכון. עשיתי פרובוקציות שהאמנתי בהן. שאלו אותי 'אתה רוצה להיות כמו בטי רוקוואי?' ואני הייתי עונה 'לא. אני רוצה להיות יותר גדול. אני רוצה להיות כמו משהו שלא היה אף פעם'. ניגחתי סוכנויות אחרות. הצהרתי הצהרות גדולות ובומבסטיות".
היו פעמים ששיקרת לתקשורת?
"לא. אולי ניפחתי דברים כשאמרתי שדוגמנית הרוויחה בקמפיין 80 אלף דולר, כשהיא הרוויחה רק 20 אלף דולר. אבל את זה כולם עושים. תמיד היו לי יחסים טובים עם כתבי הרכילות כי תמיד הייתי אמין".
ומה עם המקרה שבו הוצאת ידיעה מוזרה שהפכה לשער אחורי ב"ידיעות אחרונות", על כך שאגם רודברג והראל סקעת זוג?
"לדעתך הם לא התנשקו?".
"אז לך תראיין את אגם. היא היתה מאוהבת בסקעת באותה התקופה והם התנשקו פעם אחת כמו זוג. אחרי שהידיעה פורסמה, הגעתי ל' ידיעות אחרונות' והסתכלו עליי שם עם מבט של איך אתה מעז להוציא ידיעה שקרית. הם באמת התנשקו".
אין לך גבולות?
"זאת ידיעה טובה, לא?".
גם אגם חשבה ככה?
"ומי אמר לך שזה לא היה בשיתוף איתה? אולי היה לה חלק בזה? אולי? תאמין לי שילדה בת 19 שנמצאת כל כך הרבה שנים בתעשייה יודעת למנף כל דבר. ואולי זה בכלל הוא שהוציא את זה החוצה, אה? אולי זה שירת אותו? בשורה התחתונה, זה היה טוב לשני הצדדים באותו הזמן".
הדיאלוג האחרון ממחיש את שיטת העבודה שהפכה את רוברטו בן-שושן למותג על. מאיה בוסקילה, למשל, נחשבה בראשית הדרך לזמרת חביבה עם קליפ בודד ומחשוף נדיב בשמלה.
רוברטו החליט להוציא לדרך את תוכנית ההסתערות. על מדורי הרכילות כמובן. "בוסקילה נפרדה מדודי מליץ", בוסקילה חזרה לדודי", " בוסקילה מתחתנת", " בוסקילה התעלפה", בוסקילה קנתה בגדים" והשיא-"מאיה בוסקילה השילה במשקל ורצה לנגב חומוס".
לאן שלא ניסיתם, אי אפשר היה להימלט מהבוסקילה בקיץ 2004. אבל זה רק חלק ממודל הניהול והשיווק האגרסיבי שרוברטו גיבש. מאפיין בולט אחר של שיטת רוברטו, בניגוד למקובל בשוק, הוא השקעה כספית אדירה - שעשויה להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים-בכישרון שצד את עיניו.
דוגמנית גרה באילת והאודישנים בתל אביב? הוא ישכור לה דירה בעיר הגדולה. דוגמנית אחרת מטפלת באמה הנכה? הוא יממן לאם פיליפינית צמודה בזמן שבתה מצטלמת.
רוברטו סגר לחלק מהמיוצגות שלו חובות כספיים, מימן גם טלפונים, מוניות, בגדים וחדרי כושר. עשה כל דבר שיהפוך את ביצת הזהב הפוטנציאלית שלו לתרנגולת חטובה ורווחית. בהמשך בנה סביבן תעשייה שלמה של יומני נוער, די.וי.די לילדים, רינגטונים, טלנובלות סלולריות וכל מה שאפשר לגזור ממנו קופון.
רק שבשביל ליישם את כל אלה צריך מימון. ובשביל מימון צריך משקיעים. על רקע זה חבר רוברטו לראשונה לשותפו שי אביטל, עבד בהמשך עם אייל מלול שאיתו השקיע בבוסקילה ולימים צירף לסוכנות את אסי ועקנין.
העסקים פרחו, וכך גם הביטחון של האיש שהרשה לעצמו בשלב מסוים לבטא בפומבי כמעט כל מחשבה שחלפה לו בראש. הוא פתח פה על נינט טייב שנייה אחרי שזכתה ב"כוכב נולד", וקבע שתיעלם בקרוב מהמפה.
הוא איים על ערוץ המוזיקה שבסיועו פרצה בוסקילה, והכריז שתיעדר מהופעתה בטקס פרסי העמ"י במידה ולא תקבל פרס. הוא אפילו דרש מראש הממשלה לבטל את התשלום על שידורי המונדיאל. רוברטו התמכר לכוח.
"הייתי בטוח שאני שולט בכל התקשורת. הייתי שחצן. חשבתי מי יכול עליי? עם מאיה ההצלחה היתה מהירה. כמו ציקלון. טייפון. זה שטף וכבש. ההצלחה של מאיה נבעה לא רק מהעובדה שהיא זמרת אדירה, אלא גם בגלל הטיימינג.
הכל נהיה פה משעמם. ריטה. שרית חדד. ריטה. שרית חדד. פתאום הגיעה מאיה. זה היה לפני תקופת המירי מסיקה, איה כורם וקרן פלס. היא סללה להן את הפריצה. התחרות הגדולה שלי באותה התקופה היתה 'כוכב נולד' שבדיוק התחילה. לא היו לי אמצעים כמו טלוויזיה ומבחינתי להשתמש בתקשורת היתה הדרך הכי זולה להשיג תוצאות".
לאיים על ערוץ המוזיקה זאת היסחפות פראית.
"צודק. חשבתי שאני מאדר פאקר. ככה הרגשתי באמת. שמע, אני שטותניק ורומנטיקן. חושב בענק. למשל בהופעת בכורה של מאיה אצל דודו טופז קיבלתי מההפקה 200 דולר בשביל להרים נאמבר. בסופו של דבר, השקעתי בשלוש דקות בטלוויזיה 7,000 דולר מהכיס שלי".
"אתה מבין את הראש שלי? הכל בענק. ככה גם היה עם התקשורת. התלהבתי. הייתי כל כך שחצן שבאמת חשבתי שאני שולט בה, עד שחטפתי סטירה מצלצלת וכואבת עם התחקיר של 'עובדה'. זה היה המחיר שלי על חטא היוהרה".
בוא נדבר קצת על התחקיר הזה.
"אני לא רוצה לדבר על זה. לא כי יש לי מה להסתיר, אלא כי זה שייך לעבר. הסיפור הזה נסגר ואני לא רוצה להחיות אותו. אני לא רוצה שהשם שלי יהיה מחובר שוב למילים "עבריינים", "בוררות" ו"עולם תחתון". לקח לי שנה וחצי להתרחק מזה ולשקם את השם שלי. הרבה מאוד דברים בתחקיר ההוא היו מאוד לא מדויקים ולא מוכחים. מי שהיה שם יודע. הדבר היחידי שאני יכול לומר הוא שלכל מטבע יש שני צדדים. קל להפיל את האשמה על הסוכן שהוא הגבר הרשע והחזק".
הרגשת אז שכל מה שבנית, החלום שלך, יורד לטמיון?
"לא, אבל זה היה מפחיד. הפרומואים הטריפו אותי. זה מאוד סקסי לעשות תוכנית על כביבול מפלה או הסתבכות של בן אדם בעולם הזוהר. אנשים אוהבים רכילות".
איך הכרת את אסי ועקנין?
"דרך שי אביטל, השותף שהיה לפניו. היינו בלי כסף, אספנו שקל לשקל בשביל לקנות בצהריים נקניקייה לאכול. חיפשנו משקיעים ויום אחד אסי הגיע אל שי והביע עניין בשותפות. קסם לו עולם הדוגמניות".
"שי כל הזמן הביא שותפים פוטנציאליים ואני כל הזמן פסלתי אותם. אבל באסי היה משהו שקסם לי. השפה שלו, היכולת שלו לתקשר וכן, גם זה שהוא גר בארצות הברית. תמיד היו לי חלומות לפתוח סוכנות בארצות הברית והוא נראה לי כמו מי שיוכל לעזור. מהרגע שהוא נכנס הוא השקיע כסף בעסק ועזר המון. בלי אסי לא היה רוברטו".
אז כשמגיע הכסף אתה עוצם עיניים ולא בודק את הרקע?
"לא. לא עניין אותי. היה חיבור של אנשים. אם הייתי חוזר לאותה שנה שפגשתי אותו, הייתי עושה את אותו הדבר. הלכתי עם האינטואיציה שלי ועד היום אני יכול לומר לזכותו שהוא אחלה בן אדם".
אתה לא קצת מיתמם עכשיו?
"מה יותר טוב? לבחון על פי מעשים או על פי שמועות? אני אוהב את אסי על סמך ההתנסות שלי איתו. בי הוא לא פגע. היתה לי איתו כימיה וההתנסות שלי איתו היה טובה".
ב"עובדה" שרטטו פרופיל של פושע בינלאומי.
"אז מה אני צריך לעשות? לנתק איתו את הקשר? להתכחש אליו? איזה מין דבר זה? פתאום אני אפנה לו עורף כי הוציאו אותו לא טוב? אתה יודע מה זה שותפות בעיניי? זה יותר מחברות. שותפים זה לטוב ולרע. אני טיפוס סופר נאמן ובגלל זה אני מצפה שיהיו נאמנים אליי. אולי בגלל זה אני כל כך נפגע כשעוזבים את הסוכנות שלי. עבדתי עם אסי ארבע שנים אז הייתי צריך לומר לו 'חמוד, שלום ולהתראות כי היה עליך תחקיר בטלוויזיה?'. לפי התפישה שלך כל המיוצגים שלי ואשתי היו צריכים להגיד לי'ביי ביי' בגלל התחקיר ".
למה אסי עזב את הסוכנות אחרי שידור התוכנית?
"אחרי התחקיר היינו בסערת רגשות. אני רציתי להילחם, להוכיח, לתבוע. יום אחד אסי אמר לי'כל הבלגן הזה לא היה קורה אם לא הייתי שותף בסוכנות דוגמנות. זה יותר מדי מעניין לאנשים'. רוני מאנה הביע עניין להיכנס לעסק ואסי החליט למכור לו את החלק שלו. לא כולם יכולים לחיות עם התקשורת על העורף שלהם ואני מכבד את ההחלטה שלו. אני לפחות שמח שמהתקופה שהוא עבד איתי הוא יצא מורווח כלכלית. אני לא אוהב שמפסידים איתי כסף".
וכיום אתה בקשר איתו?
"לא".
שנה וחצי אחרי עידן ועקנין ויש לרוברטו שותפים חדשים. רוני מאנה, איש עסקים ובאופן אישי מומחה לא קטן בדוגמניות ("גם עליו אומרים דברים, ואני יכול לומר לך שאין כמוהו, לא יהיה כמוהו ולא ייצרו עוד אחד כמוהו. בהתחלה היה לנו קשה כי הוא סוליסט ואני סוליסט אבל למדנו מהר מאוד לעבוד יחד"), ועורך הדין, יורם יוסיפוב ( " איתו ועם רוני אני מרגיש שסוף סוף אוכל למצות באמת את מי שאני" ).
אחד הנושאים הבוערים שעימם נאלצה השלישייה הזו להתמודד הוא גל הגוזלות החטובות שעזבו את הקן. ולא, טוען רוברטו בתוקף, אין כאן שום קשר לתחקיר של "עובדה".
"זה דבר טבעי שקורה בכל סוכנות. אנשים רוצים לנסות את מזלם במקום אחר", הוא אומר, אבל לא מתכוון להסתיר את תחושת הפגיעה. "את אגם למשל גידלתי מאז שהיא בת 13 וחצי, אבל היא רצתה ללכת לדרך חדשה. לשנות. לא רבנו. אולי נמאס לה לראות את הפרצוף שלי. אני עדיין אוהב אותה".
ניסית לשכנע אותה להישאר?
"לא. האמת היא שהיתה לנו גם הפסקה קצת לפני הפרידה הסופית ואז חזרנו, אבל זה כבר לא היה אותו הדבר. נעלם הקסם".
ומה עם ליהי אלון?
"בליהי מאוד האמנתי, ולראיה היא קטפה קמפיינים גדולים וזכתה בתואר דוגמנית השנה של ישראל. היא היתה אחת מהטובות שלי, אבל לא הסתדרנו. היתה בינינו כימיה מקצועית, אבל פחות בגזרה האישית".
מה קרה עם לינור אברג'יל?
"במקרה שלה זאת לגמרי טעות שלי. לינור היא אחלה בחורה וטאלנטית, ובתקופת המעבר של השותפות בין אסי לרוני נוצר מצב שהיא לא קיבלה כמה חודשים כסף שהגיע לה. היא התבאסה על זה ובצדק. הפאק הוא שלי".
רן בכור?
"מי זה? לא מעניין. הוא לא בנייה שלי. בא והלך כמו מאות אחרים".
מורן גרוס?
"היתה והלכה. מי שלא בניתי במו ידיי אני פחות מוטרד מהעזיבה שלו".
כמה זה פוגע בך כשמיוצגים שלך בוחרים ללכת?
"ברמה האישית יותר מהכל. השאלה למה אנכ שים שאני תורם משמעותית לקריירה שלהם רוכ צים לעזוב מעסיקה אותי לא מעט. הרי יש בינינו מערכת יחסים משפחתית. אני יודע עליהן הכל. אני עוזר להן. אני הבן אדם הכי קרוב אליהן".
אז למה זה קורה?
"עוד אין לי תשובה. הרבה פעמים מגיע לחיים שלהן אדם חדש כמו בן זוג או טאלנט שהן מכיכ רות שמתחיל לתת עצות כמו'תראי מה הסוכן ההוא עושה בשביל ההיא', או'מגיע לך יותר', וכו'. מערכת יחסים של סוכן וטאלנט זה כמו מערכת יחסים של הורים וילדים. עד גיל תשע ההורה הוא מרכז העולם עבור הילד, אבל אז, בגיל הנעורים, יש לילד המון חברים בבית הספר ופתאום ההורים הם האויב".
היו גם כל מיני פרויקטים מוזיקליים שניסית להרים. להקת הבנים "גיים בויז", להקת הבנות "בייבי דולס", הזמרת הילה זיתון. כולם נגנזו.
"הגיים בויז הם אחלה בחורים. כל אחד מצוין והם עוד יצליחו בנפרד. בהתחלה זה עבד ונוצרה היסטריה אצל הילדים, אבל בתקליט השני זה כבר לא התרומם. לא רציתי להשקיע 50 אלף דולר בתקליט כשברדיו מסרבים להשמיע להקת בנים. למי עושים טובה? לא רוצים שניצור מוזיקה ישראלית חדשה? לא ניצור. היום מי שעושה מוזיקה הוא מפגר. הסיכויים להצליח הם אחד לשלושים אמנים, ולהרוויח מזה כסף אמיתי זה אחד למיליון. אחרי סיפור מאיה קיבלתי טראומה מהמוזיקה ולא בא לי יותר להתעסק בזה. אני מנצל את הבמה פה כדי לומר לזמרים אל תבואו אליי יותר".
מי הנכסים הבולטים שנשארו אצלך?
"יש לי עשרות דוגמנים ודוגמניות כשהבולטות הן מורן אטיאס, רותם סלע ולירז דרור שהיא דוגמנית מצליחה מאוד בעולם ועוד תגיע רחוק. יש גם את שלי חזן, אשתי, סיגל כהן (שנשואה לאסי ועקנין-י.א), יבה דון וניר לביא שהוא דוגמן של ג'ורג'יו ארמאני. גם השאר עובדים בקטלוגים, תצוגות ופרסומות".
עד כמה נפגעת כלכלית מגל העזיבות של השנה וחצי האחרונות?
"כל עזיבה זאת פגיעה כלכלית. לא סתם נלחמתי על מאיה. זאת היתה פגיעה אדירה. תחשוב שמאיה היתה עובדת כמו מטורפת וכל הופעה שלה סגרנו בסכומים של בין 5,000 ל- 8,000 דולר . מצד שני, השקענו המון כסף בתהליך הבנייה שלה. לשמחתי, המחזור הכספי שלי לא ירד ואני אפילו עושה מחזורים גדולים פי שניים מהתקופות הקודמות. אני היום פשוט לא מדבר על זה ולא מוציא ידיעה על קמפיין שסגרתי. בסופו של דבר, לכל אחת יש תחליף".
רוברטו לא מסתפק רק בדוגמנות ומוזיקה. יש לו גם מחלקת ילדים, מחלקת דרמה לשחקנים, מחלקת כדורגלנים ולאחרונה הוא השיק את "רוברטו נדל"ן", שמטרתה לשדך נכסים יקרי ערך ברחבי העולם לקונים עם מסגרת אשראי נדיבה.
אם כל זה לא מספיק, בשבועות הקרובים הוא מתכוון לפתוח יחד עם מאנה, יוסיפוב ושותפים נוספים סוכנויות ברומניה, לונדון, אמסטרדם ומיאמי. הרעיון הוא לאתר דוגמניות ברחבי העולם ולנייד אותן ממדינה למדינה בהתאם לצרכים ולביקוש.
אתה לא מרגיש שאתה לא מפוקס? דוגמניות, כדורגלנים, נדל"ן. מה הקשר?
"צודק. אני לא מפוקס. זה אני. מה אני יכול לעשות? אני אוהב כדורגל, בנדל"ן יש לי קשרים ובשאר אני פשוט עושה עבודה טובה. זה גם לא שאני עושה הכל. יש לי בכל תחום שותפים. אני מביא את הרעיונות והיוזמות. אני מקשר בין אנשים".
לפתע מזנק רוברטו מהכיסא ומתחיל להסתובב אחוז התלהבות במשרד. "לפעמים אני מתעורר מוקדם בבוקר עם רעיון מדהים לריאליטי שיהפוך את כל העולם. יש לי שני מכשירי טלפון אז אני מסמס לעצמי הודעה עם הרעיון. מה לעשות עם זה? להניח את זה בצד? לא. אני חייב לעשות. שמע, אם הייתי מפוקס לא הייתי מגיע למוזיקה ולא היה את מאיה בוסקילה. אני לא מכונה מושלמת של סוכן דוגמניות. אני אחר".
יהיו מי שיטענו שאתה חזיר. רוצה הכל.
"מבחינה עסקית? כן. אני רואה משהו ולא יכול לוותר. אבל חזירות היא מילה מגעילה. אני לא עושה את זה בשביל בצע כסף. אני עושה כי אני פשוט יכול. אני מותח את הגבול של עצמי. בחיי שלא הכסף מניע אותי. אצלי מה שעובד זה חוש הצדק. אומרים על מישהו שהוא לא יצליח, אז אני אקח אותו ואראה שאפשר".
"סוג של דווקא? משהו כזה. את בוסקילה אף אחד לא רצה. זה הרגיז אותי. היה נראה לי שזה עוול, אז לקחתי וטיפחתי אותה. אחרי הכל, גם אני הייתי מאלה שהסתכלו עליהם לפני 15 שנה במבט של רחמים ואמרו 'לא ייצא ממנו כלום'. יש לי עכשיו שחקן כדורגל, יוסי תורג'מן מהפועל כפר סבא, שבגיל 15 כבר היה במנצ'סטר אבל נפלט בגלל בעיות אישיות ומשברים. היום הוא בן 21 והחלטתי שאני לוקח אותו ועוזר לו. בינתיים אני לא רואה ממנו שקל, אבל הוא יהיה סופרסטאר ואז אני ארוויח ממנו".
תוכנית חיסכון ארוכה במיוחד.
"זאת השקעה כלכלית, עם אפקט רגשי בצדה. למה לי להביא לסוכנות מישהי מבאר שבע כשיש בתל אביב אלפי אחרות? הרי הייתי יכול לשבת חמש דקות על האוזן של איזה כוכבת ולקחת אותה אליי. לעשות כסף במיידי. אם כסף היה מעניין אותי כבר הייתי מיליונר, אבל אני מפגר. שטותניק. מתלהב מהצלחה. אני לוקח מקרים אבודים ומנסה להציל את המולדת. אתה לא מבין בכלל איזה סיפוק יש לי מהמקרים האלה. יכול להיות שאני בכלל מכור לסיפוק. אולי זה הסיפור שלי? אני לא יודע. הקואוצ'רית עוד לא הגיעה אליי".
אחת הטענות במאבק עם בוסקילה היה על חוזה דרקוני שכבל אותהל-14 שנים. דברים השתנו מאז?
"נו, באמת. החוזים שלי הרבה יותר תקינים מבחברות אחרות. אתה יודע שמירי מסיקה וקרן פלס חתומות ל-18 שנים. תשע, פלוס תשע אופציה. אתה מופתע? אתה רוצה להתערב? בדוגמנות אני מחתים לשנתיים, פלוס שלוש אופציה, ולוקח 35 אחוז עמלה. ובמוזיקה החתמתי לשבע פלוס שבע ולקחתי 50 אחוז כי ההשקעה שלי גדולה שם. לפחות לא לקחתי עמלה על אשכולות ואקו"ם כמו חברות אחרות. בכל חוזה, בכל חברה כתוב 'לאמן אין זכות'. אלה קודים תעשייתיים".
מחברת "הד ארצי" שמייצגת את קרן פלס נמסר כי "פלס חתומה בחברה לשלושה אלבומים ולא למספר שנים. במידה ולרוברטו יש נתונים אחרים הוא מוזמן להציג אותם". בחברת "עננה" המייצגת את מירי מסיקה מסרו בתגובה: "אנחנו לא נוהגים לדבר על ההתקשרויות שלנו עם אמנים".
היחידים שמצליחים להרגיע את קצב הדיבור והלהט של רוברטו הם אשתו שלי חזן (24) ובנם בן השנתיים, סתיו. את סופי השבוע שלו הוא מקדיש למשפחה.
"שלי היא אישיות מדהימה. אני אוהב אותה אהבה עצומה", אומר רוברטו. "אין לי ממנה סודות. כשהפכנו לזוג רומנטי סיפרתי לה עליי הכל. היה ידעה בדיוק מה יש לי ומה אין. היא ידעה למה היא נכנסת. הולך לה לא רע בדוגמנות. היא עלתה על גל של עבודה בגרמניה, אבל פחות מעניין אותה לעבוד היום בחו"ל. היא רוצה להיות קרוב לילד ואני מכבד אותה על זה. היא מדגמנת מתי שבא לה ועכשיו היא פותחת בוטיק בגדים על שמה. ככה היא רוצה. להיות ליד הילד".
לפני כשנה חיסל רוברטו את החובות שליוו אותו זמן רב, ורכש דירת חמישה חדרים בחולון. יחד עם אשתו והילד גרות בדירה גם אמה ואחותה של שלי. "אני האנטיתזה ליחסי חמה וחתן", הוא מצהיר. "אני מכריח את אמא שלה לישון אצלנו ולא לישון בירוחם. טוב לי שהיא עם שלי והילד כשאני בעבודה. אנחנו חיים כמו משפחה אחת ענקית. ככה גרו פעם המשפחות במרוקו. חמולות. יש בזה משהו מקסים".
ולא חסרה לך האינטימיות עם אשתך?
"אל תדאג יש לנו חדר גדול מאוד בבית".
וכשאתם רבים?
"כמעט אין בינינו מחלוקות. שלי היא הנשמה התאומה שלי. חוץ מזה, אם אנחנו לא מסתדרים תמיד יוצא שאמא שלה ואחותה מצדיקות אותי. המשפחה שלי גרמה לי למצוא פרופורציות לחיים. זה הפך אותי לפחות הרפתקן. פעם הייתי עסוק בזה שיהיה לי שם של מישהו שהצליח. שטויות. אז היה תחקיר ב'עובדה', אז עזבו זאת וזאת. הכי חשוב שיש לי משפחה שאוהבת אותי. תאמין לי, זה הכי חשוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם