"לא נוגע יותר בטעויות האלה“
אריאל זילבר חובק נכד ראשון, שומר על ראש נקי ושוקל להצטרף לפוליטיקה
אתה שר לו?
"לא ממש. אני כרגע לא נמצא כל כך בשלב הטיפולי. יותר הסבתא והבת שלי עסוקות עם התינוק. אני משמש בעיקר כמטרד. אני לא מוסיף הרבה.“
איך השמיעה שלו?
"עוד מוקדם להגיד. כל הילדים שלי שמיעתם מצוינת. לנכד יש אבא שאוהב רגאיי כך שהילד שומע כל הזמן רגאיי. יכול להיות שהוא יהיה יהיה ראסטה מן.“
בתך שומרת על אורח חיים דתי?
"ההורים שלה דתיים אז היא מושפעת.“
אתה לא מתגעגע לחיים של פעם?
"למה.“?
לחופש.
"זה בדיוק ההפך. עכשיו אני בחופש. כשאין עול תורה אין חופש. כשאני שם על עצמי את העול, זה החופש. כשאדם עושה מה שבראש שלו אז הוא לא עושה כלום כי בראש שלו אין הרבה. הקב“ה הביא את התורה שיש בה הכל: צחוק, הומור, שמחה, עצבות, חוכמה. פעם, כשהייתי חופשי במירכאות, זה היה חופש להתבלבל. עכשיו יש מה שמדריך אותי בחיים.“

אריאל זילבר.
צילום: אמיר מאירי
אתה מצטער על דברים שאמרת בשנים האחרונות?
"על מה בדיוק.“?
התמיכה ביגאל עמיר, ההתבטאויות נגד ההומואים, הדיבורים נגד ההתנתקות.
"זה לא שהיה לי פה גדול. תמיד שמו לי מילים שלא אמרתי. העיתונים לא תמיד מדייקים. יש אי הבנות ואז אתה יוצא מטומטם. העיתונאים
אוהבים להוציא את הבן אדם אידיוט, מרושע ומה שאת לא רוצה. העיקר שיהיו להם קונים לעיתון.“
כך שאני מבינה שהפסקת לקרוא עיתונים.
"חס ושלום. אני קורא אך ורק עיתון אחד: ’קו למושב.‘ אני מת על חקלאות. משוגע לעניין. החקלאות זה אבן הבסיס של הארץ. אם לא מעבדים את הקרקע אין ארץ. אנחנו חכמים גדולים, העם היהודי.“
יש סרקזם בקולך?
"מה פתאום. העם היהודי זה עם נפלא. חבל שאנחנו רוצים להפוך להיות כמו כל הארצות. כל העמים סביבנו הם מטומטמים. הם רוצים לחקות אותנו. רוצים להיות כמונו.“
אפרופו חקלאות. מה דעתך על גידול מריחואנה?
"מה פתאום. היו שנים שהייתי מסטול. לא נוגע יותר בטעויות האלה. חס ושלום אני לא מתגעגע. המריחואנה והחשיש רק מביאים לחוסר ביטחון ולטמטום. זה ללכת באוויר.“
זה נכון שקיבלת פניות להצטרף לפוליטיקה?
"את מסדרת אותי כהוגן. את לא מראיינת אותי או משהו.“?
אנחנו משוחחים.
"כן קיבלתי. אבל אני לא רוצה לחשוף. אומרים שיש שלושה דברים שהם טמאים: פוליטיקה, בתי המשפט והתקשורת.“
אז אני טמאה לחלוטין?
"כנראה.“