הצאצקע ונער המסעדות: מנחם בן מנתח את דיירי האח
ערן יהיר ולא משוכלל, סער חיקוי מקורנף ויאנה יותר אביבית מאביבית מנחם בן הצטרף באיחור לעונה הנוכחית של "האח הגדול" אבל מהר מאוד מצא עניין בדיירים החדשים
דילגתי על כמה פרקים בעונה החדשה של האח הגדול, אבל גם מן ההצצות החפוזות שלי, יש לי כמה תובנות ברורות: הכי מקסימה היא יאנה המוסלמית, שאין ישראלית ממנה. אביבית, לעומתה, הצאצקע המאופרת שמקנאת בה בלי גבול (פשוט, כי היא צעירה ומקסימה וטבעית ממנה) מזכירה את המלכה הרעה משלגיה, שהראי
אביבית עצמה, לעומת זאת, שלא נולדה אתמול, מזכירה לי שיר קצר של מאיר ויזלטיר: "אביב אין בארץ/ אבל אישה בת 49/ מתכנה ארבעים אביבים". זה אמנם לא על אביבית שלנו, אבל זה בכל זאת עליה.
קותי, לעומת זאת, שאביבית טפטפה באוזניו על "מוסלמיותה" של יאנה בניסיון גזעני, נואש ונואל להרחיק ביניהם, הוא כבר המלצר השלישי (טוב, לא מלצר, טבח) המככב באח הגדול אחרי אלירז וג'קי ומאיים לזכות במיליון.
הוא כמובן נופל בכמה דרגות מיאנה, אבל כנראה שהנוסחה של נער מסעדות מזרחי, פרברי ולא מתוחכם (רצוי מאזור צפון אפריקה, כמו אלירז וג'קי) הפכה להיות הנוסחה המנצחת באח הגדול, מה עוד שקותי רוצה ואולי מצליח ללבות את העלבון העדתי שלו (כי ערן הגזען עשה לו מה שארנס עשה בשעתו לדויד לוי: ר' נאום הקופים המפורסם שבו אמר לוי: "הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים". (זה בדיוק מה שערן היהיר והלא משוכלל אמר לקותי).
ובכל זאת, יהיה משעמם מאוד בעיני אם קותי, עם כל חינו המוגבל והמסוים, יזכה. ויהיה רע מאוד בעיני אם יאנה לא תזכה.
יאנה היא משל חשוב לישראליות, והיא מוכיחה באופן מוחלט כי גם מוסלמית או חצי מוסלמית יכולה להיות ישראלית ויהודייה מושלמת, בתנאי שהיא מדברת עברית כמונו. כלומר, שהיא בוגרת מערכת החינוך הישראלית, כמו יאנה. כמו לוסי אהריש המעולה מערוץ 1, כמו השחקן יוסף סווייד. כי העברית הישראלית מכילה את כל הישראליות: את התנ"ך ואת החגים ואת ההוויה הישראלית.
לכן אין מעשה מכוער יותר מן המעשה שעושה עכשיו אלי ישי, שמנסה לגרש ילדי עובדים זרים, שהפכו מזמן לישראלים, בלי להבין שהוא מגרש ישראלים, ופוגע בכוחנו, בצידקתנו, באחווה שלנו, בדמוגרפיה הישראלית שלנו. אין על כך סליחה.
במסגרת ההחמצות שלי את העונה הנוכחית, לא ראיתי כמעט את סער, כוכב השמאל ו"הכיבוש" (אין כיבוש אגב, והכל הבל. יש רק ניסיון לבלום את הרצח הפלסטיני), פרט לשיר אחד שדקלם, עיבוד לשירו המפורסם של אלן גינזברג "יללה".
המקור הרבה יותר טוב, כי העיבוד הישראלי החקייני הופך הכל לשחור, רע, מאוס, דיכאוני ובדרך חלולה, ואילו המקור של אלן גינזברג נכתב מתוך השראה אמיתית. סער לא מבין מה שהוא לא מבין. ובעיקר איננו מבין עד כמה הוא לא מקור. עד כמה הוא ושכמותו, כל עוכרי ישראל, הם חיקוי מקורנף. הייתי רוצה להיכנס מחדש לאח הגדול כדי להסביר לו. באותה הזדמנות הייתי מסביר גם לאביבית כמה דברים.
הייתי גם שמח להיכנס בשמן הנוראי ההוא, קים (שהיו מי שהעזו להשוות ביני ובינו), אבל בסוף הוא נפל לביוב, והצדק (האלוהי ממש) נעשה.
ואיפה ברי סימון? אהבתי אותה. ושמתם לב כמה היא היתה יפה כשיצאה מבית האח?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם