צומת T: נתן גושן דרמטי בכיכר
זמרים שצורחים ב"שרים בכיכר" ומנסים לרגש כאילו הם בגמר של "כוכב נולד" מעצבנים את שירית טרוינר, ונתן גושן ומירי מסיקה גרמו לה להרגיש שמנסים לרגש אותה בכוח. וגם: דודו ובטי קפרא במשבר זוגי, אבל למה זה איכפת לנו ואיך זה קשור לאיתן אורבך ודניאל טרקאי?
ואני שואלת - לעזאזל, עד מתי? עד מתי שני פליטי ריאליטי לא מעניינים, לא מוכשרים, לא גורפי קמפיינים סלאש תוכניות בוקר משעממות ב"קשת", ועוד כאלה שיצאו ראשונים - ראשונים! - מבית "האח הגדול", ימשיכו למלא את מדורי הרכילות בידיעות מודלפות סוג ז'? אין סיבה לשמוח עם שום פרידה של שום זוג, כמובן, אבל קל וחומר שאין לשמוח עם הישמע דבר פרידתם, או משברם, של שני אנשים רגילים ולא מעניינים.
נכון, שני פליטי ריאליטי מאותו סוג - איתן אורבך ודניאל טרקאי - יושבים על אותה משבצת ודווקא כן מזיזים למישהו את הריס השלישי משמאל. זה עניין של דקויות, כנראה. יכול להיות שמנצחי ריאליטי לא מעניין שווים למפסידי ריאליטי מעניין לאללה.
טוב שהיה שם. אדם בייגל
תחרות צרחות
יש כנראה שני סוגי אנשים בעולם - הסוג הראשון הם אלה שמתייחסים למשדר השנתי "שרים בכיכר" כמשדר זיכרון בעל אופי טקסי וצנוע. הסוג השני - אלה שמתייחסים לזה בתור מופע מוזיקלי ברמת גמר של "כוכב נולד" בירושלים, רק במקום כוכבים סגולים ברקע יש נרות נשמה. לסוג השני, למרבה הצער, משתייכים רוב הזמרים שעלו על הבמה ביום שלישי בערב וצווחו מילות שירי אבל וזיכרון כאילו היו בלדות של נתן גושן.
ואם מדברים על גושן, אז למי שתהה - עומר אדם שסילסל את "לבכות לך" לא היה היציאה ההזויה של הערב, כי אם חובש הכובע המיוסר עם הזקן המשורטט. זה עוד התחיל די בסדר - כשאמיר דדון התעקש לצרוח רק חלק מהפזמון של "שיר הרעות". אחר כך עלתה רונה קינן ושרה בעדינות את "שחקי שחקי" של טשרניחובסקי. כשעלה עלם החמודות עומר אדם הוא שוב הבהיר למה שמים עליו את כל
הכסף בז'אנר הים תיכוני. וטוב שהוא היה שם, יחד עם נורית גלרון שיודעת איך לא לאנוס שיר כדי לגרום לכמה ילדות בנות 12 לבכות מהתרגשות.
כי אז, או אז, עלה נתן גושן, לבש את מבטו המיוסר, עצם את עיניו והתחיל לצווח את מילות הוואן-היט-וונדר האלמותי "הקיץ האחרון" של שפיות זמנית. כמיטב ביצועי הגמרים של "כוכב נולד", השואו כלל ז'קט לא קשור, פאוזות דרמטיות ועצימת עיניים מרגשת. אילולא הייתה עסוקה מירי מסיקה בערוץ המתחרה בצוויחה רגשנית של "פרי גנך", שפעם בביצועה של אביבה אבידן היה שיר נחמה קטן לאם שכולה, אבל בביצועה של מסיקה ושותפה לזוועה הראל סקעת הפך לתחרות צרחות, היא בטח הייתה נותנת לו כרטיס ישיר לגמר. בעצם, כל מה שהיה חסר בהופעה של גושן הוא ספרה ליד הראש והוראה לסמס ל-2020. אבל מה זה משנה, הוא ממילא לא היה זוכה.
עד מתי? בטי ודודו קפרא
צילום: יריב נתי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם