הבית של יעל: ראיון עם יעל גולדמן
אז מה שלום יעל גולדמן, חמישה חודשים אחרי לידת בתה הבכורה? היא בקושי ישנה ("זו תקופה שלא תחזור") מיניקה בציבור ("סליחה, מה פרובוקטיבי בזה?") מתגעגעת למחאה ("תינוק עולה הרבה כסף") וחוזרת לעניינים כמגישת התוכנית המקדימה של "רוקדים עם כוכבים"
"היא אמרה לי שחבל על הזמן, שהילדים באים למיטה מהר מאוד ושחייבים מיטה גדולה, וזו הייתה עצה כל כך חכמה, שהיא הצילה לי את החיים. אמנם עמנואל דווקא ישנה במיטה שלה, אבל אף פעם המיטה שלי לא אכלסה כל כך הרבה אנשים כמו עכשיו. לפעמים אני מוצאת את עצמי במיטה עם עמנואל, אמא שלי, אחותי ואולי גם אורי. וזה כיף שיש מקום לכולם".
יכול להיות שלא כך דמיינתם את ריבוי המשתתפים במיטה של אורי פפר, איש שעשה לעצמו שם כבליין רב מעללים עד שהתביית ונישא לפני כשלוש שנים לאהובתו גולדמן - אבל החיים, אתם יודעים.
לפני חמישה חודשים הפכו גולדמן ופפר להורים במשרה מלאה לתינוקת יפהפייה, שדומה שתי טיפות חלב אם ליעל, טוקטוק שמה. "קוראים לה עמנואל, אבל אנחנו קוראים לה טוקטוק וכולם קוראים לה טוקטוק, כל הזמן. והדבר המלחיץ הוא שהיא מסתובבת כבר לטוקטוק, והיא בכלל לא מכירה את השם האמיתי שלה".
מה פתאום עמנואל?
"לפני כמה שנים אני ואורי היינו בארה"ב, התארגנו לקראת יציאה עם חברים, והוא סיפר לי שנפגוש שם בחורה בשם עמנואל. אמרתי לו "איזה שם מקסים זה, ככה נקרא לבת שלנו", אבל כמובן שזה עוד לא היה בתכנון. כשהיא נולדה לא היה ספק, ואחרי שהרב שחיתן אותנו התקשר לברך אותנו, התייעצנו איתו והוא נתן לנו את ברכתו. זה שם מגניב, כי הוא גם אינטרנשיונל וגם יש לו משמעות מקסימה בעברית".
ספרי על הלידה. טוקטוק יצאה תיק-תק?
"ממש לא. היה ארוך מאוד. קודם כל היא נולדה כמעט בשבוע ה-42, ואני כבר הרגשתי מאוד כבדה ומסורבלת, היו לי כאבי גב איומים ולא יכולתי לשבת ולשכב. הייתה לי ירידת מים, אבל כשהגעתי לאיכילוב לא התפתחה לידה, ואחרי יום שלם שהסתובבתי שם במדרגות למעלה ולמטה קיבלתי זירוז. אחרי הזירוז היה גיהנום. פעם ראשונה בחיי שהמחשבה של באמת למות עלתה לי לראש. חשבתי לעצמי 'אני לא אשרוד את זה, אבל אורי ידאג לה, השארתי לה אבא טוב'. אחר כך עוד היו איזה עשר שעות בחדר לידה, אבל מהרגע שניתן לי אפידורל, לא כאב לי ונהניתי. בקיצור, אני לא בטוחה שאני רוצה להעביר את המידע הזה לבנות שעוד לא ילדו. זו הייתה חוויה מטלטלת ועוצמתית, וכל הסופרלטיבים לא מתארים אותה".
ציפית למשהו אחר?
"בטח. הייתה לי פנטזיית בנות גולדמן, כי גם אמא שלי וגם אחותי ילדו לידות בזק. הגיעו לבית חולים, ותוך שעה גג כבר היו בחוץ עם התינוקות. הייתי בטוחה שזה גנטי וגם אצלי זה יהיה ככה, נרשמתי לחדר לידה טבעית, קראתי על זה ספרים, עשיתי פילאטיס. כשהכניסו אותי לזירוז, החלטתי לתת לסיטואציה להוביל אותי. אורי היה מדהים, הוא ממש לא נחרד. כל אשה חוששת איך הגבר יגיב לסיטואציה כזו, אבל בסופו של דבר הם מתגייסים, זו תכונה כזו שלהם".
איך עבר החודש הראשון לאמהות? היית בהלם? היו סממני דיכאון?
"לא, בכלל לא. כל ההריון לא יכולתי בכלל לחשוב על היום שאחרי, והתעסקתי רק בלידה. אבל איך שהיא יצאה היה לי המון ביטחון והייתי נורא רגועה, וגם היא הייתה מאוד רגועה. עד היום, היא תינוקת שקמה ולא בוכה אלא מחייכת. לא הייתי צריכה לידי את אמא, להפך, אמרתי לכולם שאני צריכה שקט, בא לי להיות איתה לבד. רק הרשיתי להביא לי אוכל, כי אם לא הביאו לי פשוט לא אכלתי. אמא שלי וחברות שלי המהממות באו עם סירים. אפילו מלי באה כל יומיים עם פינוקים, קרואסונים ומרק"
בהתחלה הייתי יורדת על שוקולדים כי ההנקה כל כך מרעיבה, ואחר כך הבנתי שאם אני רוצה לרדת את ה-17 קילו שעליתי, עדיף שאני אפסיק. זה לא שירדתי את כל מה שעליתי, עדיין נותרו לי שני קילו. הרוב ירד רק בחודש
אז לגזרה היא עדיין לא לגמרי חזרה, אבל לעבודה כן. גולדמן, 33, היא הפרזנטורית של חברת הקוסמטיקה "סבוקלם" ושל מעצב האופנה רונן חן, ומגישה את "חדשות הכוכבים", התוכנית המקדימה של "רוקדים עם כוכבים", 25 דקות של הכנה לקראת המופע המרכזי של יום חמישי בערב.
חזרת לעבוד די מהר אחרי הלידה.
"בתחום שלנו, אם יש לך עבודה, את לא אומרת לה 'לא'. אמרתי לסוכן שלי, בועז בן ציון, ששלושה חודשים לא ידבר איתי, וכשהסתיימו שלושת החודשים הגיע הטלפון. אני קורעת את התחת בין לעבוד לבין להיות איתה, אבל אני לא מוכנה להכניס אותה למשפחתון או לקחת אותה למטפלת. זו תקופה שלא תחזור על עצמה ואני רוצה להיות שם. אין בי בעיה לעשות כל ויתור, אין בי שום תסכול, אין לי בעיה לא לצאת, אין לי בעיה לא לישון. אני מקבלת את זה".
לך אין בעיה לא לצאת, אבל אני רואה שאורי ממשיך לחגוג.
"אנחנו אנשים שונים, וגם לפני הילדה הוא היה יוצא הרבה יותר ממני. אורי הוא אדם שאוהב לילה. הוא היה שותף בבר 'זינגר' והם מכרו אותו, אבל אני בטוחה שזה עניין של זמן עד הבר הבא, עד העונג הבא".
השותפות בבר זה עניין כלכלי או בלייני?
"אם אין לך מגה-בר זה לא עניין כלכלי, זה הפאן שלו. אורי אוהב לארח, לפנק. הוא לא הרוויח מהבר, אבל למזלנו הוא גם לא הפסיד. אורי יודע להרים מסיבה, חברות שלי יוצאות איתו בלעדי לפעמים. הוא משקה אותן, רוקד איתן. הוא כזה".
ואין בך שמץ קנאה? מילא חברות שלך, אבל כשבר רפאלי ונועה תשבי מתבליינות איתו עד הבוקר? באמת?
"אני יודעת עם מי התחתנתי, וזו גם אחת הסיבות שבגללן התאהבתי בו. אומנם אומרים שהסיבות שאתה מתאהב בבן אדם הן גם הסיבות שאתה נפרד ממנו, אבל אני מקווה שזה לא הסיפור. זה לא הוגן לנסות לשנות את זה בו. הוא בליין. הנה, גם פה, איפה שאנחנו יושבות (על הגג של מלון אלכסנדר בתל-אביב, מ.ז) הוא עשה מסיבת יום העצמאות בשנה שעברה. זה הבן אדם. מה יש לי לקנא? מה היה נותן לי לקנא? אז כן, בר רפאלי מושלמת, אבל אני סומכת עליו. אני חושבת שזה בסיס של כל קשר. אם לא הייתי מוזמנת אז בטח היה לי קשה, אבל הוא תמיד נורא רוצה שאני אבוא, הוא תמיד מסמס לי במהלך הערב וגם שולח לי תמונות 'תראי איזה כיף פה, בבקשה תבואי'".
אז אולי פשוט תבואי?
"ברור שלפעמים אני באה כדי לשמח אותו, אבל כשלא בא לי, אז לא. אף פעם לא הייתי בליינית, אני גם לא רקדנית. בחיים לא הייתי רוקדת ב'רוקדים' אני קצת ביישנית וזה לא בשבילי. כל אחד צריך לדעת במה הוא טוב".
אורי נחשב רווק הולל לפני שהכרתם, ואחרי כמה חודשים של זוגיות הוא כבר הציע לך להתחתן. כולן רוצות לדעת, איך בייתת חתול פרא שכמותו?
"אני לא אוהבת את השאלה הזו, כי אנשים רוצים לחשוב שהאשה עושה, והאשה זוממת. אני לא הייתי צריכה לעשות כלום. אני מרגישה שאורי היה מוכן לעשות בית. הוא הגיע אלי מוכן ורצה"
בראיונות קודמים אמרת שהזוגיות שלכם מאוד רגועה ובלי דרמות. ההורות הכניסה שינויים? עדיין כל כך רגוע?
"אנחנו בדיוק כמו כולם, וילד זה הרבה שינויים שצריך להתרגל אליהם. הדבר החכם שעשינו הוא לקחת הפוגה מהשגרה ולנסוע. באפריל, יום אחרי ליל הסדר, בהחלטה ספונטנית של שלושה ימים מראש, טסנו איתה לשלושה שבועות לאל.איי. טיסה של 16 שעות והכל. יצאנו למסעדות, טיילנו, היה מדהים. אם לא היינו עושים את זה, בטוח גם אנחנו היינו נכנסים ללופ של הזוגות. ברור שגם אצלנו פתאום הדו שיח נהיה 'תהיה איתה רגע', 'תמלא את המים באמבטיה', 'תביא את החיתולים', זה לא פשוט".
הרבה לפני שגולדמן החליפה חיתולים, אי שם בגיל 20, היא החלה את קריירת הדוגמנות שלה. מהר מאוד היא מצאה את עצמה בחו"ל, קטפה קמפיינים משמעותיים כמו בורז'ואה וגאלרי לאפייט, והצטלמה לארמאני ולמקדונלד'ס. בסופו של דבר היא החליטה לחזור לארץ, הצטרפה לצוות "אקזיט" המיתולוגי שכלל גם את עפר שכטר, שירי מימון ומלי לוי, והמשיכה בקריירה ענפה גם בארץ, שכללה קמפיינים לקסטרו, קרוקר, בוניטה, נטורל פורמולה וגם לה.שטרן העולמי.
במקביל היא החלה ללמוד תקשורת וניהול, לימודים שאחרי שנה הוחלפו בלימודי משחק אצל יורם לוינשטיין, מהם נשרה אחרי שנתיים. לצד קריירת הדוגמנות היא פיתחה קריירת הגשה שכללה תוכניות בערוץ הספורט, ליווי המתמודדים בכוכב נולד 4, והנחיית Y? בערב ? לצד אילנה ברקוביץ. ניסיונה במשחק הסתכם בתפקידים בסדרה הכושלת "נשות הטייסים" ובסדרת המדע הבדיוני לילדים "הנפילים".
לא מדגדג לך לעשות איזה תפקיד משמעותי?
"לא, אני אפילו לא עושה אודישנים. יש לי אחד כזה בבית וזה מספיק, שזה יהיה שלו. אני לא רוצה לשחק, אני מתרכזת בהנחיה. אומנם למדתי שנתיים משחק, אבל ידעתי מראש שאני לא רוצה לעשות תיאטרון, זה לא בשבילי, שלא לדבר על יכולות השירה שלי, שהן איומות. בחרתי לי את הנישה הזו שמתאימה לי, היא הכי אני. היום אני גם נהנית להצטלם, מה שממש לא נהניתי ממנו כשהייתי צעירה. לדעתי לפני כמה שנים עולם האופנה היה הרבה יותר לחוץ, היו אנרגיות קשות בסטים, צלמים היו צורחים עלייך בלי להתבלבל. היום משהו השתנה, ולדעתי זה בגלל שכבר אין מונופול. אין כבר שלושה צלמים ששולטים בכל התעשייה, והם נאלצו ליישר קו ולהיות נחמדים יותר".
עשית קריירה מרשימה בחו?ל, וקטעת אותה מאוד מהר.
"כן. לא הייתי מספיק חכמה. כל כמה חודשים הייתי חוזרת לארץ מגעגועים, ולא עבדתי מספיק חזק. היום, אם דוגמנית צעירה הייתה מבקשת את עצתי, הייתי אומרת לה 'לכי ואל תחזרי, תעשי כסף'. אני לא עשיתי מספיק כסף בשביל לחיות מזה שנים, מעטות באמת מצליחות להגיע לזה. צריך להתמסר לזה באופן טוטאלי במשך כמה שנים".
החיים בתל-אביב עוד קוסמים לך, או שאת כבר מפנטזת על משהו אחר? וילה עם בריכה באל.איי? בית צמוד קרקע בקריית אונו?
"איך ידעת שבקריית אונו?"
כי גדלת שם.
"אז את צודקת. כל חברי הילדות שלי חזרו לקריית אונו. אבל אני לא יודעת כמה זה ריאלי. אורי נורא זקוק לתל-אביב, לרדת למטה כשחברים שלו קוראים לו. לא נראה לי שאני יכולה לעשות לו את זה. אל.איי זו כבר פנטזיה של שנינו, אבל לא לעולם. אורי גר שם 12 שנים והוא מאוד אוהב את המקום, אבל החיים הובילו אותנו לכאן. הייתי שמחה לנסוע לשנתיים-שלוש, כי זו נראית לי חוויה מעצבת גם בשביל עמנואל. אם זה יקרה, אני בעד".
גולדמן ופפר יחגגו עוד מעט יום נישואים, והיא מתלבטת איך להפתיע אותו. לילה שלם הם לא יוכלו לבלות מחוץ לבית, כי עמנואל עוד אוכלת בלילות, וגולדמן מניקה. "עד עכשיו הינקתי הנקה מלאה, ועכשיו התחלתי לשלב בקבוק ביום. אני נורא נהנית מההנקה ואני חושבת שזה מדהים. אני לא שופטת בנות שלא מיניקות, אבל אני אומרת שכדאי לנסות, לא לוותר מראש. יש יועצות הנקה מדהימות, ואני נעזרתי בהן. אני חושבת שבחברה הישראלית יש דואליות לגבי כל העניין של ההנקה. מצד אחד אנשים נורא דוחפים אותך להיניק, ומצד שני, אם את מיניקה בציבור אנשים מרימים גבה, חושבים שזה פרובוקטיבי. סליחה, מה פרובוקטיבי בזה? איפה אתם רוצים שאני איניק בדיוק? התינוקת שלי צריכה לאכול עכשיו, מה אתם רוצים? שאני אחזור עכשיו הביתה בגלל זה? באל.איי הינקתי חופשי, פשוט שלפתי בכל מקום, אבל פה, בעיקר בגלל אימת הפפראצי, אני מסתובבת עם סינר הנקה".
לעמנואל יש כבר ארכיון פפראצי משלה.
"כן, כבר צילמו אותה מלא. מה אני אעשה? אסתיר אותה עם טטרה? צריך להתרגל. היה לי שיעור טוב לא מזמן כשישבתי עם חברות מוכרות, לא ניכנס לשמות, ופתאום קלטתי צלם נכנס לבית הקפה. אני ישר נבהלת ונכנסת למבוכה ורוצה הביתה, ופתאום אני מסתכלת לצדדים ורואה שלהן זה לא מזיז, זה אוויר מבחינתן. החלטתי שאני חייבת לאמץ את זה. אני בתהליך, אני עוד לא יורדת לים עם בגד ים, למרות שהוא מתחת לבית שלי".
בואי נתרכז רגע בענייני אופנה. לדעתי אורי הוא המגונדר שבכם.
"לא הייתי מגדירה אותו מגונדר. הייתי אומרת שיש לו סטייל והוא יודע להעז. אם אני אעז לעשות את השילובים שהוא עושה, אני אצא שלומיאלית. לו זה מצליח. גם אני עם השנים הופכת יותר מגונדרת, אבל אני לא חושבת שהסיבה היחידה היא אורי, פשוט נהייתי יותר אשה. פעם לא הייתי לובשת שמלות, לא הייתי מתאפרת, הייתי מתלבשת יותר מדי זרוק. כל הזמן עם הדגמ"חים האלו, מה חשבתי לעצמי. מזל שבשנים האלה עוד לא היה פפראצי, עוד לא הייתה משטרת אופנה, היה הרבה יותר פשוט. עכשיו אנחנו גם מלבישים את עמנואל, זה נורא חמוד. תינוק עולה הרבה כסף".
אתם מרגישים את זה? תלכו להפגין בקיץ הזה?
"הפגנו גם בקיץ שעבר, למרות שהייתי בהריון ולא יכולתי לנשום. אני חושבת שהמחאה התפספסה וחבל, החיים שלנו פה קשים, הכל יקר. יצא לי חשבון חשמל של חודשיים 1,800 שקל . יש לי תינוקת קטנה, וחורף. מה אני אעשה? אני לא אחמם לה את החדר עם רדיאטור? זה נורא".
גיא זוארץ סיפר לאחרונה בראיון שהוא ויעל קנו דירה הרחק מתל-אביב, כי אין להם מספיק כסף לקנות דירה בתל-אביב. זה די מדהים כשמדובר באחד הזוגות הכי עסוקים בתעשייה הזו. גם אתם חיים בשכירות?
"גם אנחנו חיים בשכירות, וכן, בלי עזרה של ההורים אתה לא יכול לקנות היום דירה. למזלי, לי יש אפשרות לקבל קצת עזרה מההורים שלי, אז אני מקווה שזמני יגיע. אני מאוד מאמינה בצורך במחאה, ואני מקווה שיאיר לפיד יביא את השינוי".
את תומכת בו?
"הוא אמיץ בעיני והוא לא צריך את כל זה, דבר שהופך אותו לאמין בעיני. אני בעדו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם