יומני גבע: מיקי גבע הוא לא מי שחשבתם

כולנו מכירים את מיקי גבע, שכובש את הטלוויזיה בזכות "רוקדים עם כוכבים". אבל יש גם צד אחר לבדרן ולשחקן שמחפש את הבריחה לאנונימיות כדי שיוכל להיות מי שהוא רוצה: אחד שכותב, שר, מנגן ובעיקר לא רב עם קולגות כמו אדיר מילר ואסתי זקהיים

מיקי לוין | 1/7/2012 10:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: מיקי גבע
 
צד אחר. מיקי גבע
צד אחר. מיקי גבע צילום: ראובן קסטרו
קיימים שני סוגים של מיקי גבע: הבדרן ממסכי הטלוויזיה ומבמות התאטרון, שמנסה לרצות את הקהל; וזה שעוד לא זכינו להיחשף אליו, שהיה מעדיף לא לחקות את חבריו לתעשייה. "מיקי גבע הוא זה שצריך להיות מצחיק. שתמיד יהיו לו פאנצ'ים בקנה, שיהיה תמיד במיטבו ושיענה על הציפיות של אנשים", מסביר גבע. "מיקי האמיתי הוא אדם פשוט יותר שלא דופק חשבון ונהנה מהדברים הקטנים: מלטייל עם עצמו לבד בעולם, מחברים טובים ומהרפתקאות. אני מורכב מזכר אלפא מצד אחד, ומנגד יש בי צד רגיש ומורכב, מסובך ומתוחכם. כבר שנתיים שאני מטופל אצל פסיכולוג וזה מאוד נעים לי ומעשיר אותי. זה תורם ליצירה שלי, ואני לומד להכיר את עצמי טוב יותר".

גבע , 32, הוא במקור מקריית מלאכי, ואת קריירת הבידור שלו החל כבר בתיכון. "הייתי ילד מאוד מקובל, וכשגיליתי שאני יודע לעשות חיקויים התחלתי בסטנד אפ במסיבות סיום וצחקתי על המורים והמנהל, אבל בית הספר לא היה המקום בשבילי ללמוד. כמו שגבריאל גרסיה מרקס אמר פעם, 'בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית ספר'. זה המשפט שמתמצת את הילדות שלי".
יש חיקויים שהיית מעדיף לוותר עליהם?
"הרבה. לא תמיד אנשים יודעים לקבל את החיקוי שלהם ואני מבין אותם. זה לא קל. לדוגמה עמוס רגב, עורך העיתון 'ישראל היום'. הוא לא מת עליי בגלל החיקוי שעשיתי לו ב'נבחרת ישראל'. לפני כשישה חודשים היה עניין לא נעים עם אדיר מילר. פגשתי אותו באירוע וסיפרתי לו שאני עומד לעשות חיקוי שלו. הוא העדיף שאוותר והבנתי את זה, אבל לצערי זאת לא התוכנית שלי וזה מה שדרשו ממני. הסתכסכתי עם ההפקה של התוכנית בגלל החיקוי הזה כי לא רציתי לפגוע בו. לזכותו של אדיר ייאמר שהוא דילג על זה והיום אנחנו מדברים".
לא נמאס לך להיות מצחיק?
"זאת שאלה ששואלים אותי כל הזמן. זה לא נמאס כי אתה מקבל פידבק מיידי וזה מעיף אותי כל פעם מחדש. אם אתה מביא בדיחה חדשה, זה בכלל מעיף אותי. פעם התרגשתי נורא והייתי שוכח דברים. לאט-לאט פיתחתי מיומנות כשלפני הופעה אני עוצם עיניים ונותן מיליון אחוז. אני גם נוהג לעשות באופן קבוע מדיטציה טרנסצנדנטלית כבר שמונה שנים ומצליח לראות הכל ממקום יותר רגוע".
" מסמס לעצמי"

גבע כובש בשבועות האחרונים את במת "רוקדים עם כוכבים" עם בת זוגו יוליה פרוקופנקו, שגם אותה הוא נוהג לחקות באופן קבוע, ובדומה לכל זוג, השניים עברו לא מעט משברים. "לפני שלושה שבועות היתה לי היתקלות איתה. היא נהגה בי כמו בבובה, הרימה לי את הידיים, בעטה בי ברגליים ולימדה אותי לרקוד כאילו הייתי בובה על חוט. היא צעקה עליי והורידה לי את

הביטחון. ממש פוררה אותי לרסיסים. כמובן בסוף זה נגמר בפיוס, אבל היה לי קשה אחר כך להתחבר אליה שוב. בכל זאת, ריקוד זה כמו זוגיות ולא נעים לרקוד עם מישהו שבא לך לא בטוב".

המשבר הזה בין השניים עבר, וגבע אף מוסיף בחיוך שמערכת היחסים התחזקה עוד יותר. "אני יכול לומר שיוליה יפהפייה ואם היא היתה בלי חבר, בטוח היה קורה בינינו משהו".
אתה לא מפחד מהדחה?
"שלוש פעמים סירבתי להפקת התוכנית שפנתה אליי כי פחדתי מהדחה, והיו לי הצעות מתוכניות אחרות שבהן לא הייתי צריך להיות מודח. אני אדם מאוד תחרותי, והקטע של ההדחות לא מגניב לי. אני אתבאס אם ידיחו אותי, אבל אמשיך לעשות את מה שעשיתי עד עכשיו. אני גם מודה שאני מסמס לעצמי וגם המשפחה. אני יודע שקריית מלאכי זה מקום שעומד מאחוריי כל הזמן כי יש אנשים שאני מאוד אוהב".
לאחרונה פורסמו ידיעות על כך שהיחסים שלך עם אסתי זקהיים עלו על שרטון.
"אין שום ברוגז, למרות שלאסתי נפלטו כמה מילים לא יפות. היא התנצלה ואני מאמין לה שהכל הוצא מהקשרו והלהיטו אותה כדי לשפוך קצת דם, כרגיל בריאליטי. זה מאחורינו. סלחנו והמשכנו".
במיוחד לאור העובדה ששניכם מיוצגים על ידי איילה ברק?
"התחלתי את הקריירה שלי עם איילה ברק ואני צועד איתה עד היום. כך גם אמשיך, דברים טובים לעולם לא מחליפים".
מה אתה לוקח איתך הלאה מ"רוקדים עם כוכבים"?
"זכיתי בחברים מדהימים. דנה עדיני הפכה לחברה שלי ובעקבות התוכנית החלטנו שנעשה דואט לאלבום החדש שהיא מקליטה. גם נועה מימן הפכה לחברה. אני שמח שהשתתפתי בתוכנית כי פתאום זורמות אליי כל מיני הצעות שקשורות לתפקידים בתחום הדרמה, וזה משהו שאני מאוד רוצה. בכל מה שעשיתי בחיים היו מעורבים חיקויים, פאה ותחפושות. אף פעם לא הייתי אני. כאן לראשונה אני מגלם את עצמי ומכירים אותי".

צילום: ראובן קסטרו
מפחד מהדחות. מיקי גבע צילום: ראובן קסטרו
נשוי לעבודה

גבע מספר על תגובות חיוביות רבות שהוא מקבל ברחוב וגם על חיבתו לשופט אורי פסטר, ולא בגלל ציון התשע שהעניק לו בסיומו של אחד הריקודים. "הוא רואה את האמת מאחורי המסכה ואני אלוף במסכות", מודה גבע. "הוא רואה בעיניים את הסיפור שסיפרת ומעריך אנשים כאלה. גם כל העניין של הציבור שמריע לי ברחוב חדש לי. זאת תוכנית שמתייחסת בכבוד למתמודדים שלה".

מתברר שגבע הוא לא רק בדרן, שחקן ורקדן בהתהוות. מדובר גם בכותב שישיק בקרוב אלבום חדש ללהקתו מונה לופה במקביל לסדרה שעליה הוא עובד, המבוססת על ספרו. "מונה לופה זו להקה שהקמתי שבה אני שר, כותב ומנגן, ובקרוב ייצא האלבום הראשון שלה. מדובר במוזיקת רוק בשילוב מרכיבים אתניים, ערביים, יווניים ואיריים. יש לי אולפן בבית ששם אני מבלה רוב הזמן. אותו אלבום מיועד להיות הפסקול של הסדרה החדשה שאני כותב. היא מבוססת על ספר שכתבתי שהיה רב-מכר, 'מלבי אקספרס', שעוסק בסיפור חיים אישי-רומן שניהלתי במשך שלושה חודשים עם אישה ברזילאית המבוגרת ממני ב-14 שנה".

אחרי שהתפרסם עבר גבע "טלטלה רגשית", כהגדרתו. הוא נבהל מההצלחה ובתגובה החליט לארוז תיק ולצאת לטיול סביב העולם. זה מה שהוליד את הרעיון לספר. "אחר כך נולדה מונה לופה ואז החלטתי לכתוב סדרה", הוא מסביר. "אני מחכה לאישור מערוץ 10, שם היא עתידה להיות משודרת. זו הפעם הראשונה שכתבתי סדרה ברמה של סיטקום והיה לי קשה לעשות התאמה מסיפור שכתבתי לפורמט טלוויזיוני. אני רק מקווה שמישהו ממקבלי ההחלטות יבין את החשיבות של הערוץ ככזה המעודד פלורליזם בארץ ושלא תיעשה טעות ויחשיכו שם את המסך".
אז מה הפרנסה העיקרית שלך?
"מופעי הסטנד אפ שלי. אני מופיע לפחות פעם בשבוע במסגרת מופע שרץ יותר מ-200 פעמים . אני עושה רק מה שאני מרגיש שלם איתו ובוחר למה להגיד לא. האהבה הבסיסית שלי היא הסטנד אפ".
מה עם זוגיות?
"אין, גם מהסיבה שאין לי זמן. אני משקיע את כולי בעבודה ועוד לא מצאתי את האחת. אני רווק כבר יותר משנתיים ואופטימי. שלא תביני לא נכון, אני אדם מאוד זוגי, אבל אני עובד קשה ונשוי לעבודה".  אז מה מוביל אותך לברוח לחו"ל בתדירות גבוהה?
"זה מגיע מהצורך להיות אנונימי. אף אחד לא מכיר אותי ואני יכול להיות מי שאני רוצה. אז כל יום אני מישהו אחר, בשאיפה להיות הכי קרוב לעצמי. למיקי, לא למיקי גבע".
מה הלאה?
"אני כותב ספר חדש,'אין פילים בדרום אמריקה', על חברה חצי מצרית-חצי גרמנייה שהכרתי בסיני לפני המהפכה במצרים. מערכת היחסים הזאת היא ההתחלה של הספר, כי הגיבור כן נוסע אליה ואז מתחילה המהפכה".

צילום: ראובן קסטרו
רוצה להיות אנונימי. מיקי גבע צילום: ראובן קסטרו
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''לוקאלי''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
תפוז אנשים