נולי עומר עוזבת את הארץ
הקומיקאית עוברת לגור בפריז, לאחר שלטענתה לא מתייחסים אליה בארץ: "העשייה האמנותית שלי חווה התעלמות גורפת מצד מבקרי התרבות ואנשי התקשורת"
> בואו להיות חברים שלנו גם בפסייבוק
הסיבה לעזיבתה, מסבירה נולי, נעוצה בעובדה כי היא לא מקבלת הערכה והכרה בתקשורת הישראלית. וכך כתבה: "זה חמש עשרה שנה לא נכתבה על עשייתי האומנותית ולו מילה אחת. העשייה האמנותית שלי חווה התעלמות גורפת מצד מבקרי התרבות ואנשי התקשורת, וזו הסיבה שעלי לעזוב. כל השנים לא דיברתי על זה עם נפש חיה, כולל עם עצמי, גם כי לא רציתי להיכנס לרחמויינעס עצמיים, לקורבנות דוחה ולמרמור. הלכתי הלאה אחרי עוד תערוכה שכאילו לא הייתה, ועוד ספר שלא זכה לכל קול אוהד. לא, אמרתי לעצמי, אני ממשיכה ליצור ויהי מה, לא צריכה את האישורים שלהם! רק מה, זה בלתי אפשרי. אי אפשר ליצור וליצור ולא לקבל כל התייחסות. למעשה התחושה הייתה כמו להחזיק את הראש מעל המים, אך בלי חמצן לנשום.
"אין לי כל ציפייה שכולם יאהבו מה שאני עושה, אבל נדמה לי שאני כן עומדת בקריטריונים הללו, ולפיכך נדמה לי שראויה להתייחסות.
במקום שפוי ונאור, צפוי היה שאחרי שהוכחתי הצלחה בתחום אחד - שפן אחר של עשייה שלי, יעורר סקרנות אצל אנשי תקשורת, אבל זה לא קרה. הקש ששבר לי את הגב היה המופע האחרון שהעליתי: "מופ(ר)ע קומי". לדעתי ולדעת מקורבים לי היה זה המופע הטוב ביותר שהעליתי אי פעם אבל הייתי זקוקה למילה הכתובה או המדוברת שתיכתב או תיאמר לקהל הרחב ע"י מבקרי תרבות ואנשי תקשורת, כדי שקהל יגיע. שלחתי שוב ושוב הזמנות , מחלתי על כבודי , ולא זו בלבד שהם לא באו, הם אפילו לא טרחו לענות .התעלמות. והיה עלי להוריד את המופע שאהבתי. אני עוזבת את הארץ כי הבנתי שבמקרה שלי הדברים לא ישתנו לטובה אף פעם.
"אני לומדת צרפתית, נוסעת לפריז על מנת לקיים פגישות עבודה ויוצרת לי עתיד חדש. שם איש לא ישים אותי במשבצת "דבי ונולי" ויבחנו את עשייתי האומנותית באופן אובייקטיבי, כי ככה זה אמור להיות".
מתעלמים ממנה. נולי עומר
צילום: רובי קסטרו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם