טור פרידה
אחרי חמש שנים שליוויתי אתכם קוראים יקרים, אני כותבת לכם בפעם האחרונה
מיקי לוין .
זהו טור פרידה שנכתב עם דמעות בעיניים ותחושת ריקנות ואכזבה גדולה. היום אני נפרדת מכם לאחר חמש שנים של עבודה עיתונאית קשה אך עם זאת מאתגרת ומהנה. חמש שנים סיקרתי עבורכם את ידיעות הבידור והרכילות באתר nrg ובמדור היומי "מלכת הביצה" ב"מגזין" היומי. חמש שנים בהם חייתי, נשמתי, וליוויתי את חייהם של הכוכבים בביצה. מדור הרכילות שלנו היה בין המובילים והנקראים באתר.
אני מודה כי פרידה עבורי היא תמיד דבר קשה ולא בהכרח התחלה חדשה, ובוודאי בנסיבות הנוכחיות אף קשה לאין ערוך. אני מקווה שבתקופתי הצלחתי לגעת בכל אחד ואחת מכם קוראיי היקרים- בין אם באמצעות סיפוק יצר הסקרנות, בלחץ והמתיחות בו מתאפיינות, רוב החדשות במדינתנו, מי כמונו זקוקים לאתנחתא מרעננת שכזו. הרי איך ניתן להשוות בין המתח השורר בין ביבי לאובמה לבין המתח ששורר בין שתי הצ'ילבות אביבית בר זוהר וליהיא גרינר.
אני אתגעגע אל כל אחד ואחד מכם הקוראים, הטוקבקיסטים, המבקרים ונאמני המייל האדום שדאגו להביא לאוזניי לא פעם סיפורים מעניינים. יותר מכל אתגעגע לעורכת המסורה והמקצועית שלי צביה בלום שבלעדיה שום דבר לא היה מצליח, ולצלם פפראצי הטוב בתחום מוטי לבטון.
לדאבוני אינני היחידה שמסיימת את עבודתי במעריב ובזמן כתיבת שורות אלה מתרוקנים מסדרונות מעריב מקולגות ואנשים יקרים, מוכשרים בצורה בלתי רגילה אשר עבדו ימים כלילות על מנת להניח בפניכם חדשות מעניינות ואותנטיות ובלתי תלויות.
אני מנצלת את הבמה האחרונה שניתנה לי להתנצל בפניי כל סלב שאי פעם נפגע מכתיבת ידיעה שלי ניסיתי לשמור על יושרה ולא לפגוע במתכוון באף נפש טהורה, כולנו אחים.
בעת כתיבת מילותיי האחרונות, בתי מיה לוין בת ה- 7 עיכלה את הבשורה והיא בוכה מרות לכן אני נאלצת לסיים כאן ולהתפנות למשפחתי האהובה ולראשונה מזה חמש שנים באמת לכבות את המחשב.
מקווה כי עוד ניפגש בעתיד
שלכם מיקי לוין מלכת הביצה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם