לנערה שלא הצטלמתי איתה: מסר מאהוד בנאי
"מצטער אבל אני חייב לצאת עכשיו", אמר אהוד בנאי למעריצה שרצתה להצטלם איתו בדרך החוצה מהופעה, והתחרט. כשהגיע הביתה החליט לשלוח לה מסר מיוחד
מי שחיכה אחרי הופעה של אמן אותו הוא מעריץ על מנת להחליף איתו מילה, לבקש ממנו חתימה או להצטלם איתו, מכיר את הציפייה הדרוכה ואולי גם את האכזבה, במידה והאמן ברח לו מדלת צדדית.עוד כותרות ב-nrg:
• אמנות הסלבס: לא תאמינו מי צייר את זה
• שי חי בחוץ: "הייתי הדייר הכי פחות אלים"
• כל האמת בפרצוף: זק, הרסת לנו את "האח הגדול"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אהוד בנאי רגיל כמובן לחלק חתימות ולהצטלם עם מעריצים ומעריצות, ובדרך כלל הוא נענה בחפץ לב לכולם. אך לאחר שהתארח בהופעה של הדג נחש בבארבי, הפצירה בו מנהלת הבמה להזדרז. האמן נלחץ עד כדי כך, שלא נענה למעריצה שעמדה מחוץ למועדון התל אביבי וביקשה להצטלם איתו, מפני שנהג המונית כבר חיכה לו. אך משהגיע הביתה לא יכול היה לשכוח את אותה הנערה.
בעקבות המקרה שלא נתן לו מנוח, החליט למסור למעריצה הצעירה מסר בפייסבוק, שצבר תוך דקות בודדות מאות לייקים, תגובות ושיתופים. וזהו לשונו:
לנערה שלא הצטלמתי איתה ✿
מועדון הבארבי. שעת לילה מאוחרת. אני יוצא מחדר-האומנים אחרי שהתארחתי במופע ההשקה של הדג נחש.
מנהלת ההפקה אומרת שנהג המונית עומד וממתין לנו בכביש.
הבארבי כבר כמעט ריק, חוץ מקבוצת מעריצים קטנה של הדג נחש שעומדים ומחכים להם.
כשאני חולף על פניהם, יש כמובן בקשות להצטלם, ואני עומד ומצטלם עם שניים מהם. מנהלת ההפקה מבקשת מהם להבין שאנחנו ממהרים לצאת.
ביציאה עומדת נערה צעירה, שואלת אם אסכים להצטלם איתה.
אני אומר לה תוך כדי הליכה: "מצטער אבל אני חייב לצאת עכשיו", ויוצא מהמועדון אל הרחוב, עולה למונית, מגיע הביתה, ופתאום נתקף חרטה:
"למה לעזאזל לא הצטלמתי איתה? מה היה משנה אם המונית היתה מחכה לי עוד חצי דקה?!"
היא כנראה חיכתה לחברי הדג נחש, ואולי לא חשבה שתראה אותי, אבל הנה ראתה, וביקשה תמונה, אבל אני לא נעתרתי לה.
אני זוכר במטושטש את דמותה: קטנה, חמודה, שיער שחור, פנים רציניות.
היתה יכולה להיות הבת שלי.
בליל שבת אחרי הקידוש אני נוהג לשלוח ברכה בדרך האוויר לבנותיי שגרות בצפון הארץ. אז תדעי לך נערה אלמונית, ששלחתי ברכה גם לך, במקום התמונה שרצית.
כאמור, מאות תגובות הצטברו תוך דקות במסר הפשוט והכן של בנאי. בהן, בין היתר, גם תמונות של מעריצים שכן זכו להצטלם עם הזמר.
שדרן הרדיו והמוזיקאי אייל פרידמן (קוואמי) כתב: "אהוד, אתה באמת אחד האנשים הכי מדהימים שיש בעולם הזה".
מעריצה בשם נעה שיתפה: "כשהייתי בצבא שלחתי לך מכתב (אמיתי, במעטפה עם בול) מהבסיס בצאלים. שבוע וחצי אח"כ (זה היה לפני 13 שנים, כשהדואר עוד תיפקד, כנראה) קיבלתי ממך טלפון, ככה פתאום בשישי בבוקר בדרכי מהבסיס הביתה. הצניעות והאנושיות שלך נהדרות. שמחתי להיזכר. ואני בטוחה שהיא סלחה, הנערה".
"אין עליך אהוד", כתב עוקב בשם יהודה. "בטח לא תזכור, אבל בשנת 2009, באולם נגה, הקדשת לאשתי ולי את ה"כוכב של מחוז גוש דן" כשהיינו בהופעה, חודשים ספורים לפני החתונה. מאז אתה נצור בליבנו".
תומר שיתף את סיפורו המרגש: "לפני 10 שנים בערך בימים שאחרי מלחמת לבנון השנייה, באת להופיע בשיקום אורטופדי בתל השומר. אני זוכר שביקשת מחייל קטוע רגל שישב שם אם יש לו בקשה לשיר והוא ענה שכבר עשית את כל מה שרצה לשמוע, ואיך רציתי שתשאל גם אותי. אחרי ההופעה חילקתם ספרונים קטנים של פרק שירה חתום, שעד היום יושב אצלי קבוע בתיק. מקווה שהנערה מהבארבי קוראת עכשיו את המילים הנהדרות שלך".
אקו"ם