מ"הכוכב הבא" ועד איילת זורר: אסתי גינזבורג עונה לביקורות ומדברת על הכל
למה היא לא ממהרת להיכנס להריון נוסף, למה היא מעריצה את קרין גורן, מה היא תגיד לאיילת זורר ומה היא סימסה לבר רפאלי. וגם: מה שחשוב לה לומר בעניין החייל היורה. אסתי גינזבורג בריאיון חגיגי
רגע לפני שאנחנו נפרדים, אני שואל את אסתי גינזבורג אם יש משהו שחשוב לה להגיד לקוראים, שלא דובר בו במהלך השיחה שלנו. היא משיבה ב"כן" חד־משמעי.
"יצא לי להיות בהרבה ארוחות ערב לאחרונה, ובכל ארוחה דיברו על סיפור החייל היורה, אלאור אזריה. אני לא נכנסת לשאלה אם מה שהוא עשה בסדר או לא, אבל הקלות שנכנסו בו הכאיבה לי. הפריע לי שכבר באותו היום התחילו לגנות אותו ואת המעשה שלו, עוד לפני שראו את כל התמונה. אם הוא פשע וחטא הוא יקבל את העונש, אבל תשימו לב לבן אדם. זה חייל שאנחנו שמנו שם, וכולנו צריכים לחבק אותו ולהיות איתו".
הוא חשוד בהריגה של מחבל שנוטרל.
"אם השופט יקבע שהוא צריך ללכת לכלא, אז שירצה את עונשו עד היום האחרון. אבל רגע, בואו נחכה למשפט. אני כל כך מרחמת עליו בגלל העליהום התקשורתי שהוא חוטף".
את מדברת מהמקום של מי שחוותה על בשרה לא מעט סיקור שלילי בעבר?
"בוודאי. הייתי בצד שמקבל את הביקורת, ויש פה משהו באווירה הכללית, שאנשים כאילו נהנים משמחה לאיד. בן אדם שוגה, וכולם קופצים על זה. זה מעציב אותי".
עוד כותרות ב-nrg:
• ההסברה הכי טובה לישראל - בערבית
• שוב בעירום: הפרובוקציה החדשה של ריהאנה
• ח"כ בהלול ישתתף בטקס יום השואה האלטרנטיבי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גינזבורג יודעת על מה היא מדברת. היא רק בת 26, אבל עם ותק של 12 שנה מול המצלמות והעין הציבורית. ילדה טובה צהלה, שנקלעת שוב ושוב לעין הסערה. שנייה אולי רק לבר רפאלי במידת ההצלחה שלה, וגם במידת האמוציות שהיא מעוררת אצל הטוקבקיסט המצוי.
במשך השנים הובילה עשרות קמפיינים נחשקים, ובדרך ספגה לא מעט ביקורת ציבורית - על משקלה, על נישואיה לאיש עסקים אמיד המבוגר ממנה בכמה שנים טובות, על הסכסוך עם אביה, על הקדנציה הכושלת בתוכנית "הכוכב הבא", וכמובן, על ההחלפה המתוקשרת של איילת זורר.
• איפה יעשו אסתי ועדי את החג?
• יופי של משכורת לאסתי גינזבורג
• יואב צפיר על הליהוק הכושל של גינזבורג
בימים אלה היא מוסיפה לעצמה גם את התואר "מעצבת", ומשיקה מיני־קולקציית תכשיטים שתישא את שמה תחת המותג belletto, ובעיקר מגדלת את רפאל בן השנה, הבן הבכור שלה ושל בעלה, עדי קייזמן. למרות החיוך ששפוך על פניה בכל פעם ששמו של הזאטוט עולה בשיחה ולמרות התמונות שהיא שולפת בגאווה מהאייפון, גיזנבורג מבקשת להבהיר שהיא אמנם רוצה עוד ילדים - אבל לא ממהרת לשום מקום."כל הקטע הזה של להיות בהריון וללדת לא היה פשוט עבורי, אני לא מאלה שאהבו להיות בהריון. יש משהו שמשתלט לך על הגוף, והבחילות ותופעות הלוואי היו נוראיות. גם הלידה עצמה נמשכה שעות, וכאב לי מאוד. רק כשאתגבר על הטראומה, אכנס להריון נוסף".
משהו בגוף שלך השתנה מאז הלידה?
"לא, כי הקפדתי מאוד לעשות ספורט עד שבועיים לפי הלידה, וחזרתי לזה מייד אחרי שילדתי, אני מרגישה שזה מאוד עזר לי. יש לי חברות שלא התאמנו, ורואים את ההבדלים. הקפדתי על אימונים ועל כל הקרמים שצריך. גם מבחינת המשקל חזרתי לעצמי".
גינזבורג היא אמנם סוג של פלא גנטי, אחת שלא ניתן להתעלם מנוכחותה ברחוב והאחרונה שהייתם שולחים לעשות דיאטה, אבל בסטנדרטים הנוקשים (ויש שיאמרו, מעוותים) של עולם האופנה, המשקל שלה תמיד היה אישיו. בתחילת הקריירה היא ניסתה להתאים עצמה לתכתיבים החיצוניים ולקחה ללב כל הערה או טוקבק, אבל נקודת המפנה מבחינתה הגיעה בשנת 2012, כשקיבלה הצעה שכמעט אי אפשר לסרב לה: להצטרף לנבחרת הדוגמניות־המלאכיות הנחשקת של מותג ההלבשה התחתונה "ויקטוריה סיקרט".
"הייתי כבר ממש לקראת חתימה איתם, ואז הם אמרו לי שאני צריכה לרדת עוד שני קילו. בשלב הזה כבר הייתי ממש על גבול ההרעבה, עם משטר תזונה קפדני ואימונים מטורפים. הבנתי שאם זה מה שהם רוצים, זה כבר לא יקרה. זה לא מבנה הגוף שלי, ולעולם לא אצליח להגיע לזה. אמרתי להם סבבה, תודה ושלום".
לא היית מוכנה לעשות את המאמץ?
"זה לא שלא הייתי מוכנה, פשוט לא הייתי מסוגלת פיזית. הגוף שלי בנוי אחרת משל רוב הבנות שם. אני יכולה לנסות לשפר אותו, אבל השיגעון הזה לא שווה את זה מבחינתי. זה אשכרה להרעיב את עצמך. זה סטנדרט שמאוד קשה לעמוד בו. היום, טירוף המשקל לא מעסיק אותי".
סדרי העדיפויות השתנו?
"זה פשוט לא חשוב לי כמו שזה היה חשוב לי פעם. חשוב לי להיראות טוב כדי להרגיש טוב עם עצמי, אבל אני כבר מכירה את הגוף שלי, ואני לוקחת בחשבון שאני לא נראית היום כמו שנראיתי בגיל 15. וגם עברתי לידה אחת".
היה שלב שסבלת מהפרעות אכילה?
"לדעתי, כל מה שדיברנו עליו זה הפרעות אכילה. כל ההתעסקויות והוויתורים האלה. אבל לשמחתי, אף פעם לא הגעתי למצב שזה ממש מסוכן. גם ההתעסקות האובססיבית בזה היא הפרעה, וכל מה שקרה עם 'ויקטוריה סיקרט' היה בקלות יכול להביא אותי לקצה. אבל אני כל כך בפוקוס עם עצמי, שלא נתתי לזה לקרות. החלטתי שאני משחררת, ושיחררתי".
היום את סופרת קלוריות?
"אני לא בדיוק סופרת קלוריות, אבל אני שומרת על עצמי. אם בא לי משהו, אני אוכלת. בשבת האחרונה בא לי קסטה, אז אכלתי".
המבורגר ב־2 בלילה?
"לא, אבל היו לי לילות שחזרנו ממסיבה ואכלתי חומוס. בבוקר אחרי רצתי עשרה קילומטרים".
מה חשבת על השיימינג שעשו לקרין גורן בגלל המשקל?
"אני מכינה את העוגות שלה מאז שהתחלתי לאפות, ביחד עם הספר הראשון שהיא הוציאה. אני מתה עליה, בכל ראיון שלי אני אומרת שאני אוהבת אותה, ופעם היא גם שלחה לי ספר עם הקדשה, וזה היה השיא של החיים שלי.
"אני מזועזעת שאנשים נכנסים בה בצורה מחרידה. מה נסגר עם אנשים, שהם מרשים לעצמם? באיזה שלב זה נהיה לגיטימי לבוא ולהכפיש בן אדם בכזאת קלות?".
הזדהית איתה?
"כן. אני יודעת כמה זה קשה לחטוף את הביקורת הזאת. ועבורה, שלא באה מהעולם הזה, זה בטח עוד יותר קשה. היא עובדת בכיף שלה במטבח, סופר־מצליחה וסופר־מוערכת, ופתאום בא הגועל נפש הזה של ביקורת על המראה החיצוני שלה. אני רוצה לראות את הפרצוף של האנשים שכתבו את מה שכתבו, שיעזו לחזור על זה מולנו.
"כאילו, אין שום רגישות? אין שום חמלה? אין שום מחשבה? זה לירות את המילים, בלי לדעת שבסוף יש בן אדם שמתמודד איתן.
"תפתח כל תמונת פפראצי שלי, תרד לתגובות ותראה מה אנשים כותבים. 'היא מכוערת', 'היא שמנה' ועוד כל מיני דברים שפלים. ואם אני מעלה תמונה טובה, אז טוענים שזה פוטושופ. כבר שנים שאני לא קוראת טוקבקים בגלל זה".
היא נולדה בשכונת צהלה בתל אביב. בתם הבכורה של אריה, אדריכל, ואדריאן, ד"ר לגרונטולוגיה (חקר ההזדקנות). למדה בתיכון י"ד והתגייסה לצה"ל, שם שירתה בחיל השלישות.
על פניו נראה היה שמדובר במשפחה מאוחדת, שגרה בבית הכתום המפורסם שעיצב האב בשכונה. "זה אולי נראה ככה, אבל אף פעם לא היה הכל טוב, ולא היינו משפחה אחת שמחה. זה לא היה ככה. הכל היה מראית עין. באופן תיאורטי הייתי רוצה שזה יהיה אחרת, אבל זה לא אפשרי".
התא המשפחתי התפרק רשמית בשנים האחרונות, כשהוריה של גינזבורג התגרשו. האם אדריאן עזבה לניו יורק, האחות יעל (היום בת 23) עזבה לברלין, שם היא עובדת עבור קייזמן בעסקי הנדל"ן, ואסתי ועדי עברו להתגורר בבית המשפחה.
הקרב על הבית הזה הביא את המתח בין בני המשפחה לשיאים חדשים. בסוף שנת 2013 פנה אריה לבית המשפט, בדרישה לסלק מהבית את בתו ובעלה, לאחר שלטענתו לא עמדו בתשלומים עבור רכישתו. הסכסוך הגיע לסיומו באמצעות פשרה, אבל גינזבורג עדיין בטראומה.
"מאוד הרגיז אותי שהתקשורת הרגישה נוח לחטט לי בחיים הכי אישיים ובבעיות עם אבא שלי, ולא עצרה לרגע לחשוב שאולי היא עושה משהו לא בסדר. אני זוכרת סיטואציות שהייתי מתקשרת לעורכי מהדורות חדשות ומנסה להגיד להם 'מה יוצא לכם מזה?'. האטימות שנתקלתי בה, והתשובה 'זה אייטם שלנו והוא התראיין אצלנו', היו מגעילות".
את לא במקצוע מהיום. את דוגמנית מצליחה, ומלבד זה, לא כל יום אבא תובע את הבת שלו.
"נכון, אבל יש עניין של אמפטיה וחמלה. אני באמת מפורסמת, אבל זה שבן אדם אחד (כלומר אביה; ע"ס) לקח את הסכסוך הזה והפך אותו לפומבי, לא אומר שאני מעוניינת בזה. תגלו קצת אמפטיה".
את עדיין בנתק מאביך?
"כן. לא ראיתי אותו כמה שנים, והוא מעולם לא ראה את הנכד שלו. זה מבאס מהבחינה הזאת שיש בן אדם שאני לא בקשר איתו, אבל החיים שלי קצת פחות מלאי דרמות. יוצא לי לחשוב עליו לפעמים, אבל אני מאוד מקבלת את המציאות שלי כמו שהיא, וזאת המציאות שלי בגלל סיבה ספציפית, ואני חיה איתה בשלום".
את שומרת על קשר עם אמא?
"אנחנו עושות 'פייס טיים' כמעט כל יום. לפעמים היא באה לארץ, ולפעמים אנחנו נוסעים אליה.
"זה קשה בעיקר בגלל רפאל. קורים איתו עכשיו הרבה דברים, ואני צריכה לעדכן אותה בשיחות וידאו. רוב החברים שלי מתקשרים לאמא שלהם שתשמור על הילד שלהם, ואני לא יכולה. קשה לי שהיא לא יכולה להיות מעורבת בחיים שלו.
"עם השנים למדתי שאין משפחה שאין לה את הבעיות שלה ואת המורכבויות שלה. כל אחד חושב שאצלו זה הכי גרוע, אבל מסתבר שזה דבר רגיל. הסיכוי שהכל יעבור בשלום בבית כמעט לא קיים".
דווקא במשפחה החדשה שהקימה ("טפו, טפו, טפו") הכל הולך מצוין. זה התחיל כשהיתה חיילת בת 20 ופגשה את איש העסקים עדי קייזמן (בעלה לשעבר של אשת העסקים עפרה שטראוס ואבי בתה), ומאז הם ביחד. ביוני 2012 נישאו בביתו של צלם האופנה רון קדמי בעין הוד, תחת אבטחה כבדה. ניתן לראות אותם לא מעט באירועים מתוקשרים, בערבי התרמה וגם בארוחות ערב עם חברים. ברשימת החברים שלהם הילה ורני רהב, מוטי רייף ואחרים.
כשהכרת אותו, עדי היה בן 38, גרוש ואבא. מה חיבר ביניכם?
"בצל כל העבודה והנסיעות ממקום למקום, מצאתי בו סוג של בית. יש לנו ממש את אותם ערכים ושאיפות. הרבה פעמים אני רבה איתו על זה שהוא מנסה לעשות טוב כל הזמן, ושהוא לא צריך להיות עסוק כל היום רק בלעזור לאנשים, כי יש אנשים שמנצלים את זה. מבקשים את הסיוע שלו, והוא נענה לעיתים קרובות. הוא בתוך זה אז הוא לא שם לב, אבל אני כן רואה. אגב, רפאל מאוד דומה לו".
ואיפה פער הגילאים בא לידי ביטוי?
"הוא לא קיים. שנינו רוצים את אותו הדבר. את הבית שלנו, את האושר שלנו ואת המשפחה שלנו".
מתי אתם פחות מסתדרים?
"כשהוא נעשה ילדותי. כשהוא מגביר את המוסיקה ואני מחלישה, אני יכולה למות מזה".
בגלל העסקים שלו אתם חיים כל הזמן על קו תל אביב־ברלין. את נהנית מזה?
"ברלין עיר מדהימה וסופר־צעירה. אתה מסתובב ברחוב ורואה רק אנשים צעירים. אני יורדת למטה ויש את בתי הקפה שאני אוהבת, ויש כזה וייב כיפי ברחוב ומאוד לא מתיימר, כך שאני רק מחכה לזה. עדי כמעט אף פעם לא טס בלעדיי, וכשהוא צריך להיות שם אנחנו נוסעים כולנו. כל הדיילות בקו מכירות את רפאל, הוא כבר התחיל עם כולן".
ולחשוב שעד לפני רגע הנסיעות היו בגלל הקריירה שלך.
"נכון, אבל זה לא שהתעוררתי בבוקר ואמרתי שאני מפסיקה לעבוד בחו"ל. כשהייתי בצבא טסתי הרבה, אבל זה היקשה עלי להיות זמינה. אחרי שהשתחררתי הבנתי שלא בא לי לרדוף אחרי העולם הזה. בשלב הזה כבר הייתי עם עדי, ולא היה בי את הרצון הזה לחזור עכשיו לניו יורק לעוד חודשיים ולרוץ בין אודישנים. פתאום המרדף הזה נראה לי חסר משמעות".
ועדיין, היא לא מצטערת על השנים שבהן נתנה את כל כולה למקצוע. גם על חשבון הפרטיות, גם על חשבון הילדוּת. "לא הייתי עושה שום דבר אחרת, כי הדוגמנות לא באמת פגעה לי בשום דבר בחיים. אם כבר, היא רק העשירה לי אותם. אני חושבת שהייתי ונשארתי אותו בן אדם".
12 שנים מול המצלמה, הפכת מילדה לאישה צעירה, ואת מרגישה אותו בן אדם?
"אסתי של היום היא לא אסתי של אז, אבל תמיד הייתי מאוד מיושבת והגיונית. זה לא שנכנסתי לעולם מטורף, הסתנוורתי והתחלתי לצאת למסיבות מטורפות עם מלא סמים. זה לא קרה. עד היום אני הולכת, עובדת וחוזרת הביתה למשפחה ולחברים, ופחות מתערבבת בעולם הזה".
לא היה שלב של התפרעות? מרד נעורים?
"דווקא בגלל שהיתה לי עבודה, יותר שמרתי על עצמי. אני לא אצא עד 5 בבוקר לפני יום צילום, כי אני יודעת שאני חייבת להישאר ערנית. כשאני רוצה משהו, אני על זה, ואין סיכוי שלא אתן את כל כולי. אני סוס עבודה מהבחינה הזאת. לא תשמע אותי מתלוננת, אלא אם כן יהיה לי קר ואבקש שמיכה בין צילום לצילום.
"הפעם הראשונה שביטלתי בה יום צילום היתה לכתבה הזאת, כשהתעוררתי גמורה עם כאב ראש מטורף, וביקשתי לדחות את הצילומים ליום אחר".
לעולם הזה יש גם צדדים פחות נעימים.
"הצדדים הפחות נעימים האלה נמצאים בכל מקום, לאו דווקא בעולם האופנה. סמים יש בכל מקום, ולי באופן אישי יצא פחות להיחשף לזה, כי מעולם לא הייתי בעניין. גם אם מישהו רצה לעשות דברים לידי או איתי, הוא מייד הבין שאני לא בעניין ואין בכלל על מה לדבר. למה? כי האקט הזה מרגיש לי נורא. לשאוף דברים דרך האף נראה לי נורא נרקוטי ומאוד לא טבעי".
הטרדות מיניות זה משהו שחווית?
"אני בטוחה שהטרידו אותי, אבל אני לא זוכרת מקרה טראומטי. תמיד עבדתי עם אנשים מקצוענים ותותחים בתחומם, כך שאף אחד לא הירשה לעצמו לא להיות מאוד מקצועי".
הסערה האחרונה פרצה לאחר שהיא נבחרה להחליף את איילת זורר כפרזנטורית של "גולברי", תמורת 900 אלף שקלים לשנה, כך על פי ההודעה הרשמית.
"ניסו לערב אותי בפרשה בכוח. אין גוף תקשורת שלא פנה אלי לתגובה, ולא הבנתי מה יש לי להגיב ולמה התגובה שלי רלוונטית, אבל היה חשוב לי לשמור על פאסון ולא לקחת חלק בדרמה הזאת. הרגשתי שצריך לתת לצדדים לגמור את זה ביניהם, ושיניחו לי.
"בשלב מסוים התחלתי ממש להתעצבן. כל הזמן ניסו לגרור אותי, כדי להוסיף עוד עניין למשהו שבכלל לא קשור אלי. הרגיז אותי שניסו כל כך לחפש את הצהוב וחפרו, ואני כל כך לא סיפקתי את הסחורה. עד שהם שיחררו".
מה את חושבת על איילת זורר?
"שהיא אישה מדהימה ויפה ומצליחה, ושגרירה נהדרת של ישראל. אין לי שום צרות עין כלפי אף אחת, ואני מלאה באהבה. קורה שאנשים מסיימים התקשרויות בטונים צורמים, וקורה שמתפשרים ומגיעים להבנות ומתקדמים הלאה. כל הסיפור הזה יצא מפרופורציות".
חשבת להרים לה טלפון?
"לא. הרגשתי שאני לא רוצה להיכנס לדבר הזה".
אם היא תיכנס עכשיו לבית הקפה, מה תגידי לה?
"אם היא תרצה להגיד לי שלום, אגיד לה שלום. אולי היא לא תרצה".
יום אחד את עשויה למצוא את עצמך בנעליה.
"זה כבר קרה. החליפו אותי מלא פעמים, ואני מבינה שזה עשוי לקרות יותר בעתיד. אני יודעת היטב איך העסק הזה עובד. יש המון דוגמניות צעירות ויפות בארץ, וזה גורם לי להרגיש סופר־זקנה. לפני כמה ימים קלטתי שאני כבר יכולה להיות נהגת מלווה.
"מי שהכי תפסה אותי בזמן האחרון היא סופיה מצטנר, שיש לה גם סיפור מדהים. היא יפהפייה שנראית כמו בובת חרסינה. נראה לי שהיא אפילו לא ידעה מה זה 'דיור' עד שקיבלה את הקמפיין".
ההחלפה הכי מדוברת במקרה שלך היתה ב"פוקס", נפרדתם אחרי שנתיים.
"נכון, והיה ברור לי שזה יקרה. הייתי עדיין ילדה בת 16, וכל הקטע הסקסי הזה לא התאים לי. כל הזמן רבתי עם כולם ולא הייתי מוכנה לעשות הרבה דברים שביקשו, וכבר התחלתי להתעייף מזה. כשהוחלפתי זה היה מובן, כי זה לא זרם".
ובר רפאלי תפסה את מקומך.
"נכון".
משווים ביניכן הרבה.
"וזה תמיד משעשע אותי, כי את מי זה בכלל מעניין ההשוואות האלה. אני ממש אוהבת אותה, ואני מסתכלת על תמונות שלה ואומרת 'וואו, איזה כוסית'. ההצלחה שלה לא באה על חשבון ההצלחה שלי".
יש לך בשבילה טיפ ללידה?
"ברור, ושלחתי לה כבר את הטלפונים של כל אנשי המקצוע שיכולים לעזור לה".
מה חשבת על מה שקרה איתה לאחרונה בפרשת המסים?
"ליבי יצא אליה. בארץ לא אוהבים לראות אנשים מצליחים. אני לא יודעת מה היה שם, ולא אכנס לפרטים, אבל כל החוויה הזאת נראתה לי טראומטית במיוחד כשאת בהריון. אני בטוחה שהקשו עליה מאוד רק בגלל שהיא בר רפאלי".
את מסודרת בענייני כספים?
"ברור. אני מעורבת בהכל, ואני לא בובה על חוט. יש לי הרבה מה להגיד על כל דבר כמעט, ואין סיכוי שאני אעבוד ולא אדע מה הרווח שלי. אני הולכת פעם בשנה לרואה חשבון, וזה מספיק לי".
ימים אלה, לראשונה בקריירה, היא סיימה לעצב קולקציית קפסולה משלה עבור חברת belletto. "כבר שנים שאני חושבת ברצינות לעשות משהו משלי בתחום התכשיטים, וכל הזמן שיחקתי עם הרעיון ופחדתי להוציא משהו שאני לא יודעת לאן הוא ילך. בנות שאוהבות אותי הן בנות שלא קונות תכשיטים יקרים, אז חיפשתי את האיזון בין משהו שארצה ללכת איתו ושאוהַב לבין משהו שפוי במחיר שפוי. גם היה לי חשוב להיות מעורבת בכל התהליך".
את שותפה ברווחים של החברה? עסקים זה משהו שמעניין אותך?
"זה לא התפקיד שלי בבית, אבל אין ספק שבגלל שאני קרובה לזה כל הזמן וחשופה לזה, אני מבינה הרבה יותר ממה שהבנתי לפני שש שנים. התחלתי לקרוא עיתונים כלכליים ואני מבינה מה אני קוראת ונהנית מזה. מעצם העובדה שזה העולם של בעלי, זה במידה רבה גם העולם שלי".
את מתחרטת על ההנחיה של "הכוכב הבא"?
"שאלה מורכבת. אני שמחה שעשיתי את זה, כי ניסיתי, אבל מצד שני, לא הייתי מספיק מוכנה לעשות את זה. זה היה יותר מדי מוקדם בשבילי, וזה סוג של שרף אותי, כי לא הראיתי בכלל מה אני מסוגלת. לזרוק מישהי שלא הנחתה יום בחייה לפריים טיים בשידור חי עם חצי אוזנייה שלא עובדת, זה מאוד שאפתני, וההתחלה היתה מאוד קשה.
"לקראת הסוף באמת השתפרתי, אבל אף אחד לא זוכר את הסוף. זה ביאס אותי והשאיר לי טעם של 'לא', כי אני רוצה שמה שאני עושה יהיה מושלם. בזמן אמת לא סבלתי, כי היו סביבי הרבה אנשים, שכל הזמן ניסו לעזור לי. רק העמידה על הבמה בשידור חי, כשכל מה שאתה אומר עכשיו שומעים מאות אלפי אנשים, זה מפחיד. הצלחתי להתמודד עם הפחד הזה, אבל לא הייתי מספיק מנוסה. הביקורות היו מרושעות".
נפגעת?
"עצם זה שאני מדברת איתך על זה אומר שזה כן חדר לאן שהוא".
היית לוקחת על עצמך היום תפקיד הנחיה?
"הייתי לוקחת, והייתי עושה את זה יותר טוב. אני לא פוסלת שום דבר".
ב־2010 שיחקת בסרט "Twelve" של ג'ואל שומאכר. קולנוע זה תחום שמעניין אותך?
"לא, וזו היתה החלטה מודעת שאני לא ממשיכה עם זה. זה היה כיף לשחק בסרט של במאי מפורסם, עם שחקנים מצליחים. אבל אז הבנתי שאורח החיים הזה מטורף, והוא לא בשבילי. לטוס לשלושה חודשים לצילומים בלוקיישן בקנדה לא מדבר אלי.
"זה לא בוער בי כמו בגל גדות, שממש רצתה את זה והעבירה את המשפחה שלה לשם, ורגע לפני שהיא ויתרה הגיעה אליה ההצלחה, הצלחה מטאורית. היא מאוד רצתה את זה, וזה השתלם לה. אני לא רציתי את זה מלכתחילה, אז למה לי לרדוף אחרי הדבר הזה? כי זה מה שמצפים ממני? כדי להראות שאני דוגמנית שיודעת גם לשחק? לא מעניין אותי".
לשחק בארץ היה מעניין אותך?
"כן, אבל אף פעם לא מייעדים אותי לדברים שהייתי רוצה לעשות. תמיד מייעדים אותי להיות החברה הבלונדינית או 'החברה של'. אם כבר, הייתי רוצה לעשות תפקיד קומי מריר. נניח, 'האחיות המוצלחות שלי'. אתה לא מבין איזה טוב זה. אמרתי לעצמי שהייתי נורא רוצה להשתתף בדבר כזה, אבל אני יודעת שאף פעם לא היו קוראים לי לאודישן לזה, כי מי היה חושב עלי בכיוון הזה?".
אקו"ם