אברהם טל חושף את הרגע הקשה בחייו: "זה מפיל לרצפה"

המנטור של תוכנית "דה וויס", אברהם טל, פרסם באינסטגרם פוסט מרגש שבו חשף את תחושותיו לקראת יום השואה, וסיפר על חוויה מטלטלת מאחד הטקסים שבהם השתתף: "זה קרה לי פעם אחת, חצי דקה לפני שעליתי לשיר. בסוף זה תופס אותי, נכנס פנימה, מפרק"

"זה מתקרב, עדיין לא מורגש ממש כי חוגגים את האביב ואת חופשת הפסח, אבל זה קרוב מאוד. כמו כל שנה כמה ימים לפני יום השואה ויום הזכרון אני אומר לעצמי שהשנה אין לי כוח להכיל את העצב הזה, שהשנה אשאר אפתי, אבוא לטקסים, אשיר, אבל אשאיר משהו מנותק בפנים כי תכלס, אי אפשר להכיל כאב כזה גדול", כך כתב היום (ראשון) בעצב הזמר המפורסם ושופט "דה וויס", אברהם טל, בחשבון האינסטגרם שלו.

A post shared by Avraham Tal אברהם טל (@avrahamtal) on Apr 16, 2017 at 1:43am PDT

עוד כתב טל כי "אז אני מחזיק, מחזיק, מחזיק, מתאמץ ומדחיק, דוחק בכול הכוח להשאיר הכול בחוץ, לא לתת שייכנס וכמו תמיד בסוף זה תופס אותי, מפיל לרצפה, שובר את כול החומות ונכנס פנימה, מפרק, מנפץ, מנתץ את הסכרים.

המנטור של "דה וויס" חשף בפוסט שלו את הרגע הקשה בחייו, שבו התמוטט נפשית במהלך טקס לציון יום השואה: "זה קרה לי פעם אחת, חצי דקה לפני שעליתי לשיר וזה לא היה פשוט. אולי השנה זה יהיה אחרת, יכאב אבל לא יפרק, יכנס מבלי למוטט, אולי אם אני לא אדחוק את זה החוצה בכוח אלא פשוט ארגיש, מעכשיו, בעדינות, לאט לאט, בלי מאבק, אולי הפעם זה יהיה יותר קל".

טל הוא אחד האמנים הכי פופולריים ואהובים בישראל, כזה שעוצר מדי פעם את המירוץ כדי לשאול את עצמו שאלות על מהות המקצוע שבחר לעצמו, ועל האדם שהפך להיות בעקבות הבחירה הזאת. לאלבום החדש שלו, הרביעי במספר, בחר לקרוא "עכשיו החיים". "החיים טסים לנו", הוא מסביר. "יותר מתמיד יש בי הבנה שאני צריך לגעת בחיים באופן ממשי ולא לתת להם לעבור לידי".

''אולי השנה זה יהיה אחרת, יכאב אבל לא יפרק''. אברהם טל צילום: אריק סולטן

בראיון ל"מקור ראשון" לפני כשנה טען הזמר המפורסם כי "אני קולט שהחיים מאוד יקרים לי ושאני אוהב לחיות אותם, ומוכן להרחיב את קשת הרגשות שלי, גם אם זה אומר לגעת בכאב. אני באופיי 'אופטימיסט בכוח', קשה לי עם כאב אז אני מיד בורח, מעביר נושא. שושנה אשתי אמרה לי שביום שבו אפסיק לפחד מהכאב ואסכים לגעת בו אז ייפתח בפניי עולם חדש, גם ביצירה. אז היום אני מסכים להסתכל לחיים בעיניים ולראות גם כאב, אבל רק כדי להעריך יותר את החיים, בלי להעצים את הכאב".