
מאז אמצע החודש שעבר ניצן לא מורשה להתאמן במכבי הרצליה. מתחילת העונה הוא כלל לא נכלל בסגל, ומבחינת מכבי הרצליה הוא מוגדר כ"מי שעזב את הקבוצה."
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד חן בוכניק, מפרט ניצן מסכת התעללויות לכאורה שהוא סובל ממכבי הרצליה ומהבעלים שלה, אריאל שיימן, כיוון שביקש לעזוב את הקבוצה ולהתקדם, ולא הסכים לשחק במכבי פ"ת.
עו"ד בוכניק לא חוסך מהרצליה ביקורת נוקבת, ואפילו משתמש בביטוי "בושה וחרפה" כדי להגדיר את התנהגותה לכאורה. "התנהלות הקבוצה כלפי השחקן מגדירה גבולות חדשים למונח חוסר תום לב," הוא כותב, "וגם אנו המנוסים מעט במשפט הספורט, לא זוכרים מקרה כה בוטה וצורם כמקרה הזה."
בוכניק מציין עוד בכתה התביעה כי הרצליה פעלה "בזדון ומתוך כוונה מפורשת להזיק ולהתיש את התובע ככל הניתן, על מנת לנסות ולגרום לו, בעל כורחו, לעזוב את שורות הנתבעת לקבוצת מכבי פ"ת, ואליה בלבד."
על פי כתב התביעה ביקש ניצן לעזוב את הרצליה בסוף עונת 2008/9 כמי שסיים את חוזהו. השוער היה אז בן .22 הרצליה דרשה עליו דמי השבחה של חצי מיליון דולר וניצן החליט לפנות לוועדה למעמד השחקן.
בגיל 22 יכולה קבוצה לדרוש על שחקן דמי מינימום, שהם נגזרת של חוזה לעונה כפול שלוש. הרצליה מיהרה להגיש לניצן חוזה בגובה של 400 אלף שקלים שכלל בתוכו שכר בסיס ופרמיות.
בהרצליה טוענים היום שמדובר בשכר של 16 אלף שקלים ו2,400- שקל לנקודה, ברוטו. בכתב התביעה נכתב אחרת. בכל מקרה, הוועדה למעמד השחקן פסקה על דמי מינימום של 1.2 מיליון שקלים, כ300-
כנראה שההסכם עליו מדברים בהרצליה הוא זה שעליו כותב בוכניק: "בהתנהגות חסרת תום לב המאפיינת את הנתבעת ביחסיה עם התובע לאורך כל הדרך הרי שלאחר קבלת החלטת הוועדה למעמד השחקן, המסתמכת כאמור על הצעתה של הקבוצה לשחקן, נסוגה הקבוצה מהצעתה שלה, והגישה לשחקן הסכם אחר, אשר כולל סעיפים מהותיים אשר לא הופיעו בהסכם המוצע."
על פי התביעה, החליט ניצן להגיש תביעת בוררות לאכיפת ההסכם. באמצעות הבורר הושג הסכם פשרה על חוזה לשלוש עונות, שבו יקבל השחקן פרמיות אם יהיה בסגל, ויושאל או יועבר רק בהסכמתו.
ניצן ביקש לצאת למבחנים בבלגיה ונדחה. לטענתו, כשהגיעה הקבוצה לפלייאוף האמצעי, הודיע לו הבעלים שיימן כי לא ייכלל בסגל עד לסיום העונה, על מנת לחסוך בפרמיות.
בסוף העונה הודיע לו שיימן, לטענת בוכניק, כי הוא רשאי לצאת לבלגיה, אבל בתמורה שיוותר על משכורת מאי. ניצן ויתר על בלגיה. לטענת כתב התביעה הודיע לכאורה שיימן לניצן כי החוזה כבד עליו והוא רוצה למכור אותו למכבי פ"ת. מתברר כי שיימן גם הגיע להסכם על מכירת השחקן תמורת 1.5 מיליון שקל, על פי בקשת מאמן פ"ת פרדי דוד, שהעלה את ניצן לבוגרים במכבי הרצליה.
גם המהלך הזה נתקל בבעיה. במכבי פ"ת לא הסכימו לדון עם סוכנו של השוער, דודו דהאן, ככל הנראה בגלל סכסוך על תנאי ההעסקה. ניצן הודיע כי הוא מוכן לעבור לפ"ת בהשאלה כיוון שחשש להתחייב לחוזה ארוך טווח, ממנו יתקשה להשתחרר.

בוכניק כותב: "בתגובה הודיע מר שיימן, בצעקות רמות, כי אינו יכול לעמוד בהסכם, והצהיר: 'או שתעבור למכבי פ"ת, או שתשב ביציע'".
לטענת ניצן, הפועל ב"ש ומ.ס. אשדוד הציעו עליו סכומים נכבדים, אבל שיימן התעקש על פ"ת. מצידה של הרצליה יש הטוענים כי ב"ש השתמשה בניצן כדי לסגור עם אוהד כהן. בכל מקרה, החלו חילופי מיסרונים, לטענת ניצן, שיימן לא ענה לו.
השוער טוען בכתב התביעה כי לא קיבל הודעה על תחילת האימונים לעונה הנוכחית, לא איפשרו לו לצאת למחנה האימונים כשחקן מן המניין ולא ביקשו ממנו בדיקות. עוד הוא טוען שהודיעו לו שהוא לא בסגל והוא התאמן בצד, וכי שיימן הורה לכאורה לאפסנאי גם לא לתת לו כדורים. הוא לא קיבל לטענתו אפודה, כפפות ונעליים.
"המצב אליו נקלע התובע, ובעיקר היחס המשפיל לו זכה, הובילו את התובע למשבר נפשי קשה אשר השפיע עליו בכל תחומי החיים," כותב בוכניק. "בימים אלו נאלץ התובע להיעזר בקביעות בפסיכולוג, בכדי לנסות ולהתגבר על המשבר אליו נקלע."
לטענת ניצן הוא גם לא קיבל שכר החל מחודש מאי. בעקבות כתבה באחד המקומונים נאסר עליו להתאמן והודיעו לו שהוא מתאמן עם הנוער. בוכניק מסכם: "כך מצא עצמו התובע במשבר קשה בכל תחומי חייו, עומד מול שוקת שבורה ומתבונן בקריירה מבטיחה אשר נעצרה בתחילתה ועומדת על סף חורבן - וכל זאת מכיוון שהקבוצה אליה השתייך כל ימי חייו החליטה להתנקם בו על שהעז לעמוד על זכויותיו."

ניצן תובע עכשיו שחרור, בין אם בדמי שחרור מינימליים או בהשאלה ללא תמורה. הוא תובע את מלוא שכרו, 400 אלף שקל לעונה לשנתיים נוספות, ועוד 1.2 מיליון שקלים פיצוי על פגיעה בקריירה ובמוניטין ועל עוגמת נפש.
נוסף לכך תובע ניצן פרמיות בגובה של 9,600 שקלים על המשחקים שלא שיחק בפלייאוף האמצעי, וכבר מודיע כי ידרוש מבית הדין לעבודה פיצויי פיטורים בגובה של 40 אלף שקלים לחודש למשך שש שנים. ניצן אמר אתמול: "אני רוצה שהאמת תצא לאור ואני רוצה להמשיך את הקריירה שלי. פעם ראשונה בחיים שאני רוצה להתמקד בכדורגל נטו."
בהרצליה טוענים כי השוער החליט לחזור כשהסגל כבר נסגר. כמו כן בקבוצה מסרו כי לא קיבלו את התביעה כדי להתייחס אליה, אבל ברשותם עדויות, מסמכים והקלטות של השוער.
הבעלים אריאל שיימן: "מעניין שתביעה שלא הגיעה להתאחדות ולקבוצה מופיעה בכל העיתונים. זה יותר מלמד על התובע מאשר על הנתבעת. להשתמש במשרד יחסי ציבור ובתקשורת כדי לקדם את התביעה שלך אומר דרשני."