אבל בימים אלה, כשהם בני 54, האחים מכנס מביטים על הקבוצה שבה התבגרו וגדלו, ולא אוהבים את מה שהם רואים. "בזמננו הקבוצה הייתה כל כך טובה, שאנשים היו יודעים שהם באים לראות הצגה. לפני משחקים גדולים היו באים לאימון של יום חמישי 1,500 אוהדים. היום בקושי באים 1,500 אוהדים למשחק עצמו", אומר בעצב עודד, מי שנחשב לאחד מגדולי החלוצים בישראל. כואב לי שלא משמרים את המסורת של המועדון", אומר עודד.
ולא רק האוהדים מאכזבים את השניים. גם ראשי הקבוצה זוכים אצלם למנת ביקורת נוקבת. "אלה שמנהלים היום את מכבי נתניה לא נותנים לשחקני עבר להתקרב לקבוצה", אומר גדי. "הם מרחיקים אותנו, לא נותנים להרגיש שום שייכות וכנראה שיש להם אינטרס מיוחד להרחיק את שחקני העבר, שחס וחלילה לא יפגעו במעמדם".
בשנת 1973 הגיעו גדי ועודד לקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה. מאז, במשך למעלה מעשר שנים, עד אמצע שנות השמונים, הם היו מזוהים עם הקבוצה. העשור שבו שיחקו השניים במכבי נתניה נחשב לתור הזהב של הקבוצה. נתניה זכתה אז ארבע פעמים באליפות ואף קטפה פעם אחת את גביע המדינה.
מסיבה זו, נחשבים המכנסים לאחד מסמליה המובהקים של מכבי נתניה.
מאז פרשו האחים ממשחק פעיל, לקראת סוף שנות השמונים, הם פנו לכיוונים שונים בקריירות שלהם. עודד, שנחשב לשחקן המוצלח יותר, נותר בענף הכדורגל. הוא מנהל זה שנים רשת של בתי ספר לכדורגל. בשבתות הוא משמש כפרשן בערוץ "ספורט 1", ולאחרונה נכנס לעסקי שיווק פרחים.
גדי התרחק מאור הזרקורים של הכדורגל. הוא מתגורר בנתניה ועובד לפרנסתו כמנהל תחנת דלק בעיר. פעמיים בשבוע הוא מאמן ילדים בבית ספר לכדורגל בטוברוק.
למרות השנים שחלפו, משהו בעיניים של המכנסים נוצץ כשהם מדברים על ימי התהילה שלהם. "במשחק הראשון שלנו בבוגרים,
עודד: "היו לנו עשר שנים נפלאות כשזכינו באליפויות, בגביעים ובאינטרטוטו. הייתי גם מלך השערים ארבע פעמים, כדורגלן השנה וספורטאי השנה. יצא לי גם לשחק במשחקי אסיה בטהרן ובאולימפיאדת מונטריאול. אני לא חושב שיצא למישהו לשחק בכל כך הרבה מסגרות כמו לי".
אבל השנים ההן שמוטל'ה שפיגלר טבע את המשפט "נתניה ועוד 15", חלפו לבלי שוב. בשנים האחרונות נתניה אמנם נמצאת בחלק העליון של הטבלה בליגת העל, אך אינה מצליחה להוות יריב של ממש במאבק על האליפות.
עודד: "התקופה שלנו הייתה נפלאה, כי היינו דור של שחקנים שגדלו ביחד בתוך המועדון. למדנו ביחד בבית הספר, הכרנו אחד את השני, ובזכות החיבור הזה המועדון ידע עשר שנים נפלאות. היה פרגון הדדי. טובת המועדון הייתה מעל כולם, כשהקבוצה מצליחה אז כולם אוכלים מאותה צלחת".
"הייתה לנו מחויבות מאוד גדולה למועדון, לעיר ולאוהדים. הפסדנו אולי משחק בית אחד בלבד בעונה, אבל אחרי ההפסד לא היינו מעזים לצאת מהבית בגלל הבושה להסתובב בעיר. היום הקבוצה מפסידה 3:0 והשחקנים יוצאים כאילו שום דבר לא קרה. מה שמפריע לי היום זה שלוקחים את זה הרבה יותר בקלות".
גדי: "המצב היום שונה לגמרי. אז רוב הקבוצה הייתה נתנייתית. שיחקנו בשביל הסמל והגאווה של העיר. היום אני לא מרגיש שלשחקנים אכפת. ניצחון או הפסד זה אותו הדבר. הם חושבים בעיקר על הכסף, לא חשוב להם בכלל המועדון. זה שהם רצים אחרי הגול עם החולצה לכיוון היציע ומראים את הסמל לאוהדים, זה הכול סיפורים".
"חסר רק שיצעקו את המילה כסף. אני אישית לא מרגיש שום שייכות לקבוצה של היום. אני כמעט לא מכיר את השחקנים. אני גם לא בא לראות משחקים. עודד בא למשחקים כי הוא פרשן, וזאת המחויבות שלו להכיר".
עודד: "לא נכון, אני בא למשחקים כי אני אוהב את המועדון. יש לי שני ילדים שהם אוהדים שרופים ונוסעים בכל שבת למשחק, אני חי את הקבוצה בזכותם".
גדי: "באופן אישי אני מפרגן לקבוצה ורוצה בהצלחתה, אבל אני לא מרגיש שום שייכות, כי אף אחד לא נותן לי להתקרב לקבוצה ולהרגיש חלק ממנה".
ניסית להתקרב לקבוצה?
"שחקני הנוער שעלו לבוגרים משכו את הקבוצה קדימה. היום כל השחקנים הצעירים האלה הם מוכשרים, אבל הם שחקנים בינוניים. היה את השחקן הזה שאני אפילו לא יודע את שמו... ההוא שהיה טוב, אז הוא הלך לשחק בגרמניה. נו, איך קוראים לו?"
עודד: "אלמוג כהן".
גדי: "אני אומר שוב ובלי שחצנות שהשחקנים של היום לא מגיעים לרמה שלנו. אתה יכול להשוות שחקנים כאלה לרמה של גריאני? פיזנטי? בני לם? פודי חלפון? דוד לביא? חיים בר? ואני לא רוצה להגיד את השמות שלנו. מי יכול להתקרב לרמה הזאת? היום יש גם זרים".
"בזמננו גם ללא הזרים היינו הרבה יותר טובים מאשר הקבוצות של היום עם הזרים. קח את הקבוצה הכי טובה בארץ בעשר השנים האחרונות, ואני אומר לך שהיינו יותר טובים ממנה. אנחנו שיחקנו באינטרטוטו מול קבוצות ברמה של ליגת האלופות".
עודד: "ורדר ברמן, ראפיד וינה, אלופת יגוסלביה. ניצחנו בבית את אלופת שבדיה 0:7".
גדי: "אם היינו היום בליגה, בטוח שהיינו מגיעים לליגת האלופות ומשיגים הישגים טובים יותר, כי היו שחקנים ברמה גבוהה מאוד. אנשים זוכרים רק את מכבי נתניה של אז. באים אליי אנשים בעבודה ואומרים שהם צמאים לכדורגל של פעם".
את הראיון עם המכנסים ערכנו ביום שני בביתו של עודד במושב בית יצחק הסמוך לנתניה. למעלה משעה הם ישבו וערכו השוואות, גם בלי שרצו, בין מכבי נתניה הזוהרת שלהם לנתניה החיוורת של היום. ההשוואה, שהם עצמם ערכו, החמיאה והעליבה להם כאחד. מצד אחד, היא העלתה על נס את הימים העליזים שלהם על המגרש. מצד שני, איך בכלל אפשר להזכיר את שתי התקופות בנשימה אחת.
עודד: "בעולם יש כמה קבוצות, שלא משנה מי יהיו השחקנים שלהן, תמיד הן ירוצו לאליפות ויהיו בצמרת. כך הייתה גם מכבי נתניה. אבל בגלל כל המהפכים שקרו בקבוצה, היא הפכה להיות עוד קבוצה בליגת העל. אין היום למכבי נתניה את המסורת של כדורגל התקפי. היא לא משחקת כדורגל שמח, אטרקטיבי, כדורגל שמושך קהל. הקבוצה היום היא פרווה כזאת, ואנשים לא אוהבים פרווה. אני לא אומר שהקבוצה לא טובה. במגבלות הקיימות, היא טובה".
גדי ממהר לתקן אותו: "זאת קבוצה בינונית".
עודד: "שחקנים צריכים לדעת שכשהם מקבלים את החולצה של המועדון, הם צריכים לכבד את זה ולהשקיע. אני לא בטוח שהשחקנים שמשחקים היום בקבוצה מודעים למסורת שהייתה פה".
גדי: "מי שמנהל היום את המועדון אלה אנשים קטנים, לא אנשים גדולים".
עודד: "היום השחקנים גומרים את האימון, מתקלחים ובורחים הביתה. אצלנו המאמן היה הולך והשחקנים היו נשארים לבעוט לשער במשך שעות. עד שהאפסנאי לא היה בא ומגרש אותנו, לא היינו זזים. היום יש תחושה של באים, עושים והולכים. לא מתייחסים למקצוע כראוי. זה צריך להיות מועדון שבאים אליו מהבוקר עד אחרי הצהריים, ועושים בו הכול. היום הם ראש קטן כזה".
גדי, אחיך נחשב מלך השערים. לא הפריע לך לשחק בצלו?
"כחלוץ, הבקעתי לא פחות שערים מעודד. כששמוליק פרלמן העביר אותי להגנה, זה היה מאוד לא פשוט. אבל אני הסכמתי בלי שום תלונה והגעתי עם זה עד הנבחרת. זה דבר שהוא בכלל לא מובן מאליו".
"תשמע סיפור, לפני שבוע מישהו סיפר לי שהוא ראה שאלה בתשבץ 'מי היה אח של גדי מכנס?'. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים ששמעתי דבר כזה. תמיד אמרו לי אח של עודד, אח של עודד, אח של עודד. בסדר, התרגלתי. אני לא נפגע מזה. לא סבלתי אף פעם בגלל שעודד זכה ליותר תהילה".
עודד: "לא רק שהוא לא סבל, הוא אפילו הרוויח מזה. כשישבתי על החוזה שלי, נתנו לי יותר בגלל שהייתי חלוץ והבקעתי שערים. רגע לפני החתימה הייתי מַתְנֵה את זה שגדי יקבל אותו חוזה כמוני".
גדי: "בוא אני אגלה לך סקופ. בחיים שלי לא ידעתי כמה עודד מרוויח".
עודד: "מה לא ידעת? היה לנו אותו חוזה, ואם לא ידעת אז זה לא משנה. אני דאגתי שזה יהיה אותו חוזה. תראה, כל אחד מאיתנו שיחק גם בתפקיד אחר, אבל הצליח בזכות עצמו. כששאלו אותי תמיד מי יותר טוב, עניתי שאני יותר טוב בתור חלוץ, וגדי יותר טוב בתור שחקן הגנה".
גדי: "תמיד היו את אלה שדאגו להשוות בינינו, אבל לא היה מקום להשוואה כי שיחקנו בתפקידים שונים לגמרי. אף פעם לא הייתה קנאה בינינו, וזה בזכות איך שגדלנו בבית. ההורים חילקו את הכול שווה בשווה. עודד היה כוכב כי עיתונאים יצרו אותו כוכב. תמיד ידעתי מה אני שווה ומה היכולת שלי. כשבאו אלינו הביתה אנשים והיללו אותו, אז אמא שלי הייתה אומרת: 'ומה עם גדי? גדי לא היה טוב?'".
מהנהלת מכבי נתניה מסרו בתגובה על הביקורת של האחים מכנס: "צר לנו מאוד לשמוע את הדברים שאומר גדי מכנס, במיוחד כאשר שחקני עבר של מכבי נתניה כמו בני לם, ברוך חסן, נתי עזריה, משה גריאני ודוד פיזנטי עבדו, עובדים ויעבדו במחלקת הנוער של המועדון".
"בנוסף, גדול שחקני ישראל ומכבי נתניה, מוטל'ה שפיגלר, משמש נשיא הכבוד של המועדון ומקורב מאוד להנהלה. בני לם הוא המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי נתניה ועוד רבים וטובים עובדים במועדון".
"לא ידוע לנו על ניסיון של גדי מכנס להתקרב למועדון, או על פנייה, רצון, או רעיון שלו להתקרב. אנחנו מזמינים אותו, כמו שחקנים אחרים להעלות רעיונות ולקדם דברים עבור מכבי נתניה. בגדול, אנו מצרים על הדברים שנאמרו מפיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
