75 שנות קיום כתומות, והדובר משה סיני חלק רק עונה אחת מחייו – 1989/90 – עם חייה של קבוצת בני יהודה. ומה שאמר קרה. עונה אחת, אליפות אחת. זבנג וגמרנו, אבל איזה זבנג זה היה. ואף שהיה כתום לתקופה כה קצרה, כשצריך לסכם את ההיסטוריה של בני יהודה היא מתנקזת לעונה אחת, לה אחראי שחקן אחד.
באתר הראשי של הקבוצה העלה אבירם גבעוני כתבה שמתחקה אחר עונת האליפות הכתומה. רוני לוי, אז קשר באלופה, מוזכר שם 17 פעמים, והמגן דוד סלמן 14 פעמים. לחזי שירזי 30 אזכורים וליעקב אסייג 37. יתר חברי הסגל נמצאים בערך באזור התריסר. וסיני? סיני, סיני וסיני. 85 סיני לא טועים. איך אמר עליו אוהד ותיק של הקבוצה השבוע: "הוא האיש היחיד שעוד לא יצא לנו לקלל".
בעונה שלפני ההבלחה השכונתית בני יהודה ניצלה מירידת ליגה עם הבאזר. לא כך גורלם של הפועל ת"א וסיני, שירדו לארצית. "הפועל ירדה, ולי היו מאבקים עם ההנהלה", נזכר סיני, כיום מאמן מכבי הרצליה מהלאומית, "ואז גיליתי שבהפועל רצו למכור אותי למס הכנסה כדי לסגור חוב. ברגע שהבנתי שאני חפץ של ההסתדרות שמוצע למכירה, הבנתי שאין לי למה להישאר שם".
בסיוע חיפוי אווירי מבחוץ, בתוספת מכירתו של משה אייזנברג להפועל ר"ג, הצליחו בשכונה לגייס את הסכום הכבד (מעל 100 אלף דולר) כדי להנחית את מספר 7 בשכונה. בוררות רדפה בוררות, ורק יומיים לפני פתיחת העונה הותיר הבורר את המעבר. "באותה תקופה בני יהודה הייתה קבוצה לא יציבה, אבל תמיד מעניינת", מנמק סיני את המעבר.
"כשעזבתי את הפועל ת"א, רציתי ללכת לקבוצה שלא זכתה בהרבה תארים, לקבוצה קטנה שאני אוכל לתת לה את הערך המוסף. מכבי רצתה לשלם פי ארבעה ממה שהציעו בשכונה, אבל ברור שלמכבי לא הייתי עובר. בית"ר רצתה, חיפה רצתה, כל הליגה רצתה אותי, אבל אני רציתי אתגר, רציתי לעשות היסטוריה".
ואז התחילה הליגה. שתי תוצאות תיקו רצופות – בבית מול בית"ר ירושלים ובחוץ מול בית"ר ת"א – והלחץ תאם את הציפיות. "התחלנו פחות טוב", סיני מודה, "לא התרוממנו במחזורים הראשונים. המעבר היה גם קשה
במחזור השלישי הפועל ר"ג הגיעה לשכונה.
21 דקות אחרי, דוד גורדנה הוכשל קצת יותר מ-20 מטר אלכסונית לשער האורחים. שתי ידיים הניחו את הכדור על הדשא. מבט, תנופה, שמאל, חיבור. סיני נחת, ומשם רק המריא. "כבר מהתחלה הרגשתי שיהיה טוב", הוא משחזר. "היה לנו צוות מקצועי מצוין, סגל מוכשר וחיבור מצוין עם הקהל. במחזור השישי-שביעי הבנתי שאנחנו בשלים ללכת עד הסוף".
יש משחק שאתה זוכר במיוחד?
"מחזור 24, נגד מכבי חיפה. 0:0, דקה למחצית קיבלנו בעיטה חופשית מיותר מ-20 מטר. כבשתי, ונגמר 0-3 לנו. זה היה משחק מעולה, שבסוף גם הבדיל בינינו לבין חיפה במרוץ לאליפות".
את האווירה הביתית בימים ההם מספר 7 זוכר מצוין. "קבוצה שהייתה מגיעה לשכונה הייתה יודעת שהיא מפסידה נקודות שם. קבוצות היו פשוט פוחדות לשחק אצלנו. האווירה לא רגילה. שום סיפור שאספר לא ימצה את זה. מי שלא היה בשכונת התקווה בתקופה הזו לא יכול לתאר מה זה משחק שם".
ובשכונה, כמו בשכונה, האווירה יוצאת אל מעבר לגדרות. "לאורך השנה שם הכול היה לי מאוד חם, מאוד ביתי. הקהל תמיד עטף באהבה, אם אתה מסתובב בשכונה, אם אתה יושב לאכול, אם אתה בדרך לאימון. לאוהדים ולי זה היה מיוחד. אני, שבאתי מהפועל, לקחתי אותם הכי גבוה שאפשר".
איך אתה מסביר חיבור כזה בין שחקן לקבוצה אחרי רק שנה אחת?
"בהפועל יש לי שלוש אליפויות ושם קניתי אם שמי בכדורגל, אבל בבני יהודה זוכרים לי את האליפות האחת הזו. לא שוכחים דבר כזה".
למה לא המשכת?
"זה לא היה תלוי בי. אחרי האליפות לא רציתי לחזור להפועל, אבל הכרטיס שלי היה שייך להם".
משה סיני, המלפפון החם של הקיץ ההוא, עובר דווקא לבני יהודה. יש סיכוי שדבר כזה יקרה גם היום?
"אין מצב שדבר כזה יקרה ביום. כוכב לא יעבור היום לקבוצה בינונית, זה עולם אחר".
נראה שהיום יש בשכונה פחות רגש, פחות חום.
"הדור ההוא היה פחות מאורגן, אבל היה בא בכמות הרבה יותר גדולה למשחקים. אבל הכול פונקציה של הצלחה. אני לא יכול לנתח את כל הסיבות להבדלים. זו מדיניות, פונקציה של כסף, של משאבים. אני לא שם. אבל לא רק בבני יהודה השתנו דברים, הכול השתנה".
גם מבחינה מקצועית נראה שלא הכול דופק שם העונה.
"אני לא שם ואני לא פרשן, אז אין לי למה לתת ביקורת".
ובנוגע למעבר מהשכונה לבלומפילד, נושא כאוב לאוהדים רבים, יש לך דעה?
"היום לכל קבוצה יש בעלים, יש לו שיקולים כלכליים ואני לא נכנס לו לכיס. יש היום גם מגבלות טכניות ודרישות מינימום ממגרשים. בגדול, בלומפילד זה ה-מגרש. התקופות במרגשות ביותר של בני יהודה היו בשכונה.
"מטבע הדברים אנשים אוהבים להיתקע בעבר, אבל לפעמים צריך להתרגל לשינויים בחיים. יש בעלים שחושב שהתנאים בבלומפילד מקצועיים יותר ומודרניים יותר, והוא מחליט".
וביום ראשון הקרוב, כמה אירוני, שתי הקבוצות של סיני נפגשות – הקשר המתמשך מול הרומן הקצר. בני יהודה מארחת את הפועל ת"א בבלומפילד, וסיני מתבקש לתת את דעותיו על האקסית המיתולוגית.
"מבחינת רמה ומבחינת ארגון, הפועל ת"א משתייכת לאחת הרמות הגבוהות באירופה. יש להם שחקנים עם יכולת אישית מדהימה, אופי חזק ומעבר לזה – הם יוצרים מרקם חברתי שלא מוצאים בכל קבוצה".
נהנית לראות אותם בשנה האחרונה?
"באופן טבעי, יש משחקים שנהניתי יותר ויש שפחות. האווירה סביב הקבוצה מצוינת, וכיף לראות את זה".
מה יהיה ביום ראשון?
"זה נחשב לדרבי הקטן של ת"א, אבל המשחקים בין שתי הקבוצות האלו תמיד מסקרנים, ותמיד בני יהודה מגיעה כאנדרדוג ומנסה להפתיע. הפועל ת"א עדיפה, ואני חושב שהיא גם תנצח".
מאז האליפות שלך עם בני יהודה, רק קבוצה אחת (הפועל חיפה) שלא משתייכת ל"ארבע הגדולות" זכתה באליפות. מתי שוב נזכה לראות אליפות מפתיעה?
"לדעתי, דבר כזה לא יכול לקרות יותר. כשיש שחקנים דומיננטיים בקבוצה בינונית, הם תמיד עוברים לקבוצה בכירה יותר בארץ או לאירופה. אליפות כמו שלנו לא תחזור".
נא להמתין לטעינת התגובות
