הבלדה על מכבי קביליו יפו

"בבוקר לח בשנת תרל"ח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים".
כמעט 133 שנה אחרי אותו בוקר לח, יצאו בצהרי שישי היבש, מאותה יפו, יותר מחמש מאות רוכבים.


מהמושבות השכנות חברו עוד פרשים, ובחישוב גס כ‭2,500-‬ בולגרים דהרו שלשום צפונה בכביש החוף, איש איש וכוח סוסו. מולם התייצבה אסי גלבוע, והכל נראה כאילו הוצא מהקשרו - המועד, הלוקיישן, השמות, המעמד. ריב על הזכות להיפגש במבחנים עם קבוצה מהלאומית. באתר ההתאחדות מכונה האירוע "גמר המחוזות" של ליגה א‭.'‬ שם טקסי וקוסם, הנה דורותי מקישה עם הנעל ואנחנו לא בקנזס אנימור.

"שטמפפר בא וגוטמן בא". דקה לפתיחה - והג'יפים של מאמן הפועל ת"א אלי גוטמן )שותף לא שקט בגלבוע ( ועוזרו שטמפפר אבוקסיס )לשעבר חייל יפואי ( מחפשים חניה. תאמינו או לא - למצוא מקום בקרבת הקופסה העמוסה היה קשה מאוד, כמעט כמו לעלות ללאומית מהמקום הרביעי בליגה א‭.'‬

"ליד אומלאבס הם חנו בלב ביצות וסבך"
כ‭37-‬ ק"מ נסיעה מפרידים בין היעד המקורי לבין הצריף הביצתי והסבוך שיש לנתניה להציע. אלפי הצופים התחלקו בין היציעים. אל דאגה לאפליה, מכל מקום רואים קדחת. כל דקת משחק שעוברת מעיפה שנים אחורה: לתקופה שכולם נראו אחרת ודיברו אחרת, והכל היה נראה יותר דהוי. לזמנים שאף שחקן לא ידע לדרבל, אבל כל אחד ידע לשחרר סקאד בשתי רגליים.

לימים שכל גול זה מעמד הר סיני. גם האוהדים החליפו צבעים. יפו פותחים בשיר מהרפרטואר של הפועל ת"א, גלבוע עונים בלחן חיפאי. היפואים משיבים בנעימה מכביסטית, וחוזרים חלילה. כמעט כל קבוצה נזרקה למיקס. להקים קבוצה מאפס יודעים שם, ביפו. את השירים, בינתיים, השאירו לאחרים.

"אמר להם מזרקי אחרי שעה קצרה: איני שומע ציפורים וזה סימן נורא". זה לא ציפור, זה לא מטוס. זה אבי דנן ו‭36-‬ שנות כדורגל שננגחו לשער יפו במלוא העוצמה ‭0:1 .(41)‬ לראשו של הגלבוע, 400 אדומים כבר מפנטזים על ליגה שנחשבת בטופס.

"אמר אז יואל סלומון ושתי עיניו הוזות: 'אני נשאר הלילה פה על הגבעה הזאת‭"'‬. סלומון זה בכלל סולי, צמח שאף אחד לא יעקור. מה לא עשה הבחור ששירת כעשור במכבי אומלאבס לפני שהתפנה לייבש ביצות. חרש, קטף, זרע ושבר. ביפו מספרים שרק תודות לפיזיותרפיסט ואמונה הבחור בכלל על הרגליים. אז בדקה ה‭52-‬ החבר'ה מגלבוע הפילו אותו שוב, כ‭30-‬ מטר מהקורה הימנית.

בא יאיר כהן-צדק בעיניים של "אני אנווט‭,"‬ מניח ומפגיז. הקהל צורח "יש" גדול לפני שהכדור ברשת. אופטימיות נבואית או חוסר תיאום בין הסאונד לתמונה? מכיוון שמדובר במשחק כדורגל ולא בסרט צרוב, לאוזן שלום וגם ליפו. ‭,1:1‬ כהן צדק.

"פתאום צמחו לסלומון כנפיים של ציפור".
היובש עלה לדרגה שכבר לא מכוונים במיקרוגל, וההארכה מתדפקת. ואז באה הדקה ה‭86-‬ והביאה איתה את בני שרקט. בזמן שהכדור עשה את הקפיצה השנייה על הדשא, השמאלית של שרקט היתה כבר מזמן באוויר. בום. עוד קפיצה אחת על הדשא, ונשיקה לרשת. ‭1:2‬ ליפו.

תשאלו אנשים שהיו שם - ניתורי השמחה של אלפי היפואים לא היו מביישים את סרגיי בובקה פלוס המוט. בזמן שזקני השבט החלו לחשב את מי עדיף לקבל בשלב הבא - הכח או נצרת-עילית - מוחמד חטארי חשב מחוץ לקופסה וחרט את ה‭.1:3-‬

"אולי היה זה רק חלום אולי רק אגדה"
שלושה משחקים, שלושה קאמבקים. תשעה ימים, תשעה שערים. זה ההספק היפואי בשלב הנוק-אאוט, וזו נציגת ליגה א' שלכם ל‭180-‬ דקות המבחן מול הכח עמידר. נותרו שני בתים לשיר, כמרחק יפו מהיעד התורן - הליגה הלאומית בכדורגל. את המילים כתב יורם טהרלב, ואת המנגינה - כנראה שאי אפשר להפסיק.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...