לצד אותם בנים של, שיחק ילד צנום ממוצא אתיופי בשם גדי קינדה. בלי קשר משפחתי, אבל במשחקים הוא תפס את העין יותר מכולם. "כבר כשהיה בן 10 ראו שיש לו אינטליגנציית משחק של שחקן בוגרים," נזכר אתמול גלילי, שלא הופתע לראות בשבת את קינדה עם המספר 14 בהרכב של יוסי מזרחי מול בית"ר ירושלים בגביע הטוטו.
"כשאני אומר לך אינטליגנציה של שחקן בוגרים, אני לא מדבר איתך על שחקן רגיל בן 20 אלא על אינטליגנציה של שחקן מבושל בן 25 מהרמות הגבוהות ביותר."
גלילי מוסיף: "היה לו הכל כבר מגיל צעיר. ראיית משחק, טיימינג נכון בשחרור הכדור, טיפול בכדור בשתי הרגליים, יכולת מוטורית ברמה גבוהה מאוד, מפגש עם הכדור בכל מצב שהוא מגיע אליו. כל מה שראיתי אצל ברוך דגו כשהיה בן ,15 או כל מה שיצא לי לראות אצל יוסי בניון כשהיה בן 13 ושיחק כאן במקרה באשדוד באיזה טורניר, ראיתי אצל גדי. הדבר היחיד שהיה מבחינתי בסימן שאלה: היכולת שלו להתמודד עם שחקנים פיזיים שיחפשו לפגוע בו.
להפתעתי,
מ.ס. אשדוד היא מהקבוצות היותר פתוחות לתקשורת. נדיר שתמצאו כאן איסור ראיונות. המנכ"ל רפי נידם הוא מאנשי הניהול היותר קואופרטיביים שיש. אתמול נכנסו בקבוצה למגננה כשהבינו שקינדה עומד לזכות בכתבה. הבעלים בן-זקן ביקש לא לראיין את הבחור הצעיר, ואפילו המאמן יוסי מזרחי ניסה להוריד פרופיל.
באשדוד מבינים שיש להם יהלום ביד ונוהגים כמנהג המועדונים הגדולים שמנסים להרחיק את העיתונות מהאוצר כדי לא לנפח לו את הראש ולא לגמור אותו בגיל צעיר "עד עכשיו מוחמד גדיר לא מתאושש מהחשיפה לה זכה בגיל כל-כך צעיר," אמר אתמול גורם באשדוד. "בשביל מה צריך את כל הכתבות האלה? מה זה נותן לנו."?
קינדה, בן 17 וחצי, הוקפץ הקיץ לבוגרים. הוא הספיק לשחק בעונה שעברה מעט מאוד משחקים בקבוצת הנוער ולמחנה באוסטריה צורף יחד עם חברו ניב זריהן, איתו חלק את אותו החדר. מול בית"ר בשבת הוא שיחק כפליימייקר וסחט הרבה מחמאות מאיציק זוהר שישב בעמדת השידור וקלט תוך דקות את הכישרון. קינדה שיחק ללא רגשי נחיתות מול קובי מויאל ודן אייבינדר, וחטף באחד המהלכים מרפק ממשה מישאלוב, שהתקשה להסתדר עם החוצפה שלו.
באשדוד מדברים על בחור עם חוצפה חיובית. אחד שאוהב לעבוד. אפילו דוד רביבו חושב שקינדה הוא יותר אייל ברקוביץ' מאשר חיים רביבו. "אם עושים ישר את ההשוואה בין גדי לבין ברוך דגו, אז גדי הוא יותר ברקוביץ,' ודגו היה יותר כמו אחי חיים," סיפר רביבו, שחזר הקיץ לאשדוד ויהיה לו עם מי לשתף פעולה בקישור "שמחתי לראות אותו משתלב בקבוצה במחנה באוסטריה.
כולנו נתנו לו את החום והאהבה ואני חושב שהוא הרגיש את זה מצוין. הוא עשה דברים יפים, באחד המשחקים גם הרשים מאוד את הסקאוטים שהיו במגרש, אבל חשוב שזה לא ייעצר כאן. גדי קינדה וניב זריהן, שהוא גם שחקן מצוין, מקבלים היום צ'אנס בגיל 17 לשחק בבוגרים, והם צריכים לקחת אותו בשתי הידיים."
בן-זקן, שהיה מגיע לכל משחק של בנו טום, שמשחק היום בקבוצת הנוער, קלט מהר מאוד את קינדה. הבעלים ביקש לדעת פרטים על הבחור הצעיר מרובע ח.' כשהבין שהמצב הכלכלי בבית לא פשוט, הוא החליט להיכנס לעניין כאילו היה מדובר בעוד אחד מהפרויקטים שלו.
בן-זקן לא ידבר על כך, וגם בסביבתו מעדיפים לשמור על צניעות, אבל יודעי דבר מספרים שהוא התייחס לקינדה כאילו היה הילד השישי שלו. הבעלים דאג שקינדה יזכה לעזרה בלימודים. הוא סייע למשפחה מבחינה כספית, והודיע לכל האנשים שעובדים תחתיו לדאוג לכל מחסור שיש לילד, עד לרמת הביגוד.
באחרונה סיים בן-זקן לבנות את בית החלומות שלו בעיר. רבים מחבריו סיפרו שהוא דאג שבבית תהיה יחידה נפרדת עבור גדי קינדה. מקורבים אחרים של בן-זקן מספרים שכל הרעיון של הקמת האקדמיה עלה אצלו הרבה בגלל קינדה. "כשג'קי הבין שרק דרך טיפול מסור וקפדני אפשר לייצר שחקנים כמו גדי קינדה, הוא החליט שהמועדון חייב אקדמיה," סיפר אתמול אחד מחבריו הקרובים של בן-זקן.
הילד הפך עם השנים לבן בית אצל בן-זקן, אבל היום הוא מתגורר עם אמו בבית בו גדל ברובע ח,' לא רחוק מהבלוק שבו התגורר חיים רביבו לפני הרבה שנים. הוא נולד באתיופיה ועלה לארץ כשהיה בן שלוש. כשהיה בן שבע נפטר אביו. מי שמילא את חסרונו היה אחיו הבכור בני, שהיה גם זה שלקח אותו לשחק בילדים של מ.ס. אשדוד, אחרי שראה מה יש לילד ברגליים.
קינדה היה חוזר מבית הספר, אוכל משהו ורץ למגרש הקטרגל, שם היה משחק עד שהשמש היתה שוקעת. במועדון מספרים שבלילות הוא חולם על הביצועים של ניימאר ושל אינייסטה אחרי שהוא יושב שעות מול הטלוויזיה והאינטרנט כדי לראות אותם משחקים. באחרונה זומן קינדה לנבחרת הנוער של אלי אוחנה, אבל טרם הופיע במשחק בינלאומי.
בקבוצה רוצים לבשל אותו לאט למרות שיש קולות הקוראים למאמן מזרחי לזרוק אותו למים העמוקים גם בליגה, בלי לפחד. "הרבה שנים לא היה כישרון כזה בקבוצה," אמר אתמול גורם במועדון. "אבל באמת שצריך עוד לראות לאן הוא יתפתח.
עכשיו זה נחמד וזה יפה וכולם מתלהבים, אבל כשקבוצות ישימו אליו לב ויתחילו לדאוג שהוא לא יקבל את הכדור, אז יהיה צריך לראות איך הוא יתפקד. מה שבטוח, אחרי למעלה מעשר שנים קם באשדוד יורש לברוך דגו. כולם רק מקווים שתהיה לגדי לפחות הקריירה של ברוך."
נא להמתין לטעינת התגובות
