
הדברים אמורים בשיטת המשחקים בליגת העל ובלאומית. ליו"ר אבי לוזון, שאפשר להניח שהקדנציה הנוכחית שלו היא גם האחרונה, יש מן קטע מוזר - אם הוא לא מפטר מאמני נוער, הוא מעביר החלטות על שינויים מרחיקי לכת בשיטה.
כך גם בתום עונה זו. הליגה הוגדלה לא מזמן ל-16 קבוצות , הקיזוז הופעל, ובוטל. בתום עונה זו שוב שינוי - ליגת העל תקטן ל-14 קבוצות , בעוד בלאומית תשארנה 16. גם הקיזוז יישאר רק בלאומית. אין חיה כזו באף ליגה, בטח שלא באירופה.
ואם לא די בכך, בעונה הבאה תופעל שיטת משחקים חדשה בליגת העל. 14 הקבוצות ישחקו בשני מחזורי ליגה - 26 משחקים . לאחר מכן תחולק הליגה לשני חלקים. שש הראשונות ישחקו שני סיבובי פלייאוף עליון - ובכך יגיעו ל-36 משחקי ליגה. שמונה הקבוצות הנותרות תשחקנה בסיבוב אחד נגד הירידה, ובסך הכל 33 משחקים.
כל מי שנשאל לא ידע להסביר

אך הטעות הכי גדולה של לוזון היא המענקים לקבוצות הליגה הלאומית, שנקראת מקצוענית. כל קבוצה מקבלת שני מיליון שקל לעונה - 1.1 מיליון ממועצת ההימורים, 500 אלף מהטלוויזיה, 300 אלף מהמרכזים ו-100 אלף עבור ההשתתפות בגביע הטוטו.
ליגה זו, המקצוענית, אינה מוכרת כרטיסים כמעט ואין לה הכנסה עצמית. כל 16 הקבוצות מכרו יחדיו 52 אלף כרטיסים. בליגת העל לדוגמה - הפועל ת"א מכרה 61.7 אלף כרטיסים, האלופה מכבי חיפה מכרה 51 אלף ומכבי ת"א מכרה 48 אלף. וזה בלי קשר למנויים הרבים שמכרו קבוצות אלו, שמקבילים לעשרות אלפי כרטיסים.
השיא השלילי בתולדות הכדורגל הישראלי לבטח שייך למכבי ב"ש מהלאומית. רק 88 כרטיסים מכרה הקבוצה הזו - 5.5 כרטיסים למשחק - בעונה שעברה. זו, בעיני היו"ר לוזון, נקראת ליגה מקצוענית. שום אופטיקאי לא ישנה את עמדתו של היו"ר, שהתאהב בכיסאו וחושב שהוא יו"ר מוצלח שמקדם את הכדורגל הישראלי.