הרשימה מבוססת על השקעה מיידית של 600 אלף שקל בפרויקט החדש של הכפר בועיינה, שהחל בעונה שעברה בעלייה מליגה ג' ואמור להסתיים אינשאללה בקיץ ,2013 בעלייה לליגה הלאומית.
בועיינה? כפר בגודל של בת-ים, שגרים בו 8,000 תושבים, בין צומת גולני לצומת קדרים (בקיצור, איפשהו בדרך לחרמון) משחקת בכפר מג'ר (הכפר של עזאם עזאם) ומי שממש מצוי בנבכי הכדורגל, מעבר להרי החושך של הליגות הנמוכות, יכול להישבע שהוא זוכר ששבתאי לוי הצליח לשחק שם פעם, כשהם נקראו בועיינה-נוג'ידאת.
אפילו יניב אברג'יל, חלום הבלהות של אולג קוזנצוב, חנך שם את המועדון מחדש בעונה שעברה בליגה ג.' בקיצור, מועדון יוקרתי עם נוף לכנרת.
בועיינה לא מביאה סתם שחקנים, או אם להגדיר זאת נכון: שחקנים לא באים לשם סתם. מדובר בים של כסף. אין בקרת תקציבים, מקבלים שם חבילה מראש, לפעמים רכב שכור. לא לדאוג בבית. לא רק במושגים של הליגות הנמוכות מדובר בסטיפה, אלא גם במונחים של שחקנים שמתים להוכיח את עצמם בליגת העל ומתפשרים על גרושים בקבוצות על סף מפרק, אם לא תחתיו ממש.
מי שמכיר את עידן סרור יודע שבלי ג'קי דהאן, הסוכן שלו, הוא לא זז. סרור, שחקן הרכב ראשון ביורו 2007 לנבחרות עד גיל 21 (ורמוט ושכטר נשארו בבית!) הצליח לקבל הצעה מבועיינה בגיל 25 בלי שדהאן היה בסוד העניינים.
אומרים שזה שבר עמוק במערכת היחסים, או לפחות חתול שחור ושמן שעבר ביניהם. "לא יכולתי לעשות כלום," סופק דהאן כפיים לנוכח ההצעה המפתיעה, שלא לדבר על הכמעט הסכמה המפתיעה שעומדת לסרור על קצה הלשון, "הוא חייב כסף ובאו, שמו לו ארגז כסף, וזה מה שקרה."
כמה זה ארגז?
"לא יודע. אומרים 30 אלף שקל בחודש. יש להם 2 מיליון שקל תקציב."
לא אלך ב4-5- אלף בחודש
המספרים כנראה קצת שונים, אבל מכובדים בפני עצמם. לבועיינה, על פי דיווחים מבפנים, יש תקציב צנוע של 1.8 מיליון שקל. לשם השוואה, יש קבוצות בליגה א' שלא עוברות את ה300- אלף, כולל הוצאות מועדון. ופה מדובר בליגה ב'.
בקבוצה שאחרי שלושה מחזורים מרוחקת מהמוליכה מג'ד אל-כרום בחמש נקודות, בליגה שבה גם הראשונה לא עולה אוטומטית, כשבפלייאוף צפויה לחכות הפועל מגדל העמק החזקה. "אל תדאג, אני אעלה," מסכם חמודי את הספקולציות שלי.
סרור קיבל, על פי מקורות עלומים בגליל התחתון, הצעה מפתה שמעניקה לו 10,000 דולר מענק חתימה, בין 15 ל18- אלף שקל משכורת חודשית, ועוד 10,000 דולר למקרה של עליית ליגה. מדובר על שכר של 50 אלף דולר בעונה, אם סרור יישאר גם אחרי ינואר, עד הסוף.
"שלא יתקרב לשם," מרעימה הריש הלטינית של סרחיו חוואל, מאמנה של בועיינה בארבעת המחזורים האחרונים של העונה שעברה, האיש שחתום על העלייה, "הם מבטיחים ולא משלמים. חמודי אומר שיש לו צ'קים של ג'קי בן-זקן, וכולם מאמינים לו."
חמודי: "מה שאתה שומע מסביב לא מעניין. תכתוב רק מה שאני אומר לך." בן-זקן: "אין לי קשר ישיר איתם. יש איזה בחור אוהד אשדוד, חמודי אחד, שמופיע
סרור מוצא את עצמו באמצע החגים בלי קבוצה חוץ מבועיינה, למרות שהוא שחקן חופשי שיכול להיכנס לכל קבוצה בעולם בלי להזדקק לחלון העברות, והשאלה היא כמובן למה.
דהאן: "לא רצו אותו אחרי מה שהוא עבר בשנתיים האלה. הוא לא היה בפורמה". סרור: "אני מעדיף לשחק מאשר לשבת בבית. זה סוג של סיכון. אם אני לא יכול לשחק בליגת על של 16 קבוצות, אז אני שיכור. למה, אני סופר מישהו? לא פחדתי כשישבתי חודשיים בחוץ בהפועל ת"א, אז אני שוקל גם לשחק בליגה ב.' לא אלך לשחק בשביל 4-5 אלף שקל בחודש."
סרור הוא דוגמה לאיך לא מנהלים קריירה. איש מקצוע אמר עליו אתמול: "שחקן מוכשר מאוד, רגל שמאל נדירה, אחד על אחד, ראיית משחק, זריזות, הוא אפילו סקורר, אבל כדורגל לא מעניין אותו." בהפועל ת"א זוכרים שמיהרו להחתים אותו לחמש עונות אחרי שהפגיז עם השמאלית שלו במשחק אימון אצל יצחק שום מול בני לוד.
הוא חזר מהפועל פ"ת שירדה ליגה, וקיבל חוזה יפה מאוד שהתחיל ב65- אלף דולר והיה אמור להיגמר בעונה האחרונה ב110- אלף, כולל דירה ברחוב החליל בראשל"צ, ורכב. סרור החליט למתוח את החבל סביב החוזה ולא יצא למחנה האימונים באוסטריה.
"הוא בא עם הרבה אוויר ועם האף למעלה," נזכרו בהפועל אתמול, "ובסוף גוטמן נתן לו את השפיץ. הסוכן שלו חשב שהוא מחזיק את מסי."
סרור עזב לקרית-שמונה ושם החלה ההידרדרות הגדולה שלו. "זו הנפילה הכי גדולה של קרית-שמונה בהיסטוריה," אומרים בפה מלא בעיר הצפונית, שם קיבל 35 אלף שקל בחודש בעיסקת חליפין עם עדן בן-בסט, היום בליגה הצרפתית. 330 דקות במצטבר שיחק סרור בקריה בטרם נשרה הקבוצה ללאומית. בקבוצה טוענים בדיעבד כי יומיים לפני משחק ההישרדות בבית מול סכנין, בילו הוא ותומר סויסה במועדון ברמת ישי עד חמש בבוקר.
"לא ידענו שאסור ויצאנו בכלל ביום שלישי," הדף אתמול סרור את הטענות אבל הודה: "יש לי בעיה עם ההחלטות. הלכתי לקבוצות לא נכונות. במקום להישאר בהפועל, אפילו ביציע, הלכתי לקרית-שמונה, הפועל ר"ג, הפועל פ"ת, אשדוד. זו טעות שאצטער עליה כל החיים שלי. ברור שאני פספוס." דהאן נאנח: "חבל על הכל. אני מקווה שזה לא יירד לטמיון."
נא להמתין לטעינת התגובות
