"כשהייתי בהפועל ת"א זו היתה העונה הראשונה שלי בליגת העל," בדש נזכר. "הייתי חסר ניסיון, טבילת אש. מעולם לא שיחקתי ברמות האלה, הגעתי מהליגה השלישית. לא שמרתי על יציבות, הכימיה עם ההנהלה והמאמן פשוט לא עבדה.
"חזרתי לשנתיים בהכח ושם נכנסתי שוב לתודעה. חתמתי באשדוד לשלוש שנים וחשבתי שהנה, מגיעה קפיצת המדרגה. לא הסתדר. בב"ש היתה נפילה ואז באה ההצעה מקרית-שמונה. לחצתי מכל הכיוונים על הסוכן ועל הקבוצה. ידעתי שזה המקום. שקט, מסודר. אני סבלתי, אוי, כמה שסבלתי בקריירה. תמיד רצתי אחרי צ'קים והנה הגעתי למקום שיש בו שקט. אני מתעסק רק בכדורגל ולא באף דבר אחר."
בינואר של העונה שעברה הגיע שמעון אבוחצירא ,( 25) חלוץ שיצא לחפש אתונות בלאריסה שבדרך לאתונה, וחזר להשיב את הכבוד האבוד אצל רן בן-שמעון על גבול הצפון. "לאריסה קבוצה מצוינת, ליגה טובה, אבל לא היה קל.
"חוסר מזל, פציעות משונות. נחתכתי מכוס. הייתי בבית מלון, יחף, נפל ספל של קפה והתפוצץ כאילו מי יודע מה פגע בו. רסיס קטן חתך אותי בעקב, תפרים. במשך חודשיים וחצי הייתי בחוץ. אני נשוי עם ילד ולקחנו החלטה, אני ואשתי, שהדבר הטוב ביותר הוא לחזור לארץ ולהתחיל מחדש."
לא ניסו לשכנע אותך להישאר?
"עו"ד יוסי גייר אמר לי דבר חכם מאוד ואני לומד ממנו המון. לפעמים בשביל לקפוץ למדרגה החמישית אתה צריך לחזור שתיים אחורה. אז לקחתי את זה בסבבה, בכיף. היו לי אופציות, מכבי ת"א ניהלה איתי מו"מ במשך שנתיים וזה לא הסתדר.
"הגעתי לקרית-שמונה בסימן שאלה, כי לא ראו אותי משחק תקופה ארוכה. המועדון הזה החזיר לי את התשוקה, את שמחת החיים ואת הכיף לקום בבוקר."
לפני מספר שבועות התחכך בצמד המתגבש חבר חדש - שלומי אזולאי בן ה,22- שהגיע אחרי נסיון פריצה במכבי חיפה. "החלטתי לקחת העונה צעד אחורה וללכת למועדון שייתן לי יותר דקות, ילמד אותי. מאמן שיוכל לעזור לי לצבור ביטחון," אזולאי מסביר. "הכל במטרה לחזור בעונה הבאה לחיפה בשל יותר. אלה שיקולים שאתה חייב לקחת לפעמים."
למה לא נאבקת על הספסל בחיפה?
"אני מאמין שיכולתי לעשות את זה, אבל בתחילת העונה ראיתי שאני לא משותף, והגעתי למצב שאני מחוץ לסגל. אמרתי שאני חייב לעשות התקדמות כלשהי. כשעברתי מכפ"ס לחיפה היו המון אנשים שאמרו 'אל תלך, תהיה שם עוד אחד בספסל.'
"עניתי לכולם
אמרנו להם שקצת מפתיע ששלושה חלוצים יושבים זה ליד זה ומחייכים. נתנו כדוגמה את אלירן עטר ורוברטו קולאוטי, שרק יום לפני, מול בני יהודה, לא הפסיקו לדבר בידיים. "אין אצלנו אגו," בדש מיהר להדגיש. "רואים את זה במגרש כי חלוצים דואגים בדרך-כלל לעצמם. אנחנו מחלקים את זה יפה, מפרגנים כשצריך, אבל אני לא אומר שאין ויכוחים."
אזולאי: "בקבוצה גדולה, כשאתה נותן גול, יש הרבה רעש. כל גול סוחב איתו ערימת טוקבקים. כשאתה בא לקרית-שמונה, שלא נחשבת לאחת הגדולות, זה אחרת. חשוב לך לעבוד יותר אחד בשביל השני ולהצליח."
אבו-חצירא: "לשחק בקרית-שמונה או במכבי ת"א זה לא אותו דבר. שם כל שנייה באינטרנט יש משהו אחר. הסיקור הרבה יותר נרחב. שלומי יכול לספר כי אני עוד לא הייתי שם. אמרו שאם אני נותן גול בת"א זה שער בעיתון. בקרית-שמונה אצטרך להבקיע עשרה כדי לקבל התייחסות דומה."
השלושה הבקיעו עד עכשיו 10 מתוך 13 השערים של קרית-שמונה בליגה. שמעון עם ארבעה והשניים האחרים עם שלושה כל אחד. במקרה שלהם כלל לא ברור מאיזה אגף צפוני תבוא הרעה. "כשאתה בכושר, גם אם אתה לא מנסה לעשות משהו, הוא יבוא לך לבד," בדש מסביר את הקונספט.
"וכשאתה לא בכושר אתה יכול לרצות הכי בעולם, לבוא מול השוער ואז השער הענק נראה לך קטן כמו קופסת גפרורים".
אבל לתת שלישייה לחיפה בקרית-אליעזר?
בדש: "אתה יודע שהניצחון על חיפה בקריתאליעזר הוא הראשון בהיסטוריה של קרית-שמונה? זה מה שהצוות המקצועי מחדיר בנו. במחצית, מכבי ת"א הובילו נגדנו ורן נכנס לחדר ההלבשה ואמר 'אני לא יכול לראות את הקבוצה שלי כל-כך מפוחדת.' היום אנחנו באים לכל מגרש בידיעה שאנחנו יכולים לנצח."
אזולאי: "הניצחונות על הגדולות לא היו איזה 0-1 קטן ומגעיל. רואים קבוצה טובה. כשהגעתי לכאן הסתכלתי על נתונים. אנחנו לוקחים תאקלים ראשונים, יותר חזקים פיזית, רגועים עם הכדור. לא הכרתי ככה את קרית-שמונה."
יש מצב לאליפות?
אזולאי: "קבוצה עם מסורת של תארים, יש לה את הקטע שאם היא נמצאת בתקופה רעה היא בכל זאת לוקחת נקודות. זה בגלל כל העוצמה והסחף והדברים הקטנים, מעבר ליכולת, שיכולים להשפיע.
"בקרית-שמונה אנחנו בנויים עכשיו על יכולות אישיות וניהול טוב, אבל אם דברים לא יתחברו זה יכול להתהפך בשנייה. אתה יודע, נפספס איזה משחק חס וחלילה או נפסיד לקבוצה קטנה. לדבר על אליפות עכשיו זה קשה."
מה מי זו מכבי ת"א?
בדש: "מסורת, זה ההבדל. היום יש במכבי ת"א ילדים שהרבה שנים לא היו שם. היו קבוצות קטנות שזכו באליפות, אבל צריכים להיות ריאלים. אם זה יקרה זה משהו מיוחד, מיוחד, מיוחד. גם לא תשמע בחדר ההלבשה שחקנים שמדברים על זה."
אבו-חצירא: "אליפות היא מילה שדי גדולה עלינו כרגע. אתה לוקח אותה עם שנים של ניסיון, עוצמה של קהל, תקשורת, ולקריתשמונה אין את זה עדיין. כשהגדולות יצאו ממעגל המשחקים באירופה יהיה להן משחק אחד בשבוע וזה יהיה אחרת.
"הסגלים שלהן הם לא הסגלים שלנו. שם 20 שחקנים יכולים לשחק בהרכב, וזה משמעותי, נותן כוח להמשך הדרך. אם אנחנו משחקים את המשחק שלנו, קשה מאוד לשחק נגדנו. כיריב אתה בטח לא נהנה."
בדש מכיר את אבו-חצירא מנתניה. הוא גדל במכבי ושמעון בטוברוק. הם אמנם לא באותו גיל, אבל נפגשו בקט-רגל של הפגרה. עכשיו הם גרים במרחק חמש דקות נסיעה זה מזה, הילדים שלהם באותו גן, ובשעה שלוש על השעון הם נסעו להוציא אותם. שניהם עברו לגור בצפון.
"לקחנו בחשבון, גם אני וגם אשתי, שאנחנו באים לפה וצריך להקריב למען הקריירה," בדש אומר. "אז נכון שעוקרים אותך מהמרכז, אבל אתה מסתכל מסביב על הנתונים ומבין שהחלטת נכון. כל מי שהיה בקרית-שמונה יגיד שהוא מת לחזור. אומרים שכל עוד אתה כאן, תשמור על זה בשתי ידיים כי במקומות אחרים זה לא ככה."
שמעון, לא היית בורח לאיזי שירצקי ליוון כמו שעשית להפועל פ"ת?
אבו-חצירא: "אין מה להשוות. הייתי אז ילד, בצבא. ידעתי שם רק מה זה לאחר משכורות, כל דבר קטן גורר קנס. פה העונש הכי משמעותי הוא ארוחה לקבוצה. תבין את ההבדל בגישות. איזי הוא הבוס וקודם כל דואג לעובדים.
"ניצחנו בשבת והוא נכנס לחדר ההלבשה לא כדי להגיד 'כל הכבוד' אלא לספר מה השחקנים שיצאו מקרית-שמונה עשו בליגה. זה הבקיע וההוא בישל. זה לא שהוא מכר שחקן ונגמר הסיפור. הוא דואג לו, מדבר עליו, הם בקשר. עזוב את הדברים שהוא עושה בעיר. אם מגיע פרס ישראל, לאיזי מגיע, לא צוחק איתך."
בדש: "סתם דוגמה. כשהגעתי לקרית-שמונה איזי שמע שאני בן 28 ועדיין לא קניתי בית. הוא אמר 'דבר ראשון שאתה עושה, את הכסף שמגיע לך אני נותן ישר לקבלן. אני רוצה שיהיה לך בית כאן, שתתבסס טוב.'
"הוא חושב מעבר לכדורגל. את היחס הזה לא היה לי בשום מקום. בהרבה מקומות מסתכלים על השחקן כדולר, כסף. איזי הרוויח מיליונים על אלרואי כהן, ומה עשה? בנה לנו חדר כושר, החליף את כל חדר ההלבשה מבפנים. כיף כאן, אווירה כל-כך חמה."
בדש סיפר לאזולאי הטברייני שיש לו חדר בשבילו, שינוח אצלו בין האימונים. אבו-חצירא מספר שהרגיש נוח מהיום הראשון, ואזולאי אכן אומר: "יש שוני לעומת חיפה. שם כולם רוצים להיות במרכז. אם אחד נמצא שם, אז אני לא רוצה להשתמש במילים לא יפות, אבל יש קנאה. הכל יותר גדול. הכתבות, המחמאות."
הלכלוכים בחדר הלבשה.
אבו-חצירא: "מה יהיה כתוב אצלנו, שמעון עושה על האש? אין מה לכתוב."
אזולאי: "זה הגודל. אני לא זוכר מתי לא שידרו משחק של מכבי חיפה. כל שבת. קרית-שמונה זוכה לשידור פעם ב.- זה יכול להיות חלק מהפיכת המועדון הזה למועדון גדול."
אזולאי לא מסתיר את הרצון להגיע לאירופה. בדש צוחק ואומר שאם זה היה תלוי בשלומי, מחר הוא היה בנתב"ג. שלומי מודה שהיבשת הנוצצת מופיעה אצלו בחלומות. שמעון לא ממהר. בגיל 25 יש לו עדיין זמן. רק ברק הסניור יודע שהחלב כבר נשפך.
"הסוכן שלי, דודו דהאן, עובד גם עם שלומי," הוא עדכן. "הרבה פעמים היה דיבור, ופעם אחת כבר נסעתי להתרשמות בבלגיה, בגנט, והכל היה בסדר, רצו לסגור עניינים. דודו אימן אותי בהכח ואמר 'בוא נדחה את זה לשנה הבאה, אני חייב אותך אצלי.' פמפם את זה ואני חייב לו הרבה. נשארתי ומאז ועד היום אני פה. זה היה חלום ואני מצטער שלא יצא לפועל."
מה נאחל לך אם לא אירופה?
בדש: "מקומות ,4-1 קונים? צריך להבין שפתחנו טוב, המצב המצוין, כתבה בעיתון, אבל חייבים לזכור שאנחנו בהתחלה. יש מלא זמן עד סוף העונה. בואו נשמור על צניעות. נדבר עוד עשרה מחזורים."
אבו-חצירא: "בכדורגל, כשהברזל חם, אתה חייב להכות כמה שיותר. אם לא, הוא יתקרר ואז יהיה הרבה יותר קשה. זה מה שייקח אותנו למעלה. כמו שאני רואה כאן את השחקנים, לא חושב שיש אחד שהשתן עלה לו לראש."
נא להמתין לטעינת התגובות
