
סאלח אבו סובחי צילום: דני מרון
אבו סובחי, שדבריו ערב המשחק הבעירו אש בשדה הקוצים שבין הקבוצות, המשיך בקו התקיף: "הניצחון הזה מוקדש לכל המגזר בארץ. בעזרת השם גם שיובל נעים יילך הביתה וגם שיירדו ליגה, זה הכי ישמח אותי. אני חוגג כי נעים כי סירב ללחוץ את היד של המאמן שלנו, אח שלי, ועכשיו אלוהים מעניש אותו. אני קודם כל שמח בשביל לוד, אבל בית"ר תחזור עד לטדי עם הראש למטה וזה הכי שמח בשבילי. כל הכבוד לשחקנים, הגיע לנו לנצח לפני הפנדלים. אנחנו הולכים על כל הקופה".
גם אחיו, המאמן סלימאן ברגה, חגג את ההישג של הקבוצה מהלאומית: "האמת זה אחד הניצחונות הכי יפים בקריירה שלי, האמנתי כל הזמן. כל הזמן אמרתי לשחקנים שאפשר לעשות את זה, זאת לא בית"ר של לפני שלוש-ארבע שנים. עשינו את העבודה, המשמעת הטקטית היתה טובה ואי אפשר לקחת מהשחקנים את ההישג. זה היה גדול, אין מילים לתאר, הרבה דקות היינו יותר טובים מהם והקבוצה העדיפה ניצחה".
בצד המפסיד לא הציע המאמן יובל נעים שום הסבר להדחה של קבוצתו: "תחושה קשה מאוד. חבל מאוד, הגענו למספיק מצבים בשביל לגמור את המשחק. אני לא רוצה לתרץ ולהגיד ששיחקנו בלי חמישה-שישה שחקני הרכב".
על עתידו ועתיד המועדון: "חד משמעית, אעשה הכל כדי שהמועדון יישאר בליגה. אנחנו צריכים להיות חזקים בתקופה הקרובה, אני לא מגלה סודות כלשהם, ידענו מלכתחילה שנילחם עם ארבע-חמש קבוצות. הכי חשוב לנו להישאר בליגה.
"כבר חודשיים אומרים שאני לא אמשיך. אם יחליטו שיובל לא ימשיך זה יהיה בסדר, מאמנים גדולים יותר ממני פוטרו" המשיך נעים. "אם היו"ר איציק קורנפיין יבקש, אלך הביתה. לאנשים יש זיכרון קצר, אף אחד לא רצה להגיע לבית"ר, אני באתי ומבחינתי להישאר בליגה זה כמו לזכות באליפות".