אבל "נחמד" זה לא מספיק כדי להוביל את מכבי חיפה כמו שהקבוצה הזו אמורה להיות ולהיראות. שבעת משחקי הפלייאוף הקרובים, יהיו בבחינת מסע הפרידה שלו מהמועדון הירוק. זהו זמן מצוין לומר לו, בנחמדות כמובן, תודה ושלום.
דרך ארוכה עברנו עם אלישע החביב, כיום במבט לאחור למרות התארים, הציון הכללי שלו הוא מספיק בקושי. מתחילת דרכו עמדה על הכף שאלת התאמתו לקבוצה גדולה, הוא התחיל בקטן וזכה למחמאות רבות על קידום הצעירים וההגעה לתארים, למרות היכולת הפושרת.
העונה, כשלראשונה ניסה את מזלו במגרש של הגדולים, וניסה להעמיד סגל רחב משופע בשחקני רכש כמתבקש באימפריה, התקשה לעמוד במשימה. "התרסק", תהיה מילה שתבטא את העונה הזאת בצורה קצת יותר טובה. הנחמדות המתובלת בצנעה מבוישת לא עבדה הפעם, מגדל הקלפים שבנה קרס בהינף רגל.
אלישע עצמו הפנים את המסר, הוא ניראה מהצד מהוסס, אוחז במזוודות שלו וממתין לנחיתת הגרדום על ראשו. עד אז הוא קרוב לוודאי ימשיך לתרץ לנו ב"קרה לנו פנצ'ר השבוע", בו בזמן שהעשן החריף מכסה כבר את פסגת הכרמל, אלישע חביבי אין קשר ל"טייר", הלך המנוע.
המכרז למינוי המאמן לעונה הבאה, יצא לדרכו כבר לפני מספר חודשים. אנחנו מצויים כרגע ממש בשלב הגמר, רגע לפני ההדחות הסופיות. שלישיית הגמר ידועה וברורה לכולם. ראובן עטר, רן בן שמעון ורימונדאס ז'וטאוטאס. ממש בשבועות הקרובים נתבשר על הזוכה המאושר.
בגרעין הקשה של האוהדים השרופים והרחוב הספורטיבי החיפאי, השמות האלה מרחפים באוויר כבר יותר מידי זמן וכולם ממתינים להחלטה של הבוס הגדול, יעקב שחר. יענקל'ה, כהרגלו שומר את הקלפים צמודים לחזה, הוא עוד עלול להפתיע ולשלוף מהשרוואל ג'וקר לא צפוי.
שחר, בניגוד לבעלים אחרים, ממעט להקשיב לרחשי היציע, ההחלטות מתקבלות מהראש. האוהדים הירוקים מפנטזים על חזרתו של המשחק האמיתי שאפיין את המועדון, תוקף סוחף ואטרקטיבי, אנדרדוג וצניעות הן מילות גנאי במחוזותינו.
אוהד אמיתי לוקח ללב, הכול נע סביב הקבוצה, עבודה, אישה וילדים, ממש לפני ששחר קובע איך יראו חייהם בשנים הקרובות, בדקנו במשאל אקראי, מה חושבים האוהדים האמיתיים על המועמדים השונים. על הדרך ביקשנו את דעתם על האיש שעומד כיום על הקווים.
אין צורך להכביר במילים. הסמל הבלתי מעורער, השחקן והאגדה. קריירת האימון של עטר מבוססת בעיקרה על ההצלחה בנתניה בתקציב צנוע. הניסיון בקבוצה גדולה כמו בית"ר ירושלים לא הניב הצלחה יתרה והוא הסתפק בגביע בלבד, למרות הסגל האיכותי שעמד לרשותו.
נכון שאפשר לייחס את חוסר ההצלחה לבלאגן הגדול שהיה בבית וגן באותה עונה, אבל עדיין היה מקום להצליח יותר. אם נסתמך על המדגם האקראי שערכנו בקרב הקהל הירוק, הרי שאין שאלה בכלל. הרוב הגדול בהפרש ניכר (קרוב ל-80 אחוזים), צועק לשחר במקצב מתגבר, ראובן עטר.
למרות הקביעה החד משמעית, זה לא פשוט כמו שזה נשמע, אצל מרבית האוהדים קיים ברובד סמוי מאבק בין הלב והנוסטלגיה לבין השכל המודע לבעייתיות בהחזרת סמל לקווים וההשלכות הכרוכות בכך. עיינו ערך נמני, אוחנה וסיני. הדרבי הפנימי הזה בנבכי נפש האוהד הירוק, מסתיים תמיד בבעיטת מספרת לחיבורים ותלתלים קופצים. מעבר לחלום של שובה של האגדה, מציינים רבים מהם לזכותו של ראובן את חשיבותו הכלכלית במכירת מנויים והחזרת הקהל האהוב הביתה.
קבלו מדגם מייצג: רוני זיו (52, טירת הכרמל): "רק ראובן עטר. הוא מאמן מעולה והוא בשל. הגיע זמנו, יש לו גם אופי מצוין והוא צנוע להבדיל מבן שמעון. מבחינה כלכלית נכפיל
היחס של מרבית האוהדים לראובן הוא כבן אובד. כהורים מודאגים, הם מציינים שוב ושוב את הזמן הרב בו הוא רוצה בתפקיד ואת הדרך האצילית בה הוא ממתין בצד ומחכה לתורו. מבחינתם רק על כך מגיע לו התפקיד. ההתגוששות בין איזי שרצקי וההתנהלות של רב"ש השבוע רק גרמה להם להעריכו יותר.
איציק פילו (46, כרמליה): "ראובן מחכה כל כך הרבה שנים לחזור הביתה וגם אנחנו מחכים לו יותר מידי זמן, עכשיו זה הזמן. אחרי הקטע של רן עם איזי, ניראה שעדיף שלא יתקרב לשחר". ד"ש לאלישע: "אלישע גמר את הסוס, שתי האליפויות שלו היו פוקס ובינגו. אף פעם לא החזקנו ממנו".
אלכס חובב (41 , רמת אלון): "ראובן זכה בתפקיד ביושר בהתנהלות שלו וההצלחות שלו בשנים האחרונות מדברות בעד עצמן. רב"ש ממש לא מתאים לטעמי" . ד"ש לאלישע: "טוב יעשה אם יפנה את מקומו בהקדם. די, הספיק לנו".
אגב, אם יש משהו שמאפיין את האהבה הגדולה לראובן עטר, זו העובדה שגם אלו שהשיבו כי הם לא רוצים במינוי שלו, פשוט נורא דואגים לו. הרבה מהאוהדים הירוקים פשוט חוששים שחלילה יכשל בתפקידו ואולי יפגע מהקהל.
ההצלחה המטאורית של רב"ש השנה בקריית שמונה, מציבה אותו במקום השני בקרב האוהדים הירוקים. גם אלו שבחרו אינסטינקטיבית בראובן עטר, לא דחו על הסף את אופציית מינויו. בן שמעון מיצב עצמו בקרב האוהדים כיסודי, שיטתי וטקטיקן בחסד. הכינוי "גוטמן הקטן", עלה יותר מאחת בפי האוהדים
השונים. תומכי רן מעידים על עצמם כי הם חושבים מהראש ולא מהבטן. "אנחנו אוהבים את ראובן, אבל הראש אומר לנו רן", הוא מוטיב חוזר בדיון הזה. קבלו מדגם מייצג:
עודד בלמס (32,כרמל צרפתי): "זו החלטה קשה בין רן לראובן. לעטר תמיד נזכור חסד נעורים. כשאני חושב על זה, לטובת הקבוצה אני רוצה את רן. הוא הוכיח את עצמו השנה ביסודיות שלו והוא פשוט מאמן מצוין". ד"ש לאלישע: "הוא שבר לנו את המסורת. הוא פחדן. לא היה כדורגל טוב ואטרקטיבי כמו שאנחנו אוהבים".
אחד המוקשים העיקריים שצץ ועלה כששמו של רן עולה כמועמד, היא עובדת היותו מזוהה עם הצד האדום. "5 לב אדום לא יאמן אצלנו", אומר הקהל הירוק ולמרות זאת כשההחלטה על המאזניים, משהו בקבוצתיות של ק"ש קורץ לאוהדים.
ליאור שטיין (40, קריית מוצקין): "אני מת על ראובן, אבל בוחר ברן. בסיטואציה הספציפית, כרגע צריך לבנות קבוצה אחרי החורבן שישנו. הוא יסודי מאוד, יש לו שיטה וכרגע זה בדיוק מה שאנחנו צריכים". ד"ש לאלישע: "הוא מיצה עצמו. הוא הוציא מים מהסלע ודווקא השנה כשהתקציב גדל, הוא נפל ברכש ושום שחקן מתאים לא הגיע".
מעבר להיותו אקס הפועל, משהו נוסף מפריע לקהל. מסתבר שאופיו של רן מייצר כנראה ריחוק מסוים, על אף שהאוהדים ששוחחנו עימם התקשו לומר מה בדיוק. כאמור העימות השבוע, בינו לבין איזי שירצקי והפתלתלות בהחלטות שקיבל, כפי שהוצגו בתקשורת, גרמו לו נזק תדמיתי עצום וחלק מהאוהדים הודו ששינו את בחירתם, רק על סמך השבוע האחרון, או לפחות הרהרו שנית בבחירה שלהם.
חגי הלוי (29, רמת אלמוגי): "קצת קלקל מה שהיה השבוע ואני חושש ממנו, אבל עדיין אני מאוד אשמח עם הוא יקבל את המושכות בסופו של דבר. ראובן פשוט לא ניראה לי יסודי מספיק. ניראה לי שרן יודע בדיוק איך להשפיע על קבוצה והוא טקטיקן מוכשר" . דש לאלישע: "הוא הוציא את המקסימום ממה שהיה לו, הוא התגלה כחלש אופי וניראה לי שהנחיתו עליו את מדיניות הרכש".
ז'וטא, נכון לעכשיו, הוא המשתנה הנעלם בשלישייה המועמדים הסופית. לצד זיכרונות בלתי נשכחים מתקופת משחקו בקבוצה והחותם שהותיר במרכז חוליית הקישור, עננה כבדה מרחפת על יכולותיו כמאמן. התקופה כמאמן נבחרת ליטא, לא זיכתה אותו בהצלחה יתרה וכרגע מסתמן כי אופיו הנוח ומערכת היחסים המצוינת שקיימת לו עם יעקב שחר, כמו גם העובדה שהוא מאמן זר שמבין עברית, משאירות אותו בתמונה כמועמד רלוונטי.
מבחינת האוהדים, אופציית ז'וטא ממש לא על השולחן כרגע. חוסר המוניטין וההצלחה כמאמן, בשילוב הניסיונות המרים של עבודה עם מאמן זר בישראל, הסירו את שמו מהדיון במרבית המקרים. האוהדים המועטים שכן בחרו בו כמתאים, ציינו כי היתרון בבחירה של ז'וטא היא אולי בכך שידע להביא את שחקני הרכש הנכונים, בשונה מהעונה האחרונה. קבלו מדגם מייצג:
אסי שגיא (40 ,אלוני אבא): "אני הולך על ז'וטא. אני חושב שהוא פשוט יפתור לנו את בעיית הרכש ויביא את הזרים הנכונים". ד"ש לאלישע: "תרשום בגדול 'איש נחמד מאוד'. בחיים לא ראיתי איש כל כך טוב ומאמן כזה גרוע".
כמו במקרה של ראובן, גם הפעם נזהרים האוהדים ושומרים על כבודו של מי שבעבר היה שחקן נערץ עבורם, ומציינים שפשוט הם לא יודעים עליו יותר מידי כמאמן. כאשר בכל זאת צוין שמו של ז'וטא, הוא היווה אופציה משנית לעטר.
אברהם איבגי (55, טירת הכרמל): "אני בוחר בז'וטא. הוא היה שחקן מצוין, הוא מכיר את המערכת והוא משלנו. אני חושב שבחירה בראובן היא יותר מידי אמוציונאלית כרגע" . דש לאלישע: "אלישע נכשל בתפקידו , הוא פשוט נמאס עלינו".
עוז דרור (37, גבעתיים): "אנחנו בעד שחקן העבר, מאמן נבחרת ליטא, שמכיר את המנטאליות, את השפה. צריך להזרים דם חדש עם ניחוחות אירופאים. ז'וטה יביא שחקנים איכותיים מחו"ל אולי אפילו מנבחרת ליטא".
ד"ש לאלישע: "אנחנו מודים לו על ארבע שנים יפות והישגים מדהימים ואני מאמין שהוא עוד יחזור לכאן". כפתרון יצירתי, הציעו חלקם אופציה נוספת של צמד מאמנים בו עטר ישתף פעולה עם ז'וטא. אופציה מקורית לא פחות, שבטוח לא תפסלו על הסף על סמך השנה הכואבת והועלתה על ידי האוהדים, היא החזרתו של ז'וטא אך דווקא כשחקן. כמו שהקישור האחורי והרכש נראים, יש לו בשקט מקום בהרכב השנה, הם אומרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
