"אני לא מאמין שיש בוס כל-כך טוב ואיש מיוחד במינו כמו איזי," שמעון אבוחצירא החל במלאכת הריכוך אתמול, בשעות הצהריים המוקדמות. "בן אדם שצריך לקבל פרס נובל בגלל מה שהוא עשה לעיר הזו.
"כל עוד הוא פה, הכל יהיה בסדר, ואני מקווה שבעזרת השם גם רן יישאר. מקווה ומאמין ולעולם לא אפסיק להאמין. שהקדוש-ברוך-הוא יעשה משהו ושניהם ישלימו, כי זה מה שכולם רוצים. אתה יכול לשאול כל תושב וכל שחקן ואיש צוות. זה מה שצריך להיות."
שירצקי לא הגיע אתמול לאימון. הוא גם לא היה במשחק הגביע נגד נתניה בשבוע שעבר, התנהגות חריגה מאוד מבחינת מי שחי, נושם ואוכל כדורגל, בטח בחג מטורף שכזה. בימים האחרונים שהה בכלל באילת הרחוקה כדי להירגע בין גלי ים התכלת, ניתק מגע ממי שהיה בעבר איש סודו ויד ימינו.
בן-שמעון ניסה לעומת זאת לשדר עסקים כרגיל. מה שהוא לא צריך כרגע זו התפוררות כללית של המערכת. ב13.00- אסף את שחקניו במרכז המגרש ולפני ששלח אותם לאימון מסכם, טרום אליפות, ביקש שינשמו עמוק ויירגעו. "אני רגוע," אמר וסירב להסגיר את סערת הרגשות שמתחוללת בתוכו.
"יש אווירה טובה במועדון כבר תקופה ארוכה מאוד. צריך לעשות הפרדה ואני מאמין שהשחקנים יודעים עד כמה חשוב להגיע מוכנים ומרוכזים. אני מאמין שהרבה רגש יתפרץ אחרי המשחק. אני סומך על הבחורים. לא מודאג מכלום."
רן דאג להפיג את המתח בקטנות. נתן משל קצר על השוער המחליף אייל וקראט, בדיחה על חשבונו של אלעד גבאי באוזניו של ברק בדש, ובסוף הוריד את גזל ל40- שכיבות שמיכה בגלל שחשב ששמע משפט מיותר. "לא אמרתי כלום," גזל ניסה חנינה אחרי 24 ירידות לקרקע. "תישבע באלברט," רן ביקש. "נשבע באבא," רביד נאנח.
גזל הוא מהשחקנים שאם בתחילת העונה היו אומרים להם שבסיומה ירוצו עם דגל ושמפניה, הם קודם היו לוקחים כדור ואחרי זה נכנסים למיטה. "באתי אחרי שירדתי ליגה עם אשקלון," הוא צחק. "אף אחד לא חלם על סיטואציה כזו, זה רק מראה כמה הכדורגל הפכפך."
ומה עם אלעד גבאי, שרץ עד לא מזמן באחו של אבו סובחי,
בן-שמעון צחק עם בדש, שאל אם גם בהכח עמידר באו לאימונים כל-כך הרבה עיתונאים, והחלוץ, אחרי שאימץ את מוחו, שאל אם בוקי נאה זה נחשב. "מחר יגיעו איזה 20 איש רק מהצד שלי," ברק סיפר. "משפחה, חברים. רגע היסטורי וכולם רוצים להיות שותפים. תאמין לי שאני לא רוצה שזה ייגמר לעולם.
"תראה, הטלפון לא מפסיק לצלצל, בכל מקום עוצרים אותנו. כיף. אפילו האווירה היום באימון היתה אחרת. מרגישים שמשהו גדול הולך לקרות. חלמתי על הרגע הזה כל החיים, שיחקתי בהמון קבוצות ולא תיארתי שזה יקרה דווקא עם קרית-שמונה."
מה עם מענק אליפות?
"האמת שאין, אבל אני בטוח שאיזי ידאג לכולם. הוא לא יקפח אף אחד. הוא לא עשה את זה עד היום, אז הוא בטח לא יעשה את זה עכשיו."
רק בניגוד לציפייה הגדולה מצד השחקנים, אצל האוהדים לא נראתה תזוזה מיוחדת בסמוך לגבול. צריך לראות כדי להבין את גודל השאנטי בצפון. אימון מסכם וערימה של שישה, אולי שבעה מנומסים שביניהם בלט אהרון דמרי, אוהד ותיק שהגיע עם טרנינג של מחלה, זכר למחלה שפקדה אותו בימים האחרונים."
"הלוואי והיו לנו עשרה אחוזים מתקציב האוהדים של הפועל ת"א," תירץ את דלות החומר היחסית. "יהיה לנו ביציע דגל של 30 על 10 שהגיע עכשיו, דגלונים קטנים, קונפטי וכל החרטבונה הרגילה. התרגשות עצומה, 25 שנה שאני רואה את הקבוצה ולא מעכל שהגענו לטופ של הטופ.
"המשחק נגד בני יהודה הולך להיחרט בראש של כל אוהד. רק עכשיו ביקשתי מיוסי אדרי, המנכ"ל, שייתן לי אישור מיוחד לרדת לדשא והוא לא נותן, אבל אני לא שואל אותו. שאלתי מהנימוס. במחצית אני כבר ארד."
השוער דני עמוס שאל אם יש שלב שבו האוהדים בכל זאת יוכלו לגשת אליהם כדי לחגוג מול מצלמות הטלוויזיה. הוא עד עכשיו זוכר את העלייה הראשונה עם הקבוצה לליגת העל. "שמחה ענקית," שחזר. "זה היה נגד לוד, בבית. נגמר ,0:3 ובדקה 70 כמו באליפות של הפועל חיפה כל המגרש מסביב היה מפוצץ באוהדים. הפעם לא יפרצו למגרש, גם לא יהיה לחץ כמו של גמר גביע.
"הרי גם אם נפשל עדיין אפשר לתקן, אבל כמו שאני מכיר את השחקנים, לא מאמין שנהיה כבדים. אנחנו באים מאוד חופשיים, זה קרה לנו כל העונה גם כשהיה לחץ - לא נתנו לו להשפיע."
בזמן האימון, בחדר האירוח באיצטדיון, נערכה ישיבת מצב לקראת החגיגות האפשרויות. על סנדוויצ'ונים עם אבוקדו, בורקסים עם גבינה ושתייה קלה ישבו נציגי הקבוצה, העירייה, המשטרה ואיש ההתאחדות, ניר ינקלביץ, שביקש לתת כמה דגשים לפני שיוצאים לדרך.
ינקלביץ סיפר שהאחראי על הטקס יהיה מי שניהל את הענקת הגביע האחרונה וזה לא בגלל שהם לא מאמינים בארגון של הקבוצה המקומית - פשוט היה להם ניסיון לא מי יודע כמה בעבר והם מעוניינים באפס תקלות כשיש כללים ברורים. הכרוז אריק רוזן התערב ושאל אם עד תחילת הטקס הרשמי הוא יוכל להלהיב את האוהדים עם המיקרופון, וינקלביץ הרגיע והדגיש שזה אפילו רצוי. סוף-סוף אליפות, ואף אחד לא רוצה להשבית את השמחה המקומית.
רק מה, הגשם הצפוי קלקל הכל. מנהל האירועים בעירייה מאיר מרציאנו, כבר תכנן תהלוכות ובמות ביום שלישי בערב ומזג האוויר הרס את החגיגה.
"זוכרים מה היה כאן עם שרית חדד בחגיגות העלייה,"? שאל את המקומיים על האירוע הבלתי נשכח, ההוא. "הכל היה מוכן, קהל פיצוץ. שרית התיישבה בחדר שלה מאופרת, מחכה שאזמין אותה ופתאום מבול. זה לא ארובות השמיים, זה משהו שאי אפשר לתאר. במשך שעה. הציוד הלך לאיבוד, היא לא עלתה. עד היום אנחנו בתביעות משפטיות. הפעם, בשריקת הסיום אנחנו מרימים מטח ענק של זיקוקים. אם מנצחים כמובן. אם לא, מקפלים וחוגגים בשבוע הבא."
אי אפשר להרים חגיגות מיד אחרי המשחק?
"אתה לא יכול. בחייך, ב?23.00- אני מנחה את כל האירועים ביום העצמאות ו22.30- אני מקבל טלפונים מהשכנים, 'תכבו, או שאנחנו מתלוננים במשטרה.' לא מעניין אף אחד. השנה אני עוד מקדים את הסיום החגיגות כדי שאנשים לא יקטרו. אבל הפעם, אחרי המשחק, אני מרים זיקוקים ולא שואל אף אחד."
בקרית-שמונה סירבו לדבר רשמית על החגיגות. כשאיזי שמע שהודלפה הידיעה על הקלטת שיר האליפות הוא מיהר להתקשר לדובר, עדי פרג,' וביקש שאף שחקן לא ייצא לאולפן. בכל מקרה, הערב, במקרה והתוצאה תהיה משביעת רצון, ייחשף השיר והשחקנים יחשפו חולצות עם הכיתוב הבלתי נתפש "קרית-שמונה אלופה," חולצות שכבר הודפסו והוסתרו מאלילת המנחוס.
"לא תכננתי את טקס ההנפה," הקפטן אדריאן רוצ'ט סיפר. "אני חושב שהתואר הזה יהיה סוג של פורקן, הקלה שהשגנו אותו בצורה משכנעת." שיר צדק הוסיף: "את האליפות לקחנו מזמן, רק צריך להפוך את זה לרשמי ולהפגין במשחק את מה שאפיין אותנו כל העונה וטיפ-טיפה ברח בזמן האחרון. להראות את הקבוצתיות, החיבור, החברות בין השחקנים."
שאלתי אם האליפות לא באה לו מוקדם מדי בקריירה והוא מיד שאל סאלח חסארמה, שעמד לא רחוק. "כמה אליפויות יש לאלון חרזי וכמה לאריק בנאדו,"? המשיך צדק, "יש עדיין לאן לשאוף. מקווה שיהיו לי עוד."
המגרש היום צפוי להיות מלא, עם מחיר בדיחה של עשרה שקלים לכרטיס. מצפים לאורחים מהמושבים והקיבוצים הסמוכים, מחצור הגלילית, ראש פינה, אפילו טבריה ששולחת לכאן את שלומי אזולאי. זו אמורה להיות חגיגה איזורית ולא רק מקומית.
בסיום האימון בן-שמעון שלח את עוזרו, ברק בכר, להודיע לשחקנים שהערב נפגשים בשעה שש ליד האיצטדיון, עולים על אוטובוס, נוסעים לבית הארחה סמוך, קפה ועוגה ומשם בחזרה למגרש. עשו את זה נגד מכבי חיפה והפועל ת"א, ואין ספק שהערב זה אולי המשחק החשוב בתולדות המועדון. תהילת עולם מצפה ממש מעבר לפינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
