
משה דמאיו. "יש צביטה בלב" צילום: עדי אבישי
רגע לפני הצלחת: יום בחיי האלופה הנכנסת
לא כמי שחוגגת - אליפות, גביע או הישארות - אלא כזו שעומדת מהצד ומנסה לטרפד לאחרות. למעט משחק הדמעות של חזי שירזי - ניצחון על הפועל פ"ת בשכונה - במחזור האחרון של 1999/2000 והשלמת מסע ההישארות המופלא, בני יהודה שימשה תפאורה, ולפעמים אכזרית במיוחד.
למשל משחק האבנים בשכונה, נגד הפועל ת"א שהגיעה לחגוג אליפות בשנת .2000 או בשני משחקי גמר גביע, מול אותה הפועל, בהם הסתפקה בסגנות, ועד המשחק הבלתי נשכח בבלומפילד לפני שנתיים, כשלירוי צעירי ורן קדוש גמרו את מכבי חיפה וסידר, יחד עם ערן זהבי, אליפות לאדומים.
בני יהודה לא יכולה להרוס הערב את האליפות של קרית-שמונה, מקסימום לדחות את החגיגות בשבוע-שבועיים. "ברור שמאכזב להיות תמיד במעמדים האלה בצד, לא כמי שזוכה בכל הקופה," מודה המנכ"ל משה דמאיו.
"במקרה הזה הצביטה אפילו יותר גדולה, מכיוון שזו לא מכבי חיפה או הפועל ת"א שחוגגות אליפות על הגב שלנו אלא קרית-שמונה, קבוצה בסדר הגודל שלנו. היא הצליחה איפה שאנחנו נכשלנו, ניצלה את חלון ההזדמנויות שאפשר למועדון מהדרג השני לזכות באליפות. אבל כל זה מתגמד מול הפרגון, האהבה והסימפטיה לקריה שעשתה השנה משהו גדול. זו אליפות צודקת."
הם צריכים להמתין עם השמפניות?
"זו סיטואציה שונה לחלוטין ביחס למכבי חיפה. הפעם שום דבר לא ימנע אליפות, אבל נעשה הכל כדי לנצח. בני יהודה תמיד היתה קבוצה ספורטיבית והוגנת. כמו שנלחמנו נגד מכבי חיפה, ככה גם יקרה הערב. קרית-שמונה תצטרך להזיע כדי לחגוג על חשבוננו."
איציק עזוז פתח לפני שנתיים נגד מכבי חיפה. הערב הוא שוב יהיה באגף ימין, ולא שוכח את ההלם של הירוקים. "אנחנו ספורטאים, נתנו הכל במגרש," הוא נזכר, "אבל היה לי מאוד עצוב בשביל שחקני חיפה. הם נשכבו על הדשא, מרוסקים. לא