הייחוד של קרויף עד עכשיו מגיע משם המשפחה. אז, כשהאב יוהאן אימן את ברסה הגדולה, הבן החל לפתח שרירים בברצלונה ב', וב-4 בספטמבר 1994 זכה להופעת בכורה במדי הקבוצה הבכירה נגד ספורטינג חיחון. כאן, בערך, מסתיימות 15 דקות התהילה.
בחור יפה תואר, רק איך אומרים, שביר. קיצוני שבארבע עונות במנצ'סטר יונייטד צבר 36 הופעות ורוב הזמן צנח על מיטת הטיפולים. "אני כמו דב", סיפר פעם למגזין פורפור-טו. "כל הקיץ רעב, אבל אז ישן בחורף בגלל שבנובמבר אני נפצע".
קרויף גם זכה לכבוד המפוקפק להיבחר בין 11 הפלופים הגדולים ששיחקו תחת פרגי. הסאן כתב על הקשר, שנקנה תמורת 1.4 מיליון ליש"ט: "גאונות לא עוברת בתורשה". הקריירה דילגה בין אלאבס, אספניול ומטאלורג דונייצק, כשבגיל 35 נער הפלא ההולנדי/קטאלוני מצא עצמו בוואלטה המלטזית.
היה זה ידידנו טון קאנן שהציע לקרויף להצטרף אליו ביוני 2009 לחוויה באי הקטן. נשיא המועדון היה נלהב, כי כמו שאתם זוכרים, קאנן ידע גם כאן למכור קרח לפינגווינים.
קרויף הגיע כשחקן, אבל גם כעוזר מאמן. ויקטור שיריאה, הנשיא הכריזמטי, תיאר את המהלך כאחת ההשקעות הגדולות שנעשו בכדורגל המקומי ומיהר להסביר. "אם אתה רוצה לאכול ארוחת צהריים טובה, אתה צריך לשלם. אני משוכנע שקרויף יברך בנוכחותו את הליגה המלטזית".
הפנטזיה לא התממשה. קרויף מיהר להיפצע, והחמיץ את הזכייה בגביע. את האליפות ואלטה פספסה, ובתום העונה השחקן תלה את נעליו ונפרד ממלטה.
היה זה סוכן מיומן ששידך את קרויף לא.א.ק. לרנקה, הקפריסאית. קרויף בהתחלה חשש. מי שפעם שיחק בבארסה ובמנצ'סטר הרגיש שהוא נדחק לשוליים. "ההחלטה היתה יוצאת דופן", אמר קרויף לטיימס המלטזי. "אבל אני מרגיש שאני יכול לבנות כאן משהו. זה אתגר ומקום בו אוכל ללמוד לגבי המשך הקריירה".
לזכות של קרויף הוא לקח ברצינות את תפקידו וקיבל מקוסטס מיכאילידיס, הנשיא, אור ירוק לבצע את תוכניותיו לקבוצה שרק עלתה אז מהליגה השנייה.
קרויף הבהיר שמעכשיו הגישה אירופית, עם דגש על הולנדית ועוד יותר דגש על כדורגל התקפי. הוא הביא את חברו קאנן כמאמן הראשי, כשהפעם הוא עמד מעל ראשו. הצמד החתים 15 שחקנים חדשים, לא מעט מהם בגלל קשרים בהולנד וספרד, שוב נקודות זכות מבחינת קרויף. הקבוצה סיימה רביעית. העונה הפכה לקבוצה הראשונה מקפריסין שהגיעה לשלב הבתים בליגה האירופית.
לרנקה ניצחה את מכבי חיפה 1:2, חילצה 0:0 בגרמניה מול שאלקה ותיקו 1:1 נגד סטיאווה בוקרשט. כשהמאבק בבית עוד היה צמוד, קרויף הצהיר שהקבוצה מתכוננת לגמר במאי. לא משנה שהיא סיימה אחרונה.
רק שקרויף הראה נוכחות.
קרויף הודה שזו היתה החלטה קשה, אבל הסביר. "היתה חסרה כימיה בין טון לשחקנים. המטרה היא לסיים לפחות במקום הרביעי. הקרדיט על שלב הבתים מגיע למאמן, אבל אני מאשים אותו ביכולת העלובה בליגה".
קרויף הודיע שימשיך בקו ההולנדי והביא כמאמן את לאון ולמינגס, שאימן בעבר את פיינורד וברדה. דווקא המהלכים החדים העלו את מניותיו אצל המקומיים. נאסוס סטיליאנו, עיתונאי ב"סייפרוס מייל", כתב עליו: "להולנדי היה קשה לברוח מהייחוס המשפחתי במהלך הקריירה, אבל בקפריסין, הרחק מאור הזרקורים, הוא עובד בחריצות מבלי לחשוב יותר מדי על עתידו. אין לו בעיית מוטיבציה, ולא משנה אם זה בליגה המקומית או באירופה. השאלה אם הוא ייקח את המועדון צעד קדימה ויצטרף לגדולות: אפואל, אומוניה ואנורתוזיס".
אז ייתכן שבניגוד אלינו הספקנים, האדונים הנכבדים גולדהאר ואנגילידיס קראו את הפרוספקט על קרויף, כולל האותיות הקטנות ודבריו המעודדים של סטיליאנו, מה"סייפרוס מייל".
נא להמתין לטעינת התגובות
