חטיב מובהל לביה"ח. הנוגח מביע צער צילום: קובי אליהו
גניש שנגח בעלי חטיב, אירוע שהפך לסמל הקטטה במושבה, הגיע לביתו בבת-ים ובעיקר התראיין. "לא ראיתי את הילדים בגלל כל הטלפונים והראיונות. בגמר המשחק כבש דני פרדה שער ניצחון, שמחנו, צהלנו, התחבקנו.
"ראיתי בזווית העין את שחקני חיפה תוקפים את סבסטיאן סנסוני וניגשתי למקום כדי להרחיק את השחקנים. הרחקתי את אוזן ואת צארביץ' שלא נחטוף אדומים, ובעוד אני מפריד בין השחקנים אני רואה את חטיב רץ אחרי פרדה ונותן לו בוקס ביד ימין. באותה שנייה הסתובבתי אליו ולצערי הרב נגחתי בו במצח. אני מדגיש במצח, כי נטען שנשברה לו הלסת והשיניים וזה משהו שהתברר כלא נכון".
עדיין מדובר בנגיחה מכוערת. מה עבר עליך? לא ראית בעיניים?
"אם לא הייתי רואה בעיניים, והייתי אדם אלים, אחרי הנגיחה הייתי ממשיך לתת מכות. בנגיחה הוא לא נפל ממני, אלא נתקל באיש עם חולצה כחולה. הסתובבתי אחר כך לרן קדוש, תפסתי אותו והלכתי לזנדברג. אין לי אופי של אדם פלילי, בעבודתי הנוספת אני איש חוק (מפקח עירוני בעיריית בת-ים.(
"לא יודע מה עבר עליי," הוא ממשיך, "עמי גניש האמיתי אוהב סדר ומרחיק מבלאגן. אל תשאל מה עמי גניש עבר בעקבות המקרה, שהתחילו אנשי הפועל חיפה וכולם ראו את זה. לי אין שום סיבה שאחרי ניצחון, ולא ניצחתי הרבה זמן, אתפרע ואריב.
"אנחנו לא אנשים אלימים ולא קבוצה אלימה. הייתי יומיים במעצר עם אזיקים ועצירים. לא אשכח את זה הרבה זמן. אשתי סיפרה לי שהילד ראה את העיתון ביום ראשון ובכה".
יגאל ממן היה איתך במעצר. גם הוא איבד את העשתונות.
"המקרה לא נעים לנו כמבוגרים. אנחנו אנשי משפחות שמשרתים את הציבור, אני בעירייה ויגאל בצבא. אנחנו צריכים להעביר לקהל ולילדים מסר שאחרי המשחק נלחץ ידיים ונתכונן לשבוע הבא, ולא נגיע עם אזיקים למעצר או לטיפול רפואי".
לשאלה אם הוא מתכוון להתנצל, ענה גניש: "ביום בו נחקרתי פניתי לחוקר וביקשתי להיפגש עם חטיב כדי להצטער על כך שהגעתי למצב שפגעתי בו. אני רוצה להתנצל
"אחרי המשפחה שלי, אימון שוערים זה הדבר הכי יקר לי בחיים. אני 12 שנה מאמן ואני שוער. זה הכי חשוב בחיים שלי. את העונש כבר קיבלתי, יישאר לי פצע בלב, הייתי בבית מעצר, ומעבר לחרטה עמוקה אין לי כבר מה להגיד. אני מאחל לעצמי שאחזור לדבר שאני הכי אוהב לעשות, ומייחל לכדורגל הוגן ולא לאלימות".
נא להמתין לטעינת התגובות
