בן שמעון: "עירוני ק"ש בנתה מיתוס"

המאמן התעורר אתמול כאלוף, אבל מרגיש בעיקר כמו פורץ דרך: "שברנו אקסיומות של 50 שנה, נתנו לאנשים לחשוב מחדש". הרגע? "סולארי מול בני יהודה". איזי? "שום דבר לא ישנה את היחסים בינינו". הפרשנים? "היה די מהנה לראות את זה". ואף מילה על העתיד

אביעד פוהורילס | 4/4/2012 9:47

את השעות הראשונות אחרי הזכייה באליפות עם עירוני ק"ש, מגדיר רן בן שמעון ככיף גדול. הוא הספיק לדבר כבר עם מאות אנשים שצלצלו, ומאות אחרים שסימסו לברך. השיחה המצולמת עם הנשיא שמעון פרס, איש שבן שמעון מעריץ כבר עשרות שנים, היתה עבורו סוג של סגירת מעגל. זה היה אחד הרגעים בהם רן הרשה לעצמו להיות סנטימנטלי ברמה כזאת שהוא אמר לנשיא, ולא מנימוס, שכל המאמץ של העונה הזאת היה שווה רק בשביל השיחה הזאת.

"אין מה לעשות לגביו", הוא אומר לי, "זה באמת ריגש אותי. איש אמיתי, נכון
רן בן שמעון חוגג אליפות
רן בן שמעון חוגג אליפות צילום: דני מרון
ומדהים. אני רוצה שכל הקבוצה תגיע לפגוש אותו בקרוב".

- האליפות הזו לא דומה לשום דבר שעברת עד היום?
"אני לא אוהב להשוות בין הישגים שאתה צובר בחיים. לכל דבר יש את התקופה שלו, וזה אחד הרגעים הגדולים".

- מתי ידעת שאתם עושים את זה?
"לא ידעתי במשך הרבה זמן. במשך כל החודשים האלו, היו רגעים שהרגשתי ביטחון והיו זמנים שעלו גם הספקות. חיכיתי ממש עד הסוף כדי להבין שזה שלנו. הגול ההוא של סולארי ברגע האחרון נגד בני יהודה היה סוג של חותמת. ידעתי שמפה כבר אי אפשר לסכן או לפגוע בנו".

- יש טענה שהאליפות הזאת הושגה בגלל חולשת הגדולות. מרגיז?
"בכל אליפות בהיסטוריה של הכדורגל היתה קבוצה אחת או שתיים שהיו טובות יותר מאחרות, והאלופה בסוף היתה מי שגם ידעה לגרום ליריבות שלה להיראות חלשות. יש לנו חלק גדול באיך שהתל אביביות ומכבי חיפה נראו העונה. ניצחנו אותן והיינו מאוחדים, מאוזנים. היתה לנו יכולת, השקעה ומחוייבות והבנו עד הסוף את המשחק. עכשיו אני לא אחראי לפרשנויות. גם אם יש מי שיגידו שהיה להם משעמם, או שק"ש רק ניצלה חולשה של אחרות - וולקאם. אני מחבק גם אותם".

- מה שקרה פה חד פעמי או שאפשר לדבר במונחים של טווח ארוך?
"מהיום והלאה, כשכולם יישבו לפני תחילת עונה ויודיעו שהקבוצות הגדולות הן המועמדות הטבעיות לזכות באליפות, אני מקווה שבכל אחד מהם יהיה אחוז אחד של צניעות או חשש מהתחזית שלו. ק"ש נטעה העונה את החשש הזה בראשם של הפרשנים

ובתחזיות הקלישאתיות שלהם. היה די מהנה לראות את זה. בכל פעם שאירוע כזה יקרה, ואני לא יודע באיזו תדירות, נוכל כולנו לשבת, להסתכל אחורה בסיפוק ולומר - את זה ק"ש יצרה. היא בנתה פה את הסיפור, המיתוס".

- ישבת עם עצמך כדי לנסות ולהבין איך זה קרה?
"כל ניסיון להסביר רק יישמע כאילו אני מנסה לנפח את ההישג. הישג לא זקוק לניתוח, וכל ניתוח על הסיפור שהיה פה השנה, יוכל להיות נכון. התחברו דברים ששברו מגמות ותבניות חשיבה של עשרות שנים. שברנו אקסיומות שאנשים חיים עליהן כבר חמישים שנה, ונתנו לאנשים לחשוב מחדש".

- היית אלוף כשחקן בהפועל חיפה, ועכשיו אתה אלוף כמאמן. מה קשה יותר?
"שתי האליפויות שלי היו גדולות, כיפיות ומדהימות. לא צריך להשוות, אבל המרחק בין תפקיד של מאמן לתפקיד של שחקן הוא מרחק של שנות אור. להיות מאמן זה קשה פי כמה".

- אתה מהבודדים שהצליחו להיות גם שחקן מוצלח, וגם מאמן רציני. למה?
"כל מקרה צריך להימדד לגופו, והאמת שדי קשה לי להסביר את התופעה הזאת. כל אחד מביא את האישיות שלו לתפקידים האלה. זה מעבר רציני מאוד, ואתה צריך לעשות לעצמך את הפרשנות הנכונה בחיים כדי לצלוח אותו. כשאתה מאמן אתה צריך להתמודד בכל כך הרבה חזיתות, ולא בהכרח מי שידע לתפקד כשחקן במגרש, יידע להסתדר בחזיתות של המאמן. פשוט צריך לדעת להתמודד".

צילום: דני מרון
שחקני ק''ש עם צלחת האליפות צילום: דני מרון

- הסתובבתי שלשום לפני ואחרי המשחק בעיר, וגם לפני שבוע ולא מעט פעמים העונה. יש בה את האווירה הכי מוזרה שנתקלתי בעיר של אלופת כדורגל. סוג של איפוק וחוסר יכולת לשמוח באמת. הרגשת את זה?
"אפשר להסביר את זה מכמה כיוונים, אבל זה דורש ניתוח אנתרופולוגי עמוק. לאנשים החמים והמיוחדים האלה היו ויש שם חיים לא קלים, והם עברו ועוברים דברים שגם הצלחה בכדורגל לא יכולה להעלים".

- זה מועדון שיוכל לשרוד בפסגה?
"הלוואי. אני מאחל לה שזה יקרה, אבל נצטרך לחכות ולראות. יש שם שחקנים טובים, אנשים טובים והנהלה טובה".

- גילי לנדאו זו בחירה נכונה?
"אני לא רוצה לדבר בכלל על העונה הבאה. רק ליהנות מפירות העונה הזאת. אפילו לא הסתיימה העונה, ועוד יש לנו משחקים לסיים".

- בסולם של 1 עד 10, איפה אתה ואיזי שירצקי מבחינת היחסים ביניכם?
"לא רוצה לתת ציונים. יש לי הערכה גדולה לאיזי. היחסים טובים ושום דבר לא ישנה את זה באמת".

צילום: אלן שיבר
רן בן שמעון חוגג אליפות צילום: אלן שיבר

- תחזור יום אחד לאמן שם?
"מי יודע".

- מי הקבוצה הבאה?
"לא יודע. אני אמיתי איתך. לא יודע".

- ואמא שלך סילבי, כמה היא היתה חסרה לך אתמול?
"אמא שלי חסרה לי, ולא רק במשחק אתמול. היא איננה בהצלחות ובכישלונות, והיא מאוד חסרה לי ביום יום. זה מדהים, אבל האהבה אליה רק הולכת וגדלה ככל שהזמן מתרחק".

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...