אחד מהם (אדוארד האמל), לא הגיע לנבחרת הולנד. לפני כמאה שנה, בתקופה בה הייתה הגירה המונית מאירופה לאמריקה, דווקא הוא, שנולד וגדל בניו יורק, עשה עם משפחתו בהיותו נער, את הדרך ההפוכה: מהיבשת החדשה ליבשת הישנה, מניו יורק לאמסטרדם. שיחק בשורות אייאקס אמסטרדם, אבל עם כיבוש הולנד על ידי גרמניה הנאצית, סופו היה מר.
המשותף לכולם - היותם יהודים במדינות שנכבשו או היו תחת חסותה של גרמניה הנאצית ובגלל זה היה עליהם להתמודד עם חוקי הגזע הנאצים וחלקם אף ניצח אותם. הם העזו שלא לציית להוראות הנאציים או של משתפי הפעולה איתם, אך למרות שהם ידעו שזה עלול להיות כרוך במחיר חייהם, אבל היה להם את האומץ לעמוד על שלהם.
לאון נולד בקרקוב והיה אחד הכדורגלנים הבולטים של הנבחרת הפולנית. כקיצוני שמאלי, נחשב ספרלינג לאחד המכדררים הגדולים וזכה עם קבוצתו קרקוביה בשלוש אליפויות לאומיות בשנים 1921, 1930 ו- 1932. שיחק 16 פעם בנבחרת הלאומית של פולין והיה המבקיע של השער היחיד שלה במשחקים האולימפיים בפאריז ב 1924.
כשנתיים אחרי כיבושה של פולין על ידי הנאצים, ב 8 בנובמבר 1941 הוצא צו על הקמת רובע מגורים יהודי בלבוב (במזרחה של פולין, היום אוקראינה) כדי ששאר העיר תישאר "נקייה מאלמנטים יהודים". 120000 יהודים חיו בתוך הגטו; חלקם נשלחו למחנות השמדה, חלקם נרצחו במקום, אחד מהם היה הכדורגלן
כאשר נכנס הצבא הסובייטי לעיר ב 26 ביולי 1944 נמצאו בלבוב וסביבותיה רק כ 200 יהודים ששרדו במסתור מתוך 120000 יהודי הגטו, וזה קרה תוך פחות משלוש שנים להקמתו. יוסף קלוץ (2 בינואר 1900- 1941) נולד אף הוא בקרקוב שבפולין והתחיל לשחק כדורגל בגיל 10 במועדון היהודי יוטזינקה קרקוב (1910 -1925) ומ 1925 עד 1930 במועדון יהודי אחר מכבי ורשה.
הוא לבש פעמיים את מדי הנבחרת הלאומית של פולין ורשום בהיסטוריה שלה כמי שהבקיע את שער הראשון שלה אי פעם, בניצחון 1-2 על שבדיה ב 1922. נרצח על ידי הנאצים ב 1941.
קלוץ נולד אף הוא בקרקוב שבפולין והתחיל לשחק כדורגל בגיל 10 במועדון היהודי יוטזינקה קרקוב (1910 -1925) ומ 1925 עד 1930 במועדון יהודי אחר מכבי ורשה. הוא לבש פעמיים את מדי הנבחרת הלאומית של פולין ורשום בהיסטוריה שלה כמי שהבקיע את שער הראשון שלה אי פעם, בניצחון 1-2 על שבדיה ב 1922. נרצח על ידי הנאצים ב 1941.
האמל נולד בניו יורק ובהיותו נער עברה משפחתו לאמסטרדם. הוא שיחק כקיצוני ימני בשורות המועדון אייאקס אמסטרדם מ- 1922 ועד 1930 והוא היה השחקן היהודי הראשון שלה.
לאחר הפרישה ממשחק המשיך לאמן את קבוצת אלקמריה ויטריקס. לאחר כיבושה של הולנד על ידי גרמניה הנאצית, נעצר ונשלח לאושוויץ. יום אחד סבל מבעיה בפה. בזמן הבדיקה נשלח למקום בו רוכזו האסירים הזקוקים ל"טיפול רפואי בבית החולים". נספה במחנה ב 30 באפריל 1943, שם נספו גם אשתו יוהנה ושני ילידיו התאומים רוברט ופאול, בני החמש.
הירש נולד בעיירה אכרן שבגרמניה. התחיל לשחק כדורגל בגיל 10 בקבוצת קרלסרוהה FV, אחת הטובות בגרמניה, איתה זכה חמש פעמים באליפות דרום גרמניה והמשיך באותו מועדון במשך 11 שנה כקשר שמאלי.
לבש שבע פעמים את המדים הלאומיים של גרמניה והבקיע ארבעה שערים. מעניין לציין שכל ארבעה השערים הבקיע הירש באותו משחק, מול הולנד, שנגמר בתוצאה 5-5; פעמיים הורכב במשחקי נבחרת גרמניה באולימפיאדת סטוקהולם 1912. בשנת 1913 עבר לקבוצת SpVgg פירת וזכה איתה באליפות כלל גרמניה (1914).
אביו היה קצין בצבא גרמניה וחינך אותו ללאומיות גרמנית. במלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא גרמניה, לחם בשורותיו ארבע שנים, הגיע לדרגת סמל משנה ועל גבורתו הוענק לו את העיטור "צלב הברזל" מדרגה שנייה.
ב-1920 התחתן עם אלה קרולינה האוזר, נוצרייה פרוטסטנטית. להירש ולאשתו הנוצרייה נולדו שני ילדים והם החליטו לתת לשני ילדיהם חינוך יהודי. ב-1938, השמיטו הנאציים את שמו של הירש מכל הפרסומים הקשורים לנבחרת גרמניה בתקופה בה כיכב בשורותיה בגלל היותו יהודי.
נכונותו לסכן ואף להקריב את חייו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה ואף האות שקיבל על כך, לא עמדו לזכותו. הזוג החליט להתגרש בתקווה שהגירושים יסייעו לאשתו ולילדיו (שנחשבו כ"בני תערובת מן הדרגה הראשונה") לשרוד.
ילדיו חויבו לענוד את הטלאי הצהוב, לעבוד בעבודות כפייה וגורשו לטרזין, מבצר בצ'כיה, ששימש כגטו ליהודי מרכז ומערב אירופה בזמן הכיבוש הנאצי. יוליוס הירש עצמו נשלח לאושוויץ וכנראה שנספה שם בחודש מרץ 1943. ילדיו שרדו את התקופה ולפי בקשתם הכריז בית המשפט שאביהם נפטר ב-8 במאי 1945.
לזכרו של יוליוס הירש, מעניקה נבחרת גרמניה פרס שנתי בסך 20000 יורו לארגונים או ליחידים הפועלים לקידום החירות, הסובלנות וההומניות. כמו כן על שמו של יוליוס הירש נקראים מספר מגרשים בגרמניה (ביניהם מגרשה הביתי של מכבי ברלין) ושמו הונצח בלוחות זיכרון בעירו, קרלסרוהה.
סטוארמן נולד בסמובור שבפולין והתחיל לשחק כדורגל בהיותו בן 12. בתחילת שנות ה- 20 של המאה הקודמת הצטרף למועדון ZKS לבוב וב-1923 עבר לחשמונאי לבוב, המועדון היהודי החשוב ביותר בפולין ואחד מארבעה המועדונים של לבוב עם קבוצות כדורגל בליגה הראשונה.
בחשמונאי לבוב שיחק עד 1932, כאשר עבר לגיה וארשה. סטוארמן לבש פעמיים את מדי הנבחרת הלאומית של פולין, הבקיע ארבעה שערים, שלושה מתוכם במשחק נגד טורקיה ב 1926.
בכך הוא הפך למבקיע הראשון של שלושער של נבחרת פולין, שיא שהושווה רק פעם אחת על ידי קורבש, 11 שנה מאוחר יותר במשחק נגד בולגריה. כאשר גרמניה הנאצית השתלטה על מזרח פולין, הוא נעצר בגלל היותו יהודי, נשלח לגטו לבוב, שם נספה בדצמבר 1941.
סינדלר היה הכדורגלן האוסטרי (תפקד כחלוץ) הגדול בכל הזמנים (כך נבחר במשאל שהתקיים 60 שנה לאחר מותו, דבר ללא תקדים) ממוצא יהודי (נולד בשם מאטיי) בעיירה קוזלוב, היום צ'כיה, אז האימפריה האוסטרו- הונגרית. לבש את המדים הלאומיים של הנבחרת האוסטרית 44 פעם והבקיע 27 שערים.
היכולת הטכנית היוצאת דופן שלו, נתנה לו הכינוי "המוצרט של הכדורגל", רזונו גרם לכינוי נוסף "איש הנייר".במשחק האחרון של הנבחרת האוסטרית לפני האנשלוס (סיפוחה של אוסטריה לגרמניה), ב-3 באפריל 1938, (0-2 לאוסטריה) הבקיע סינדלר את השער הראשון בדקה ה- 70.
הוא אף התגרה באדולף היטלר שנכח ביצע וסירב להצדיע במועל יד כמקובל. הוא סירב לאחר מכן בעקביות להופיע במדי הנבחרת האוסטרו- גרמנית המאוחדת שהוקמה אחרי 1938, בתירוצים של פציעות או של גיל. הוא הבין שאם רוצה לחיות, עליו לבחור בין ביצוע דרישותיו של המשטר החדש בארצו, או להתחבא עד יעבור זעם.
שמונה חודשים חי במסתור עם חברתו היהודיה קמילה קסטניולה, עד שיום אחד, ב-29 בינואר 1939, נמצאו שניהם ללא רוח חיים. הסיבה הרשמית של המוות הייתה הרעלה הודות פחמן חד חמצני שנבעה מאח לא תקין. סביר יותר, טענו אחרים, שלמעשה מדובר ברצח כפול (הרעלה מכוונת של שניהם) שבוצע על ידי הגסטפו. כל שנה, ביום השנה למותו, מתאספים על יד הקבר שלו בבית העלמין המרכזי של וינה, כדורגלני עבר והווה, כדי להוקיר את זכרו של גדול שחקני אוסטריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
