המשותף לכולם - היותם יהודים במדינות שנכבשו או היו תחת חסותה של גרמניה הנאצית ובגלל זה היה עליהם להתמודד עם חוקי הגזע הנאצים וחלקם אף ניצח אותם. הם העזו שלא לציית להוראות הנאציים או של משתפי הפעולה איתם, אך למרות שהם ידעו שזה עלול להיות כרוך במחיר חייהם, אבל היה להם את האומץ לעמוד על שלהם.
גוטמן נולד בבודפסט. הוא היה כדורגלן ומאמן, אחד מן הטובים בשני התחומים. בגלל האנטישמיות בהונגריה מולדתו, עבר ב-1922 ממ.ת.ק. בודפסט איתה זכה בשתי אליפויות לאומיות, לווינה, שם שיחק בשורות הכוח.
הוא המשיך לייצג את הנבחרת ההונגרית, בה רשם ארבע הופעות בין השנים 1924-1921. ב-1926 עבר לשחק בארה"ב וב-1932 עבר לאימון. במשך 42 שנה אימן בכל רחבי העולם והביא להישגים יוצאי דופן מועדוני פאר כמו מילאן, חונבד בודפסט, סאו פאולו, פורטו, פנרול, בנפיקה, וזאת רשימה חלקית.
עם בנפיקה, קבוצה לא מוכרת עד אז מחוץ לפורטוגל זכה
בבנפיקה הוא קידם חלוץ כשרוני צעיר, שהפך לאחד הכדורגלנים הגדולים בעולם בכל הזמנים, אוסביו שמו. גוטמן נחשב גם לאחד האבות של שיטת המשחק 4-2-4, שיטה שניסה אותה כאשר הגיע לברזיל ואיתה הדהימה ברזיל את העולם בזכייה בשני גביעי עולם רצופים בשבדיה ב-1958 ובצ'ילה ב-1962. בזמן המלחמה הסתתר בשוויץ וניצל. הונצח ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט (היכל התהילה).
בוהר נולד בקופנהגן היה כדורגלן יוצא מן הכלל שעשה קריירה ארוכת שנים. על הרולד ניתן לומר שהוא היה לא רק פנומן, כנהוג לומר על ספורטאים יוצאי דופן, אלא פנומן בריבוע, או אפילו בחזקה שלוש (כספורטאי, כמתמטיקאי וכלוחם נגד הגזענות): הוא שיחק ארבע פעמים במדי הנבחרת הלאומית של דנמרק ואף זכה איתה במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון 1908 (הפסד 2-0 בגמר לאנגליה).
במדי הנבחרת הלאומית של דנמרק, הוא היה שותף לתבוסה הגדולה ביותר מאז ומעולם של נבחרת צרפת 17-1. באותו טורניר הוא הבקיע שני שערים נגד צרפת ב' בניצחון דנמרק 0-9. בעונה 1905, שיחק באותה קבוצה עם אחיו נילס שהיה שוער וקיבל ב-1922 את פרס נובל לפיזיקה. אגף גם בנו של נילס, אאגה בוהר, קיבל פרס נובל ב-1975, גם לפיזיקה.
למרות הישגיו המרשימים ככדורגלן, הרולד בוהר ידוע הרבה יותר כאחד המתמטיקאים הדגולים שייסד את חקר "הפונקציות הכמעט מחזוריות" ושעל שמו קרוי משפט מפורסם (משפט בוהר- מולרופ).
הפופולאריות שלו ככדורגלן הייתה כה גדולה, שכאשר הוא הציג את תזת הדוקטורט שלו, דווח שבאודיטוריום נכחו יותר אוהדי כדורגל מאשר מתמטיקאים.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר האנטישמיות הפכה לאחת מאבני היסוד של מדיניות גרמניה הנאצית, ושורשיה חדרו גם לממסד המתמטיקאי, היה בוהר אחד המבקרים הבולטים והחריפים של תופעה זאת. בשנת 1934 פרסם מאמר בו הוא מגנה את רעיונות הגזע של המתמטיקאי הגרמני לודוויג ביברבך, פרופסור באוניברסיטאות באזל, אוניברסיטת פרנקפורט ואוניברסיטת ברלין.
פרופסור ביברבך תמך בהתלהבות במשטר הנאצי ולא חסך שום מאמץ כדי להביא לפיטוריהם של עמיתיו היהודים. ב-29 באוגוסט 1943, התחילו הגרמנים שפלשו לדנמרק עוד באפריל 1940 ב"פתרון הסופי" של כ-8000 יהודי דנמרק.
המחתרת הדנית הצליחה להבריח לשבדיה כ-90% מהם. כ-490 יהודים נתפסו על ידי הנאציים, מתוכן נספו כ-150 איש. רובם המכריע של הקהילה היהודית ניצלה, ביניהם גם האחים נילס והרולד בוהר.
כהוקרה על פועלו, מעניקה מדי שנה אוניברסיטת קופנהגן "פרס הרולד" על מצוינות בהוראה לזכרו של הרולד בהור.
בוכוואלד נולד בסאהל שבדנמרק. שיחק בתפקיד מגן ימני במועדון אי.בי. קופנהגן ולבש שבע פעמים את המדים הלאומיים של דנמרק, איתה זכה פעמיים במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון 1908, שם, היה בין היתר שותף לניצחון נבחרתו 0-9 על צרפת ב' ובאולימפיאדת שטוקהולם 1912.
בשטוקהולם, במשחק הגמר הפסידו הדנים 4-2 לאנגליה, אבל בוכוואלד עצמו נפצע בדקה ה- 30, כאשר האנגלים הובילו רק 1-2, ונאלץ לעזוב את המגרש ולהשאיר את קבוצתו בעשרה שחקנים בלבד (אז היה אסור להחליף שחקן, יהיו הנסיבות אשר יהיו). כמו רוב רובם של 8000 יהודי דנמרק שרד גם בוכוואלד את השואה.
מאנדי נולד בבודפשט בשם יוליוס מנדל ונמנה עם גדולי הכדורגלנים והמאמנים של הונגריה. תפקד כמגן שמאלי וזכה עם קבוצתו מ.ת.ק 10 פעמים באליפות המדינה, ארבע פעמים בסגנות ושלוש פעמים בגביע מדינה בין השנים 1937-1919.
כמו כן הופיע במדי נבחרת הונגריה 32 פעם בין השנים 1921-1934. אימן את נבחרת הונגריה בין השנים 1956-1950, שכונתה אז "נבחרת הפלא" בשורותיה כיכבו בין היתר פושקאש, קוצי'ש, הידגוקטי ובין השנים 1963-1959 וב-1964את נבחרת ישראל.
בזמן מלחמת העולם השנייה, ב-1942 הצעידו הנאציים אלפי יהודים (גברים, נשים, זקנים וטף), ובתוכם את גיולה מאנדי, אשתו אדית ובנו אטילה בן ה-6 לאורך גדות הדנובה למקומות שנבחרו מראש. חברי גסטאפו ושוטרים הונגריים ניצבו לאורך הנהר, שם הם ירו בהם ישירות אל תוך הדנובה שהתמלאה גופות שצפו על פני המים.
אחד השומרים, מעריץ גדול של מאנדי ככדורגלן, כדורגלן עבר בעצמו, תוך כדי צעקות ומכות הצליח לחלץ אותם בתירוץ שהם דרושים לחקירה. אחרי שהתרחקו מספיק, הסביר אותו מעריץ גדול של מאנדי הכדורגלן, מה פשר הדברים. כל המשפחה הצליחה לעבור במסתור את תקופת המלחמה ולשרוד. הונצח ביד לאיש הספורט היהודי.
בירו נולד בבודפסט. שיחק תחילה כקשר ומאוחר יותר כחלוץ במ.ט.ק. בין 1916-1905. לבש את מדי הנבחרת הלאומית של הונגריה 36 פעמים (כולל באולימפיאדת שטוקהולם 1912).
אחרי שפרש ממשחק בגיל 26, התחיל לאמן, תחילה בגרמניה, אחר כך עבר לאמן בפולין במועדון חשמונאי לבוב ובהמשך את הנבחרת הלאומית שלה. לאחר מכן עבר לאמן ברומניה, בספרד והספיק לעבור למקסיקו לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה וניצל. שם בנוסף לאימון כדורגל, עבד גם כמהנדס.
זאובר נולד בטימישוארה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, אחרי 1918, רומניה. מ-1924 עד 1936 שיחק כשוער במכבי בוקרשט (למעט 1926-1925) כאשר שיחק באיזבורול (שפירושו מעיין- ד.ד.) ספורט בוקרשט. לבש ארבע פעמים את מדי הנבחרת הלאומית של רומניה (שלוש פעמים במשחקים רשמיים), כולל בגביע העולם, מונטבידאו 1930 ובגביע ארצות הבלקן.
כשוער מכבי בוקרשט, זכה עם קבוצתו בטורניר המכבייה השנייה שנערכה בתל אביב ב- 1935.
בין השנים 1940 - 1944 הופעלו בבוקרשט הבירה ובמקומות רבים אחרים ברומניה חוקי גזע נגד היהודים שכללו איסורים רבים (כגון איסור כניסה לבתי קפה, לאולמי ספורט, לקרוא ישירות לרופא- אלא רק דרך שוטר רחוב וזו רשימה חלקית).
איסורים אלה היו משולבים עם אין ספור צעדים נגד היהודים שפורסמו חדשות לבקרים: ירד שלג, על היהודים לפנותו, הוחלט על הקצבה של הלחם או של מוצרי מזון אחרים, על היהודים להסתפק ברבע. ועוד ועוד אין סוף עוולות שנכפו רק על היהודים.
ב-1940, 400 שחקני כדורגל יהודים ו-150 שופטי כדורגל יהודים הוצאו מרשימת המורשים לקחת חלק בליגות הכדורגל של רומניה. בפוגרום שהתרחש בבוקרשט בין 23-21 בינואר 1941 עונו, נשדדו ונרצחו 120 יהודים; סמי שרד את השואה; מכל הכדורגלנים דלעיל ששרדו גם הם את השואה, הוא היחיד שעשה עלייה.
יחד עם אשתו ובתו עלה השוער לשעבר של נבחרת רומניה ב-1964 לארץ, בהיותו בן 63. הוא התגורר בירושלים, עסק באימון קבוצות נוער והספיק בכך לתרום גם לכדורגל הישראלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
