
קצת אחרי הניצחון באצטדיון המושבה בשישי האחרון (0:2), כשהם סחוטים מהמאמץ ורטובים משמפניה, התלוצצו בחדר ההלבשה שאם בהתאחדות יאלצו אותם להתמודד מול מכבי הרצליה בעוד משחק מכריע, אפשר לקיים אותו בבנגקוק.
"גם ככה חצי מהשחקנים שלנו ושל הרצליה טסים בפגרה לתאילנד, אז לא תהיה בעיה לארגן 11 מכל קבוצה", מגחך עומר בוקסנבוים בראיון ל"זמן ר”ג" ו-nrg ספורט. "די, עשינו את זה בסטייל. בצורה הכי יפה. אחרי כל מה שעברנו העונה, הקיזוז, המכות בווינטר והפחתת הנקודות, זה מרגיש כאילו עלינו ליגה שלוש פעמים".
- ואם המשטרה תגלה ממצאים בחקירה ויוגשו כתבי אישום?
"אנחנו בכלל לא קשורים לסיפור. אם ימצאו משהו, שיענישו את אחי נצרת, את בני לוד. אנחנו עלינו על המגרש. חוץ מזה, לא הגיוני לשחק עוד משחק עלייה. הזרים שלנו חזרו למדינות שלהם וחצי קבוצה אצלנו יצאו לנפוש בחו"ל".

בשבוע של השער והניצחון במשחק העלייה, בילה בוקסה לילה ללא שינה במחלקת יולדות, שם הגיחה לעולם גיא, בתו הקטנה, אחות לשחר בת השנתיים. "ישנתי אולי חמש שעות בלילות שלפני המשחק", הוא מספר. זה לא מנע ממנו לפרפר ביום שישי שעבר את יקיר שינה וחבריו להגנת לוד. במבצע אישי מבריק העביר מהמקום את הכדור מרגל שמאל לימין והקשית באומנות מעל גל מסיקה, בדרך ל-0:1.
- איפה אתה מדרג את השער נגד לוד בקריירה שלך?
"בלי לחשוב פעמיים, הכי גדול, הכי חשוב והכי מתוק. הניצחון שלנו בגמר הגביע לפני תשע שנים היה אולי הכי גדול בתולדות המועדון, אבל העלייה הזאת מרגשת ומתוקה יותר. לפני הגמר ההוא הגענו
- מצד שני, בחלקים של העונה נדמה היה שאתם לא עומדים בלחץ ובציפיות.
"פתיחת העונה שלנו היתה צולעת. עברנו משבר, הפסדנו להכח בדרבי וסיימנו סיבוב ראשון עם חמישה הפסדים. הבנו שלא נוכל לעלות אם נמשיך ככה. אחר כך קרו דברים טובים, שמונה ניצחונות רצופים בליגה וזכייה בגביע הטוטו, מבלי לספוג שער בכל המשחקים".
- דווקא כשהיה נראה שלא תמצמצו בדרך לעלייה הגיע משבר נוסף, חריף יותר.
"מדובר בתהליך טבעי בקבוצת כדורגל, הרי אי אפשר לנצח כל העונה. ידענו שצריכה לבוא נפילה. השתדלנו שהיא לא תגיע במאני טיים. זה בא אולי בזמן לא טוב, בסוף הליגה הרגילה ובפתיחת הפלייאוף, אבל למזלנו היה עוד זמן לתקן. בשורה התחתונה, הוכחנו שאנחנו הכי טובים ועשינו עונה גדולה".
- באמצע העונה אנשים אצלכם דיברו על לסיים לפני הפלייאוף בפור של 15 הפרש ולהבטיח את העלייה עוד לפני הקיזוז. בסוף עליתם בשיניים.
"ולכן העלייה מתוקה, כמו לידה קשה, ואני מאושר. צריך לזכור שהירידה שלנו בעונה שעברה היתה מבישה ושעברנו העונה משברים. ישראל זו המדינה היחידה בעולם שמקום ראשון בסוף העונה לא שווה עלייה אוטומטית".

- אחרי אירועי וינטר, הודעת העזיבה של ארקין והעונשים שספגו השחקנים והקבוצה, הרגשתם שהקרקע נשמטת מתחת לרגליכם?
"היתה תחושה לא נעימה, אבל דברים כאלה קורים גם באירופה וב-NBA. השתדלנו לא להתעסק במסביב. ידענו שזה לא סוף העולם ושגם אחרי הפחתת שלוש הנקודות נשארו עוד תשע בקופה ואם ניקח אותן, נעלה".
- בלי כוונה גם הרווחתם כמה צעירים תוצרת בית: יקיר ברוכיאן, עומר חזום, אורי אברהם.
"אין ואקום בכדורגל. החבר'ה הצעירים הפתיעו את כולנו ביכולת שלהם, בעמידה בלחצים".
- שלא לדבר על "הצעיר הנצחי", צ'קאנה.
"קרלוס צ'קאנה, ואני רוצה שתכתוב את זה באותיות קידוש לבנה, הוא הגיבור שלנו. ואני אומר את זה בלי שום קשר לתרומה האדירה שלו על המגרש".
-הפועל ר"ג מסוגלת לייצר מסורת בליגת העל?
"זה האתגר הגדול שלנו. עם קהל מדהים כזה שהוכיח כמה עוצמה יש לו ובעלים כמו ארקין, שאני מקווה שיישאר, המועדון הזה ראוי לשחק הרבה שנים בליגת העל".
- בפעם הקודמת, אחרי הזכייה בגביע, עברת למכבי חיפה והחמצת את המשחקים של בגביע אופ"א. חולם לסגור מעגל?
"לשחק עם ר"ג באירופה יהיה חלום ופנטזיה. כיף גדול. אבל בוא נשים דברים בפרופורציה, הקבוצה הזאת בחיים לא נשארה יותר משנתיים רצוף בליגה הבכירה, אז אתה מדבר אתי על אירופה? הלו, חכה שנייה".
- הסגל הנוכחי יספיק?
"צריך לבצע חריש עמוק בסגל. אני מקווה שפרדי דוד יממש את החוזה שלו לעוד שנתיים ויישאר. הוא יודע איזה שינויים צריך לעשות".
- דיברת קודם על הקהל. הבאתם למשחק העלייה במושבה יותר מ-5,000.
"קבוצות בלי קהל כמו עכו ורמה"ש נהנו מעונות יפות בליגת העל ומגיע להן שאפו. הלוואי שאנחנו נצליח ככה. ק"ש לקחה אליפות. תחבר את הקהלים של השלוש האלה ולא תקבל את פוטנציאל הקהל של הפועל ר"ג".

הבעלים ניר ארקין לא צעיר בהרבה מבוקסנבוים, שיחליף בקרוב קידומת ל-30. זו גם הסיבה שהקשר ביניהם הוא הרבה מעבר ליחסים קורקטיים של בעלים-שחקן. "אנחנו חברים טובים כבר יותר מעשור וניר הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, אוהב את המועדון הזה אהבת אמת", הוא מעיד. "הוא חשוב מאוד לא רק עבור הפועל ר"ג, בכלל לכדורגל הישראלי ואני קורא לו מפה שיחזור".
- מאמין שזה יקרה?
"לא רק שאני מאמין, אני בטוח שהוא עוד יפתיע ויישאר. מצד שני, נכבד כל החלטה שלו. כרגע שוררת אי ודאות, לא אני האיש שיכול לשחרר צפירת הרגעה".
- חוסר הוודאות נוגע לך אישית, כי סיימת חוזה בקבוצה.
"נכון, בניגוד לרוב השחקנים שחתומים לעונה הבאה אני לא יודע מה קורה איתי כרגע וזה מעצבן ולא נעים".
- מיותר לשאול אותך אם אתה מעוניין להמשיך.
"זה הבית שלי, בטח שאני רוצה להישאר. אבל אם מחר יבוא בעלים אחר וייקח מאמן אחר שיגיד 'אני לא מעונין בו', אז לא אמשיך. כרגע, או עד הודעה אחרת, אני כבר לא חלק מהקבוצה".
- בשנים האחרונות הדרכים שלך ושל פרדי דוד מצטלבות.
"אנחנו שש שנים ביחד בארבע קבוצות שונות ואני יכול להעיד שהוא המאמן שהכי מיצה את הפוטנציאל שלי. אני מכיר אותו בעל פה והוא קורא אותי בעיניים עצומות".
- מה לחשת לו ביום שישי סוף המשחק?
"שזה מגיע לו ולמועדון ושאנחנו ראויים לזה. הייתי בתחושה עילאית, בלידה של הבת שלי לא ירדו לי דמעות של אושר כמו ביום שישי".
- את עונת 2010/11 תרצה לשכוח.
"עברתי פציעה לא קלה שהשביתה אותי כמעט למשך כל העונה. לשמחתי, השתקמתי בהפועל ר"ג והיתה לי החובה להחזיר את המועדון לליגת העל. קיבלתי את המפתחות להנהיג את הקבוצה, לקחתי אותה על הגב שלי ועשיתי את זה בצורה הכי טובה שאפשר".
- בלי הפרובוקציה של יקיר שינה, לך תדע על מה היה הריאיון הזה.
"ראיתי השבוע בעיתונים שהוא הבין שטעה. הוא התנצל והפנים שאוהדים הם חלק מהמשחק. מטרידים אותך? תלך להתלונן. בכדורגל שלנו, כמעט כל שחקן שעוזב האוהדים של האקסית מקללים אותו. זה קרה לי, לליאור אסולין, לטל חן ולא התמודדנו עם זה עם חולצות שמקניטות את הקהל. בפעם הבאה שהוא רוצה לעשות פרובוקציה, שישים חולצה עם הכיתוב 'יש אלוהים?' עם סימן שאלה. במקרה שלו, אלוהים היה איתנו".
