שנתיים הפרש הן סיבה ראויה לפתח יחס מעריץ בגיל הזה, ומה שהרשים אותי בחבורה של כהן היתה העובדה שהסתלבטו על המבוגרים באוטובוס בלי להיות ערסים אלימים. "גברת, איך אומרים חילזון ברבים,"? פנה כהן לאישה, שהגיבה בחיוך מובך ולא ענתה.
הוא המשיך לאדון משופם שקרא עיתון, וזה הפטיר לעברו "חלזונות." בני ה13- התגלגלו מצחוק, אני לא הבנתי, ורק אחרי שעברו על חצי אוטובוס עם אותה השאלה, גורמים לעוד ועוד מבוגרים לבטא את הצימוד המצחיק, ירד לי האסימון.
לא שאני באמת יודע, הרי לא שיחקתי איתו סטנגה על אותן בלטות, אבל אני מעריך שכל מי שהכיר את כהן כילד ידע שיגדל להיות מפורסם. גם המפגש הקצר שלי עמו - אז, באוטובוס - הספיק כדי לזהות את הסטאר קוואליטי. לכן כשפרצופו ממלא היום את המסך שלי במגוון תוכניות שהוא מנחה בערוץ הספורט, אני חושב על האבסורד שבמדיום הטלוויזיוני: הניכוס של אנשים מקוריים, מבריקים וחדי לשון, והכפפתם לפורמט, למסגרת.
הטלוויזיה מזהה את הכישרון שלך, שבא לידי ביטוי בין השאר בהנהגת סתלבט על חבורת מבוגרים באוטובוס, ונותנת לך להנחות תוכניות שבהן תידרש לעשות הכל חוץ מלהסתלבט על אנשים בפראות.
- עד כמה אתה עצור כשאתה מנחה את תוכנית סיכום מחזור הכדורגל במוצ"ש, למשל?
"אני שוקל הרבה מילים, בוודאי, משאיר בצד דעות ודברים שלא מתאימים לתוכנית, אבל משתדל במקביל גם לזרום ולהיות טבעי."
- וכשאתה משדר משחקים, אתה צריך להעמיד פנים וליצור התלהבות זהה מכל הקבוצות.
"כן, כשדר אני צריך לתת יחס שווה לכל הקבוצות ולהתלהב באותה צורה מכל גול."
יהונתן כהן, בן ,33 הוא אחד משדרי הכדורגל המבטיחים בישראל. מצחיק לדבר על אדם מבוגר, שלאחרונה גם הפך לאבא, במונחים כמו "הבטחה" - סופרלטיב שעל המגרש עצמו מוצמד לרוב לכישרונות שטרם מלאו להם .20 אבל ככה זה אצל שדרי הכדורגל, ג'וב שנלקח ממך רק במותך, פחות או
בקרב האוליגרכיה המצומצמת של שדרי הספורט הישראלים, כהן הוא ז'אנר בפני עצמו: השדר האוהד. ההתלהבות שלו ממבצעים יפים על הדשא, שלרוב נשמעת אותנטית, מזוהה יותר עם נקודת המבט של היושבים ביציע, וכך גם המראה החיצוני שלו, שמזכיר חבר מועדון אוהדים אנגלי פנאט.
בזמנו הפנוי כהן הוא לא סתם אוהד, אלא אוהד את קבוצת אוהדים הראשונה שנוסדה בישראל, הפועל קטמון, שקמה כאנטיתזה לעסקנות החובבנית של הפועל ירושלים. הוא פעיל בעמותה המנהלת את המועדון, ורואה בסוגיה של בעלות אוהדים שליחות אישית.
"הדבר הכי משמעותי שקרה העונה," הוא טוען, "על אף האלימות הנוראית במגרשים, ועם כל הכבוד לאליפות המדהימה של קרית שמונה - זה אובדן התמימות של האוהדים. הקהל הבין שהמשקל שלו גדול יותר ממה שנותנים לו. זה ממש 'צדק חברתי,' גרסת הכדורגל. אנשים הבינו שיש להם כוח; אוהדים לא רוצים יותר לשבת ולחכות שאיזה אוליגרך יציל את הקבוצה שלהם ומעדיפים לקחת את גורלם בידיים."
במסגרת האג'נדה הזאת הקמפיין של אוהדי הפועל תל אביב נגד בעלי הקבוצה, אלי טביב, מתאים לכהן כמו כפפה ליד. "טביב לא מבין שהטינה של האוהדים כלפיו לא קשורה לשאלה אם הקבוצה מצליחה יותר או פחות," מסביר כהן. "הבעיה שלהם היא שהוא בז להם. הטענות כלפיו הן ברמת הצורה, לא ברמת התוצאות, אבל הקהל לא מפגר ומבין שלטווח ארוך בעלים כזה יזיק גם ברמה ההישגית."
טביב עצמו שמע במשך העונה החולפת את כהן משמיע את הדעות האלה בתוכנית "שער השבת," פאנל פרשנים בהנחייתו שמסכם את מחזור הכדורגל מדי מוצאי שבת, ורתח. בסיום גמר גביע המדינה, לפני שבוע וחצי, אחרי שהקבוצה שבבעלותו זכתה בגביע, התפנה לסגור חשבון עם כהן, ועשה את זה בשידור חי.
"יושב פה יהונתן כהן," הוא אמר למודי בר און, שהנחה את הפאנל לאחר המשחק, לצד כהן, "שכל השנה משמיץ אותי ומכפיש אותי, והוא גם הדי.ג'יי של האולטראס (הגרעין הקשה של אוהדי הפועל) במסיבות שלהם."
טביב התכוון לערבי מוזיקה עברית שנודדים בין פאבים שונים בתל אביב ושכהן מנגן בהם זה כעשור. לפני כשנה הוא צמצם פעילותו בגזרה הזאת, וכיום מנגן פעם בשבוע מול קהל קטן של 100-50 מבלים בפאב הגילדה בעיר, בניגוד למסיבות בנות מאות משתתפים שהרים בעבר, שחלקם אכן נמנו עם האולטראס. בהמשך השידור חזר ותקף את כהן פעם אחר פעם, ואף התרה בו ללמוד מבר און גישה ממלכתית מהי. בר און, יצוין, נחלץ להגנת כהן לקראת סוף הראיון.
"זה נראה לי מגוחך שטביב תקף אותי בשידור," אומר כהן על התקרית. "זה לא חיזק לי את האגו אלא בעיקר חילץ ממני רחמים על האיש הזה, שמתעקש לדבר לגופו של אדם במקום לדון בבעיות עצמן.
במודי פיעם רגש אבהי, הוא זיהה קולגה במצוקה ומיהר להגן עליי ולהרגיע את טביב. "לא שאני לא יכול להגן על עצמי, אבל אין סיבה שאתחיל להשיב בשידור להאשמות שלו כי אני לא הסיפור פה, אני לא מעניין, ולכן עדיף שטביב הוציא, שפך ויאללה, חזרנו לעניינים."
טביב לא הסתפק בהאשמות כלפי כהן ותקף גם את שחקני הקבוצה טוטו תמוז ושי אבוטבול. את אבוטבול האשים ששלח 30" עבריינים" למשרד שלו אחרי שסירב להעלות את שכרו (השבוע פורסם שאבוטבול דורש מטביב פיצוי והתנצלות פומבית על הדברים). תמוז התפרץ לשידור החי וקילל אותו. בר און הוותיק נותר המום, ואילו כהן התעשת ואמר לטביב: "מזה כבר אי אפשר להתעלם, השחקן שלך פשוט מקלל אותך."!
- אולי טביב צודק והתקשורת באמת התגייסה נגדו?
"להאשים את התקשורת בסיפור הזה זו עצימת עיניים. התקשורת לא מלבה את היצרים נגד טביב, והוא אפילו זוכה לחסינות מפתיעה מכמה עיתונאים. טביב הוא לא כמו עוד בעלי קבוצה שהקהל יצא נגדם, כמו למשל לוני הרציקוביץ' במכבי ת"א אז, כי במקרה שלו הביקורת העיקרית באה משכירים שלו. האיש מינה הנהלה, וכולה התפטרה אחרי כמה חודשים. אנשים שעבדו אצלו התלוננו על מדיניות מוצהרת של עיכוב תשלומים לשחקנים".
- נראה שהוא בחר להתעסק עם הקבוצה הלא נכונה, כי המון עיתונאים אוהדים את הפועל.
"זה לא נכון, ועובדה שאני לא אוהד שלהם. אני בטוח שהייתי נוהג בדיוק אותו הדבר אם מקרה דומה היה קורה במכבי ת"א או בבית"ר. התפיסה שהתקשורת תל אביבית וכולם אוהדי הפועל היא מיושנת ולא נכונה. במערכת שלנו, בערוץ הספורט, למשל, אין רוב של אוהדים לקבוצה הזאת."
- גם מהאלמנט העדתי קשה להתעלם, כי בסופו של דבר מדובר בקהל אשכנזי תל אביבי שמקיא מתוכו בעלים תימני נובוריש.
"גם זה לא נכון, והראיה היא שרבים מאוהדי הקבוצה, וגם אני אגב, חשבנו שטביב התימני עדיף כבעלים על מוני הראל, האשכנזי. אוהדי הפועל תל אביב אינם אשכנזים יותר מאוהדים אחרים. חוץ מזה, לא שמעתי בעלים ומנהלים מזרחים אחרים בכדורגל מתלוננים על קיפוח עדתי."
- אחת השאלות שציבור אוהדי הספורט שואל את עצמו היא מה העיתונאים יודעים ולא מספרים. פרשת מוני פנאן, למשל. אתה יודע על ענייני הימורים או איומים שאתה לא מפרסם?
"ברור שיש שמועות מכאן ועד בגדד, ואני משתדל לפרסם את מה שאני יודע. אני לא חושש מעבריינים או משהו כזה, אם זה מה שאתה מתכוון. העניין הוא שבהרבה מקרים האנשים שמעורבים בפרשה מסרבים לפרסם את זה.
קח את מקרה מכבי קביליו יפו, למשל, שעבריינים איימו לכאורה על אנשיה שלא יתאמצו במשחק מכריע. אז מגיעה חברת חקירות מטעם ההתאחדות לכדורגל, מגיעה התקשורת, אבל אנשי יפו מסרבים לדבר. אני קורא לכל העיתונאים לחשוף את העוולות ואת הפשעים בספורט, זו חובתנו. אפשר בהחלט לנקות את הכדורגל מעבריינים ומבעלי קבוצות שלא סופרים את האוהדים, ואלה ימים קריטיים עבור המאבק הזה.
אובדן השליטה של אנשים כמו טביב ואבי לוזון (יו"ר ההתאחדות שהתראיין לטלוויזיה אחרי שקבוצתו האהודה, מכבי פ"ת, ירדה ליגה, והתלהם נגד התקשורת והקהל) הוא חלק מזה. יש תחושה אצל הרבה אנשים שהכוחות הישנים מרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים."
- האלימות במגרשים, השחיתות והקומבינות של טיפוסים כמו לוזון לא חיסלו את האהבה שלך לכדורגל? אתה הרי שוחה בסחי הזה מדי יום.
"האהבה שלי לכדורגל בשיאה, יותר מבגיל ,18 כי אני מרגיש שיש לנו כאוהדים תפקיד חשוב בתקופה הזאת, בשנים הקריטיות האלה. אני נושא עיניים בתקווה לוועדה שמינתה לימור לבנת, שבראשה עומד ירון זליכה, שבודקת את ההתנהלות בספורט ובעיקר מקדמת חוק שמחייב שקיפות ניהולית. חוק כזה יוסיף המון."
- הבעיה היא שגם אם כל הזוהמה תתנקה, עדיין נישאר עם הכדורגל הישראלי, שהוא, כידוע, מדכדך ברמתו הנמוכה.
"הכדורגל הישראלי יכול להחזיק עניין ברמה המקצועית, בהחלט, וביום שכל הבלגנים מסביב ייעלמו נוכל להתרכז בלשפר אותו. זה לא חייב להיות ככה, ועובדה ש10,000- איש באו לראות את משחק העלייה העונה בליגה הלאומית בין בני לוד להפועל ר"ג. אני בטוח שכשהאמון בין המנהלים והבעלים לקהל יחזור - יותר קהל יבוא למגרשים."
- אני חושב שהרבה אנשים דווקא נהנים לראות מכות בין כדורגלנים ולא מוטרדים מההשלכות של זה על הליגה, שבעיניהם ממילא גרועה.
"אולי, אבל אני לא מתלהב מלראות מכות, זה לא עושה לי את זה, והבנתי שחייבים לעשות משהו. פשוט הרגשתי שזה לא מתאים. תמיד מדברים על האלימות של האוהדים בכדורגל בישראל, שמסוכן לקחת ילדים ליציעים וכו,' אבל דע לך שרוב האלימות באה דווקא מכיוון השחקנים, ההנהלות והמשטרה. האוהדים הרבה יותר בסדר ממה שעושים מהם."
- אתה מדבר על לחזור להתעסק בכדורגל ברמה המקצועית, אבל הפאנל שאתה מנחה ב"שער השבת" שכולל את משה פרימו, שלמה שרף ואראל סג"ל עוסק בעיקר בתככים ובהשמצות.
"אני אמור להרים להם להנחתות, אבל גם לדעת מתי לעצור. יצרנו תמהיל שבו לכל אחד יש התפקיד שלו, הטיקט שלו. הדברים נמצאים על השולחן ולא מוסתרים, כולל, למשל, העובדה שפרימו נוהג להיפגש עם מאמנים ועם עסקנים מעולם הכדורגל לארוחות בסטייקיות במהלך השבוע כדי להיות בעניינים, וכמוהו גם שרף. מנגד, יש אותי ואת סג"ל שמביאים קונטרה של אוהדים."
- מה הערך בפנייה לשלמה שרף כפרשן, אם הכל אצלו מונע מאינטרסים אישיים? על יובל נעים, למשל, מאמן בית"ר לשעבר, הוא בחיים לא אמר מילה רעה כי אחיו של נעים נשוי לבת שלו.
"נכון, אבל גם זה מונח על השולחן והצופים יודעים את זה, והם רשאים לקחת מסיבה זו את דבריו בעירבון מוגבל. מגוון הדעות בפאנל אמור לאזן מקרים כאלה, והכי חשוב שהכל יהיה גלוי ופתוח. שמע, אחרי שידור אני מקבל עשרות סמסים מחברים, מקולגות ומסתם אוהדים של כל מיני קבוצות שאני לא מכיר את המספר שלהם.
אגב, אני משקיע לא מעט זמן ביום בפורומים של האוהדים ובפייסבוק. העידן האינטרנטי באמת מאפשר לנו, העיתונאים, לדעת מה בדיוק חושבים האוהדים, ולא לבסס דעתנו על שיחה מקרית עם אוהד מזדמן ביציאה מהאיצטדיון, כמו שהיה נהוג פעם. אתה ידעת שבהפועל פתח תקווה יש שלושה ארגוני אוהדים שונים ושלעירוני מודיעין בליגה ב' יש גרעין קשה שמכנה את עצמו 'אולטראס מודיעין."?
נא להמתין לטעינת התגובות
