היום, בגיל 31 ואחרי ארבע עונות באודנסה הדנית, הקמרוני מגיע לארץ בסטטוס שונה לגמרי. עולם אחר מהמשכורת השבועית בגובה 75 אלף ליש"ט שהרוויח במנצ'סטר יונייטד.
אז, אי שם ב,2003- אלכס פרגוסון שלף 3.5 מיליון ליש"ט ורכש מנאנט את הקשר האחורי של נבחרת קמרון. אלא שהתקוות כי דג'מבה-דג'מבה ייכנס לנעלי רוי קין האגדי נגוזו והנפילה היתה חדה, לפחות בכל הקשור בקריירה בפרמייר ליג. הבלוג "רד רנטס" אף בחר בו כרכש הגרוע של פרגי בכל הזמנים, מקום מעל חואן ורון.
באנגליה מצאו הרבה סיבות לבעיית ההשתלבות של דג'מבה-דג'מבה. סגנון משחק אגרסיבי, ההגעה בתקופת פוסט קין והתחלופה הגדולה בהרכב הן חלק מהן, אך הבולטת מכולן קשורה לאופן בו הסתחרר מהליגה הנוצצת בעולם.
20 משחקים בשנתיים באדום הספיקו ליונייטד, שהתעייפה מדג'מבה-דג'מבה ומכרה אותו לאסטון וילה עבור 1.5 מיליון ליש"ט. אלא שגם בברמינגהאם הקריירה לא התרוממה, ואחרי 11 משחקי ליגה בשלוש עונות השחקן הושאל לברנלי, שם סייע למועדון לשרוד בליגה השנייה. עם החזרה לווילה פארק, חוזהו הותר ובעונת 2007/08 השחקן נדד לקטאר שם העביר עונה לפני שמצא בית באודנסה.
עם העזיבה של האי הבריטי, התחילו לצאת באנגליה פרסומים סביב אורח חייו של דג'מבה דג'מבה. הטענה המרכזית היתה שהוא דוגמה קלאסית לכדורגלן אפריקאי מצליח שמאבד את הראש בגלל הכסף הגדול.
מאמנו הראשון בנאנט, גי הליון, סיפר: "הוא היה נאיבי להחריד, דיבר על כסף שיוצא מהקירות. לקח לי זמן להבין שהוא מתכוון לכספומט. כשאתה שומע משפט כזה, אתה מתחנן שמישהו יעזור או ייעץ לו, אבל לא היה מי. הוא היה צעיר, בודד ורחוק מהמשפחה. בליגות הבכירות אוכלים ילד כזה בלי מלח."
ב18- החודשים באולד טראפורד הכסף של דג'מבה-דג'מבה לא בדיוק נשאר בכיס. הוא היה שולח סכומי כסף אדירים למשפחה בקמרון, החזיק כ30- חשבונות בנק שונים, ולפי סוכנו דאז, כריסטוף מונגיי, היה לחוץ מאוד על הבונוסים מהמשחקים. אלו, לפי הטענות, נועדו לכסות הלוואות ענק שלקח כדי לממן צי של עשר מכוניות שטח אותן רכש עם הגעתו למנצ'סטר.
גם בברמינגהאם חיי הראוותנות נמשכו. "למגרש האימונים היה מגיע תמיד האמר נוצץ," סיפר אוהד וילה, "היינו בטוחים שהנה יוצא אחד מכוכבי הקבוצה, אבל זה היה רק אריק."
השחקן עצמו מסתכל כיום על הדברים בפרספקטיבה מפוכחת. "הייתי נותן אז כסף לכולם," הוא נזכר, "היום אני כבר אומר לא. באנגליה היה לי צ'אנס גדול ולא לקחתי אותו. דברים קרו מהר, הייתי צעיר וחסר ניסיון. בווילה הייתי בזמן הלא נכון ועם המאמן הלא נכון, אבל אני לא מצטער על כלום."
דווקא בדנמרק השחקן מצא נחלה. היכולת חזרה להזכיר את זו שהציג בתחילת הקריירה, ודג'מבה-דג'מבה אפילו נבחר לקפטן. למרות זאת, בממלכה המשיכו לשמור עין פקוחה על הקשר הסורר, וצחקו על הבחירה לשכנו בבית מלון עם קזינו.
"יש לדנים הומור," נכתב אז ב"דיילי מייל," "זה שחקן שמאבד כסף יותר מהר מאשר הוא רץ." מאמנו אז בדנמרק, לארס אולסן, נחלץ להגנתו ואמר: "אני לא יודע מה היה איתו באנגליה, אבל אצלנו הוא מלא מוטיבציה להוכיח מה הוא שווה."
סגירת המעגל בפרמייר ליג כמעט ויצאה לפועל ב,2010- כשקמרוני כבר עבר בדיקות רפואיות בווסט ברומיץ,' אך העסקה נפלה בגלל פציעה בברך. באודנסה זעמו וטענו כי האנגלים ממציאים פציעה כדי לסגת מהעסקה. באפריל 2012 שוב התעוררה סערה, כשדג'מבה-דג'מבה צייץ כביכול בטוויטר: "האוהדים הרבים שלי באנגליה יזכו לראות אותי מחדש." אלא שהקשר הכחיש וטען כי היה מדובר בחשבון של מתחזה.
בעונה שעברה, דג'מבה היה חלק מרכזי בהישארות של אודנסה בליגה, ולפי פרסומים גרר התעניינות מצד האלופה פ.צ. קופנהאגן וגם מקבוצות בספרד, בצרפת ובדובאי. הקיץ, אודנסה בחרה שלא לחדש את חוזהו של דג'מבה-דג'מבה, שינסה להראות ליושבי בלומפילד שהוא בכל זאת בנוי לככב אצל השדים האדומים, גם אם הם רק מת"א.
נא להמתין לטעינת התגובות