כבר ארבע שנים הם צמודים בבני יהודה. הגיעו יחד. עבור אדרי (תיכף 36) בני יהודה היא התחנה העשירית ואולי האחרונה בקריירה. גלבאן (החודש 27) נחת בקבוצה אחרי שגיא לוזון חיפש בלם בדיסק ומצא אותו.
"גיא התלהב ממה שראה וביקש להביא את פדרו לארץ בלי מבחנים", מזכיר אדרי. גלבאן מודה שהגיע קצת יותר מלא ממה שהוא עכשיו. "זה היה אחרי פגרה ואכלתי הכל. אסאדו, צ'וריסוס, מה שאתה לא רוצה ומה שאתה רוצה. הגעתי איזה חמישה קילו יותר ואנשים הסתלבטו. אני לא כמו כפיר שיכול לאכול פרה ולא יראו עליו.
"אמרו שאני צריך להוריד, אחרת לא אשחק. מי שהתחבר אליי אוטומטית היה כפיר. גם רובן זיידנברג (המתורגמן בראיון) עזר לי להתאקלם. כל דבר שהייתי צריך, ביקשתי ממנו עזרה או עצה".
אדרי מקשיב וממשיך: "תמיד הייתי חבר טוב של הזרים. יכול להיות שזה בגלל שהגעתי למכבי ת"א מהפועל דימונה, וראיתי כמה חשוב שיהיה לך מישהו במועדון שיקלוט אותך ויעזור לך להתאקלם. אנדז'יי קוביקה היה חבר קרוב שלי, היו זרים אחרים, אבל פדרו זה כבר משפחה. הנשים שלנו חברות, הבנות של פדרו (סופיה וקלרה מקועקעות על כל יד של הארגנטיני) אהובות עליי מאוד, ואנחנו מבלים הרבה.
"אוכלים כמעט כל ארוחה יחד, וגם בימי שישי לפעמים. חיבור מסוג אחר. אני עוד לא מדבר ספרדית שוטפת, והוא לא שולט בעברית, אבל אנחנו מסתדרים. כשאנשים בבני יהודה רוצים להגיד משהו לפדרו, הם באים אליי ואומרים לי: 'תגיד לו', כאילו שאני יודע איך להגיד. גם פדרו יכול לשכוח שאני לא דובר ספרדית ולעמוד מולי חמש דקות ולדבר איתי כאילו אני מבין הכל".
גלבאן: "בוא נגיד שהמצאנו שפה משלנו. אני לא דובר עברית כמו שצריך, אבל די מבין. היום אני כבר יכול לדעת כמעט את כל מה שדרור קשטן אומר. כשאני צריך לברר אם הבנתי נכון, אני פונה לכפיר. בהתחלה כפיר היה אוהב להשתעשע על חשבוני. היתה תקופה של טילים מעזה, אז כפיר אמר לי שנפלו טילים באזור.
פחדתי כי האמנתי לו. אני מקווה שבפעם הבאה שהוא יגיד לי שנפלו טילים זה גם יהיה בצחוק, כי אני די חרד למה שעומד לקרות. אם יתחילו ליפול כאן טילים מאיראן, אני מטיס מיד את אשתי והבנות. נראה לי שאחריהן אני נותן נשיקה לכפיר ואומר לו ביי ביי".
אדרי: "הייתי משגע אותו הרבה בהתחלה כי הוא היה מאוד לחוץ. הייתי מתקשר אליו ואומר: 'פדרו, לא שמעת שנפלו טילים? כנס דחוף לממ"ד'".
גלבאן הוא הזר הדומיננטי בליגת העל כבר ארבע שנים. 56 שערים, אחד מחמשת הסקוררים הגדולים בתולדות בני יהודה. אפילו את ניקולאי קודריצקי האהוב עבר במספרים בעונה שעברה.
האליל שלו, חואן רומן ריקלמה, עזב את בוקה ג'וניורס הקיץ. נשאלת השאלה כיצד לא עזב עדיין את בני יהודה לטובת מועדון גדול בארץ או באירופה שיוכל לשלם לו יותר. "היתה לי מחשבה רצינית לעזוב הקיץ אחרי ארבע שנים מאוד טובות. קבוצות התעניינו, אבל לא בכולן רציתי לחתום כי המשפחה שלי מאוד חשובה לי. החיים בארץ (מתגורר בקרית-שרת בחולון) מאוד נוחים עבורי.
"יש כאן הכל ברמה הכי גבוהה. עבור אשתי והבנות רמת החיים בישראל חשובה מאוד להחלטות שלי לגבי הקריירה. שמתי את הבנות בגן ישראלי והן לומדות עברית בגיל שנתיים וחצי. יכול להיות שאם הייתי רווק, הייתי לוקח הצעות שבסופו של דבר לא לקחתי.
"אני מעריך שהעונה הקרובה תהיה האחרונה שלי בבני יהודה. אני מסיים חוזה וארצה לבדוק הצעות אחרות. כדי שזה יקרה אני חייב להמשיך ולתת את התפוקה שלי, ואז אלוהים גדול. בעונה שעברה היה לנו פספוס כי הליגה לא היתה מספיק טובה, ואנחנו לא היינו פחות טובים מקרית-שמונה".
אדרי: "מה שקרה בעונה שעברה יכול לחזור פעם בשלושים שנה. חבל שבני יהודה לא ניצלה את זה לאליפות. מגיע לקבוצה ותיקה כמו בני יהודה, או אפילו מ.ס. אשדוד ומכבי פ"ת, לזכות באליפות כשארבע הגדולות לא טובות. כל הכבוד לקרית-שמונה שעשתה דבר ענק, אבל אם היה מגיע בכדורגל, אז אחת הקטנות והוותיקות היתה צריכה לזכות באליפות אחרי כל המאמץ שמושקע במשך שנים".
גלבאן כבר חצי ישראלי, אבל הוא עוד זוכר היטב את דרום-אמריקה: "לא היה לי בארגנטינה את הממוצעים שיש לי כאן. באקוודור כבשתי 17 שערים, אבל בארגנטינה היו לי שמונה שערים בערך בעונה. אל תשכח שהליגה שם יותר טובה מהליגה בישראל".
אדרי משוכנע כי החבר שלו הוא הזר הכי טוב בארץ: "הוא השחקן הזר הכי יציב והכי משמעותי. דוד רביבו הוא מלך הבישולים, אבל הוא לא כובש כמוהו, וגם מלך השערים לא מבשל כמוהו. בעונה שעברה היו לפדרו 16 כיבושים ותשעה בישולים, ולפני שנתיים 14 שערים ו-12 בישולים. מרבית הגולים שלו גם נתנו לנו נקודות באופן ישיר. הוא הזר הכי טוב איתו שיחקתי, ביחד עם קוביקה מהתקופה במכבי ת"א.
"בארבע השנים בבני יהודה פדרו הוא הכי דומיננטי. חוץ מהתקופה שהוא שיחק עם אלירן עטר בחוד, בשאר העונות לפדרו יש מספרים דו-ספרתיים, ולכל האחרים ארבעה או חמישה שערים מקסימום. זה מאוד מרגיע לשחק עם שחקן כזה. אתה יודע שבכל רגע הוא יכול לתת לך גול ונלך הביתה עם שלוש נקודות".
הליגה הישראלית קלה בשבילך?
גלבאן: "מה פתאום. זו ליגה ברמה טובה ואני לא מעל הליגה. אני לא חושב שיש כאן איזשהו שחקן זר שהיה לו קל בישראל. הליגה בישראל משלבת גם את הכוח שיש באירופה וגם את הטכניקה של דרום-אמריקה. לא פשוט להצליח כאן".
דינו אנדלובו נמכר למכבי חיפה. לא צובט בלב?
"אני לא מקנא. אני מפרגן לדינו ומאחל לו הרבה הצלחה. גם הזמן שלי יגיע. בחוזה שלי יש סעיף שאני לא יכול לעבור לקבוצה בישראל אלא רק לחו"ל. קבוצות כאן לא פנו אליי כי הן יודעות על הסעיף הזה".
אוהדים של בני יהודה אומרים שמהצד נראה שאתה משחק ב-17 אחוז יכולת ומאמץ.
"שיתנו לי קצת יותר אחוזים. אם הייתי משחק ב-17 אחוז מעצמי ונותן מה שאני נותן, הייתי משחק היום בריאל מדריד". אדרי מתערב: "זה עניין של שפת גוף. ננאד מרינקוביץ', שהוא חבר שלנו, נראה כאילו הוא נותן בכל משחק 200 אחוז כי הוא קליל, זריז, מהיר. אצל פדרו שפת הגוף אולי משדרת שהוא נותן פחות מאמץ, בגלל שהוא מסתפק בכישרון שלו, אבל זה לא נכון. הוא לוקח ללב הפסדים. הוא יכול להשתגע. הוא מתעצבן".
גלבאן מסכם את התשובה וקובע: "שפת הגוף שלי אולי מראה שאני עושה טובה שאני משחק, אבל הראש שלי עובד על 200 אחוז, והראש שלי זה מה שחשוב. תרשום שליד כפיר אני פיאט 500 והוא פורשה. הוא רץ על הקו מלמטה למעלה וחזרה. זה מדהים".
אדרי: "גם אני הייתי פעם כמוך. כששיחקתי בדימונה, וגם בתקופות מסוימות במכבי ת"א, שיחקתי מתחת לחלוץ. בוא נגיד שהייתי בדימונה מה שפדרו בבני יהודה".
גלבאן מבין את המילים ופונה בשאלה בעצמו: "באיזה תפקיד אני משחק?". הוא גם עונה: "אף אחד לא יודע באיזה תפקיד אני משחק. זה הסוד שלי".
אני שואל איך הרגיש כששמע שקשטן חוזר לבני יהודה. "שמחתי בשבילו ובשבילנו", הוא אומר, "ואמרתי את זה גם לדרור לפני שבועיים. עם דרור היו לי הרבה שיחות של צחוקים".
צחוקים?
אדרי: "יש קשטן של המגרש וקשטן של החיים מחוץ למגרש. כשאתה גומר משחק או אימון, זה קשטן אחר. במגרש זו מקצוענות בלתי מתפשרת. הוא לא מדלג על הפרט הכי קטן, ועברתי את כל המאמנים מהשורה הראשונה. ביום שישי, כשעושים אימון טקטי, כשזה עשר מול אפס ומישהו מחמיץ מול השער כשאין שוער בשער, הוא יכול להשתגע".
גלבאן: "אני אוהב את דרור ולומד ממנו הרבה. כשהייתי בנוער בחימנסיה היה לי מאמן כזה. אני גם אוהב שדרור אומר לך הכל בפנים. הוא יכול לצעוק ולכעוס, אבל הוא יגיד לך הכל בפנים. אחרי שתירגע, תבין שהוא צדק ואמר דברים נכונים. ביום שדרור לא יצעק ויעיר לי, אהיה מודאג".
מותר לצעוק על הכוכב של הקבוצה?
"אני לא הכוכב של בני יהודה. כשאני הולך קדימה ומאבד יש עשרה מאחור שרצים בשבילי, כי אני בדרך-כלל לא רודף אחרי הכדור. הם חשובים לא פחות ממני".
גלבאן ואדרי מבלים הרבה שעות יחד, אבל דווקא בשכונת התקווה לא רואים אותם הרבה. גלבאן פשוט נבוך מכל האהבה שמרעיפים עליו במקום: "בשנה הראשונה גרתי בשכונה, אבל לא היה לי נוח כשהייתי מסתובב בשוק ואוהדים של בני יהודה היו מעמיסים עליי שקיות. הם היו נותנים לי מתנות ואני הייתי מתבייש. בגלל זה הפסקתי לבוא".
לגלבאן מספר הופעות בנבחרת האולימפית של ארגנטינה. באחת מהן שיתף פעולה עם בחור צעיר ולא כל-כך מפורסם אז, ליאו מסי. "זה היה המשחק הראשון של מסי בנבחרת ארגנטינה. אם הוא לא היה משחק באותו משחק, היה חשש שהוא יהיה בנבחרת ספרד, כי הוא כבר היה בנוער של ברצלונה. חברים אומרים לי היום שבאותו משחק בישלתי שער למסי, אבל האמת היא שאחרי שמסרתי לו את הכדור הוא עבר עוד חמישה שחקנים, אז זה לא היה ממש בישול.
"מבחינתי הוא עוד לא הגדול מכולם. כדי לעבור את מראדונה הוא צריך לקחת את המונדיאל עם ארגנטינה. אל תשכח שמראדונה לקח אליפות עם נאפולי ומסי עושה את זה עם ברצלונה".
ומי הגדולים בישראל?
"יניב קטן, אדריאן רוצ'ט ואלירן עטר, שיכול לנגב את האף בזמן שהוא מבקיע את השער הכי יפה. אבל מעל כולם זה כפיר".
איך תיפרד מכפיר בעוד שנה?
"לא ניפרד. כפיר יבוא איתי לכל מקום אליו אלך, אפילו שהוא יכול לשחק עוד שנתיים בקלות. הוא יכול לשחק יותר שנים ממני למרות שהוא מבוגר בתשע שנים".
אדרי: "אנחנו לא ניפרד. ברוך השם יש חופשות ויהיה לי עוד מקום בעולם לבקר. לא הייתי אצלו עדיין בארגנטינה, אשמח לבוא". גלבאן: "תבוא. יש בתי מלון מצוינים". אדרי: "אתה מבין, הוא שולח אותי למלון. זה לא חבר".
נא להמתין לטעינת התגובות