בגיל 26, בן בסט נמצא על גג העולם. אמנם מדובר רק בלוקסמבורג, אבל שער במדי הנבחרת במהלך הניצחון הראשון בעידן גוטמן זה המון עבור השחקן שעבר אצל שתי החיפניות. "אני מרוצה. לא באופריה, אבל מותר לי לשמוח מהניצחון", הוא אומר בשיחה עם nrg מעריב.
איך הרגשת אחרי השער?
"הרגשתי שאני מגשים חלום. זאת לא קלישאה, אמיתי לגמרי. בכל הקריירה שלי רציתי להגיע לנבחרת. תמיד רציתי את זה. אתה חולם לא פעם על שער במדי הנבחרת, והנה זה קורה. זה אפילו לא חשוב נגד מי אתה מבקיע, כי כשזה קורה זה צמרמורת".
אתה מסכים שמדובר רק בניצחון על לוקסמבורג?
"כולם אמרו שאם לא ננצח זה יהיה אסון, אז למה עכשיו, כשמנצחים, לא צריך להסתכל על זה כעל הצלחה? זו הצלחה גדולה בעיניי. סוג של תוצאה שהיא תולדה של עבודה לאורך זמן".
ניצחון כזה יכול להוביל להמשכיות נגד פרוטוגל?
"מבחינתי, אסור לנו לחזור אחורה מהמצב שאליו הגענו. באופן אישי, אני מרגיש את היד והעבודה של המאמן. זה בא לידי ביטוי כל אימון וכל משחק. יש דרך ואנחנו הולכים בה בקצב טוב ואנחנו נגיע למקום שצריך להגיע אליו".
זר לך להיות מתופקד כשחקן כנף?
"בשנה שעברה בצרפת המאמן הציב אותי באגף וזה היה בסדר. גם שם אני יודע לשחק, אלי החליט שאשחק באגף וזה עבד".
כך זה תוכנן מראש?
"הכל עבד לפי האימונים ולפי מה שגוטמן רצה".
אתה בברסט כבר שנה שנייה. אולי כבר מזמן היית ראוי להיות חלק מהנבחרת?
"השנה פתחתי בחמישה מתוך שבעה משחקים ושיחקתי בכל משחקי הליגה שהיו עד כה. כבשתי שלושה שערים והיבול הזה מדבר בעד עצמו".
אתה רואה את עצמך עוזב למועדון גדול?
"אני רוצה להתקדם, בעיקר רוצה לעבור לעיר שיש בה קהילה יהודית".
למה, אתה בודד בברסט?
"לבד מדי".
אין חברים?
"יש. שחקן אחד שהגיע מהולנד הוא חבר שלי, אבל מעבר לזה קצת קשה".
אז איך אתה מעביר את הימים?
"אני נוסע המון לפריז, שם יש קהילה יהודית ענקית ויש לי יותר חברים".
כמה זמן נסיעה משם?
"חמש-שש שעות, אבל אני טס אז זה קצר יותר. כמעט כל סוף שבוע אני בפריז".
במחצית שמת את החולצה על הראש והתפללת, למרות שהמשחק נערך בשבת. איך זה מסתדר?
"מה לעשות שבמקצוע שלנו נקבע שמשחקים בשבת ובשישי, ואי אפשר אחרת. אבל התפילה הזו היא דבר פרטי וזו אמונתי ואני שלם עם זה גם כשאני משחק בשישי או בשבת".
מה אתה אומר?
"אני בעיקר מדבר. תלוי בעיתוי, זה סוג של תפילה שאני שומר לעצמי".
בוא נחזור רגע לצרפת. זו ליגה מספיק טובה בעיניך?
"זו ליגה קשה מאד. מכובדת ומאד, נחשבת באירופה אבל אני רוצה לקוות שאוכל להתקדם".
פרצת קצת באיחור. זה מתסכל אותך?
"שיחקתי בהפועל חיפה, בהפועל ת"א, במכבי חיפה ואז שוב בהפועל חיפה, ואז הגיעה ההצעה לשחק בחו"ל. אני לא חושב שזה מאוחר, זה בסדר גמור. זה הזמן שלי ואני לא חושב שהחמצתי משהו. כל דבר קורה בזמן שלו".
בוא נסתכל רגע קדימה אתה מאמין שיש לנו סיכוי נגד פורטוגל?
"אני לא רוצה להסתכל על פורטוגל ורוסיה וגם לא על צפון אירלנד. רק לקראת המשחק הקרוב נגד לוקסמבורג. קשה לי להסתכל כל כך רחוק קדימה".
הופתעת מהקלות שבה ניצחתם?
"לא הופתעתי. ידעתי שאחרי ההזדמנות שהיתה להם בתחילת המשחק זה הזמן שלנו, וזה בא. השער של ראדי ושלי ואחר כך של חמד שיחרורו את הלחץ. הגולים המהירים עשו את ההבדל בינינו ובין לוקסמבורג. הם לא כאלה גרועים. הם עשו תיקו מול צפון אירלנד ונתנו לפורטוגל להזיע. זה לא קל כמו שזה נראה".
קנית לעצמך מקום בהרכב אחרי השער והניצחון הזה?
"אני לא חושב שזה עובד ככה ברמות האלה. אני יודע, וככה חונכתי, שצריך לעבוד בטירוף כדי להצדיק מקום בהרכב בקבוצה, בנבחרת איפה שלא יהיה. אין ביטחון בענף הזה, אלא רק עבודה קשה וחריצות. אישית אני חושב שמגיע לי להיות בנבחרת אבל את זה אני משאיר למאמן".
איך תסכם עד עכשיו את שתי ההופעות שלך בנבחרת?
"פשוט מאד תודה לאלוהים. זה הכל".
נא להמתין לטעינת התגובות