חשיפה: המסמך שנשלח מלשכתו של ברקת לראשי קטמון

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, הוא ככל הנראה אחד מראשי הערים הכי מעורבים במועדוני הכדורגל המקצועניים בעירו. אמנם לא מדובר בתקצוב כספי ישירות מהעירייה כמו ברמת השרון או בראשון לציון למשל, אך מדובר באמצעים עקיפים אחרים שמסייעים לקיום היום-יומי של הקבוצות.


במשך ארבע שנות כהונתו ה"בייבי" שלו הייתה הפועל קטמון, ואילו קבוצת האם הפועל ירושלים הפכה להיות "הבת החורגת", זכר לסכסוך היסטורי בין ברקת לבעלים יוסי סאסי, שאף תבע את ברקת בבית המשפט. בזמן שהגיע כמעט מדי שבוע לראות את קבוצת האוהדים, דחה ברקת שוב ושוב את הזמנותיהם של ראשי הפועל להגיע גם למשחקים שלהם ולסייע למועדון, שנמצא בקשיים כלכליים קשים.

בחודשיים האחרונים יחסי הכוחות השתנו. מאז שמוטי גמיש מונה ליו"ר הפועל וקיבל את זכויות הניהול של הקבוצה, הוא זוכה לרוח גבית חזקה מאוד מברקת, שמעוניין לבצע את מהלך האיחוד ולסיים את הסאגה המסובכת ביותר בכדורגל הישראלי. על פניו, נראה כי בכיכר ספרא שוקדים על תכנית שבסיומה המצב האבסורדי שבו המועדון הקטן של הפועל ירושלים נחלק לשתי קבוצות יגיע לסיומו; אך מתחת לפני השטח, טוענים גורמים ספורטיביים ופוליטיים כאחד, נרקמת בלשכת ראש העירייה קומבינה שממנה יהיו לא מעט מרוויחים, אבל נראה שאף אחד מהם לא לובש אדום.

גמיש, שהצהיר עם כניסתו לתפקיד כי איחוד הקבוצות עומד בראש מעיניו, נועד כמה פעמים עם עמרי שיינפלד, מרכוס גרשקוביץ' וירון דוויק, שלושת נציגי האוהדים של קטמון שמשמשים הוועד המנהל של הקבוצה. במהלך הפגישות התגלעו חילוקי דעות עמוקים בין הצדדים על רקע גובה החובות של הפועל, זהות החברים בדירקטוריון שיקום בקבוצה המאוחדת, לוח הזמנים לביצוע מהלך האיחוד ועתידם של הפרויקטים החברתיים הקשורים לקבוצת האוהדים.

ברקת, שלא היה מרוצה מהגישה של ראשי קטמון וטען כי הם מכשילים את המשא ומתן באמתלות שונות פעם אחר פעם, החליט בשבועות האחרונים לנקוט עמדה ברורה ו"לאלץ" אותם לבצע את המהלך.

בשבוע שעבר נחשף לראשונה בספורט "זמן ירושלים" כי מסמך הבנות נשלח מלשכת ראש העירייה לפני כשבועיים לקבוצת האוהדים, ובו לוחץ ברקת על ראשי קטמון לחתום מול גמיש על עקרונות האיחוד בין הקבוצות. עוד נודע כי בשבוע שעבר היו הצדדים אמורים לערוך פגישה משולשת במטרה לחתום על המסמך, אך כשעתיים לפני מועד הפגישה הודיעו נציגי האוהדים כי הם נאלצים לבטל את הפגישה מפני שעורך דינה של הקבוצה, עו"ד גידי קורן, לא עבר על המסמך, ואין בכוונתם לחתום עליו ללא ייעוץ משפטי.

כשהידיעה על קיום המסמך הודלפה לתקשורת, טענו תחילה בקטמון כי "לא היו דברים מעולם, והכול נועד לסכסך בין הקבוצה לברקת". השבוע הגיע לידינו המסמך המלא, שמגלה טפח לגבי כוונות העתידיות של ברקת, אך משאיר סימני שאלה רבים, חלקם בעיתיים מאוד ומדיפים ריח רע. בקטמון הבינו כי הם במסלול מהיר להתנגשות עם ראש העירייה, ונאלצו השבוע להודות בפנינו: "אנחנו בבעיה".

המסמך מורכב מעשרה סעיפים. עיקרם: שני הצדדים מסכימים כי בסוף עונת המשחקים הנוכחית יוקם גוף ניהול מאוחד ומשותף, ללא קשר לליגה שבה תשחק כל אחת מהקבוצות בתום העונה; הקבוצה המאוחדת תפעל תחת מועדון הפועל ירושלים; כל הנכסים של קטמון, כולל שחקני הקבוצה הבוגרת ומחלקת הנוער של המועדון, יעמדו לרשות הקבוצה המאוחדת; הדירקטוריון החדש יורכב משבעה חברים, ויושב הראש שלו יהיה גמיש; הדירקטוריון יפעל לצמצם את חובות המועדון; האיחוד כפוף לאישור של אסיפת חברי עמותת אוהדי קטמון, ובכפוף לנספח על גובה החובות שאמור לספק גמיש לקבוצת האוהדים.

המסמך אולי יכול להיראות לקוני ולא מעניין בעין בלתי מזוינת, אך מאחוריו עומדת מסכת יצרים, לחצים ואינטרסים שיכולה לפרנס את התקשורת המקומית על כל חלקיה: מהעמודים הפוליטיים, דרך מדורי הכלכלה והנדל"ן ועד לספורט. אנחנו מעדיפים להתמקד בפן הפוליטי והנדל"ני של ההסכם שאליו דוחף ברקת.

2013 היא כידוע שנת בחירות בירושלים, וראש העירייה המכהן רוצה להגיע אליה בעמדה הטובה ביותר. איחוד של שתי הקבוצות האדומות בעיר יעזור לו מאוד להשיג את המטרה הזאת, ממש כמו שמעורבותו בהקמת המיזם האוהדים סייעה לבחירתו לפני ארבע שנים. אך זה לא מסתיים כאן; ברקת רוצה להגיע לבחירות האלה כמועמד חילוני מוסכם ויחיד, לכן בחודשים האחרונים הוא כרת ברית עם גמיש, דמות פוליטית מוכרת בירושלים.

"ניר לא רוצה לראות את דליה איציק מתמודדת נגדו, הוא רוצה אותה בחוץ, ואת האנשים שלה איתו", אומר גורם פוליטי בעיר שמצוי בפרטים. "העובדה שהוא פועל בכל כוחו לחזק את גמיש (ששימש בעבר עוזרה של איציק - מ"פ, ט"ש) מתחברת לכך היטב. אין לה סיכוי אמיתי לנצח את ברקת, אך היא יכולה להחליש אותו בציבור החילוני ולגרום לכך שיפסיד למועמד של החרדים. אם איציק בחוץ ואנשי השטח שלה עובדים איתו, הסיכויים של ברקת להיבחר יגדלו משמעותית".

הקשרים האלה מסבירים אולי את השינוי החד שחל בעמדתו של ברקת, וגורמים המעורים בפרטים מעידים כי ברקת שלח לא פעם מסר מרומז לאנשי קטמון כי הוא יסגור את הברז של התורם הקנדי לארי טננבוים אם הם יסרבו להיענות לדרישותיו ולהיכנס לחופה עם גמיש. נוסף לכך, גורמים שונים טוענים שברקת יערים על קטמון קשיים ביורוקרטיים בשימוש באצטדיון טדי ובמגרש מבט בשכונת קטמון, שנמצא בבעלות העירייה. אחרי ארבע שנים שבהן הקפיד לפקוד את משחקיה של קבוצת האוהדים, בחודש האחרון נעדר ברקת ממשחקי הקבוצה, ואחרי התעלמות מוחלטת של ארבע שנים החל להקפיד לצפות בקבוצה של סלמן עמר.

שינוי הכיוון של ראש העירייה חד ובוטה. מההולך בראש המחנה הקטמוני, הוא הפך בן רגע לאיש שמטיל מורא על ראשי המיזם, שבינתיים שומרים על המתיחות בחדרים סגורים ומונעים ממנה להפוך לזעם של האלפים ביציע. הדבר האחרון שהם רוצים כרגע הם קללות או גידופים כלפי ברקת. אך גם בקטמון מבינים כבר שהם נפלו קרבן למשחקים הפוליטיים בכיכר ספרא. חשוב לציין שבהתנהגותו של גמיש אין כל פסול; מדובר באדם פרטי, בעל שאיפות ורצונות ככל אדם אחר. העובדה שברקת רוקד לצלילי החליל שלו רק מעידה על כוחו.

כל מי שמכיר מעט את ההיסטוריה של הפועל ירושלים, יודע בדיוק מה הייתה התרומה של מכירת מגרש קטמון המיתולוגי לקריסת המערכות הכללית. כעת, דמי הכופר שיש לשלם ליוסי סאסי כדי לגאול את המועדון מידיו הם ברורים: מעבר לחובות השוטפים, שנספרים במיליונים ונמצאים במחלוקת, סאסי דורש לנתק את המועדון מהנכס האחרון שעוד נותר לו, מתקן האימונים בקריית יובל.

 הקבוצה אינה בעליה של הקרקע, שמיועדת לשימוש לצורכי ספורט, אך היא טוענת לחזקה עליה. חברת "שיכון עובדים", שרכשה את הקרקע, מבקשת כבר למעלה מעשור לשנות את ייעוד הקרקע ולהקים במקום פרויקט דיור יוקרתי. בהתאם למסמך ההבנות שברקת מנסה לכפות על קטמון, כחלק מההתחברות של קטמון להפועל ראשיה מתבקשים להסכים לכך שכל פיצוי שייכנס מפינוי מגרש האימונים לא ייכנס לקופת המועדון.

במקרה כזה, שווה לשים לב להשתלשלות העניינים האפשרית הבאה: 1. גמיש מקבל את ברכת ראש העירייה; 2. גמיש חותם על הסכם עם יוסי סאסי שמפריד את הקבוצה מזכויותיה על המגרש; 3. הפועל קטמון נכנסת לתמונה ומסייעת לגמיש לסגור את החובות השוטפים; 4. "שיכון עובדים" לוקחת לידיה את המגרש; 5. "שיכון עובדים" ממשיכה בפניותיה לשינוי ייעוד הקרקע מצורכי ספורט לנדל"ן. בבקשה אמורה לדון ועדה מחוזית של העירייה. זוכרים מי עומד בראשה? 6. לדיונים על הפיצוי עבור המגרש נשלח היו"ר גמיש; 7. יוסי סאסי, או מי מטעמו, זכאי לסכומי הכסף שהתקבלו, על פי הסכם שחתם עם מוטי גמיש.

חושבים שמדובר בתרחיש הזוי? גשו אל דוח מבקר המדינה 55 ב' משנת 2004, שמתאר כיצד נותקה בית"ר ממגרש האימונים בבית וגן ומלמד כיצד משתנה ייעוד קרקע כשיש מי שדואג לכך. תסתכלו על הדיונים הבלתי נגמרים בבית המשפט המחוזי שאליהם מזומנת חברת "נאות בית וגן", הבעלים החדשים של הקרקע שעליו יושב מתקן האימונים של בית"ר, ותלמדו כיצד קבוצת כדורגל שמשלמת דמי חכירה סמליים עבור קרקע המיועדת לשימוש לצורכי ספורט מוצאת את עצמה חסרת בית, ומשלמת סכומים מופרזים והזויים לחברה פרטית. בשורה התחתונה, ייתכן מצב שבו קטמון נאלצת להיכנס להרפתקת האיחוד כדי להכשיר את ייעוד הקרקע של מתקן האימונים, ומוצאת את עצמה בתוך זמן קצר מכסה את החובות של סאסי ומפונה מקריית יובל.

ניר ברקת - יגיע לטדי כמי שהצליח להשכין שלום בין הפלגים, ויזכה בקולות האדומים בדרך לכהונה נוספת.

מוטי גמיש - יוכיח את עוצמתו בפני ראש העירייה, יהפוך ליו"ר הקבוצה המאוחדת באופן מיידי ויוכל לסגור פינה יקרה וכואבת לבעלים יוסי סאסי.

יוסי סאסי - ימחק חובות של מיליונים שלחלקם הוא ערב אישית, ויזכה בפיצוי מפינוי המגרש.

הפועל קטמון - תאלץ לסגור את המועדון ולהיכנס לשותפות מבלי לדעת את גובה החובות האמיתי של הפועל ירושלים, ולקבל בראשה את מוטי גמיש.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...