הבהרה: הראיון עם אריאל הרוש נערך לפני ההצתה בבית וגן
משרדי ביתר הוצתו: "כל ההיסטוריה של המועדון עלתה באש"
"מה רוצים? שיגידו שבית"ר מתנהגת כמו בגרמניה הנאצית?"
ביבי נתניהו על ההצתה במשרדי בית"ר י-ם: "התנהגות מבישה"
הרוש היה על הדשא, אבל בכל פעם ששוער בית"ר נגע בכדור, הופנו אליו שריקות בוז צורמות וקללות. בהפסקה הרגיש קורנפיין שהוא חייב לעמוד לצד השחקנים ובעיקר לצד הקפטן. הוא ניגש להרוש, חיבק אותו ונישק אותו. למחרת בבוקר החליט היו"ר שהוא לא ייתן לשום שחקן להיוותר לבד בסיפור שמסעיר את המדינה כולה כבר שבועיים.
"הכעיס אותם שאמרתי במסיבת העיתונאים במלון אלדן שאנחנו, השחקנים, מקבלים את הצ'צ'נים וניתן להם את היחס הכי טוב", סיפר השוער בדרכו הביתה אחרי ההפסד באצטדיון גרונדמן. "באימון ביום שישי, כשמאה האוהדים באו לאימון, הם התלבשו עליי וקיללו אותי, אז הלכתי לדף הפייסבוק שלי, המקום שהכי נוח לי לבטא בו את התחושות שלי, וכתבתי את מה שהיה לי על הלב".
הרוש כתב על קיר הפייסבוק שלו: "לכל מי שמעודד ותומך, כאחד שגדל בבית"ר מגיל שמונה, אני יודע להעריך אתכם מאוד. בית"ר חשובה לי ויקרה לי, והיא חלק ממני. למי שמקלל אני יכול להגיד רק שהקללות ממש לא במקום. מי שרוצה כבוד, שיכבד גם הוא. בית"רי אמיתי הוא אדם שבכל מצב עומד לצד הקבוצה. לאלה שתומכים ומעודדים, בשיחות פנים אל פנים, בטלפון ובאס-אם-אס, תודה רבה על הכול, אתם הרוב. שבת שלום".
לא במקרה השוער הצעיר בחר לא לשתוק.
הדברים שאמר הרוש מצאו חן בעיני רבים, אבל לא בעיני הקומץ. בתום המשחק, בדרכו לירושלים במכונית של חברו עם שני השחקנים הצ'צ'נים, נשמע השוער של בית"ר רגוע לגמרי. "רבים חשבו שאני אקח את זה קשה, אבל אני חזק", אמר. "אני חזק פי מאה מכל אלה שעמדו ביציע וקיללו. אני לא סופר אותם, כי אני יודע שעשיתי את הדבר הנכון. המועדון קיבל החלטה להביא שני שחקני כדורגל, כדי שיעזרו לנו במשימות שעומדות לפנינו עד סוף העונה".
"אם אלי כהן בחר בהם וחושב שהם יכולים לתרום, למה להיטפל לדת שלהם? מה זה חשוב מה המוצא שלהם? הם בסך הכול באו לשחק כאן כדורגל, ואנחנו כשחקנים שמחר נרצה לשחק במדינה אחרת, חייבים לעמוד מאחוריהם, ולתת גב להחלטה שקיבל בעל הבית".
למחרת המשחק לא נסע הרוש עם הקבוצה ליום הטיפולים בחמי יואב, ובמקום זאת השתתף בהתכנסות של הנבחרת הלאומית במלון דן אכדיה בהרצליה. קורנפיין, שחיבק אותו בלילה שלפני כן בחדר ההלבשה ברמת השרון, המשיך בקו החריף שנקט כשדיבר עם השחקנים. יו"ר בית"ר החליט לאפשר לכלי התקשורת להאזין לאסיפה ממרחק של עשרים מטר.
"מי שלא מסוגל לצאת נגד האנשים שעמדו ביציע וקיללו, שלא יהיה בבית"ר", אמר היו"ר. "נותרו 24 שעות עד לסגירת חלון ההעברות, ומי שמפחד להתעמת עם הקהל שיבוא ויגיד לי, אני אתן לו שחרור בו במקום. לא ייתכן שחבר שלכם סופג את כל הקללות על המגרש, ואף אחד מכם לא מעז לגנות זאת בסיום המשחק. נוסף לכך, לא אסבול את הריצה שלכם אליהם אחרי שאתם כובשים שער. מי שירוץ אליהם וימחא להם כפיים כי הם מעודדים אותו, יחטוף ממני מיד קנס של 5,000 דולר".
לאחר דברים אלה פנה קורנפיין באופן אישי לסטיבן כהן ואמר: "הקפטן שלך חוטף קללות במהלך כל המשחק, ואילו כשבחילוף הם קוראים בשמך, אתה מוחא כפיים לאנשים האלה?". שחקנים בבית"ר העידו שבתגובה לכך פניו של כהן החווירו. ליו"ר היה חשוב שהאוהדים ישמעו שהוא זה שדרש מהשחקנים לדבר, כדי שהאוהדים לא יתנפלו גם עליהם, אבל גם היה לו חשוב מאוד להראות שהרוש לא לבד.
אחרי שהיו"ר אמר את דבריו, נפרץ הסכר והשחקנים דיברו בזה אחר זה. מתן בראשי, אחד השחקנים המקורבים ביותר להרוש, הרגיש שאבן נגולה מעל לבו. "התביישתי", אמר ביום שני בלילה. "אריאל גדל איתי מגיל אפס, ומי שפוגע בו פוגע גם בי. היה מדהים שבמשחק לא דיברנו על זה. אני יודע שאריאל חזק, וסרט הקפטן שהוא עונד על ידו מעניק לו עוד יותר כוח".
"שמחתי שאיציק הורה לנו לדבר. היינו זקוקים לזה, ואני מעריץ את איציק על כך, הוא אדם חזק מאוד. המהלך שלו איחד אותנו, ואחרי שני ההפסדים בליגה, היה צריך לעשות משהו שייתן לנו דחיפה מחדש. מה שאיציק עשה יציל את הקבוצה. הוא אמר לנו שכולנו יחד, ואף אחד לא יוכל לכופף אותנו. אריאל הלך למסיבת העיתונאים ואמר את מה שהוא באמת מרגיש, אז למה לקלל אותו? מה בסך הכול קרה? באו שני שחקנים מוסלמים לשחק בבית"ר, וזה הכל".
"מספיק, תתבגרו. תצאו כבר מהחושך לאור. אני לא חושב שהיה עניין אחר בבית"ר שאיחד כך את השחקנים. היום כולנו יחד, והאגרוף שלנו ינצח את כולם. אני לא מזלזל באוהדים, הם האוהדים הכי טובים בארץ, אבל במקרה הזה הם טועים. אני מקבל הרבה הודעות מאוהדים שאומרים שהם לא ייתנו למהלך הזה להתרחש, אבל די, מספיק. אנחנו, השחקנים, ניתן לקדאייב ולסדאייב את כל הגיבוי. כל זר שיבוא לבית"ר יזכה לגב שלנו. אני מקווה מאוד שהם לא יישברו".
השחקנים בבית"ר העזו לדבר לאחר שקורנפיין עודד אותם לעשות זאת, אבל רבים מהם טוענים שלא פחדו לדבר גם לפני שהיו"ר נתן את האור הירוק לכך. "אנשים אולי לא יודעים, אבל ברגע שנודע ששני המוסלמים מגיעים, אלי כהן אמר לנו שאנחנו לא צריכים לדבר על זה", מספר שי חדד. "אלי רצה לנתק אותנו מכל מה שקורה מסביב, והשחקנים הבינו שזה המסר".
"הרגשנו הקלה כשאיציק אפשר לנו לדבר, כי כבר שבועיים אני מסתובב בתחושה רעה מאוד. אני שואל את עצמי מה אני הייתי מרגיש אם הייתי במצב של זאור וג'יבריל, אם הייתי מגיע למדינה זרה והיו מתנהגים אליי כך. המועדון קיבל החלטה והוא עומד מאחוריה, והאוהדים יצטרכו להשלים עם ההחלטה ולקבל שזאת המציאות". חדד לא שיחק ברמת השרון בגלל פציעה, אבל חווה את מה שעברו חבריו על כר הדשא.
"היה לי קשה מאוד לשבת בחוץ ולא לשחק לצד החברים, כי האווירה היתה עוינת, ובאווירה כזאת קשה עוד יותר לשבת בחוץ. אנחנו, שחקני הבית, אוהדים את בית"ר שנים רבות יותר מהבחורים שעמדו וקיללו אותנו. אנחנו צמחנו מהיציע, כולנו עודדנו את הקבוצה מגיל צעיר, ולא ייתכן שאריאל ועמית (בן שושן - י"ט) יספגו קללות כאלה. אנחנו להתאחד ולגנות את הקללות האלה. הקבוצה היא מעל הכול, ואין דרך אחרת".
-אתה חושש שתהיה עכשיו הידרדרות אחרי שני ההפסדים בליגה?
"לא שיחקתי נגד רמת השרון, אבל שבוע קודם לכן שיחקתי נגד בני יהודה, וזה היה בלתי נסבל. אתה שומע את הקללות מהיציע, והן מנתקות אותך מהמשחק ומשתקות אותך. זה אמנם לא תירוץ, אבל מי שלא חווה את זה לא יכול להבין ששחקן כדורגל לא יכול לשחק באווירה שלילית כזאת".
"עכשיו אני חושש שהכול ייהרס, ושלא נהיה בפלייאוף העליון. אני מקווה שנצליח להיות גברים, ושהקהל הטוב יוביל אותנו למקומות אחרים. אסור לעשות הכללות, יש הרבה אוהדי בית"ר טובים ביציע המזרחי".
-יש שחקנים ששואלים בחדרי חדרים בשביל מה היה צריך את זה בכלל?
"אין שאלה כזאת. הבעלים וההנהלה קיבלו החלטה, וזה לא תפקידנו לחוות דעה אם היא נכונה או מוטעית. אנחנו, השחקנים, צריכים להתאים את עצמנו לכל סיטואציה. כרגע זה המצב, ואין טעם להתעסק בשאלה אם ההחלטה שהתקבלה היא טובה או לא. היו אנשים שחשבו שהיא תועיל לבית"ר, ועם זה אנחנו צריכים להתמודד".
הדיווחים על כך שהשחקנים מאוחדים סביבו, הגיעו לאוזניו של הרוש כשהיה במחנה של הנבחרת לקראת המשחק הבין-לאומי מול פינלנד. "זה ריגש אותי מאוד", אמר. "לא הייתי איתם בחמי יואב, אבל שמעתי מה שהיה שם, וזה חיזק אותי עוד יותר".
"עוד לפני שאיציק דיבר איתם, לפני המשחק מול רמת השרון, אלי כהן אמר בחדר ההלבשה שהשחקנים צריכים לצאת נגד אותם אוהדים ולתמוך בי. האמת היא שבהתחלה הרגשתי קצת לבד, אבל האמנתי שאני עושה את הדבר הנכון. מובן שהרבה יותר נעים לי עכשיו, כשכולם איתי".
-שחקנים בבית"ר אמרו השבוע שגם אם הם לא היו מצטרפים אליך, היית חזק מספיק לעמוד בזה לבד.
"זה נכון, אני חזק מאוד. מה שהאוהדים אמרו לי נכנס באוזן אחת ויצא מהשנייה, זה רק דרבן אותי. אני חושב שזה גרם לי לקפיצת מדרגה וביגר אותי. היום אני הרבה יותר מנהיג. מה שעברתי עם הקהל שינה אותי".
-מה אומרים לך שחקני הנבחרת על מה שעברת עם הקבוצה השבוע?
"בירם כיאל בא אליי ואמר לי: 'יצאת גבר, כל הכבוד לך'. גם אחרים התעניינו בי, חיזקו אותי והביעו תמיכה בדרך שלי. החבר'ה בנבחרת מדברים כל היום רק על סדאייב וקדאייב. אני ואבי ריקן הפכנו לשרי ההסברה של בית"ר ירושלים במדינה".
-כמה הודעות קיבלת אחרי מה שקרה ברמת השרון?
"אני חושב שביממה שאחרי המשחק קיבלתי לפחות 200 הודעות. אפילו ביום ההולדת שלי לא שלחו לי כל כך הרבה מסרונים. אנשים כתבו לי: 'אתה קפטן אמיתי ומנהיג אמיתי, ואנחנו גאים שיש לנו מישהו כמוך'. קיבלתי גם הודעות מאנשים שאני בכלל לא מכיר. גם מאלה שקיללו לא קיבלתי מסרים שליליים, להפך".
"היו כאלה שהתקשרו לבקש סליחה על מה שהם עשו. אני מקווה שאחרי מה שקרה נעלה על דרך טובה, ושהם יבינו שהם טעו. נדע שעלינו על דרך טובה אם ננצח את בני סכנין. אנחנו חייבים לחזור לנצח, כי זאת תהיה התשובה הניצחת לכל המקללים".
נא להמתין לטעינת התגובות