הוא החל את דרכו בקבוצת נעוריו ומשם החל לנדוד לבית שאן, צפרירים חולון, הפועל חיפה, הפועל כפר סבא ובני יהודה ת"א. משם עבר לאמן את הנבחרת הצעירה, אותה הוביל להישג שיא בו נעסוק בהמשך, הישג שמינף את מעמדו המקצועי.
למרות זאת, לאחר שעזב את הנבחרת ב-2008, פרט להעלאת הפועל באר שבע ליגה וקדנציה שנייה במועדון כמחליפו של גיא עזורי בעונת 2011/12, נעלם כמעט לחלוטין ממפת המאמנים בארץ, בטח מהבכירים שבהם. לפני שבועיים חתם לפתע עד לסיומה של העונה בהפועל ר"ג מהליגה הלאומית, מה שנראה כמו תזמון מוצלח להחליף כמה מילים.
איך ההרגשה לחזור לאמן?
"אני שמח מאוד, הרבה זמן לא עסקתי בזה והתגעגעתי. אני אוהב לאמן ולארגן קבוצת כדורגל, לפגוש אנשים, לכוון ולעזור לשחקנים. יש המון דברים בתחום הזה שמרתקים אותי".
מה עשית בזמן שהייתי מחוץ לקווים?
"התעסקתי בדברים נוספים בתחום שאני אוהב כמו בפרשנות בערוץ הספורט והקמתי בית ספר לכדורגל עם מכבי 'עמישב' פ"ת. זה בית ספר שמאפשר גם לילדים מבתים מסורתיים או דתיים לקחת חלק, כי אין אצלנו פעילות בשבתות ובחגים. לא האמנתי שכל כך איהנה לעבוד עם ילדים וזה הדבר הכי מספק שעשיתי בתחום".
אתה יכול להסביר מה גרם להיעלמות שלך?
"לפי קצב הטלפונים שהגיעו אליי מאז חתמתי ברמת גן, קשה לי להגיד שנעלמתי. מצד שני, אתה יודע, אין לי איזו מחויבות להיות במגרש כדורגל. ככה קרו הדברים".
כן אבל אתה כבר היית בדרך לטופ, מכבי ת"א רצתה אותך ונראה היה שאתה נוסק מעלה.
"אין לי תשובה חד משמעית לעניין הזה. כנראה שהיו כמה דברים שהייתי צריך ללמוד בדרך אחרי שלפעמים עשיתי קיצורים ופספסתי.
אבל גם לכל דבר יש את הזמן שלו ואני לא ממהר לשום מקום. כבר אימנתי במגרשים מהטובים בארץ ובאירופה ומבחינתי לאמן ילדים זה לא פחות יוקרתי מלאמן במנצ'סטר יונייטד. כשאתה עובד עם ילדים, זה משמעותי לכל אחד מהם ויש לך אחריות גדולה. זה עניין פילוסופי וכל אחד רואה את זה אחרת".
כשעבדת ברמה"ש וב"ש היו לך בעיות במערכות היחסים מול ההנהלה והאוהדים. יש דברים שאתה מצטער עליהם?
"לכל מקרה כאן יש את הסיפור שלו ואני לא אתחיל עכשיו לפרט את הדברים כי לא נצא מזה. מה שכן אני יכול להגיד לך הוא שעשיתי כמיטב יכולתי לסיים את הדברים ברוח טובה".
כעסת שבאר שבע לא האריכה לך את החוזה בקדנציה השנייה.
"נכון, רציתי להישאר אבל בסופו של דבר הכל קרה לטובה. אני חושב שהתפתחתי מאוד בתחום פרשנות הספורט ואני מצליח להעביר את המסרים שאני מאמין בהם. הזמן הפנוי נתן לי גם את האפשרות להכיר את התחום הנפלא של אימון ילדים. אם הייתי נוסע כל יום לבאר שבע, יכול מאוד להיות שכל זה לא היה קורה".
סיכמת כבר באפולון לימאסול בקפריסין. למה לא אימנת שם בסוף?
"שם היה משהו ספציפי עם אחד מבעלי הקבוצה שלא רצה מאמן מישראל. זה לא היה קשור אליי".
העובדה שאתה בנו של גברי לוי, גרמה או גורמת לקבוצות לא להעסיק אותך?
"התגעגעתי לשאלה הזאת. אני מעדיף לא להיכנס שוב לדברים האלה, זו סתם חפירה מחודשת בעבר, דברים שהיו ונגמרו. זה כבר לא חלק מהחיים שלי היום".
איך ההתרשמות שלך עד עכשיו מהפועל ר"ג?
"אני מרוצה מהמקום שהגעתי אליו. מדובר במועדון מסודר עם בעלים רציניים, שרוצה לבנות ולבסס את עצמו. אין איזו מערכת לחצים עליי או דרישה מיידית שנעלה ליגה אבל אני מאוד רוצה שהקבוצה תצליח, תשחק כדורגל טוב כמו שאני אוהב ושהקהל שלה יהיה שמח".
הישג השיא של גיא לוי כמאמן כדורגל נרשם ב-11.10.2006, אז הוביל את הנבחרת הצעירה לאליפות אירופה הראשונה בתולדותיה וזאת אחרי ניצחון ענק 0:1, משער אמייה טגה, במשחק הגומלין בהרצליה מול נבחרתה החזקה של צרפת, אחרי תיקו 1:1 במפגש הראשון בחוץ.
להזכירכם, ביורו משתתפות 8 קבוצות בלבד, מה שרק מגדיל את ההישג. בטורניר עצמו, נוצחה הנבחרת 0:1 ע"י הולנד המארחת ועל ידי בלגיה ו- 0:4 בידי פורטוגל וסיימה את הטורניר ללא נקודות ושער זכות.
השנה זכתה ישראל להשתתף בפעם השנייה בטורניר, אבל הפעם לא נאלצה לעבור משחקי מוקדמות בשל העובדה שאירחה את הטורניר. "אני חושב שהנבחרת הצעירה הייתה סך הכל בסדר גמור בטורניר בארץ" אומר לוי, "זו הרמה שלנו פחות או יותר, יש הבדלים לא מעטים בין השחקן הישראלי לאירופי וגם העובדה שאירחנו עזרה מאוד. הביתיות היא יתרון גדול".
בזמן הטורניר בארץ סיפרת שבטורניר שלך השחקנים דאגו יותר לחוזה שלהם מאשר לנבחרת.
"במבט לאחור ברור לי שנעשו לא מעט טעויות שם אבל זה חלק מהעסק. אני גם לא בטוח שאם הכל היה מושלם, אז התוצאות בסופו של דבר היו אחרות. יש באמת הבדלים גדולים בבסיס בינינו לאירופאים. בכל מקרה, תמיד נישאר הראשונים להגיע להישג המיוחד הזה".
איך מי שהיה אמור להיות שוער העתיד, תום אלמדון, הפך לשוער שני בבני יהודה ת"א?
"תום בחור מקסים ואחלה ילד אבל אני ממש לא רוצה לשמש כפרשן להתפתחות הקריירה שלו. אני מניח שלו יש את התשובות הכי טובות בשבילך. אני רק יכול לקוות שזה עוד יתהפך. קריירה של שוער כדורגל יכולה להיות ארוכה מאוד ואני מאחל לו את כל הטוב שבעולם".
הזכרת את ההבדלים הגדולים בינינו לאירופים. תוכל לפרט?
"איך שאני רואה את זה, בכדי שנשווה את עצמנו לרמה האירופית, אנחנו צריכים להחליף כאן את כל השיטה באופן הדרגתי, עם כל הכבוד למה שקורה עכשיו. המחלה הראשונה של הכדורגל הישראלי היא התחרותיות כבר בגילאים הצעירים.
"באירופה עד גיל 12 אין מסגרת תחרותית וגם לא צריך כזאת. הילדים יכולים להתאמן פעמיים בשבוע ולמלא את הזמן גם בעיסוקים אחרים ולהתפתח כבני אדם ולא כמכונות כדורגל. כאן חלק מהמשיכה זו התחרותיות, מה שגורם הרבה פעמים להורים שמתערבים, לאלימות ולקללות".
ומה בנוגע לגילאים מאוחרים יותר?
"באירופה בגילאים 13-16, מתעסקים יותר בפיתוח פיזי, בקורדינציה ובהנחת יסודות נכונים של השחקן ופחות בטקטיקה. כאן מזניחים את הצד הפיזי, מלמדים טקטיקה מוקדם מדי וכך נוצר הפער".
על מה אתה חולם בלילה?
"האמת שבזמן האחרון אני ישן מעט מאוד כי אין לי זמן אז אני גם פחות חולם. השאיפה שלי היא לממש את עצמי כמה שיותר ולתמוך ולקדם כמה שיותר שחקני כדורגל בוגרים וצעירים".
ומה בנוגע לשאיפות בתחום האימון?
"אני כבר למדתי שהחיים מאוד מפתיעים, אני לא פוסל כלום ופתוח לכל דבר. אני כרגע שמח בחלקי ואני לא בטוח שגם אם הייתי מאמן היום את צ'לסי הייתי שמח יותר".
עברת עם השנים תהליך רוחני כלשהו? לפחות ככה זה נשמע.
"אני חושב שהתהליך שעברתי הוא דווקא יותר פרקטי מרוחני. בחיים כל רגע אפשר ללמוד משהו ולהתפתח וזה מה שאני מנסה לעשות כמה שאני יכול".
פעם, לפחות מרחוק, היית מקרין תחושה קצת מתנשאת ומרוחקת.
"כן אפשר לומר שהייתי תקופות שהייתי סנוב קצת אבל זה עבר. השנים עושות את שלהן".
בסולם האושר, מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני בחמש. טוב לי עם מה שיש לי, אני עובד בכדורגל מהבוקר עד הלילה, אני מאמן קבוצה מקצוענית, יש לי בת זוג שאני אוהב, שישה ילדים מקסימים, חמישה ממערכות הנישואין הראשונות שלנו ואחת משותפת, משפחה וחברים שאני אוהב ותודה לאל הכל בסדר".
נא להמתין לטעינת התגובות