כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביום שבו קיבל אופיר מרציאנו, שוער מ.ס אשדוד, את הזימון לסגל נבחרת ישראל, לקח אותו לשיחה ג'קי בן זקן, בעלי הקבוצה, והפציר בו: "אל תפחד, תהיה מי שאתה ויהיה בסדר. אם תשחק, טוב, אם לא, תחזור הביתה כאילו לא קרה כלום".
עבור איש העסקים מאשדוד, מרציאנו הוא לא רק שוער בסגל הנבחרת אלא סימן לניצנים ראשונים לפרויקט חייו באקדמיה לכדורגל בעיר. "ג'קי הוא בן אדם שמלווה אותי מגיל צעיר, וכל עצה שלו אני לוקח", סיפר מרציאנו בראיון ל"ישראל היום" והוסיף: "עד היום הקשבתי לו והדברים הסתדרו, אז אין סיבה שזה לא יקרה גם בנבחרת".
משהו במשפחתיות שיש בתוך עיר הנמל הדרומית ניכר גם בשיחה עם מרציאנו. זו, בסופו של דבר, תמיד מגיעה לעצה שקיבל מאביו ג'קי מרציאנו, ממאמן השוערים שלו איתי זילפה, או מבן זקן ומאמנו ניר קלינגר.
"ככה זה באשדוד" הוא מסביר, "זה הבית שלי. כולם שמחים בהצלחתי ומקווים שאני אשחק. כולם אמרו לי שגם אם לא אז לא קרה כלום, אבל יש משהו במקום הזה שנותן כוח, מחזק ומביא אותך לכל מקום חזק יותר".
עם יד על הלב, לפני שנה־שנתיים האמנת שתהיה במרחק נגיעה מאפודת השוער הראשון בנבחרת?
"קודם כל זו הרגשה טובה, זה משהו שאם היית אומר לי לפני שנה, הייתי קונה. מדובר ביעד שהצבתי לעצמי - קודם כל להיות בתודעה. אני שמח שמדברים עלי וזה הרבה בזכות היכולת שאני מציג בקבוצה".
לא מפחידה אותך המחשבה שתקבל את המקום בהרכב במשחק הראשון בקמפיין מוקדמות אליפות אירופה? כל העיניים יהיו עליך.
"לא. כפי שהתחלתי בגיל 19 באשדוד ונתנו לי את האפודה, כך גם בנבחרת. אתה אומר לעצמך שזה המקצוע שבחרת. בעזרת השם אני מאחל לעצמי לשחק ואני לא מפחד. אלוהים לא מעמיד אותך באתגרים שאתה לא יכול לעמוד בהם".
הלחץ בנבחרת לא דומה ללחץ במ.ס אשדוד.
"הלחץ הוא אחר לגמרי והמחויבות שונה לגמרי, אבל המשחק הוא אותו משחק. הרמה כמובן דורשת יותר איכות במשחק שלי. אם לא הייתי מוכן ולא מספיק טוב אז כנראה לא היו מזמינים אותי. אני מאחל לעצמי תמיד להיות תחת לחץ חיובי של נבחרת. אני שואף בעתיד לנסות את מזלי באירופה, ולחץ זה חלק מהמשחק".
ההיסטוריה מלמדת שהמשחקים בקפריסין לא מאירים לנו פנים, מה ישתנה הפעם?
"ראיתי את המשחק מול בוסניה, יש להם חלק התקפי מהיר. נצטרך לדעת להתמודד איתו, אבל אני בטוח שאלי גוטמן יכין אותנו כמו שצריך עד הפרט האחרון".
התחושה בקרב כולם היא שחייבים לעלות מהבית הזה, בייחוד שאפילו המקום השלישי הולך לפלייאוף. אתה מסכים?
"יש לנו הזדמנות היסטורית לעשות משהו ואני לא יודע אם תהיה לנו עוד פעם אופציה כזו. זה רק הולך ונהיה קשה יותר. אני חושב שמגיע לעם, למדינה, לנבחרת ולכל אנשי הספורט שתהיה לנו קצת נחת ונעפיל ליורו. משקיעים כאן לא מעט בכדורגל ואני מקווה שאנחנו אלה שנזכה להביא את הנחת".
אפשר להוציא את מלוא שש הנקודות מהמשחקים מול קפריסין ואנדורה?
"אם אנחנו רוצים לעלות ליורו אז צריך להשיג שש משש. כמובן אי אפשר לדעת איך יתפתח המשחק, אבל המטרה היא להוציא את המקסימום מהמשחקים. אסור לנו עדיין לחשוב על המשחק מול אנדורה, צריך לבוא קודם כל מול קפריסין ולקחת שם שלוש נקודות".
לסיכום, אתה שוער ראשון בנבחרת, משחק ראשון בקפריסין וההמנון מתנגן, מה עובר לך בראש?
"וואו, אני מאחל את זה לעצמי. אני לא יודע, אף פעם עוד לא הייתי בסיטואציה הזו. ברור שאתרגש מאוד, אבל כשיתחיל המשחק אשים הכל בצד ואתן מעצמי הכל עבור המדינה ונבחרת ישראל".
מרציאנו אמנם רק בן 24, אבל משחק כבר יותר מחמש שנים בקבוצה הבוגרת של מ.ס אשדוד. הכלל הידוע כלפי שוערים הוא כי הם מגיעים לשיאם בגיל 30, כך שיש לשוער הצעיר עוד לא מעט שנים כדי להשתפר.
את דרכו כשוער הוא החל בקבוצת הילדים של אשדוד. אביו, ג'קי מרציאנו, היה בעברו שחקן בקבוצה וגם שימש המנהל של עירוני אשדוד המיתולוגית. כבר בגיל שבע ביקש אופיר מאביו להירשם לחוג כדורגל, אבל האב הבחין מייד כי הטכניקה של בנו לא מספיק טובה.
"כנראה יש לו עין טובה יותר משלי", אמר השוער בחצי צחוק והוסיף: "לחצתי עליו מגיל קטן לרשום אותי לכדורגל והוא ישר אמר 'שוער'. הוא אמר ואני עשיתי. לא זכיתי לראות אותו משחק, אבל סיפרו לי שהוא היה שחקן מצוין. עכשיו תורי להוכיח את עצמי".
לא מזמן הוא עבר לגור עם חברתו ועזב את הבית החם. "אין כמו האוכל של אמא, אבל ייאמר לזכות החברה שלי שהיא לומדת לבשל", הוא אומר בחיוך.
אומרים ששחקן צריך את השקט והמשפחתיות כדי להצליח, עכשיו יש לך את זה.
"אשדוד היא אמנם עיר גדולה, אבל היא כמו שכונה שכולם מכירים אחד את השני. לפעמים אתה רוצה את הפינה שלך ואין לך, אבל לא אחליף את אשדוד בשום עיר אחרת".
באשדוד יש גם את האקדמיה. זו באמת חממה כמו שמספרים או שצריך עוד זמן עד שיצמחו משם שחקנים?
"באשדוד יש את התנאים הכי טובים לצעירים. באקדמיה יש מאסות של ילדים שישנים שם כל השבוע, עם מאמנים צמודים ומאמן שמפקח. שומרים שם על תזונה נכונה ומחנכים את הילדים. מתחילים לראות את התוצאות עם שחקנים שעולים לקבוצה הבוגרת, וזה רק יתקדם עם השנים".
בעתיד יהיו עוד הרבה שחקנים מאשדוד בנבחרת?
"אני לא רואה סיבה שלא. באשדוד עובדים כמו שצריך עם המאמנים הכי טובים בארץ, ובסוף הדרך הם עולים לבוגרים וגם משחקים. זו לא חוכמה לגדל את הילדים ואז להשאיל אותם. זה משהו מבורך שאשדוד עושה כבר הרבה שנים. בכל שנה עולים שני שחקנים מהנוער ומייד משחקים בהרכב".
בהנחה שתהיה שוער ראשון בנבחרת, תן לי כמה שמות שנראה לצידך עוד כמה שנים?
"יש המון, ניב זריהן הוא בעיניי אחד הכישרונות הכי גדולים בארץ. יש גם את מיכאל אוחנה, גדי קינדה, אמיר בן שמעון ועוד המון שחקנים שתשמעו עליהם".
נא להמתין לטעינת התגובות