עניין של גישה: פותחים דף חדש בנבחרת ישראל

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

1 בשעה טובה ומוצלחת, הנבחרת מתחילה את קמפיין מוקדמות יורו 2016. בניגוד לקמפיין הקודם, התחושה כרגע של הקהל וגם בתוך הנבחרת היא שהפנטזיה לסיים באחד משני המקומות הראשונים בבית, שמקנים כרטיס אוטומטי לאליפות בצרפת בעוד כשנתיים, קיימת רק במוחם של אנשים שפעם עמדו בראש ההתאחדות לכדורגל והיום הם באזור חיוג פתח תקווה.


נבחרות בלגיה, וויילס ובוסניה טובות יותר, וגם קפריסין לא נופלת מאיתנו - עיינו ערך הניצחון המדהים שלה בבוסניה, שמשום מה כולם ראו בו תוצאה טובה לנבחרת ישראל. טעות. זו תוצאה רעה מאוד, שכן היא מוכיחה עד כמה הנבחרת מהאי השכן התקדמה ואילו צרות היא הולכת לעשות לנו ביום שישי הבא בניקוסיה.

2 אז אם נשים לרגע בצד את התקוות להגיע לצרפת, יש לא מעט דברים שאנחנו חייבים לדרוש בקמפיין הנוכחי מאלי גוטמן ומשחקני הנבחרת - כדורגל התקפי, מחויבות ותחושה שגם אם המשחק הסתיים בתיקו או בהפסד, השחקנים נתנו את הכל כדי לנצח.

ביותר מדי משחקים בקמפיין הקודם זה לא קרה. נגד אזרבייג'ן בבית הדברים הגיעו לשיא, עם כדורגל פחדני של המאמן הלאומי, שחקנים שלא השקיעו 100 אחוז וקהל שיצא בתחושת עלבון צורבת מהגישה שהשחקנים גילו על כר הדשא.

סביר להניח שלעובדה שהנבחרת נפרדה ממגרש המסדרים של משמרות המהפכה, הידוע גם בכינויו איצטדיון ר"ג, תהיה תרומה מכרעת בנושא הזה. היכולת של אוהדי מכבי חיפה לדחוף את הקבוצה בסמי עופר, ושל אוהדי בית"ר בטדי, אמורה לתת סיוע משמעותי שאסור לזלזל בערכו, בעיקר כשמתמודדים מול נבחרות עדיפות כגון בלגיה ובוסניה ונבחרת עם כוכב־על דוגמת גארת' בייל.

עכשיו מה שצריך זה גישה נכונה של השחקנים, מוטיבציית שיא, מחירי כרטיסים שפויים, והקהל כבר יידע לתת את הדחיפה הנחוצה.

3 דבר אחד מדאיג במיוחד בסגל שזימן גוטמן למשחקים נגד קפריסין ואנדורה. הוא סובל מחוסר איזון, ואם חלילה שרן ייני או ניר ביטון נפצעים, אז לגוטמן אין קשר אחורי שישחק ליד ביברס נאתכו.

מצד אחר, שמונה חלוצים זומנו לסגל המורחב - דבר שייצור כמות תסכול כפולה אצל אלה שלא יהיו בסגל הסופי למשחק בניקוסיה. אולי היה מקום לוותר על חלוץ אחד לטובת קשר אחורי שנמצא בכושר טוב. נניח גל אלברמן.

4 במשך שבועות ארוכים כולם עוסקים בשאלה הרת הגורל - מי יפתח בשער בעידן שאחרי דודו אוואט? הבכי והנהי על פרישתו של השוער הוותיק (שמעולם לא הותיר חותם משמעותי בנבחרת ואף פעם לא הצליח לשחזר את היכולת הנהדרת שלו בליגה הספרדית במדים הלאומיים) היו מוגזמים.

אין ואקום בנבחרת, והאופציות של אופיר מרציאנו וגיא חיימוב לא בהכרח פחות טובות מהשוער שהפך למנהל מקצועי.

בעיניי חשובה יותר היכולת של כוכבי הנבחרת להביא את מה שהם מציגים לנו מדי שבוע בקבוצות שלהם למדים הלאומיים. ערן זהבי, גילי ורמוט, עומר דמארי, נאתכו ואיתן טיבי הם עמוד השדרה של גוטמן.

הם בכושר מצוין בקבוצותיהם והגיע הזמן שגם יתחילו להראות את זה בנבחרת. יכולת טובה שלהם, ואולי אפשר לחלום על המקום השלישי, בואך סמי עופר מפוצץ מול בוסניה בחודש נובמבר.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...