סינדרלה מקומית בעוד הבנקים הבינלאומיים עושים את צעדיהם הראשונים בארץ, ענק הבנקאות הצרפתי- בלגי דקסיה השלים את עיסקת הרכישה של בנק אוצר השלטון המקומי יהודה שרוני 06/02/01 כבר שנתיים תקוע תהליך ההפרטה של הבנקים בישראל. מאז רכשה קבוצת אריסון את השליטה בבנק הפועלים, לא הצליחה נכסים מ.י, המטפלת בהפרטת הבנקים, למכור בנק. ההפתעה באה דווקא מכיוון רשות החברות הממשלתיות, המטפלת בהפרטת החברות שבבעלותה. דווקא היא הצליחה להשלים בשבוע שעבר את הפרטת בנק אוצר השלטון המקומי.התמורה בגין מכירת הבנק הייתה אמנם רחוקה מהמיליארדים שהתקבלו עם הפרטת בנק הפועלים, אך גם 71 מיליון שקלים אינם 'הולכים ברגל' ­ במיוחד עבור בנק עם סניף אחד ו­23 עובדים. את העברת הבעלות בבנק אוצר השלטון המקומי לקבוצת דקסיה­רואימי, שנעשתה באופן רשמי אתמול, ניתן בהחלט לכנות 'השתלטות ידידותית'. אמנם, רשות החברות הממשלתיות החליטה עקרונית להפריט את הבנק, אך החלטות הפרטה אחרות ­ של הבנק לפיתוח תעשייה, החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ ועוד ­ נותרו במגירה.הדחיפה להפרטת בנק אוצר השלטון הגיעה דווקא מהמגזר העיסקי, או ליתר דיוק מכיוונו של אבי רואימי ­ עד לפני ארבע שנים איש עסקים אנונימי, שרתם לעיסקה את ענק הבנקאות הצרפתי­בלגי דקסיה.* * * רואימי, בן 45, נשוי + ארבעה, ירושלמי במקור, טס לארה"ב מייד עם סיום שירותו הצבאי בצנחנים, עם 700 דולר בכיס. הוא הקים שם חברה, שלימים נחשבה לגדולה מסוגה לאביזרי רכב שאינם חלקי חילוף (בעיקר מגיני שמש מקרטון). בשיא הגיע מחזור מכירותיה של החברה ­ עם החברות­הבנות שלה, שהיו פרוסות בכל רחבי העולם ­ ל­150 מיליון דולר בשנה. במקביל לעסקי הרכב, רכש רואימי מספר נכסי נדל"ן מסחריים בארה"ב. בשנת 1995 הגיע לישראל, והחל בסידרת השקעות, שהראשונה בהן הייתה בחברת הביטוח עילית.רואימי הוא אחד מבעלי השליטה בחברת מאקפל, בעלת השליטה בתפרון. בשנים האחרונות הוא ביצע מספר השקעות, המתפרסמות כאן לראשונה: רכישת כ­%5 ממניות הכשרת היישוב ומכירתן ברווח גבוה, ורכישת נתח ממניות לאומי ומכירתן. הוא גם רכש %7.5 ממניות חברת המעליות אי.קיי הידראוליקס (הבעלים האחרים הם נגה אלקטרוניקה ונוחי דנקנר). רואימי גם פעיל בשוק המט"ח והנגזרות, ומחזיק במספר עסקים נוספים בתחום הנדל"ן.עיסקה נוספת שכמעט יצאה אל הפועל, הייתה העיסקה לרכישת נתח מחברת הברוקרים תמיר פישמן ושות'. רואימי סיכם את העיסקה עקרונית, אך לדבריו ­ תמיר פישמן ביטלה את העיסקה שלא כדין. גורל העיסקה נדון בימים אלה בבוררות אצל השופט בדימוס שאול אלוני.* * *ההשקעה הראשונה של רואימי בבנק אוצר השלטון בוצעה באמצעות חברת הברוקרים זינגר ברנע. בשקט­בשקט רכש רואימי בשנתיים האחרונות נתחים משמעותיים ממניות הבנק, בתקופה שאיש לא הסתכל עליהן. כשהגיע לאחזקה של %10, הוא פנה למפקח על הבנקים דאז, זאב אבלס, בבקשה להגיע לאחזקה של עד %40. אישורו של אבלס ניתן לא לפני שהובהר לרואימי שהרכישה לא תפגע בהפרטה, וכי בעתיד יהיה צורך להשוות את זכויות ההצבעה במניות.בעקבות האישור המשיך רואימי להגדיל את אחזקותיו, עד ל­%40. דריסת הרגל שלו העניקה לו יתרון משמעותי בהמשך הדרך, לאחר שתהליך הפרטת הבנק החל לקרום עור וגידים. ב­26 ביולי 98' החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה למכור את מניות המדינה ושלושת הבנקים הגדולים במניות אוצר השלטון. מדובר היה ב­%11.34 ממניות ההון, %63.64 מהמניות למינוי מנהלים ו­%51.79 מזכויות ההצבעה.שנה מאוחר יותר נחתם הסכם בין בעלי המניות בבנק, שקבע בין השאר כי מרכז השלטון המקומי מוותר על זכות הקדימה שלו בקשר למניות המדינה והבנקים, בתמורה למספר התחייבויות מצד המדינה. חודש לאח ר מכן, באוגוסט 99', פורסם רשמית המכרז למכירת השליטה בבנק.רואימי, שהפך לגורם דומיננטי בבנק, זכה לחיזורים בזכות אחזקותיו מאנשי עסקים פרטיים (כמו מוקי שניידמן) וממוסדות בנקאיים דוגמת בנק אינווסטק כללי ובנק אגוד. אבל בסופו של דבר הוא בחר בהצעה של דקסיה, שנראתה הרצינית והאטרקטיבית ביותר. העיסקה עם דקסיה מורכבת, והיא כללה עקרונית הסכם לשיתוף פעולה עם רואימי בגרעין השליטה. דקסיה רכשה, באמצעות רואימי, %10 ממניות הבנק בבורסה, תמורת שבעה מיליון דולר. לדקסיה ניתנה אופציה לרכישת %20 ממניות רואימי בבנק, תמורת 15 מיליון דולר. עם מימוש האופציה, יחזיק רואימי ב­%20 מהמניות, אך סביר להניח כי יגדיל את אחזקותיו על­מנת להגיע לאחזקה של %25 ולשלוט בבנק במשותף עם דקסיה. אתמול נסגרה העיסקה, והרוכשים העבירו למנהל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, ולשר האוצר, בייגה שוחט, המחאה על סך של 71,221,571 שקלים.רואימי לא התראיין בשנים האחרונות, ובשיחה בלעדית לעסקים, שקיים עם השלמת העיסקה, הוא מפתיע: "אני מאוד שבע רצון מהשלמת העיסקה. מדובר במהלך שהתחיל לפני חמש שנים, שאותו אני זוקף לזכותו של רונן לנ דסמן (איש שוק ההון, ויועץ לפעילותו של רואימי ­ י.ש)".אתה רומז שרונן לנדסמן יזם את העיסקה?"כן. ובלעדיו היא לא היתה יוצאת אל הפועל. אני מחובר אליו כבר חמש שנים. הוא מדהים. יש לו נאמנות בלתי מסוייגת, נחישות, אינטגריטי ואינטליגנציה. הסיפור של אוצר השלטון הוא סיפורו של לנדסמן. הוא הפך את הפרטת אוצר השלטון מחזון למציאות. בעיתונות מייחסים לי את כל הקרדיט, וקשה לי עם זה. נכון שבלעדי העיסקה לא היתה יוצאת אל הפועל, אבל היא לא היתה קורית גם ללא לנדסמן".איך החל המהלך?"המהלך החל כשלנדסמן עבד במשרד זינגר ברנע. שלום זינגר ופרופ' אמיר ברנע, שותפי המשרד, הרשו לרונן להתחבר אלי ולעבוד גם איתי. במקביל, פרופ' ברנע ניסה אף הוא לקדם את העיסקה. הוא טס לארה"ב וניסה לעיין בעיסקה גם את גולדמן זאקס. עו"ד משה שילוני, ממשרד שילוני נחושתן, טיפל באישור מול בנק ישראל, להגדיל את אחזקותי בבנק ל­%40. קשה לי להאמין שבתור עולה חדש, שרק הגיע לארץ, הייתי יכול לקבל את האישור בעצמי".מה הצעדים הבאים שאתה מתכנן לבנק?"בימים הקרובים, נשב ונקבע את המבנה החדש של הדירקטוריון. בדירקטוריון יישב רונלד הכט, המכהן מטעם דקסיה כאחראי על ההשקעות הזרות של הבנק. התיאום ייעשה עם עו"ד דוד קורצוויל, המייצג בישראל את דקסיה. במקביל, נקדם את מהלך השוואת זכויות ההצבעה בבנק. לצורך העניין, נקבל הערכת שווי, שבמסגרתה ייקבע שיעור הפיצוי לדקסיה. אני מעריך כי הפיצוי עבור השליטה ינוע בין אפס אחוזים ל­%7. זה מה שמקובל במניות בנקים. לדקסיה אופציה לקנות ממני %20 נוספים מהמניות, כך שאחזקתם במניות תגיע לקצת יותר מ­%40".ומה יש לך לומר לעובדי הבנק?"אנחנו מעריכים מאוד את העבודה שבוצעה בידי הנהלת הבנק, בראשות המנכ"ל, דוד קפח, והיו"ר, משה קלצ'ין, ואת תמיכתם בהפרטה. בניגוד למקובל בחברות אחרות, הם תמכו בתהליך לאורך כל הדרך, וזה דבר נדיר בנוף הישראלי".היו פירסומים לפיהם הבנק יפסיק לממן את פעילותן של רשויות מקומיות מעבר לקו הירוק."אני לא יודע מי מפיץ את הפירסומים האלה, אך אין להם כל שחר. הבנק ימשיך לעבוד עם כל מי שהוא עבד, ואף ירחיב את פעילותו מעבר למה שהיה עד היום".* * * קבוצת דקסיה רואימי גברה במכרז שנערך לפני כשבועיים על קבוצת הייסטן מנרב, שהציעה על­פי ההערכות סכום הנמוך ב­20 מי ליון שקל בהשוואה להצעת דקסיה. קבוצת הייסטן מנרב, שרכשה בבורסה כ­%20 ממניות הבנק, צריכה כעת לשקול היטב את צעדיה: האם למכור את המניות לדקסיה, לרואימי, בבורסה, או אולי להמתין בתקווה שגם היא תצורף לגרעין השליטה בבנק.רונלד הכט, מנהל העסקים הבינלאומיים של קבוצת דקסיה, השלים לאחרונה עיסקת רכישה של דקסיה בארה"ב, בהיקף של שני מיליארד דולר. לארץ הוא הגיע לרגל העיסקה, עם משלחת של בנקאים מצרפת.ברכותינו על העיסקה. זה לא מראה שכיח שמשקיעי­חוץ מגיעים בימים אלה לישראל."אני מסכים. אנחנו שמחים על הרכישה, כי בנק אוצר השלטון פועל בעסקים המתאימים לנו בדיוק. אנחנו הבנק מספר אחת בעולם במימון פיננסי לרשויות מקומיות. יש לנו גם פוזיציה חזקה בארה"ב. אנחנו מתכוונים לפתח את הפעילות בישראל, שהיא אחרי הכל אינה כל­כך רחוקה מאירופה. נביא לישראל את כל המומחים על­מנת לפתח את המשך הפעילויות".על איזה תחומים אתם מדברים?"הבנק צפוי למכור בעתיד מוצרים פיננסיים מתוחכמים יותר, ולהרחיב את פעילותו גם למימון התשתיות שההשקעה בהן היא חיונית בישראל. אנחנו כבר עושים זאת בפרוייקטים בתחום התחבורה והציוד". האם תבצעו בישראל השקעות נוספות?"אין לנו כרגע תוכניות כאלה. בשלב הראשון, אנחנו מעוניינים לעכל את ההשקעה שכבר ביצענו".בעיתונות הובעו חששות שלא תאפשרו לבנק לממן רשויות מקומיות הנמצאות מעבר לקו הירוק."אני רוצה לומר לך, שאנחנו בנק הפועל אך ורק משיקולים כלכליים עיסקיים. אין לנו על סדר היום שום תוכניות פוליטיות. אנחנו מוכנים לממן רשויות מקומיות רק היכן שהן מוכנות לקבל הלוואות, וכמובן להחזירן. אלה יכולות להיות מעבר לקו הירוק או במדינות ערב, אם הדבר יתאפשר לנו. אין לנו כוונה להיות מעורבים פוליטית בשום צורה. אנחנו אנשי עסקים פרטיים, והגענו לישראל לעשות עסקים. הקו הירוק לא יהיה מבחינתו גבול פוליטי כלשהו".האם תממנו גם רשויות במדינות ערב?"מדוע לא? עקרונית, אין לנו שום דבר נגד זה. בנק אוצר השלטון המקומי הוא עסק מצויין. אין לנו כוונה לבצע שם שום שינויים דרמטיים, אבל נשתדל להרחיב את פעילותו. אנחנו מדברים על תמיכה פיננסית בבנק, הרחבת מקורותיו ההוניים בהתאם לצורך וכניסה לתחומים חדשים".כיצד ייראה הדירקטוריון החדש של הבנק?"כמובן שהוא ישתנה. אני עצמי אהיה חבר בדירק טוריון, וכך גם נציגיו של אבי רואימי, שאנחנו שמחים מאוד לשיתוף הפעולה איתו. מנכ"ל הבנק יישאר בתפקידו".האם אתם מרוצים מההשקעה בעיתוי הנוכחי?"בוודאי שכן, אחרת לא היינו מבצעים אותה. אנחנו מאוד מרוצים מהשותפים שלנו ומהמהלך העסקי כולו. אנחנו מגיעים לישראל עם ראש פתוח להרחבת הפעילויות. אנחנו לא מגיעים 'לעשות סיבוב' אלא להישאר כאן לטווח ארוך".* * * הנדוניה הפיננסית, שקיבלה קבוצת דקסיה רואימי, ברורה. מדובר בבנק שמניותיו נסחרות בבורסה, ושדו"חותיו הכספיים מפורסמים רשמית. הבנק מספק שירותי בנקאות למגזר המוניציפלי. שירותים אלה כוללים העברות כספיות בין הממשלה לרשויות המקומיות, הוראות קבע, אשראי לזמן קצר והלוואות לזמן ארוך לפרוייקטים מיוחדים. את תשעת החודשים הראשונים של 2000 סיים הבנק ברווח של 21.3 מיליון שקל. הונו העצמי מסתכם ב­198.2 מיליון שקל, ושווי השוק שלו בבורסה עומד על 230 מיליון שקל.* * *נשאלת השאלה, מה גרם לענקית הבנקאות דקסיה, שהונה העצמי עומד על שישה מיליארד דולר וששווי השוק שלה עומד על 20 מיליארד דולר, לקנות את הבנק. מדוע הבנק הצרפתי­בלגי, שפעיל באנגליה, באיטליה, בשבדיה, בגרמניה, בפורטוגל, בספרד, באוסטריה, בסלובקיה ובארה"ב ­ החליט להוסיף את ישראל, שנחשבת למדינה בעייתית להשקעות, למפה הפיננסית שלו?מתברר כי אנשיו של רואימי עשו שיעורי­בית, וגילו באוצר השלטון מספר נכסים סמויים. ראשית, הבנק נאלץ לבצע, על­פי הנחיות בנק ישראל, הפרשות מוגברות לחובות בעייתיים בגלל ריכוזיות עסקיו עם הרשויות המקומיות. סכום ההפרשות העודף מסתכם ב­56 מיליון שקל. בקבוצת דקסיה מעריכים כי מדובר בהפרשות תיאורטיות בלבד, שכן הבנק נהנה מ'זכות קיזוז'. כלומר, לבנק יש אפשרות לקזז תשלומים המועברים באמצעותו לרשויות מקומיות שלא פרעו את חובותיהן.נראה כי האצבע על השאלטר הפיננסי הפכה את אוצר השלטון המקומי לבנק היחיד בישראל ללא חובות אבודים. זכות קיזוז זו תישאר בתוקף לתקופה של שמונה שנים. בנוסף, לאוצר השלטון מובטחת בלעדיות כצינור הפיננסי להעברת כספים בין הממשלה לרשויות בשמונה השנים הקרובות. כמו כן, המבנה השמרני למדי במאזן הבנק (הון עצמי גבוה יחסית לאשראי) מאפשר הגדלה של המנוף הפיננסי ללא סיכון גדול.נכס נוסף, שאין לזלזל בו, הוא בניין הנהלת הבנק, הממוקם במרכז תל­אביב, ששוויו הריאלי גבוה במיליוני דולרים משוויו בספרים.לבעלי השליטה החדשים בבנק תוכניות רבות להרחבת פעילותו של הבנק. בנייר­עמדה שהגישה הקבוצה לבנק ישראל בעקבות רכישת השליטה, פורטו חלק מהתוכניות: "כניסה לתחומי מימון חדשים של פרוייקטים להתפלת מי­ים, טיהור מים, ייעול המערכות התפעוליות ברשויות המקומיות ובכלל זה מערכות הביוב והמים; כניסה לפעילות חדשה בתחום הליסינג לרשויות (בתחום הרכב והמחשבים האישיים); מימון הפעלת כבישי אגרה". בכוונת דקסיה להפעיל שיטות מימון חדשניות לשם הגשמתם של פרוייקטים אלה, ובכלל זה ריכוז הטיפול בהנפקת איגרות­חוב מוניפציליות. אג"ח אלה יונפקו לגופים מוסדיים, ופרעונן יובטח בתזרים המזומנים שתניב ההשקעה בפרוייקטים."אין לנו כוונה להרחיב את הפעילות לבנקאות מסחרית ולהתחיל בפתיחת חשבונות עו"ש או תוכניות חיסכון", מפרט נייר העמדה. "אין לנו סיכוי, כבנק עם סניף אחד ו­23 עובדים, להתחרות בתחומים אלה עם הבנקים הגדולים. אבל נוכחותנו בכל התחומים האחרים בהחלט תורגש".