דוט.כלום התפוצצות בועת האינטרנט ממשיכה לגבות קורבנות * רדיו נטקינג נסגר השבוע * זה שיר פרידה ליאורה שוסטר 08/02/01 ביום חמישי האחרון התכנסו עובדי רדיו נטקינג במשרדי החברה להרמת כוסית אחרונה לפני הפרידה. האווירה לא היתה מי יודע מה. זה לא כל כך נעים לראות רדיו סגור, במיוחד כשמדובר במקום העבודה שלך. בכל זאת, פתחו בקבוק שמפניה. יריב בן­יהודה, סמנכ"ל התוכן של נטקינג והוגה רעיון הרדיו, היה האיש שנשא את נאום הפרידה. בן­יהודה: "היה לי חשוב להגיד לכולם, שאסור שמישהו שהיה שותף לפרויקט המופלא הזה יעיז להרגיש כישלון בעקבות הסגירה. זה הדבר הטוב ביותר שנעשה השנה באינטרנט. זה דבר חדשני שנעשה בפעם הראשונה בארץ, והוא קצת הקדים את זמנו. הסברתי לכולם שסגירת המוצר היא כלכלית פרופר ולא אידאולוגית, ואין בכך כדי להעיד על העבודה שהם עשו. "אחר כך הקראתי להם חלק ממאות האימייליםים שקיבלנו ב­24 השעות הראשונות אחרי הודעת הסגירה. אנשים כתבו שזו חוצפה, שאיך אנחנו מעיזים, שהם כועסים, חלקם מוכנים לשלם כסף כדי שהרדיו ימשיך. הגיעה אלי עצומה של קרוב לאלף איש, יותר מ­200 מתוכם מניו ג'רזי. אמרתי לאנשי הרדיו: 'זה מה שחושבים עליכם. זה פרויקט ששווה להיות גאה בו, ובכל מקום שתלכו אליו זה צריך להיות רשום הכי למעלה ב רזומה'. בסוף אמרנו, 'טוב, נכשל הרדיו, בוא נעשה טלוויזיה באינטרנט. זה בטוח יצליח'". בגלל הנאסד"ק, נאפסטר וסלקום ביום ראשון האחרון נדמו שידורי רדיו נטקינג. חוץ מהודעת פרידה קצרה באתר ("ביום ראשון אנו מפסיקים/חדלים/מכבים/ משתיקים/שותקים. אנו משאירים את הרשת ללא רדיו נטקינג, עם הרבה זכרונות ותקווה לתחנות רדיו רבות אחרות שסוף סוף יעלו"), לא נותר כרגע זכר לתחנת הרדיו האינטרנטית הראשונה בישראל. אחרי שנה ברשת, במהלכה האזינו לרדיו, לפי דיווחי נטקינג, רבע מיליון גולשים שונים בחודש, גם זה נגמר. זו לא היתה הפתעה מרעישה. חצי השנה האחרונה היתה קטלנית עבור ספקיות התוכן ברשת האינטרנט הישראלית. אם עד אז הן התנהלו בהלך רוח צוהל של משכורות גבוהות, אופציות מתגמלות והרבה תקוות וחלומות לעתיד, הרי שבחודשים האחרונים נסגרים אתרים, עובדים מפוטרים על ימין ועל שמאל, והפנטהאוז והמרצדס פתאום נראים הרבה יותר רחוקים. בועת האינטרנט, אין מה לומר, התנפצה לה בקלילות. או כמו שיונתן בן­ארצי, מנכ"ל נטקינג, אומר: "אני חושב שהסגירה של רדיו נטקינג היא סמל לאיזשהו חלום מדהים בהיקפו ויופיו שאנחנו הקמנו באינטרנט הישראלי, והיום אנחנו נאלצים לגדוע אותו". ובכל זאת, זה עצוב. יותר מאלף אימייליםים הגיעו אל משרדי נטקינג בשבוע שאחרי הודעת הסגירה ביום שלישי שעבר. אימיילים כועסים, עצובים ומזועזעים. לימור דהאן, מנהלת הרדיו: "התגובות עצובות מאוד. המון אימיילים מגולשים בארץ ובעולם שהביעו צער עמוק ונכונות לעשות משהו, לשלם כסף. מכתבים זועקים. לא תיארתי לעצמי שאתר אינטרנט יכול להגיע ככה ללב של אנשים. לא תיארתי לעצמי שנקבל תגובות כאלה חמות. זה עצוב, עצוב לכל הצוות. מאוד האמנו בזה. אני עדיין מאמינה בזה". אז אם הרדיו כל כך אהוב על הגולשים, והוא אהוב, ואם הוא כל כך הצליח, והוא הצליח, אז מה בעצם קרה? הדיווחים שיצאו עם הודעת הסגירה גרסו כי מאחר שפורטל נטקינג נרכש על ידי חברת סלקום, וחברת סלקום אינה מעוניינת ברדיו נטקינג, הרי שגורלו נגזר. בן­ארצי טוען שזה רק חלק מהסיפור: "עד אפריל 2000 חברות הדוט קום נהנו מאמון המשקיעים, והיתה אמונה שאפשר לתת לגולשים שירות חינם, וההכנסות יגיעו בעתיד מפרסום וממכירת מוצרים באינטרנט. מאותו רגע חל תהליך שבמסגרתו המשקיעים הפסיקו להאמין, והנאסד"ק התחיל לרדת בהיסטריה. במקביל, כתוצאה מכל הנושא של נאפסטר, חברות התקליטים העלו באופן דרמטי את התעריפים של זכויות היוצרים. הדברים האלה השפיעו על היכולת של נטקינג לגייס מימון לטכנולוגיה של הרדיו, שהיא מאוד יקרה". ­ לכן החלטתם לסגור? "הבנו שעל אף שהמוצר כל כך פופולרי, כלכלית לא יכולנו להרשות לעצמנו לממן את הדבר הזה. ניסינו לממן את זה באמצעות מכירה של הטכנולוגיה של הרדיו להקמת תחנות בגרמניה, אבל גם זה הספיק רק לתקופה מסוימת. קיבלנו החלטה בוגרת ועסקית שלא יתאפשר לנו להמשיך, ובצער רב נאלצנו לסגור את הרדיו. התהליך הואץ בגלל מכירת הפורטל לסלקום, אבל כך או כך היינו צריכים להגיע להחלטה". ­ ניסיתם לשכנע את סלקום לקנות את הרדיו? "אני מנוע מלמסור פרטים, אבל גם סלקום הבינה את חשיבות הרדיו, והיא עשתה החלטות לפי השיקולים העסקיים שלה". ­ מה עם גופים אחרים? "מהיום שהודענו על הסגירה קיבלנו יותר מאלף אימייליםים והמון פניות מגופים שרצו להמשיך להפעיל את האופרציה. חשבנו שנכון בשלב זה להפסיק את הפעלת הרדיו, ובעתיד נשקול את הפניות". ­ אתה עצוב? "זה שהביזנס התמוטט בשנה האחרונה זה עצוב לכולם, כי היו המון חלומות והמון תקוות. אבל בעסקים כמו בעסקים, אין מקום למחשבות מסוג זה". בסלקום סירבו להגיב לכתבה זו. למרות המוזיקה המצוינת את הרעיון להקמת רדיו נטקינג יזם בן­יהודה, איש גל"צ לשעבר. בן­ארצי: "זיהינו את העובדה שלכל גולש יש זוג רמקולים שהוא לא תמיד עושה בהם שימוש. יריב בן­יהודה בא ואמר, 'בוא נעשה רדיו'. החלטנו ללכת על זה. המחשבה היתה להביא למצב שאנחנו מספקים שירות חדש, מיוחד, יוצא דופן לגולשים בישראל". ביוני 99' התחילו בנטקינג לעבוד על פיתוח הרדיו, ובתחילת פברואר 2000 עלו לאוויר. בן­ארצי: "אותם ימים היו ימי הדוט קום העליזים, שבהם כל דבר שהיה בו ייחוד ­ היתה הרגשה שכולם הולכים להיות ממנו מיליונרים. אני אמנם לא הייתי שבוי בקונספציה הזו, אבל זה אחד האירועים הכי מרגשים שהיו בנטקינג. כשהגיעו אלי למשרד עם המוצר ואמרו לי, 'תראה איך זה עובד' ­ ואני לא בנאדם שמתרגש בדרך כלל ­ אחזה בי ממש התרגשות". רדיו נטקינג לא היה דומה לשום רדיו ששידר לפני כן בישראל. היו בו שישה ערוצי מוזיקה שונים, שהפכו בהמשך לשמונה: רוק, ישראלי, ציונות, היפ הופ, פופ, מעורב, שקטים ומועדונים. כל ערוץ שידר 24 שעות, כך שאם רצית לשמוע טראנס בשבע בבוקר ­ לא היתה שום בעיה. בנוסף הפעיל הרדיו מנוע חיפוש של שירים, באמצעותו יכלו הג ולשים לאתר ולשמוע את השירים החביבים עליהם. והיה גם מצעד פזמונים, אפשרות לשלוח שירים מגולש לגולש ועוד. במהלך השנה עלו ברדיו מספר תוכניות בשידור חי: תוכנית הנוער "ברדק", ששודרה מדי יום במהלך החופש הגדול על ידי בני נוער שהוזמנו לאולפן, שעשועון טריוויה בהנחיית תמיר (רפיק) קמחי, תוכנית הסאטירה והנונסנס "מלכי ישראל", תוכנית הסקס הלילית "קוקיס", מבזקי כלכלה בשיתוף עם האתר rekrameht ומבזקי ספורט בשיתוף עם האתר eno. בקיצור, שמח. בן­יהודה: "הרדיו הזה היה שונה מרדיו רגיל בשידורים חיים פרועים יותר, כמעט בלי הגבלות ­ לא זוכר ששמנו איזו הגבלה. זה הרדיו היחיד שאפשר לשמוע מכל מקום בעולם. זה היה רדיו שנתן לגולשים שליטה על מה שהם רוצים לשמוע. הוא נתן לאנשים גישה הכי בלתי אמצעית לרדיו שלהם. אתה במרחק אימייל וצ'ט מהשדרנים, מהעורכים, מלימור, ממני. הרדיו נסגר שבוע לפני שעמדנו להשיק ערוץ ים תיכוני וערוץ אולדיז. אלה ערוצים שהגולשים ביקשו מאיתנו בסקר שעשינו. באיזה עוד רדיו עושים סקר כזה?". למרות המעריצים הנלהבים ליאור עציוני, ,23 וגיא יוסקוביץ' (יוסקו), ,22 הגישו במהלך יותר מחצי שנה את התוכנית היומית "מלכי ישראל", אותה הם מכנים "סאטירה אקטואלית על גבול הביזאר". בין רגעי השיא של התוכנית הם מונים את העובדה כי דץ ודצה ניתקו להם את הטלפון בפרצוף ("זה היה ראיון לט"ו באב, שאלנו אותם אם לא נמאס להם להיות ביחד כל הזמן ועל זה שאורנה מחולון­בת­ים, אז הם נעלבו"), את הקרב הטלפוני שניהלו עם חיים צינוביץ' ("הוא האשים את 'ידיעות' בזה שהוא לא הוזמן לטקס אנשי השנה. שאלנו אותו האם יכול להיות שהוא לא מספיק טוב לאנשי השנה. הוא התחיל לצווח כמו משוגע, 'אתם מטומטמים', אז בסוף ניתקנו אותו, לא היתה ברירה"), את המסיבה שערכו באולפן בערב תשעה באב, את פינתה היומית של שרה'לה שרון, שבה היא חרזה חמשיר עבור הגולשים, ואת המערכון על יפה דרעי כסרוגייט של חיות. ליאור ויוסקו: "ניצלנו הרבה את העניין שהאינטרנט הוא בלי צנזורה. מלבד העובדה שיכולנו להגיד איזה מילים שרצינו, אפשר היה לעשות מה שבראש. היצירה היא מקורית בלי שאיזה עורך יושב לך על הראש. יכולנו לעשות ככל העולה על רוחנו. זה היה חלוצי, אוונגארדי, ראשוני. התגובות היו חבל על הזמן. מאזינים הקימו לנו מועדון מעריצים עם יו"ר וסגן. מטורף. היו לנו מאזינים בחברת הייטק מסן פרנסיסקו שהיו מתקשרים, מאזינים בדרום אפריקה. ישראלים בתפוצות שמעו את זה". ­ מתי שמעתם על הסגירה? "בינואר יצאנו לפגרה, וכבר לא התכוננו לחזור כי ראינו את הכיוון. היתה אווירה של צמצומים ופוטרו אנשים, כך שכששמענו על הסגירה לא היינו בהלם. בשורה התחתונה זה חבל, כי הפוטנציאל של הדבר הזה היה אדיר. ייתכן שזה קצת הקדים את זמנו. אנחנו חושבים שבניהול נכון יש בהחלט מה לעשות בתחום. צריך לחשוב על כל מיני פתרונות, כמו, למשל, שיתוף פעולה בין האינטרנט לתחנת רדיו אזורי. בסיכומו של דבר, היינו חלוצים בתחום הזה בארץ, ואנחנו גאים בזה". רותם גבישי, ,26 הגישה בחודשים האחרונים את תוכנית הסקס הלילית "קוקיס". את התוכנית היא הגישה תחת השם תמי, ונהנתה מכל רגע. "זה נורא מיוחד מה שהיה. אין צנזורה, אין מישהו שיושב ואומר מה מותר ומה אסור. כשרק התחלתי, לימור דהאן אמרה לי ­ כמה שיותר מלוכלך ומופרע, יותר טוב. אורגיות בשידור חי. כמה שיותר מטורף. אנשים היו מתקשרים אלי לאולפן ומדברים איתי בצ'אט . הייתי האלה שלהם ממש. דיברנו על הכל. סיפרתי פנטזיות שלי, אנשים סיפרו פנטזיות שלהם. זה הגיע ללבלים ממש פתוחים. יכולתי להגיד 'זין' עשר פעמים. יכולתי לגנוח, תחשבי!". ­ ומה עכשיו? "לפני שבוע נכנסתי לאתר והיתה כתובית שהשידורים יורדים, ואמרתי, יואו. זה חבל, כי היה לזה פוטנציאל אדיר, לרדיו הזה. וזה נפל למה? בגלל כסף. אנשים לא הבינו את הפוטנציאל של זה. זה היה יכול להיות דבר מדהים". ההפקה הבולטת ביותר של רדיו נטקינג בחודשים האחרונים היתה השיר "חן", פרודיה בביצוע אסי וגורי על NATS"", שירו הטחון עד מוות של אמינם. "חן" נכתב על ידי אנשי רדיו נטקינג, וסיפר את סיפורו של מעריץ מטורף של יגאל בשן. השיר הפך ללהיט היסטרי, ולא פחות מרבע מיליון גולשים האזינו לו. אלפי, השבוע: "לא ידענו שזה יעשה כזה רעש. זה קטע מוזר. היה מדהים לראות את האימפקט של זה. היינו משמיעים את זה לפעמים לפני הופעה, ואנשים היו שרים עם המילים. היינו בהלם". ­ איך היתה העבודה על השיר? "על הכיפאק. אלה אנשים שנמאס להם לשבת מול המחשב, בא להם לעשות דברים יצירתיים. כל הכבוד. הם גם שיווקו את זה נכון. נורא מפתיע אותי העניין הזה של הסגירה. איזה באסה. סוף סוף רדיו לא פיראטי, לא מפריע למטוסים לנחות, בסך הכל חדשני ומנסה לעשות דברים מעניינים. דג גדול אוכל דג קטן, מה לעשות. אני עצוב וכועס. חבל". למרות המוצר האיכותי לא רק גורי עצוב. לימור דהאן, שעזבה את משרתה הבטוחה כשדרנית גלגל"צ כדי לנהל את רדיו נטקינג, עצובה אפילו יותר. דהאן: "רדיו נטקינג הצליח ממש. אם לא היתה ההתרסקות הזו בכל העולם, זה היה מוצר נחשב ביותר. היו מספיק גורמים שרצו לקנות את הרדיו במיליונים, אבל זו היתה כלכלה אחרת. מה שקרה זה שהמשקיעים התעוררו בכל העולם והבינו שמרייטינג לא יוצא כסף. היה חסר מודל עסקי של איך אנחנו כמשקיעים מוציאים כסף מהגולשים. לכן פתאום כל הבועה הזו התנפצה. לא סתם 'תפוז' נמכר ו'נטקינג' נמכר, ולא סתם 'וואלה' LOI'­ו' התאחדו. המצב קשה. זו התנפצות הבועה בפרצוף של כולם". ­ זה נפל עלייך כרעם ביום בהיר? "לא כרעם ביום בהיר, כרעם. היתה תחושה שמשהו הולך לקרות. הייתי חולה בבית כשההודעה הגיעה אלי. מצד אחד, אני מרגישה רע שעבודת פרך של שנה מכל הלב וכל הנשמה ירדה לטמיון. אבל מצד שני, אני חושבת שרדיו נטקינג היה ניסיון שאפשר ללמוד ממנו המון. השנה הזאת לימדה אותי כל כך הרבה. זה לא יסולא בפז. אם ייצא לי עוד פעם לבנות משהו כזה, הידע והניסיון האלה יפיקו מוצר שיהיה הרבה יותר יציב וחזק, ושיצליח בסופו של דבר". ­ מה תעשי עכשיו? "אני בודקת כל מיני הצעות, אני נחה, אני רוצה להירגע מכל השנה המטורפת הזו, ולאט לאט לבחון מה הלאה. זה לא הסוף של רדיו באינטרנט. זו רק ההתחלה. יצוצו עוד. אין לי ספק בזה. העתיד נמצא שם, אי אפשר להימנע מזה. התעשיה תתקן את עצמה, וימצאו דרך לעשות מזה כסף". גם בן­יהודה משתדל לעודד את עצמו: "זה מוצר מדהים, אך הכלכלה לא מאפשרת להחזיק את זה. להפעיל רדיו כזה זה סכומים גדולים, בגלל רוחב הפס הנדרש ותשלומים של זכויות היוצרים. במשך חודשים ניסינו למצוא מודל הגיוני להרוויח מזה כסף. התקשינו למצוא, וכשהתחלנו להריח מודלים אפשריים זה כבר היה מאוחר". ­ מה עכשיו? "הרדיו הזה היה חלום שלי. הדבר הראשון שרציתי לעשות כשהגעתי לאינטרנט זה רדיו. באתי מהרדיו, גדלתי ברדיו. הגשמתי חלום. ניהלתי תחנת רדיו, שבמקום שתתבסס על אופי של מישהו היא התבססה על האופי של הגולשים, על הצרכים שלהם ועל הפידבקים שהם נותנים. הגשמתי פה חלום ענק, ובעצב אני סוגר את הרדיו, אבל לא סוגר את החלום, כי יבואו המודלים הנכונים שייתנו למוצר להיות כדאי, ואת החלום יהיה אפשר להמשיך. אני אומר לעצמי: 'עשית משהו טוב וצריך להמשיך הלאה'".