שישי/ אדם ברוך קורבנות * משפט נוסף * רענן כהן * הר- שפי * אליהו קורן * מג"ב * אבטלה * מוזיאון ישראל * אהוד ברק * עבד עברי * שמעון פרס * ברטה אורדנג * מעמד הפועלים 02/03/01 ב'שישי' שעבר הבאתי את הרמב"ם: בית המקדש הינו בעיקרו תחליף יהודי לאתרי הפולחן האלילי, ולא הכרח דתי כשלעצמו. וכבר קיבלתי הודעות משוחרי המקדש, שלא זו בלבד שבדעתם לבנות את המקדש, אלא אף יחדשו בו את הקורבנות וכו'. ולדעתי, נכון לומר בפומבי מהי מהותם של הקורבנות.הנה ר' מרדכי יוסף מאיזביצא, מראשי החסידות, קוצב במשפט אחד את עניין הקורבנות והכפרה: "כי כל החטא הינו רק מצד האדם" (ספר 'מי השילוח').הקורבנות היו חלק מטקס, שעיקרו אינו הם עצמם, אלא הווידוי והתיקון של האדם. הקורבנות כשלעצמם אינם מכפרים. גם ההמומים שבינינו לא חשבו שהקורבן עצמו (איל, שה) מכפר. הקורבנות היו רק אמצעי. באיל או בשה הטבוחים, בהם כשלעצמם, אין רוחניות, דתיות. הם כלי. "בזה האדם מתכפר?!", תמה ר' מרדכי יוסף הנ"ל.ומאז חורבן בית המקדש, בני אדם מתכפרים ומתקנים מידות דרך תפילה, מחשבה, מודעות עצמית, החיים בפועל, צדקה. אהוד ברק. מסע הקונסול את ימיו האחרונים כראש ממשלה, אהוד ברק מקדיש למסע פרידה מהחיילים, מהצבא ­ מסע של קונסול רומי בין חיילות הספר הקשוחים, בין הקצינים המבוגרים, בין הטוראים הצעירים, בין הסוסים, בין הצניפות, בין כלי המלחמה, בין רגבי הבוץ והזיעה, בין הגברים שלחמו בוויקינגים, שלחמו במצרים, שלחמו בפרסים. מסע הקונסול בין בני האדם האמיתיים המבטיחים את שלום המולדת, הרחק מהבירה המרקיבה. מסע קונסול אוסף את זכרונותיו, נבגד בעיני עצמו, ורחמים עצמיים מציפים גם את תודעת סוסו. ולקונסול מחכה בנמל אוניית תרנים, מעוטרת בדגלי כל החטיבות, להסיעו אל האופק. תרועת חצוצרות פוחתת ותיפוף מתנמך והולך, ילוו מרציף הנמל את האוניה הנמוגה, ועליה קונסול אחד מצדיע. למי הוא מצדיע? לימיו שהיו, לעצמו. מג"ב בעקבות צד"ל? האם כתוצאה מדיוני ועדת אור (13 הערבים­ישראלים ההרוגים), הישראלי יתיק את מבטו ממג"ב? התקה פירושה ניתוק או הזזה. ו'התקת מבט' הינה מושג מעורב: רגשי ואופטי. הישראלי התיק את מבטו מצד"ל, עוד קודם הנסיגה מלבנון. התקת מבט אופיינית גם לפרט וגם לכלל. אתה לא מתיק את המבט רק בשביל לא לראות, אלא גם בשביל לא לדעת. וגם בשביל לנתק את הזיהוי המשותף, ולסיים תקופת הזדהות. מג"ב בעקבות צד"ל? וברגע שהמג"בניק, בוועדת אור, הוסתר מאחורי פרגוד, התקת המבט קיבלה אישור פורמלי: הנה, המערכת הישראלית עצמה היא שניתקה את קשר המבט. המג"בניק עצמו הותק, המבט בו מותק והולך: ההזדהות איתו הולכת ומתאפסת. מעמד הפועלים מפסיד מה זה אומר למעמד הפועלים, שבשנת 2000 נרשמה אינפלציית אפס? זה טוב בשבילו? לא טוב? זה אומר שצריך לברר ממה מורכב האפס. אז ככה: ירקות טריים ולחם התייקרו ב­85 אחוז. 10 אחוז (בממוצע) ­ ואילו מכשירי חשמל ביתיים הוזלו ב­13.2 אחוז. כלומר? הבסיסיים עלו והמותרות ירדו. כלומר? מעמד הפועלים נפגע. אז פועל יקר, אל תקפוץ ישר משמחה למראה עצם 'האפס'. ברטה אורדנג ז"ל כבת 90 הלכה השבוע לעולמה ברטה אורדנג, ישראלית בעלת גלריה בניו יורק, מבלי שהצליחה להנכיח ממש את האמנות הישראלית המודרנית בתודעה האמריקנית. כי, בסך­הכל, אמנות מודרנית זה עסק שוביניסטי כזה. אליהו קורן, 'תנ"ך קורן'. מעצמו אליהו קורן הלך לעולמו, ו'תנ"ך קורן' הרי יחיה לעד. בשנת 63' יצא לאור 'תנ"ך קורן', באות דפוס שעוצבה על­ידי אליהו קורן, ונקראה 'אות קורן'. האות סימלה עבור רבים את קוממיות ישראל החדשה. סימול משתמע, כלומר מעודן. לא אוכל לפרוט סימול קוממיות זה לרכיביו. 'אות קורן' מזדהה נפשית ותצורתית עם אות כתר ארם צובא. האות שהרמב"ם דיבר בעדה. נשיאי ישראל מושבעים על 'תנ"ך קורן'. אני מחזיק עכשיו ביד את 'תנ"ך קורן': אני מחזיק את היפעה עצמה. בהיר, מוארך, החלטי, מפתה, מסורתי­מודרני. שלם, שלמות. ומהי "יפעה"? יופי רב. ויש אומרים: יופי כפשוטו. כלומר, נובע מעצמו, מוכח מעצמו. כלומר, לא יופי שיש להעיד עליו, לתווך אותו. 'תנ"ך קורן' מעצמו יפה בעיני רוב רואיו. אבטלה של 10.5­11 אחוז האוצר משער כי שיעור האבטלה יסתכם השנה ב­9.5 אחוזים. אני משער שהוא יהיה גבוה יותר: 10.5­11 אחוז. על סמך מה? ­ כי גם השנה לא ייספרו כראוי את האבטלה במיגזר החרדי, ולא את זו שבמיגזר הערבי. ואת האבטלה שבקרב הפועלים הזרים, 'המחשב הישראלי' הרי בכלל לא סופר. כי הפועל הזר 'שקוף'. בפרט כשהוא מובטל. וגם השנה לא יספרו את מי שהחל בלימודי הכשרה והסבה, ברבעון האחרון של השנה. ולא יקזזו את העובדים הזמניים בכל מיני 'פרוייקטים', שיצוצו מתוקף הלחצים הקואליציוניים, ולא מכוח הכלכלה והתעשיה עצמן. מוזיאון ישראל: התנצלות והבהרה בדברים שאמרתי השבוע במוזיאון ישראל, במסגרת הדיון על 'גבולות של קדושה' (סימפוזיון ע"ש עדי בלומברג), לא היתה כוונה להקל ראש במעמדם של ראשי מוזיאון ישראל כמודרניסטים. הכוונה היתה לתאר אמנים מודרנים אחדים, המוצגים בהדר רב במוזיאון זה, כמי שעיקר חווייתם ויצירתם נובע משפת פיסול מינימליסטית חילונית. שפה שתחבירה ודיקדוקה: נפחים, חומריות, יציבה, מיקום, נקודת מבט, חלל ­ ואין לה במקורה דבר ממשי עם 'רליגיוזיות'. ועל כן, דיבור מוזיאלי עליה כנושאת 'רליגיוזיות', או כנובעת מ'רליגיוזיות', הינו בעיקרו דיבור מעבה: נסיון מעט מצער לייצר תוספת שגב. הר­שפי. מה זו 'ידיעה'? מרגלית הר­שפי הורשעה בעבירה ששמה "אי מניעת פשע". ביסוד עבירה זו נמצא אלמנט 'הידיעה'. אבל, מה זו בדיוק 'ידיעה'? האם כוונת החוק לידיעה כפשוטה? האם די בחשד? יש ידיעה בישראלית. ויש ידיעה בעברית. בישראלית, כולם פה יודעים הכל תמיד, כי בשביל לדעת, צריכים פה רק לתפוס ראש טוב, ולתת גז.ואילו לפי העברית, ידיעה, במלוא מובנה, חייבת לנבוע מתקדים, מנסיון אנושי מעשי קודם. תקדים מאפשר השוואה, בירור ואישור, כלומר: ידיעה. ומה שאינו נובע מתקדים, הוא השערה, סברה, סיפור, או דבר (דיבור). וכל אלה הינם פחות מידיעה. אין להם את המלאות של ידיעה.ולפי העברית, להר­שפי לא היתה ידיעה, כי בזכרונה ובחווייתה האישיים לא היה רצח ראש ממשלה בישראל: רבין היה ראש הממשלה הראשון שנרצח מאז קום המדינה. כלומר, לא היה תקדים לכך. התקדים עשוי להעביר השערה, דיבור או סיפור שכאלה ­ לקטגוריית ידיעה.אם יגאל עמיר היה מספר לה על תכנון רצח ראש עיריה ערבי ­ היתה כאן ידיעה. כי בזכרונה ובחווייתה של הר­שפי תקדים שכזה. לפי העברית, אם כן, הר­שפי לא ידעה.והנה דוגמה עברית: "והוא עד או ראה או ידע" ('ויקרא'). מה זה " או ידע"? והרמב"ן מסביר זאת כך: "ששמע אותם מודים במעשה ההוא". מודים לאחר מעשה? ­ זו ידיעה. גם אם זהו ראש ממשלה ראשון שנרצח וכו'. לפני מעשה? ­ אלה דיבור, סיפור או השערה. לא ידיעה.אבל, לחשוד ביגאל עמיר, או לחשוש שיבצע פשע, הר­שפי היתה יכולה ­ ואם אכן לפי החוק די בחשד, ואין הכרח בידיעה, על כל מלאות המלה, אז גם העברית מאשרת את הרשעת הר­שפי. העברית של שמעון פרס. דגירה זה למעלה מ­60 שנה, שמעון פרס חותר בנהר חייו הרחב גם בעזרת העברית, ובעוד הוא משתלט על הנהר, אין הוא משתלט על משוטי העברית, והיא, העברית, שנדגרה תחתיו 60 שנה, נמלטת מפיו מתועתעת ומתעתעת ­ ובכך שמעון פרס מאשר את הגדרת המושג 'דגירה' (בפסיכולוגיה קוגנטיבית): פרק זמן שבו לא נעשה כל מאמץ מודע לפתור בעיה, אך הוא בכל זאת מסתיים בפתרון סביר לדוגר (פרס). עבד עברי (עובד זר) בפרשת שבוע שעבר ('משפטים'), נכתב: "כי תקנה עבד עברי" ­ וה"כי" הזה מעט מתעתע: האם הוא כאשר, אם, איחול, או בגלל? ­ ור' חיים בן­עטר, בעל פירוש "אור החיים" על התורה, מפרש את ה"כי" כשילוב של אם וכאשר: "אם יהיה לפניו לקנות עבד כנעני ועבד עברי, יקדים העברי... ולא תאמר: 'אקנה עבד כנעני שאעבוד בו עד עולם, ולא אקנה עבד עברי שאחר שש שנים אשלחנו'".עבד כנעני משתלם כלכלית יותר מעבד עברי, אבל התורה (ההלכה) מתערבת בכלכלה, ומכתיבה לנאמניה אתיקה: לא רק בשל סולידריות יהודית תקנה עבד עברי ­ אלא גם בשביל שלא תשלוט לעד ובזול על זר (כנעני). שלא תרגיל עצמך להיות בעלים של זרים. באותה שעה בה הזרים יאבדו אצלך צלם אנוש ­ יאבד צלם האנוש שלך עצמך. רענן כהן. הנמשל סביר להניח שבעתיד ההיסטוריון יבחן את רענן כהן, מזכ"ל העבודה, כמשל. האם היסטוריון זה יצליח לפענח את הנמשל? כן, יצליח. מדוע? כי רענן כהן הינו משל שאינו צמוד לזמן ולמקום מסויימים. רענן כהן הוא האדם היחיד כאן שהצליח, תוך שלוש שנים, להיות גם העורב, זה מהמשל על העורב והשועל, גם השועל, גם הגבינה, וגם הזימרה (העורב מזמר, השועל זוכה בגבינה). רענן כהן הוא כולם, ולפעמים הוא כולם יחד.הרצפה הרגילה