סוףגניה הגעתה של רשת דנקן דונאטס לארץ לוותה בקבלת פנים מהחמות שנראו כאן, אבל משהו השתבש, ואהדת הקהל לא תורגמה לרווחים יעל גרוס 11/05/01 הזמן: קיץ 96'. המקום: רחוב אבן גבירול בתל אביב. התופעה: תורי ענק, כמותם כמעט ולא נראו בארץ, משתרכים מול הפלא החדש שהגיע לעיר: דנקן דונאטס ­ חנות מזון חדשה, המוכרת סופגניה ובמרכזה חור, טבולה בציפוי מתוק, או ממולאת בקרם עשיר. דונאט וקפה בכוס קרטון ­ מה יותר אמריקני מזה? בדיוק כמו משפחת סימפסון, מרפי בראון, אי.אר, סיינפלד ומי לא? ואנחנו לא יכולנו לסרב. כתבות ענק בעיתונים, תורים עצומים, ביקוש חסר תקדים, ממש הבהלה לדונאט.את קסם הדונט הביאה לארץ קבוצת יהודים אמריקניים בראשותו של סטיבן עסיס, מי ששימש כמנכ"ל החברה במשך מרבית שנותיה, שהחליטה להתמודד על הזיכיון של דנקן דונטס בארץ. לאחר מאמצים מרובים הם גברו על מתמודדים אחרים וגיבשו קבוצה שכללה גם את הלל ויינברגר, פיל רוזן וברי אייזנברג. כיום, 5 שנים לאחר הפתיחה המתוקשרת, סימן שאלה גדול עומד מעל המשך קיומה של הרשת בארץ.לאחר שנים שבהן הצליחה החברה להתקיים בזכות הזרמת כסף על­ידי בעליה, החליטו הבעלים לסגור את הברז. הבנקים, מצידם, קיבלו גם הם החלטה להפסיק להזרים מזומנים, וכך נותרה החברה ללא חמצן ועם חוב שנאמד ב­3 מיליון ד ולר.במקביל, סגרה הרשת 3 סניפים (מתוך 9 סניפים שהפעילה בארץ) וגם הפעילות הסיטונאית של החברה לרשתות השיווק הופסקה לפני כחודש. בנוסף לכל הצרות, העובדים לא קיבלו את משכורות אפריל והחנויות שנותרו, נסגרו השבוע. מהמציאות הזו ברור שרק נס עוד יכול להציל את החברה. האינתיפאדה אשמה גורמים בענף תולים את הסיבה המרכזית לנפילתה הכלכלית של החברה באינתיפאדת אל­אקצה. שלושה מתוך תשעת הסניפים של הרשת היו בירושלים, והם לבדם היוו יותר משליש מפעילותה של הרשת. סניף אחד מבין השלושה היה סניף "ניו יורק בייגל בר" סניף שהתמקד בבייגלס והיווה ניסיון של דנקן דונאטס ישראל לפתוח רשת בת שתתמחה בבייגלס. הסניפים בירושלים התבססו בצורה מסיבית מאוד על תיירות ועל קהל של יהודים אמריקניים, שהיו אחראים על כ­%50 מהמכירות שם. הפגיעה בכל דפוסי הבילוי של הישראלים ובכלל זה, תרבות הקניונים, אבל מעל לכל ­ הירידה החדה בתיירות, גרמו לפגיעה אנושה ברשת.התקופה האחרונה היתה אולי הקשה ביותר בתולדות הרשת, אבל גם לפני כן ידעה הרשת תקופה ארוכה של דריכה במקום, ניסיונות כושלים לגייס כספים ולרענן את הרשת, וחוסר הצלחה להכניס שותף אסטרטגי שיתן לה את התנופה המקווה.מה גרם לסופגניות הזהב להפוך לרשת מזון מהיר מקרטעת? גורמים בענף תולים את הסיבה במבנה החברה. זמן קצר לאחר פתיחת הסניף הראשון, החברה הקימה בלוד מפעל ליצור דונאטס, ככל הנראה בשל הנחיה של החברה העולמית. המפעל גרר עלויות כבדות, ואלה ל א כוסו על­ידי מכירות הסניפים, שמספרם היה מצומצם. הניצולת של המפעל עמדה על פחות מ­%20, וההוצאות הגבוהות שלו הכבידו על החברה.סיבה אחרת, המושמעת על­ידי גורמים שונים, קשורה בטעם הישראלי. למרות קבלת הפנים החמה לה זכתה הרשת האמריקנית, הטעם הישראלי שונה מזה האמריקני, ובדומה למוצרי מזון אחרים, גם הדונאט לא נקלט כאן.ככל הנראה גם הסיבה הזו לא מספקת לחלוטין. ולראיה, באזורים שונים, כמו ירושלים ורעננה היו הדונאטס אהודים יותר, אבל בשורה התחתונה, מכירות הסניפים לא הגיעו לרמתן בארה"ב.כך או כך, השורה התחתונה היתה ברורה. הרשת לא הצליחה לעמוד על הרגליים ולהמריא. בשלב זה ניסו בעלי הזיכיון בארץ להכניס שותף אסטרטגי שישיב אותה לדרך המלך. בתחילה התנהלו מגעים למיזוג עם רשת פיצה האט, אולם המגעים האלה, כמו גם אחרים לא צלחו. בשלב מסוים, החליטו בעלי הרשת לוותר על הניסיון למצוא שותף, ולתת לה תנופה באמצעות הזרמת כספים, תוך חיזוק שדרת הניהול של החברה. נסיונות החייאה כך מונה לפני כשנה מנכ"ל חדש לרשת, יהודה צדר, מי ששימש בעבר כמנכ"ל טסים, מנכ"ל כל­בו שלום וסמנכ"ל ברבוע הכחול, ולצידו כיהן סטיבן עסיס כיו"ר החברה. צדר ניסה לשנות את תמהיל החנויות של הרשת ולהטות את מרכז הכובד, בעיקר בסניפים באזור המרכז, מדונאטס לבייגלס. הוא סגר את הסניף בחיפה, הרחיב את הפעילות הסיטונאית של שיווק המוצרים לרשתות מזון, הקים את הסניף הראשון של תת­הרשת ניו יורק בייגל שהתמקד כאמור בבייגלס, וחלם על הגעה לאיזון בסוף 2000 ומעבר לרווח ב­2001. בחודש אוגוסט 2000 החליטו הבעלים להגדיל את מספר הסניפים, מה שהצריך כמובן השקעות כבדות נוספות. היעד המוצהר היה רשת של 15 סניפים, אבל החלום הזה כאמור התנפץ.צדר פגש את הבעלים בנסיעתו האחרונה לניו יורק ועם שובו, לפני כחודש, הפסיק את עבודתו בחברה כמנכ"ל. מאז הוא מסייע מאחורי הקלעים לניסיונות המכירה של הרשת בהם החל קודם.בעקבות הירידה החדה במכירות הרשת בתקופה האחרונה, שוב התנהלו מגעים עם שורה ארוכה של חברות, בעיקר מתחום המאפיות והקונדיטוריות למכירת המפעל והכנסת שותף לרשת החנויות. אולם גם מגעים אלה לא הבשילו לכדי עיסקה. לא ט לאט נגמר החמצן הכספי והיאוש גבר, עד שהצדדים הרימו ידיים.מה יקרה מעתה עם דנקן דונאטס? כמו שבדרך כלל קורה במצבים כאלה: לא היה קל לחלץ מידע על הרשת. יהודה צדר אמר לעסקים כי יש מקום לדנקן דונאטס בישראל, אולם סרב להתייחס לשאלה בדבר סגירתה הסופית של הרשת.סטיבן עסיס ציין כי הוא לא בעל תפקיד בחברה כבר כמעט שנה, והוא רק מסייע לה מעט. עסיס אמר רק כי "הבאתי את המותג לפני 5 שנים והשקעתי ברשת הרבה עבודה וזמן ­ ואני עצוב לגבי המצב הנוכחי"בדנקן דונאטס העולמית לא ממש ידעו על מצב הרשת בארץ. "אנחנו מאמינים בשוק הישראלי ולא ידוע לנו על שום חנות שנסגרת בישראל" אמרה לורי ג'נביס, מנהלת מכירות דנקן דונאטס בעולם.האם הדונאט ייצא מחיינו? עולם המסחר כבר הראה מספר פעמים בעבר ששום דבר לא סגור עד שהוא סגור. אולי בדקה התשעים ואחת יגיע המשקיע על הסוס הלבן ויגאל את הרשת ואולי החברה העולמית תחליט להחליף זכיין או אפילו להיכנס בעצמה לפעילות בארץ. מצד שני, יכול להיות שבשביל לאכול דונאט שוב נצטרך לטוס לארצות­הברית.