במודה - המוזה והפוזה בשבוע שעבר לבש עולם האופנה הישראלי את מחלצותיו, דפק פן וטון וחצי ספריי, התאפר והתייפייף, והעניק פרסים לחבריו אביבית חזקיה 28/06/01 המכשי רוצה לפתוח בנאום נרקיסיסטי ולומר שרק היא, שבאה פרום דה מכשי לנד, נתנה באמת שואו בטקס האופנה הישראלי, והתלבשה כיאה למכשפה אמיתית, הכל בשחור משחור, כולל שמלת תחרה, תיק חרוזים, גרבוני רשת ונעלי ויויאן ווסטווד. כולם קלטו את השיק, גם שתי המנחות של גיא פינס, איה קרמרמן ושירלי גליק, שלמרות זאת החליטו לתפוס על המכשי תחת. אז למרות שהיא אוהבת אותן בכללי, הן העלו לה את הסעיף בספציפי. ובכלל, הן אומנם התלבשו שיקי וכל זה, אבל מהן היה אפשר לצפות ליותר. ועכשיו, אחרי חיסול החשבונות, המכשפה צריכה לקום מזרי הדפנה ולהתחיל לעבוד. האלילות הגדולות יעל בר­זוהר, אלילה זאטוטית, שהופכת לאט לאט למנחה האולטימטיבית לטקסי היופי לז'אנריהם, היתה צריכה להגיד הרבה תודה לפרסומות, שאפשרו לה מדי 10 דקות בערך להחליף תלבושת. את כל החבילה שהיתה עליה, הגה המלביש הצמוד מושיק גלאמין, ורק חלק הצליח לו. תחילה בר­זוהר עלתה לבמה עם סטרפלס שחור וחצאית שחורה, ומעליה גזירי עור אדומים של "יוסף", אחד המועמדים לתואר המעצב המבטיח. מכאן ואילך זה רק הלך והידרדר: בפעם השנייה היא שבה עטויה שמלה לבנה של "כתומנטה", א­לה מרילין מונרו, שעיבתה אותה בכמה ליטרים עודפים. בהמשך היא היתה שרויה בתוך דגל ארצות­הברית, ואת הלוק האמריקאי בעליל השלים כובע צד, הכל בעיצוב של ארצי יפרח, עוד אחד שהיה מועמד לתואר המעצב המבטיח. את פסטיבל התלבושות סגרה בבגד ורוד בשני חלקים של "אושידה", שהיה, איך לומר, לא מי­יודע­מה. אם היו שואלים את המכשי, היא היתה ממליצה להשאיר את השחור­אדום הדרמטי של יוסף כל הערב.אחד הקטעים היותר מגניבים היה להביא בעממיות את כוכבות "לגעת באושר", איריס ברנע, שירה ארד, אנלי הרפז ונטע הבר, בתצוגה של FOR2, אבל המצעד ההריוני הזה לא היה מספיק נועז ומפתיע. איפה העלילה? איפה קצת פלפל מהסדרה עצמה? איפה להיעזר בדיווה האמיתית, אילנה אביטל (שלבשה כל הערב "מנגו" מנצנץ שאהוב מאוד על הבמיה), ששרה נפלא, ואף אחד לא מנצל את הכישרון ולא משתמש במתנה הזו?שרון דורני (לצדו של שרון פרנס), עוד אחת שנוגעת באושר, דפקה שמלה מזעזעת שעוצבה על ידי מעצבי FOR2, שהחליטו להשתמש עליה באפקט הפרפר (והמכשי תוהה, האם לא היה יותר יפה להדפיס על דורני חגבים, תולעים או כל בעל חיים עדין יותר?) חוצמזה, השמלה של פרפרה היתה תלויה עליה, ולא היא ולא השרשר שנח על צווארה הענוג של עפרה הפונדקאית, היו לעניין. לעומת זאת, קחו למשל את איבונה קרוגליאק, מלכה בדימוס ויפה לתמיד, שהגיעה בלוק א­לה נטורל, חפה ממניירות מיותרות, בג'ינס וגופייה שעליה הודפסה הספרה "10", ממש כמו הנימפה בו דרק, שעלתה פעם מהגלים. זה מה שקורה כשיש לך אחד שקוראים לו רון עומר, בתור השראה. למות מקנאה? למות.אבל לא אחת כמו המכשי תגסוס לה על רצפת האולפנים. לא, היא אספה את קמטוטי הסאטן של שמלתה (ופניה), ועברה להתנחם בזרועותיה של דנה אינטרנשיונל, האחת והיחידה, ששיחקה אותה באוברול צבעוני ובעוד א חד לבן, "סטריט קוטור", עם מחשוף של מפרץ חיפה, שניהם מבית היוצר של גלית לוי. בנפש בוטחת, שצפה הדיווה הבינלאומית: "אנחנו יודעות מה טוב בשבילנו". המכשי הרגישה כמו באמצע הקליפ של ה"ליידי מרמלד". אבל את השואו של הערב נתנה המעצבת סיגל דקל, מעצבת צעירה ומוכשרת, שזכתה בתואר "המעצבת המבטיחה" בשנה החולפת, והעבירה את כתר המלכות לנעמה חסין, הבת של האמא ההיסטרית שלה (ועל כך בהמשך). סחה על הדיוק העיצובי של דקל, על בחירת הדוגמניות (גלית גוטמן ואינגריד פלדמן) המוקפדת, ועל השואו המרהיב שכלל החלפת חלקי שמלות בין הדוגמניות תוך יצירת שמלות אחרות לגמרי. סחתיין וסחתיקה. אמהות ובנות את קטע הרסלינג המקורי של הערב הפיקה טובל'ה, שארגנה בלגן חסר תקדים לרגל זכייתה של בתה נעמה בתואר המעצבת המבטיחה. המכשי, בניגוד לאחרים, דווקא היתה מבסוטה מטובל'ה, מהארץ­ישראליות שלה (שמתורגמת לשירים עבריים בתצוגות), מהישירות שלה, ומההליכה עם האישיות הקונטרוברסלית שלה עד הסוף, אפילו שנעמה הרביצה שם פרצוף זועם נוכח צהלותיה הקולניות של האם ­ מה שגם הוקרן בלייב בשיא הפריים טיים של ערוץ 2. "אני יודעת שנעמה לא אוהבת שאני אומרת את זה, אבל האושר הגדול שלי הוא שהיא זכתה", אמרה האם העולזת, שזכתה לנזיפה ממוטי רייף, מארגן הערב, שהודיע לה נחרצות שהוא מתכוון להעיף אותה החוצה, אם לא תירגע. זה דווקא עבד לכמה דקות.להלן גרסת טובל'ה (התמליל המלא והלא מצונזר): "האמת, שהכדור שאני לוקחת הרבה יותר חלש משלך, אבל קטונתי... ואם אני הכי מהממת, איך זה שכתומנטה זכתה ולא אני? אבל זה העם שלנו וזה מה שהוא בחר, אותה ולא אותי, וזה לא משנה שזכיתי בשנה שעברה. אני עצובה", אמרה ופרצה בצחוק בריא. נעמה, שלא ממש מצליחה לקלוט את אמא שלה, היתה בשלב הזה בטח כבר בבור, שש קומות מתחת לאדמה. המכשי ממליצה לה ל קחת את הכל בקלות, כי ממילא שום דבר לא יעזור כבר לאמא שלה.ואם להוסיף עוד מילה על הבגדים, אז היציאה של טובל'ה, להביא את תמרה גנור (הבת של אבי גנור, הצלם), שתקפץ בעליזות תמימה על הבמה, לצלילי "היי עמדי, את יפה שלי", היתה הכי שווה. האח.לעומתה, אורלי אללוף, שבדרך כלל מתלבשת בבגדי ים, היתה אפעס קצת תלושה עם בגדי הכפר של הטובה, והמכשי מציעה לה בהזדמנות זו לפרוש לאלתר עם חברתה, ניצן קירשנבוים, לטובת לימודי פנג­שואי. למתקדמים.אם גאה אחרת היתה זו של הילדה הכי יפה בגן, פרח הבר (רפאלי) שנבחרה לדוגמנית השנה ונתנה את נאום "אני ממש לא מאמינה" הראשון בחייה, ואפילו לא שכחה לפרגן לחברות היותר מנוסות ממנה, והודיעה ש"הפרס הוא שלי ושלהן". סחה על הביחד'נס (המכשי תוהה מתי זה יעבור לה, ומהמרת על בקרוב עד גבה גלי). רפאלי הצעירה לבשה מכנסי שושנים וחולצה אדומה עם קרעים בגב, "הכל מאיטליה, וזה שלי".­ לא יותר פוליטיקלי קורקט ללבוש קסטרו בערב כזה?"זה רק בקטלוג". ­ מי כתב לך את הנאום? "זה היה ספונטני לחלוטין, אבל אמא שלי קצת נעלבה שלא הודיתי לה. זה ממש מפתיע אותי, הכי לא ציפיתי לזכות".והאם הנעלבת, ציפי לוין­רפאלי, לא שוכחת להעליב בתמורה את התופרת שלה: "אני עקרת בית גאה, לובשת סמרטוט שתפרתי אצל התופרת שלי. עשיתי את זה לבד, ומהבד שנשאר לי עשיתי גם שאל". כמה יצירתי ­ ככה חסכוני. דודי התותח לעומת רפאלי, ששכחה בשביל מי היא עובדת, דודי בלסר ­ דוגמן השנה בפעם השנייה ברציפות והגבר הכי תותח באזור ­ לבש "קסטרו מן" מכף רגל ועד ראש. המכשי, שאוהבת למשמש את הבדים מקרוב, התיישבה על ברכי הבלסר, נגעה לו בגובלן (החולצתי, לא הביולוגי), והוא מצדו ניסה לעבוד עליה באומרו: "אני לובש 'הגרה'". אך לא נערת חמד שמכירה את דוד מימי הגנון (ימותו הקנאיות) תיפול ברשת. "הכל 'קסטרו מן'", הודה לבסוף, כשיוסי קצב, מעצב הבית של "קסטרו מן", התקרב לעברו בחיוך חושף שיניים.­ והתלתלים המגעילים שצמחו לך פתאום על הראש? "זה מגעיל, אה? לא יודע. כנראה שנצלם משהו שמצריך שיער. אנשים אוהבים את זה, דווקא".­ תגיד, לא אמרת שאתה מתכוון להיגמל מהלוק הביישני שלך?"נו באמת, אם הייתי יכול, הייתי נפטר מזה. ביליב מי. זה כנראה גנטי".יוסי קצב, שענד את החולצה השחורה הסאטנית והמיתולוגית המקשטת את גופו המסוקס של בלסר באיילון צפון, הגיח בימנית לוחצת, ושלף את הפרס מתחת לידיים של אתי וגבי רוטר ("קסטרו"), ועוד אמר לכל העולם ואחותו (וגם למכשי, למרות שאף אחד בחלד לא מוכן לקחת אחריות על קרבה משפחתית אליה ), ש"אני אוהב אותך, אוהב אותך, אוהב אותך". אכן, מילים כדורבנות. "מה פתאום לקחת את הפרס שלהם?", תהתה הבמיה, עדינת הנפש ורודפת הצדק. "ממש לא גנבתי, אני עובד קשה בשבילו", סתם ולא פירש לאן יילך הפסלון הזהובון. בשמלה אדומה שירז טל המלכותית, שזכתה בתואר מיוחד על הישגיה בעולם האופנה הבינלאומי, השקיעה בשמלה אדומה מ"פלן סוד", ונעליים אדומות של מיו מיו. "הפכתי פתאום להיות מאוד נשית, אני לא מבינה מה קרה לי", הצטנעה. אבל כשדודי בלסר עבר לידה פתאום, היא שכחה את הנשיות לרגע ופרצה בקול צרוד מתמיד, בקריאות עידוד ("דודי, דודי התותח"), בנוסח עדות הטריבונה. המכשי כבר אמרה שהם צריכים לקמפן ל"קסטרו" יחדיו? אמרה. לא מימשתם? בעיה שלכם. גברים בחצאית גיא המאירי ורז מאירמן, שסייעו ליעלי בהנחיה, וידועים כצ'ילבות לא קטנות, דפקו לוק של עלק ידידים בנפש, כנראה מפחד פן ידפוק להם מוטי רייף איזה מערוך בראש, ולכן התנהגו כמו שתי ברביות בלונדיניות, מתוקות וצבועות להפליא. השניים פתחו את הטקס בלוק חצאיות לא ברור ולא מגנוב, אבל המכשפה תיתן להם בכל זאת להוציא כמה מילים מהפה. המאירי: "זו היתה חוויה נעימה, לא יותר מזה. אני מרגיש חופשי מול מצלמה".­ ומה תגיד על הזכייה השנייה של חברך הטוב, דודי בלסר? "הוא אחד ויחיד, והוא ילד פלא. אנחנו חברים הכי טובים שיש ואני מפרגן לו".­ ומה בדבר הפרטנר שלך להנחיה? "רז חבר ותיק עוד מימי מילנו העליזים" (המכשי, המומה מהאינפורמציה השגויה ומהחיבוק שדפקו השניים מאחורי הקלעים, לא פצתה פה, שזה ­ תודו ­ ממש לא היא. ממש).מאירמן: "בהתחלה התרגשתי מאוד. בעיני זה כיוון לקריירה, מאז שהנחיתי את טקס סיום כיתה י"ב. מה, לא נראה שהיה לי כיף?". בטח שנראה, מותק, בטח. מתחת לחופה. נשות התעשייה הכי מעניין היה לראות עם מה באות נשות התעשייה ונספחיה לערב שכזה. שרון גניש, מועמדת מהממת לדוגמנית השנה, לבשה מחוך זהב, חגורה וחצאית עור שחורה, הכל מבית מיקה בשן. ירדנה ארזי, שהגישה את פרס מפעל החיים ליהודית גוטליב, לבשה רזיאלה גרשון ונראתה כמו בתוכנית הבוקר, שזה היה רחוק מהערב ומהשיק. הסטייליסטית נועה בן­ארצי פילוסוף לבשה מפויט שחור א­לה טובל'ה. טובל'ה לבשה את עצמה, וכך גם גלית לוי, שבאה בחצאית פאנק הורסת ומינימלית וחולצה לא ממש מתאימה, שדפקה לה את כל הלוק. "הכל פרי עיצובי", היא משוויצה, אף על פי שלא היה צורך ולא היה על מה. "זה הסגנון החדש שלי, ואני משתלטת עם הקז'ואל הזה על הקניונים. הטקס בעיני די משעמם, ואני לא מבינה איך לא מצאו קטגוריה בשבילי?". העיקר שטובל'ה מפרגנת: "אני חושבת שגלית לוי מקסימה ומדהימה, ושזה יהיה רשום". או.קיי, רשמנו לפנינו. ואם, אז אי אפשר בלי הערה מעומק לבה הטוב של הבמיה, הגורסת שלוי אולי עמדה ליד סטייליסטים, אבל הרבה מזה לא דבק בה. וא­פרופו סטייליסטים ­ סנדרה רינגלר, המקורבת לדודי התותח, לבשה כעניין תקדימי מותג ישראלי, של "יוסף", והודיעה במ שפט חסר שיניים לחלוטין: "לערב פרסים ישראלי, אני לובשת מותג ישראלי". המכשי לא מאמינה למשמע אוזניה, טוענת שהמדור נמצא על טריפ. לא, זה לא אמיתי מה שהולך כאן.ההפתעה היחידה של הערב היתה המעצבת האנדרדוגית חיה ניר ל"כתומנטה", שהגיחה מאחור ולקחה את כל הקופה וגם את התואר מעצבת השנה. ניר, שלבשה את עצמה, כמובן, בנתה את עצמה בשקט בשקט כספקית העיקרית לסטייליסטים למיניהם, והוכיחה שהסבלנות משתלמת.ורד חיימזון, הבוקרית של "יולי" (והאקסית של איתי אטיאס), לבשה מכנסיים לבנים וחולצה לבנה נטולת כתפייה, עם הדפס ופרנזים, הכל של "דיאבלס". שרית קליימן, הבוקרית השנייה (והלוהטת) מאותו הבית, לבשה שמלת "מנגו". קרן נפתלי, הסטייליסטית שהביאה אותה בדלקנות רצינית בשואו של "המשביר לצרכן", מצהירה בלי בושה: "אני לובשת מכנסיים משוק הפשפשים ב­50 שקל, חולצה של 'דולצ'ה וגבאנה' וגם משקפיים שלהם".המאפרת נטשה דנונה לבשה חולצה דהויה של גרשון ברם, ואילו אפרת כהן, שחקנית "דקות של תהילה" ומנחת Y בלילה, הגיחה בלוק זוהר ופירטה: "סתם חצאית וחולצה משום מקום מיוחד".ליסה פרץ, הקונקורנטית של המכשפה, מאחד מחלקיו של מעריב, הודיעה: "החצאית של מעצבת איסלנדית שאני לא זוכרת את שמה. אני אביא לך את הפתק מהבית. הנעליים יקרות נורא, 2,200 שקל בשני תשלומים. הסטרפלס מזארה והפרח עוד יותר פושטי". המכשי חשה מיגרנה קלה, כנראה מהבלונד. הגברים שבחבורה גל גולן, סמנכ"ל "יולי", ביקש מיוסי קצב להלביש אותו, ולפיכך גם הוא היה עטוי "קסטרו מן" מכף רגל ועד ראש. העיתונאי אמיר קמינר לבש חליפה של שי שלום, וכעס על הקיפוח השערורייתי של המעצב החביב עליו, שלא היה מועמד השנה לשום בדל של פרס. שי אביטל מ"רוברטו" עטה חולצת "פראדה" ומכנסי "מרסל", והיה כל כולו לוק של דוגמן איטליאנו. רוברט, שותפו, לבש נעליים ומכנסיים של אייזק וחולצה של "ורסאצ'ה", שנויה במחלוקת. אייל נבו, צלם חתיך, לבש חולצה שחורה של "קלאב מונקו" ומכנסיים ניו יורקיים לא ברורים, וטרח להגדיר את עצמו באלו המילים: "אני שמרן קלאסי, ואני נגד המראה הבוטה, הפאנקי והכסאח שלך". אין מה לומר, המכשי עושה להם את זה.הצלם רון קדמי, חתן התואר "צלם השנה" בפעם השלישית ברציפות, לבש חולצת מירוצי מכוניות, התנשק עם כולם ובעיקר עם אשתו אסנת, ולא חסך בצניעות, כשהודיע שהוא לא זוכר כבר כמה פעמים עמד במצב זהה על הבמה וגם הודיע: "אני לא רוצה שידחפו אותי לחו"ל, טוב לי פה". מוכשר ככל שתהיה, ואתה באמת כזה, ענווה כותבים עם ע' בהתחלה, חמודי. מי דוחף אותך? רק תגיד והמכשי תרביץ לו.מושיק גלאמי ן, המלביש, הגיע בגופייה לבנה מייד אין "סריגמיש", ג'ינס ונעלי באפלו, וככה הוא בחר להציג את עצמו: "אני סטייליסט­על בעולם האופנה, הלבשתי את יעל בר­זוהר, ואת בנות 'לגעת באושר' הכנסתי להריון למרות בתוליהן". ולסיכום קל, הגיח מהאולפן ליד שי אביבי, האיש והאגדה, חמוש בטי שירט ובחברתו הצמודה, מיכל, ואלה התחברו קלות אל האווירה, והציעו למכשי חברות. זו, נרגשת עד דמעות, מתכוונת לכתוב על כך שירים. בקרוב הסרט. שימו כובע ארצי יפרח, המועמד למעצב המבטיח, חבש כובע צייר מדליק ועשה הרבה רעש מזה שהוא לא זכה, ועל זה נאמר: צריך לדעת להפסיד בכבוד גם כשאתה יצירתי. גם סיימון, הסטייליסט העולה, אימץ את לוק הצייר ­ שכפי הנראה הפך לטרנד בלי ששמנו לב ­ ולבש חולצה של ז'אן פול גוטייה, מכנסיים ונעליים של "גוצ'י" וכובע של "ברברי", כמו שצריך. זוועות המדור עם כל החגיגה וכל השמחה וכל הדאווין, בלי מילים רעות אי אפשר. קרן שלימוביץ' ושלום אסייג, הזוג הנחמד, איך התלבשתם ככה לערב כזה? גם העובדה שהתלבושת הכתומה של שלימוביץ' תאמה פרפקטמו את השיער של אסייג, לא ממש עוזרת. ועל כך ייאמר: אהבה זה יפה, אבל לא מספיק.