בשם הלנה רנייה ערך מסע עם ניצולי שואה בכפר בולחוב, בו חי אביה של רעייתו, הזמרת הלנה הנדל ז"ל דבורה שפירא 08/07/01 מאז מותה של הזמרת נחמה­הלנה הנדל, ב­98' בביתה בכפר סבא, מבקר בעלה אנאטול רנייה, בארץ כפעמיים בשנה. אלא שלביקור הנוכחי שלו יש סיבה מיוחדת. רנייה, גיטריסט, שאנסונר ומלחין גרמני לא יהודי, כתב ספר על שואת יהודי בולחוב שבגליציה המזרחית בפולין, "כיכר העיר ריקה", שיצא לאור בגרמניה ועכשיו תורגם לעברית.סיפור השמדת יהודי בולחוב, חלקיק זעיר מסאגת השואה, לא היה מגיע אל רנייה אלמלא התגורר עם הנדל עשר שנים בסידני. שם, במועדון היהודי "הכוח", פגש ב­95' את אחד מניצולי העיירה, יעקב גרינשלאג. "בסוף הערב הוא בא אל הלנה ואמר ששם משפחתה, הנדל, מרמז לו שמשפחתה מבולחוב", מספר רנייה. "הלנה, מופתעת, אישרה שאביה, ד"ר מיכאל הנדל, אכן נולד שם".רנייה נדלק ושנה לאחר מכן ערך מסע לבולחוב עם כמה ניצולים מהעיירה, ביניהם שלמה אדלר מכפר סבא, שאצלם הוא מתגורר בגיחותיו לארץ. "משפחות גרינשלאג ואדלר ודיזיה ריבק ומרים ריינהרץ ­ כל אחד מהם סיפר לי את סיפורו וגולל את השואה מזווית אחרת".בבולחוה הוא מצא כפר קטן (היום באוקראינה) המתכחש לעברו החשוך. הבית של משפחת גרינשלאג שרד, אך דייריו הנוכחיים לא יד עו על דייריו הקודמים, גם לא שבולחוב נוסדה במאה ה­16 על ידי יהודים ושיגשגה עד לשואה. במוזיאון הכפרי, היהודים כלל אינם מוזכרים. עם זאת, בבית העלמין הזנוח נותר קבר אחים של יהודי בולחוב מהאקציה הראשונה באוקטובר 1941.הספר שזכה להצלחה, נבחר על ידי ועדה מטעם משרד החינוך הגרמני כאחד מ­100 הספרים החשובים במאה שעברה, לצד ספרו של מיכאיל שולוחוב "הדון השקט", וספרו של המינגווי, "למי צילצו הפעמונים". "כמעט שנה התרוצצתי ברחבי גרמניה לספר את סיפור בולחוב והגרמנים הקשיבו לי בשקט מתוח", הוא מספר.עכשיו, בגיל 56, הוא מתכנן ספר נוסף, הפעם אוטוביוגרפי ­ המושתת על מצפון גרמני מיוסר, 29 שנות חיים עם הנדל שהיתה מבוגרת ממנו בשמונה שנים, נדודים צועניים עימה ופרידה, שלוש שנים לפני מותה. וזו, בערך תהיה מתכונת הספר: רנייה, בן לשחקן גרמני מפורסם, שרל רנייה, שנכלא בתקופת המלחמה בגלל התנגדותו למשטר הנאצי והופיע בארץ בפני הקהילה הייקית ­ הגיע לכאן בשנת 63' כגיטריסט ופגש בנחמה הנדל. הנדל היתה אז זמרת פורחת, שייצגה את ישראל בפסטיבלים שונים, הופיעה בפני קהילות יהודיות והקליטה שירי עמים ברחבי העולם. הם נישאו ב­69', ארבע שנים לאחר שהנדל התוודעה לכת ה"סובוד", שעיקריה, לפי רנייה, הם רכות, הומניות וצופן ישיר לאלוהות, שאליו מגיעים בתרגילים רוחניים יומיומיים. באפאק, מדריכם הרוחני, העניק לנחמה את השם הלנה ­ וגרם להלם לכל אוהביה בארץ. החלפת השם העברי בלועזי לא נסלח לה בישראל במשך עשרות שנים. גם נישואיה של הנדל למי שהינו גרמני ולא יהודי גרמו לה לאבד גובה בקרב מאזיניה בישראל.תחילה גרו השניים בהמבורג, עקרו לוולפסבורג ומשם לפרבר ליד מינכן. "הופענו כצמד בשוויץ, הולנד ושבדיה, היו לנו הופעות בטלוויזיה, אבל נחמה איבדה את קהל מעריציה הישראלים ופוצתה בגידול סבלני של שני ילדינו, דיליה ומיכאל". אבל הנדל, כך נראה, לא פוצתה באופן מלא. ניגבה ממנה מחיר בריאותי ונפשי בגלל ניתוקה מהארץ, למרות שמהר מאוד התחברה לשפה הגרמנית. בגרמניה פיתחה ברונכיט כרוני ואסטמה שהלכו והחריפו. "הרופאים אמרו שזה מהאוויר. יתכן שזה היה פסיכוסומטי, אבל גם בארץ בשנות ה­20 שלה היא נטתה לחלות במחלות גרון ונשימה", מסביר רנייה.רנייה והנדל החליטו "להחליף אוויר" ובאמצע שנות ה­70' השתקעו באוסטרליה. הנדל לימדה זימרה ב סידני, כתבה מוזיקה לתיאטרון, הופיעה עם בעלה בצמד ואירגנה ערבי שירה בציבור. רנייה ניגן בלובי של בתי מלון. דיליה, היום בת 31, עזבה אותם ועברה לגרמניה. מיכאל, עכשיו בן 27, התחבר לחצרו של הרבי מלובביץ' בניו יורק וכשהתאכזב חזר לחיות לצד אחותו בגרמניה.כשהוזמנה הנדל, בשנת 94', להופיע בתוכנית הטלוויזיה של דן שילון ונתנה 13 הופעות ברחבי הארץ, פקע בה מיתר. היא החליטה לחזור לישראל, אבל לא לקחה בחשבון שחזרה לישראל אחרת, לז'אנרים מוזיקליים שונים ועם קול מבוגר ב­25 שנה. "ביום טוב היה לה קול נהדר. ביום רע עם התקפי הברונכיט שלה, קולה היה סדוק", מודה רנייה.והדבר הנורא מכל שהיכה בתודעתה היה שישראל שכחה אותה. כמה ידידים ישנים, ביניהם הזמרת שולי נתן ודן אלמגור, יצאו איתה להופעות משותפות. אלמגור ניסה, ללא הצלחה, לשדך אותה לרכזי תרבות. לאחר שרכשה דירה צנועה בכפר סבא, בא בעקבותיה גם רנייה, אך כשהבין שכאן לא יתפרנס ­ חזר לגרמניה.האהבה ביניהם כבר לא להטה כבעבר. הילדים היו, כאמור, באירופה. "התראינו לעיתים, הרי מדובר בארבע שעות טיסה", הוא מנסח בזהירות. הנדל המשיכה להילחם על מקומה האבוד כ זמרת כאן. את כספי הפנסיה הגרמנית שלה השקיעה בדיסק שירים כושל. בריאותה הידרדרה, אבל היא לא ביקשה את עזרתו. "נחמה מתה לבד, ביום כיפור", מזכיר רנייה נשכחות, "עד 11 בלילה היתה עם קומץ חברים טובים, ב­1 בלילה מתה.אף אחד לא צפה את מותה מהתקף אסטמה אלים". רנייה חי במינכן ואינו מעורב ממש בחיי ילדיו. "הם לא ילדים רגילים של משפחה גרמנית טיפוסית", הוא אומר. דיליה, עיתונאית, נשואה היום לצ'לן אמריקני, ומתגוררת איתו בסן דייגו. יש להם ילדה בת שנתיים וילד בדרך. מיכאל גר בלונדון ועובד כמפיק בסוכנות צילום.מאז פירסום ספרו בגרמנית, לפני ארבע שנים, יש לו עדנה: בהוצאת הספרים פגש במפיקה צעירה בשם אניה, איתה הוא חולק את חייו.­ בכמה שנים היא צעירה ממך?"בעשר שנים. לא, בעשרים שנה", הוא מתקן באי נוחות, "אחרי הכל, היום אני אדם חופשי. אולי אתחתן איתה".