פתאום קם אדם בלילה ומתחיל לאכול מה הקשר בין הפרעות אכילה ושינה לבין תסמונת האכילה הלילית, ואיך מטפלים בתופעה הבלתי נשלטת יפה האוזר 23/07/01 אם זה לא מקרי, אלא חוזר על עצמו יום אחרי יום, לעתים מספר פעמים במשך הלילה, מדובר בתסמונת אכילה לילית. תופעה בלתי נשלטת שמתרחשת במודע או שלא במודע, כשקמים באמצע הלילה והולכים למקרר. האם יש קשר בין תופעה זו להפרעות שינה או להפרעות אכילה? בשאלה זו עוסק מחקר משותף של ד"ר אורנה צישינסקי מהמעבדה לחקר השינה בטכניון וד"ר יעל לצר מהמרפאה להפרעות אכילה, החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. השתיים מתבססות על מחקרים שנעשו בנושא ועל דיווחים מהשטח, של נשים שפנו למרפאה להפרעות אכילה והופנו לבדיקות במרפאת שינה.לדברי ד"ר צישינסקי, את רוב הנבדקים שלקו בתסמונת האכילה הלילית ועברו בדיקות במרפאת שינה איפיינו דפוסי ההתנהגות והמצבים הבאים:* קימה אוטומטית מהמיטה וכניסה מיידית למטבח.* העדפת מזונות שממעטים לצרוך במשך היום, כמו מילקשייק או חמאת בוטנים.* לא נמצא קשר בין האירוע לבין רעב או צמא וצריכת אלכוהול, ולא בין תופעות שקדמו לו ביום או בלילה, כמו צרבת, הקאות, כאבי בטן ושלשול.* התופעה יכולה להתרחש בכל יום מימות השבוע, ללא קשר לימי חופשה.ברוב המחקרים נמצא קשר בין האכילה הלילית ללחצים ותסכולים, תחושת בדידות ומשברים ביחסים בין­אישיים. מחקרים מצביעים גם על קשר בין תסמונת האכילה הלילית לבין מצבי מצוקה בילדות שהתבטאו בירידה בערך ובביטחון העצמי, צורך מתמיד בחיזוקים, סף תסכול נמוך, תקשורת אישית לקויה, חרדה ותלות יתר, ובמספר מקרים גם התעללות מינית ואחרת. עם זאת, מצב נפשי או סביבתי אינם הגורמים המוחלטים להתפתחות התסמונת, קובעות החוקרות.דפוסי האכילה של הלוקים בתסמונת מאופיינים ביקיצות מרובות במהלך הלילה, באכילה כפייתית של כמות מזון גדולה, בהקאות יזומות ובנטילת סמים משלשלים לאחר התקף האכילה מחשש להשמנה, מציינת ד"ר לצר. לדבריה, מתוך שבע נשים שפנו למרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם במהלך שנה אחת, ונתגלו כלוקות בתסמונת אכילה לילית, שלוש סבלו גם מהתקפי אכילה בלתי נשלטים וארבע מבולימיה. לא נמצא קשר ישיר בין הרגלי האכילה במהלך היום להתרחשות הלילית, וארוחות סדירות לא מנעו את התקפי האכילה עם היקיצה בלילה. מטופלת בת 45 נהגה להתעורר מדי שעה ולאכול מכל הבא ליד ללא שליטה. במקרים רבים היא לא זכרה את אירועי הלילה ונוכחה בהם רק בבוקר. במשך היום היא נהגה לצו ם.מחקרים שנערכו בארה"ב בשנים 96­1991 מצביעים על התקפי אכילה של מזונות עתירי קלוריות, כמו פסטה וממתקים, ועל זלילה ללא הבחנה של כל סוגי המזון. בשכיחות גבוהה אובחנו מקרים של עודף משקל לצד תופעות של צמצום או הימנעות מוחלטת מאכילה במשך היום. דיווחים אחרים הצביעו גם על אנורקסיה נרבוזה, אם כי בשיעור נמוך. אצל רבים מהנבדקים איפיינו את האכילה הלילית רמות שונות של פחד וחרדה וחשש מפני אובדן שליטה.מספר חוקרים מצביעים על קשר בין האכילה הלילית לבין הפרעות שינה, שמהוות גירוי ליקיצה והליכה אוטומטית למטבח. מחקר שנערך בארה"ב במשך שבע שנים כלל 38 בני אדם שגילם הממוצע 39 (שני שלישים מהם נשים) שסבלו כ­12 שנה מתסמונת האכילה הלילית. הממצאים הצביעו על המאפיינים הבאים אצל הנבדקים: יקיצה מהשינה, בדרך כלל כשעתיים­שלוש לאחר ההירדמות, יציאה מהמיטה, אכילת כמות גדולה של מזון במהירות ובצורה בלתי נשלטת וחזרה לשינה. במחקר אחר, שכ­%83 ממשתתפיו היו נשים, הצביע על יקיצה לילית שהחלה בגיל ההתבגרות והפכה לכרונית במשך 16 שנה. הנבדקים תיארו אכילה בלתי נשלטת, שבמהלכה היו ערים למחצה ולמחרת לא זכרו אותה כלל. תסמינים דומים במחקרים מאוחרים יותר אובחנו תסמינים פיזיים ונפשיים שקושרים בין שתי ההפרעות, כמו עייפות רבה וקשיים בתפקוד במשך היום, תחושת בדידות, עלייה ברמות החרדה והדיכאון, דפוסי אכילה כפייתיים וצריכת כמויות גדולות של מזון, פחד מעלייה במשקל, השמנה ובולימיה, חוסר אונים וחשש מאובדן שליטה. עם זאת, עדיין לא ניתנה תשובה מוחלטת לשאלה מדוע מתרחשים התקפי האכילה בלילה, ולמה מי שלוקים בהפרעות אלה מוצאים את דרכם דווקא למטבח כדי למלא את בטנם עם היקיצה מהשינה, מציינות החוקרות.איך מטפלים בתופעה?"הטיפול צריך להתייחס לכל חולה לגופו, ויש לברר את הרקע להתהוות הבעיה: קווים מאפיינים במבנה אישיותו של המטופל, מצבו הפסיכולוגי והסוציאלי, עיסוקו ותחומי התעניינותו, וכן מאפיינים מיוחדים במשפחתו. מומלץ שהטיפול יכלול בדיקה ואבחון במרפאת שינה, כדי לשלול הפרעות שינה נוספות, שאינן קשורות לתסמונת האכילה הלילית ועלולות לגרום להתעוררות שבעקבותיה יתרחש התקף האכילה. כן מומלצת מניעה או הפחתה בצריכת מזונות מעוררים, כגון אלה שמכילים קפאין".טיפול תרופתי יכול לעזור?"על אף הדיווחים המבטיחים על תוצאות חיוביו ת, הישגים אלה אינם חד­משמעיים וטרם נמצא הטיפול התרופתי היעיל שימנע יקיצה ואכילה אוטומטית במשך הלילה. עם זאת התברר, ששילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפי הניב תוצאות יעילות במיוחד על שליטה באכילה בלילה ועל ירידה במשקל".מומחי תזונה קובעים, ששינוי התזונה עשוי להשפיע על תהליכים ביולוגיים חיוניים ועל תפקודי הגוף והמוח ברמה הפיזיולוגית והקוגניטיבית, אך שינוי כזה עלול גם להזיק. הסיכון הוא פגיעה בתפקוד התקין של מערכות בגוף, בהן פגיעה במרכז הבקרה על הרעב והשובע שבבסיס המוח. מרכז זה מופעל על­ידי 'מתווכים' עצביים (מעבירי מידע עצבי), שאחד הפעילים שבהם הוא הסרוטונין. במחקר שנערך ביחידה לחקר פיזיופרמקולוגי בבית החולים באוקספורד, אנגליה, נמצאה אצל נשים שסבלו מהתקפי דיכאון בגין הפרעות אכילה רמה נמוכה של סרוטונין.הסרוטונין נוצר במערכת העצבים על­ידי חומצה אמינית חיונית (טריפטופן), שמצויה במזונות המכילים חלבון (דגים, ביצים, גבינות, אגוזים). הוא מופרש ממערכת העצבים לדם ומתפקד בין השאר כמווסת תחושת השובע והרעב וכגורם לתחושת רוגע ונינוחות. לדברי החוקרים, כאשר נמנעת אספקה סדירה של חלבונים, הסרוטונין אינו מופרש לדם ברמה הנדרשת. מצב זה משפיע בבירור על בקרת האכילה ובא לידי ביטוי בהפרעות התנהגותיות ומנטליות שונות. כן נמצא, שאצל הסובלים מהפרעות אכילה בלתי נשלטת, כמו בולימיה ואנורקסיה נרבוזה, שכיחים מצבי דיכאון או חרדה שמקורם ברמות נמוכות של סרוטונין.אשר לטיפול טבעי, מחקרים עדכניים הוכיחו את יעילות הטיפול באמצעות צמחי מרפא ורכיבים טבעיים בהפרעות התנהגותיות שונות:* GABA ­ מכיל רכיבים בעלי השפעה מרגיעה ומאזנת, שיעילים במצבים של הפרעות שינה.* שורש הקאווה ­ אושרה לשימוש על­ידי רשויות הבריאות בבריטניה, שוויץ, גרמניה ואוסטריה לטיפול בהפרעות שינה, נדודי שינה וחוסר מנוחה.* תמצית שורש הרודיולה ­ פועלת לאיזון רמת הסרוטונין, מחזקת את מערכת העצבים ותומכת בפעילות מנטלית ונפשית.* SAME ­ רכיב טבעי שמשפיע על העלייה ברמת הסרוטונין ותורם להרגעה. ידוע כנוגד דיכאון יעיל.