"אמרו שיש בעיה בבדיקה. לא חשבתי שיהיה סיפור גדול, אבל כל יום שעבר זה רק נהיה יותר גרוע" לפני שנתיים וקצת היה כפיר אדרי על גג העולם ואז התפוצצה לו פרשת האפדרין בפנים ורדפה אותו בלי הפסקה ליאת רון 10/08/01 ברגעים הקשים, כשלא יכול היה לשאת יותר את הלחץ ואת החשיפה השלילית, היה אומר לעצמו, למה אתה צריך את כל זה? קח את הדברים שלך, עזוב הכל ותחזור הביתה. הילד מדימונה, שהגיע שנה לפני למכבי ת"א אנונימי לגמרי, הפך תוך בדיקת שתן אחת לשחקן הכדורגל הכי מפורסם במדינה, שלא באשמתו. הכל בגלל כדור אחד, אדום לבן, תוסף מזון תמים שבלע כי אמרו לו, והסתבר בדיעבד שהכיל סם ממריץ אסור על פי התקנון, בשם אפדרין. שם שהפך נרדף לשמו של כפיר אדרי.כבר שנתיים וחודשיים עברו מאז החל הסיוט. למרות מרחק הזמן, כשאדרי מדבר על התקופה ההיא, נדמה שהוא חי אותה מחדש, עם תחושת חוסר האונים, הנרדפות והניסיון להוכיח שהוא חף מפשע, למרות שלכולם ברור שהוא היה הש.ג, וגם אם רוב האשמה נפלה על מאמן הכושר, גיא עזורי, הוא יודע שימשיך לשלם את המחיר עד סוף הקריירה שלו.מאז התפוצצה פרשת האפדרין, הוא סירב להתראיין עליה לתקשורת. טענו שזו הוראה שקיבל ממכבי ת"א, מעזורי, מהחברים שעזרו לו לעשות קצת סדר בבלאגן. הוא אומר שהכל נבע מחוסר ניסיון. "היום אני הרבה יותר מנוסה. בשנה הראשונה שלי עדיין לא למדתי את התקשורת ואת הניואנסים של ה. אם כל זה היה קורה היום, הייתי מדבר, הייתי אומר מה אני מרגיש. זה שלא דיברתי לא היתה טעות. את כל העובדות הקבוצה פירסמה מול הציבור ויכול להיות שאם הייתי מדבר, הייתי רק מזיק."לאט לאט מתחילים להוציא לך סטיגמה. אחרי פרשת האפדרין חיפשו כל פיפס קטן עלי. כל מיני שטויות. אני יכול להגיד שלתקשורת יצא מה שרצתה: שחקן שעלה שנה ראשונה לכותרות ולא מבין איך הכל מתנהל, ורשמו דברים שהרבה מהם לא היו נכונים. הירשו לעצמם לטפס עלי. אם היו קוראים לי אבי נמני, לא היו רושמים חצי מזה".אתה עצבני."אני לא כועס על אף אחד. הם עשו את העבודה שלהם".אחרי משחק ההכתרה של הפועל חיפה, שני מחזורים לסיום הליגה, הוגרלו שני שחקנים לעבור את הבדיקה השיגרתית לגילוי סמי מרץ, דוד רביבו ואדרי. רביבו לא שותף במשחק ולכן הבדיקה שלו לא היתה רלוונטית. "זאת היתה הפעם הראשונה שעשיתי בדיקה כזאת. כל העונה נתנו לנו ויטמינים דרך תזונאי של GNC, ואני אף פעם לא לקחתי. בשבת הייתי חייב לקחת, כי גיא עזורי קרא לי אישית וראה איך אני בולע".היו תופעות לוואי, כמו קשיים להירדם בלילה?"לא. אבל תעזבי את הפרטים. זה לא משנה. עבר כמה זמן, אולי כמה שבועות, ואז שאלו אותי הרופאים של מכבי אם הייתי חולה ואם לקחתי תרופות. הודיעו שיש בעיה בבדיקה, אבל לא חשבתי שזה יהיה כזה סיפור גדול. אחר כך, כל יום זה נהיה יותר גרוע".פתאום הוא הופיע בעמודי החדשות בעיתונים, בשערים של מדורי הספורט, פתח מהדורות חדשות בערוץ 2, כיכב בעל כורחו בדיונים מלומדים ברדיו, כאילו היה עבריין צמרת ולא ילד טוב שעשה את מה שהורו לו לעשות. הכל נראה לו שחור. לא תפס מה קורה לו. זימנו אותו לחקירות ארוכות במודיעין אזרחי, שלוש בדיקות פוליגרף, הופעות מול בית הדין המשמעתי, שפרוטוקולים שלו התפרסמו בתקשורת וכל מלה בו הפכה לרימון שלוף ניצרה. היו אפילו חשדות לתיאום גירסאות בינו לבין עזורי, ביוזמתו של מאמן הכושר."מי שהיה צמוד אלי בתקופה הזאת זה שמעון קורק, שהינחה אותי בכל צעד, כל חקירה, כל בדיקה. לא הרגשתי עבריין. היה משהו שהיו צריכים לבדוק, ואני שמח שבדקו אותי, כי זה עזר לי להראות שלא עשיתי כלום. מה שעזר לי להיות חזק, זה שהמערכת של מכבי היתה איתי, וידעה שאין לי יד בדבר. ברור שלא נעים לפתוח את העיתון ולראות את עצמך ככה. היתה תקופה שלא הצלחת י לישון בלילות. השבוע הראשון היה הכי קשה לי בחיים. לראות את המשפחה שלי סובלת, את אמא שלי בוכה. היא לקחה את זה קשה מאוד. היא לא רגילה לדברים כאלה. בדימונה זה קטן. כולם מכירים אחד את השני, זה לא נעים. אצל אנשים שם לא היתה שמחה לאיד, אבל כולם יודעים מי אתה. הרגשתי שעיר לעזאזל".תובע ההתאחדות ביקש עונש הרחקה לשישה חודשים. הדיינים, יורם קמין וישראל שמעוני, גזרו עליו הרחקה לשישה משחקים, כשמהם, במקרה, שלושה היו משחקי גביע הטוטו. העונש הקל יחסית היה עדיין עונש. עלבון של לא לראות דשא, בלי להרגיש שבאמת עשית משהו שמצדיק את זה. למרות הביטחון ששתיקתו היתה כוח, היו כאלה שראו בה בושה, הודאה באשמה. היא חיזקה את קומץ האוהדים נטולי הרגשות והעכבות, שצעקו לו מהטריבונות, במשחקי חוץ בעיקר, "אדרי נרקומן" ו"אדרי מסומם".איך חיית עם זה?"את מכירה מישהו שלא נעלב כשמקללים אותו? היום הסטיגמה לא מפריעה לי. אם לא יצעקו נרקומן, אז יצעקו בן זונה. היום הכל מאחורי".לא לגמרי. באיזשהו שלב של הראיון קיבל פתאום רגליים קרות. הוא נתקף חרדה שהנה, שוב, הכל יתחיל מחדש, והמתים, שבעצם לא נרדמו אף פעם בכל מה שקשור אליו, יתעוררו. ניסיתי לשכנע ארוכות שאחרי שיציג את הצד שלו הוא יחוש הקלה, יצטייר יותר טוב בעיני כולם, עד שנרגע קצת, עדיין לא לגמרי.הוא בן 24, פנים של ילד קטן. בכל קבוצה אליה הוא מגיע, הוא נקלט בקלות בזכות מזגו הנוח שיוצר סימפטיה אצל הקולגות. הוא לא ילכלך על אף אחד, לא יסתכסך, מקסימום יצעק תוך כדי אימון משהו ואחרי דקה יתחבק כאילו כלום. יכול להיות שהרקע ממנו הגיע מפעיל אצל שחקנים אחרים תחושה אימהית, מעין צורך לגונן עליו מהעולם האכזרי שמחוץ לדימונה. מצד שני, נקשרו אליו פרשיות לא סימפטיות מחוץ למגרש, שיתכן שמספרות סיפור אחר, אך ספק אם היו מעניינות את העיתונות אלמלא היה מעורב בהם כוכב האפדרין.הם משפחה קטנטונת, חד הורית, קשורים זה לזה בנשמה. כפיר, אמא שלו פנינה ואחיו, יניב, הגדול ממנו בשנה. קצת לפני בר המצווה שלו התגרשו ההורים, אחרי שלא הסתדרו במשך תקופה ארוכה. עם האב, שגר בערד, הוא שומר על קשר קריר. הם נפגשים באירועים של המשפחה המורחבת, וזהו."יש גם הרבה כעס עליו בנוסף לדברים אחרים. זה לא קל. לפעמים יש דברים שעושים בעל כורחנו. אמא מנהלת עכשיו בית מאפה גדול בדי מונה. היה קשה מאוד מבחינה כלכלית. עד לפני שש שנים עבדה כחדרנית בבית מלון. היא פירנסה אותנו בכבוד, לא החסירה שום דבר. היינו שני הילדים הכי מפונקים בדימונה. זה היה קשה. היא עברה דברים לא נעימים, כמו שחזרו שיקים. מה שעמד מולה היה לתת לנו מה שאנחנו רוצים. אבא לא עזר בכלום. יש בין שלושתנו קשר שאי­אפשר להסביר. אנחנו יחד כל היום. כשעברתי לת"א זה היה קשה לכולם, אבל אני עוזר להם כלכלית כמה שרק אפשר".החיים בדימונה, לפי אדרי, רחוקים מאוד מהתדמית של עיר רפאים נידחת, מוכת אבטלה וחום. יוסי בניון, שר החוץ של הדרום, פתח הרבה דלתות לתושבים. "בין היתר גם לי. היום מסתכלים על דימונה בעין שונה. זאת עיר מדהימה. 44 אלף תושבים. עיר שיש בה הכל, שכיף לחיות בה. כולם כמו משפחה, אחד דואג לשני. יש גם את החסרונות שכל אחד יודע את הצרות של האחר. אין תחושה של קיפוח, כי יש שם הכל. יש עבודה למי שרוצה לעבוד. יש מתנ"ס, קונסרבטוריום נהדר, בריכת שחיה, קאנטרי קלאב והיכל תרבות עם הצגות שבאות גם מהמרכז. דימונה נראית לאנשים כמו חור. אני שומע פה בת"א תגובות של אנשים, ואני אוכל את עצמי. רק בנאדם שגר וחי שם יכול ל דעת".הכדורגל הוא סוכריה מתוקה לילדים של דימונה. כפיר התחיל את הקריירה המסודרת שלו בקבוצה המקומית כשמלאו לו 13. "גם היום יש שם הרבה כשרונות, שאין להם את הדחיפה המתאימה להגיע למרכז. אחי גם משחק. הוא היום הקפטן של הפועל דימונה, החליף אותי בתפקיד. שיחקנו ביחד תמיד".יחסית לכדורגלן בליגה א' הוא הרוויח לא רע, אבל לא מספיק כדי לעזור לאמא להחזיק את הראש מעל האוברדראפט. לכן, עם סיום הלימודים (בגרויות הוא מתכוון להשלים בקרוב) עבד בלילות בבית המאפה והתאמן בבוקר. עד שמוטי איוניר, שהיה מאמן בית"ר ב"ש, ראה אותו במשחקים בין הקבוצות הדרומיות והתרשם. אחרי כמה ימים התקשר. "אתה רוצה לבוא למכבי ת"א?", שאל. אדרי לא היה מסוגל לנשום. הוא חשב שאיוניר צוחק. בעיקר אחרי האכזבות החוזרות כל שנה, כשהיה מתייצב עם עוד 200 פרחי כדור, חמושים באמביציה של רונאלדו, למבחנים בקבוצות הגדולות, מתקשה לבלוט וחוזר עם הנעליים על הכתף. הוא נבחן במכבי פ"ת, בכפ"ס, ולא יצא מזה כלום. לא פעם הרגיש שהקבוצות מקיימות את המבחנים בשביל הפרוטוקול, ושהכל סגור מראש. בהפועל ת"א דווקא היתה התעניינות. שבועיים התאמן עם הקבוצה. אלי כהן ביקש ממנו להביא את הכרטיס, רק שדימונה לא הסכימה לשחרר את הקפטן שלה."שבוע אחרי שדיברתי עם איוניר היה לנו משחק ברמה"ש, שאברם גרנט ושמעון קורק באו לראות. לא ידעתי שהם שם. הבקעתי שלושער. למחרת, יום ראשון, כבר הייתי סגור במכבי. זאת התגשמות החלום של כל בנאדם. בפעם הראשונה שהגעתי לאימון התרגשתי. פתאום אני בחדר עם נמני, דריקס, אובארוב, שחקנים שעד אז ראיתי רק בטלוויזיה. לעבור מעיר קטנה לת"א היה הלם. לקח לי כמה חודשים להתרגל. יניב, אחי, עזר לי ובא לגור איתי, וגם החבר'ה בקבוצה עזרו, נמני היה הראשי. העונה הראשונה היתה, מבחינתי, טובה מאוד. הפתעתי גם את עצמי. אני לא אשקר שלפני שהגעתי אמרתי, נשתלב לאט, נראה מה יהיה ומצאתי את עצמי שחקן הרכב, אבל מה שהיה הרס הכל".ומגיבור סיפור סינדרלה קלאסי, עם כל המרכיבים הפנטסטיים ושובי הלב, הפך בין לילה לאיש הרע בסיפור, או איך שהרציקוביץ' קרא לזה אז, "דרייפוס מודרני", ונזקק לכל יד תומכת בסביבה. "נמני עזר לי בכל מה שהיה צריך. בתקופות הכי קשות, כשהוא היה אחרי ניתוח בבלגיה ודרך הטלפון היה איתי 24 שעות. היום כל בעיה שיש לי, הוא איתי. אנחנו גם גרים אחד ליד השני".המכרים אומרים שאדרי בחיים לא ילכלך על מכבי ת"א, הקבוצה שנתנה לו את הצ'אנס של החיים. אבל עם כל הראיה החיובית ואסירות התודה, הצורה שבה נפטרה ממנו, היתה יכולה לחדור גם עור של פיל. אחרי עונה סבירה, לא יותר (בהתחשב במה שעבר עליו אפילו טובה), הגיע ניר לוין וסימן את ברוך דגו כשחקן נחשק בעיניו, מה שניפה מיד את אדרי החוצה. בקומבינה בלתי מוסברת מבחינה כלכלית, שכן עיסקת דגו הסיבובית עלתה כמיליון דולר, הוגלה לאשדוד (בעידודו של נמני) וקנה את כרטיסו במחיר מציאה של 30 אלף דולר."בהתחלה נפגעתי ממכבי. באיזשהו מקום זה פוגע כשלא רוצים אותך. אבל יש מאמן שקובע, וזה לגיטימי שמאמן בא ואומר 'אני רוצה שחקן'. יכולתי לבוא ולהגיד שאני רוצה להישאר במכבי, כי יש לי חוזה. אבל לא רציתי להיות במקום שלא רוצים אותי. על מכבי אני לא אכעס בחיים. מה שהם נתנו לי זה רק טוב. גם בפרשת האפדרין וברגעים הקשים הם היו לצידי. אני יצאתי הכי מרוצה מהעיסקה הזאת, הכי מורווח. לא הסתכלתי עליה בעיניים של מכבי, אלא בעיניים שלי. לרגע אני לא מצטער שעזבתי. רציתי כל כך להישאר בקבוצה, אבל כשראיתי שזה לא הו לך, באתי לאשדוד ושם היה מדהים".אולי הוא מנסה לייפות את התקופה ההיא בדיעבד, ואולי באמת שררה שם אידיליה של יחסי חיבה וקירבה יוצאי דופן, רק שעם הקהל זה נראה אחרת. האשדודים לא ממש אהבו, באנדרסטייטמנט, שמכבי חמסו להם את דגו והנחיתו עליהם את אדרי. קבלות הפנים הקפואות שנתנו לו, הפכו את חייו הלא קלים גם ככה, לכמעט בלתי נסבלים ופגעו בביטחון העצמי וביכולתו המקצועית. "כשהקבוצה לא מצליחה, סביר שיקללו את שחקני הרכש. זה הקהל היום, לא רק באשדוד. עובדה שבסוף הקהל הרים אותי על הכתפיים".הנאחס רדף אחריו גם לכביש. בבוקר חורפי של פברואר הוא נסע, כהרגלו, מת"א לאימון בוקר באשדוד. מאז שהתחיל להרוויח מספיק כדי להחזיק מכונית, העדיף אמריקאיות עם שילדה חסונה. בשעות המוקדמות ההן ירד גשם סמיך שסגר את שדה הראיה, נהג חתך אותו, בלם, והם התנגשו. בנס, ובזכות מפעלי שברולט, יצא משם בחיים.נקודת המפנה המשמעותית מבחינתו היתה משחק קריטי בנתניה, שהיה חשוב להנהלה עד כדי כך, שבפעם הראשונה שיכנה לקראתו את השחקנים במלון בשפיים. לפני המשחק ישב עם כמה חבר'ה על הדשא. הם שיחקו עם כלב לברדור שעבר בסביבה. אדרי א מר, וואלה, למה ללכת למשחק, תראו איזה כיף פה. אז אולי זה היה האוכל הקיבוצי והרוויה המשחררת, ואולי בגלל שבאמת הגיע הזמן שיחזור לעצמו, הוא עלה למגרש, כבש צמד והפך גיבור.בשבוע שעבר שיחקה הפועל ב"ש, קבוצתו הנוכחית, במסגרת גביע הטוטו באשדוד. אדרי אמנם לא שותף, מכיוון שטרם עבר בבקרה, אבל סבל ולא רק מההפסד לקבוצתו לשעבר. "היה לי נורא קשה, כי נקשרתי לאנשים בקבוצה. לא יודע מה מיוחד שם, קשה להסביר. זה כמו משפחה. אני זוכר שאחרי הגול הראשון שלי, והם ידעו שעברתי תקופה קשה, כולם שמחו בשבילי".אם היה כל כך טוב, למה עזבת?"בשנה הזאת עשיתי שרשרת של טעויות. רציתי לשחק במכבי חיפה. חיכיתי לאברם ולא התייחסתי להרבה הצעות יפות, בלי להזכיר שמות, שקיבלתי. בסוף זה לא הסתדר. באשדוד עוד רצו אותי. רק עם כל הכבוד שיש לי אליהם, יש לי סימפטיה לאלי זינו".זינו מחזיק אולמי שמחות בדימונה, פלוס בניין משרדים, ורוב עסקיו ממוקמים בעיר. במקביל לכהונתו כיו"ר הפועל ב"ש, הוא משמש גם כיו"ר הפועל דימונה, קבוצת נעוריו של אדרי. "הוא רצה שאשחק בהפועל ב"ש והיה צריך לחתום לי על הטופס ההעברה למכבי ת"א. אני לא אש כח לו שנתן לי לבחור לאן אני רוצה ללכת. אני מכיר אותו מאז שאני בן 15, הוא האבא השני שלי. אלי בנאדם מדהים. יש לו עקרונות משלו, הוא נדיב מאוד, עם לב רחב, כל היום רק רוצה לעזור לאנשים. היינו בקשר מדי שבוע. הוא פנה אלי במהלך כל הפגרה, ובסוף סגרנו. הוא קרא לי אליו בשעה מאוחרת בלילה ואמר, אתה תשחק בב"ש. אמא מבסוטית עד הגג. כששיחקתי בת"א היא ואחי היו באים אלי לעשות שבתות ולראות משחקים. עכשיו אני אסע אליהם."צריך להבין מה זה הכדורגל בשביל הבאר­שבעים. בב"ש, אם תוציאי את הכדורגל, כאילו תוציאי את הלב מבנאדם. אנשים חולים על הפועל. יש אוהד אחד, משה חליבה, שיכול להביא לאשתו לצהריים עשרה אנשים, בואו לאכול קוסקוס. את עוד לא מוציאה מלה ומסדרים לך כל מה שאת רק רוצה. במכבי ת"א זה לגמרי אחרת. כל שחקן בא ממקום אחר, מר"ג, חולון, ת"א, יש דיסטנס ובבאר­שבע, כמו באשדוד, כולם חברים, גרים אחד ליד השני".עם כל האהבה לדרום, לא תראו אותו אוסף פקלאות ומקים אוהל בדרום. הוא ימשיך לגור באיזור המרכז, וימיר את דירתו בפרוייקט יוקרתי בצפון ת"א, בדירה נוחה באיזור ראשל"צ. הנסיעות בטח לא יגרמו לו עונג מיותר, אבל היכולת להישאר קרוב לאתרי הבילוי החביבים עליו בת"א (והוא נחשב למגה בליין) ימתיקו את ירידת ערכה של המכונית בשל שחיקת מד הקילומטרים. אז ככה, דיסקוטקים, דוגמת ה'דום', לא מעניינים אותו, אבל קניונים נחשבים, מופעי סטנד אפ משובחים, בייחוד זה של קטורזה שהוא מלך בעיניו, ואולמי קולנוע ממוזגים, גורמים לו עונג צרוף. רוב החברים שלו בת"א הם מהענף, אבל יש לו כמה חברי נפש מהילדות, כמו צחי זנטי, ואפילו חברה בשם אתי, שנמצאת איתו תקופה ארוכה וקורעת איתו את העיר.בין לבין יש לו זמן לעיין לעומק בשני העיתונים הגדולים, לדבר פוליטיקה ולהתגעגע לנתניהו. "אני תומך גדול בביבי. לפי דעתי הוא לא נכשל. יש לו דרך שהאמין בה, רק שלא נתנו לו להמשיך. אני חושב שהוא יכול להציל את המצב. היום, לדעתי, שרון נכשל. אם את מסתכלת על כמות ההרוגים בזמנו של ביבי, היא היתה הכי נמוכה. הצבעתי ליכוד, כי זה מהבית, ושרון, ובבחירות הבאות אני אצביע ביבי".קורה שאתה מפחד לצאת לקניון בגלל המצב הביטחוני?"לפני שאני יוצא, אני לא חושב יותר מדי, לא מפחד מאף אחד. אני בטוח שכל מה שקורה זה בידי בורא עולם. אני מתפלל כל בוקר , מניח תפילין, הולך בשבתות לבית­כנסת. גדלנו בבית מסורתי. אני נוסע בשבת ומדליק אור, אבל האמונה הזאת מחזקת. כשאת מתפללת קצת יש לך תחושה של ביטחון, שמישהו מקשיב לך, שומר עלייך. גם את הילדים שלי, כשיהיו לי, אני ארצה לגדל ככה, עם הפרדה בין בשר לחלב כמו שאמא עושה ולהקפיד לא לאכול לא כשר. אם אני נכנס למסעדה לא כשרה, אני לא אוכל".כרגע מיטתו במרכז, אבל, כצפוי, ליבו בדרום. "הקבוצה עדיין נמצאת בשלבים הראשונים של ההכנות. אני מכיר את רוב השחקנים, כי גדלתי באזור ושמרתי איתם על קשר. הפועל ב"ש התחזקה בצורה יוצאת מהכלל במקומות בהם היה צריך, אבל חובת ההוכחה חלה עלינו. אני רוצה לעבור לקבוצה גדולה, אבל בשנתיים הבאות אני שואף לעזור לב"ש לתקוע יתד בליגת העל. הלוואי ותהיה לי העונה הכי טובה שאפשר ומה שהזכרנו בכתבה שאנחנו עושים עכשיו, כל הפרשה ההיא, יהיה הדבר הרע האחרון שאני עובר".