גן העדן האבוד מיהם הצעירים שמחליטים למות ולקחת איתם עוד עשרות אנשים? האם הם מונעים על ידי ייאוש או מאידאולוגיה מוצקה? משה זונדר 17/08/01 מאז שנת 93', שנת החתימה על הסכמי אוסלו, ניסו כ­90 מפגעים להתאבד בשטח ישראל או מול מטרות ישראליות. 67 הצליחו לפוצץ את עצמם ב­60 פיגועים. זהו מספר מחריד. אפשר לשנוא את המתאבדים, לרעוד מפחד מפניהם, לנסות להבין את עולמם, להזדעזע מהפנאטיות הדתית שלהם, ואולי גם ללעוג לדרך המחשבה שלהם. אבל בכל מקרה הם כאן, משפיעים בצורה ניכרת על חיינו, והופכים לגורם במאבק הכוחות באזור. איך זה התחיל? האיש שהמציא את ההתאבדות בשם האיסלאם בעידן המודרני היה האייתולה חומייני, לאחר המהפכה שהנהיג באיראן ב­79'. חומייני הגדיל לעשות כשקבע כי ההקרבה למען קידוש השם איננה רק מטרה מוצדקת ורצויה, אלא הדרך שכל מוסלמי אדוק צריך לאמץ לעצמו. התוצאה של הטפותיו היתה, למשל, שורות של אלפי חיילים איראנים שצעדו בשדות מוקשים לעבר אויביהם העיראקים, מישירים פניהם אל המוות.בנוסף, במסגרת תהליך מחודש של הגדרת המוות בשירות האיסלאם, נוטרל מושג ההתאבדות. בחירת המוות נקראה איסתישהאד, מהמילה שאהיד (קדוש), מונח שהחליף את הג'יהאד. המשמעות היתה העלאת הרף, מבחינת דרגה דתית, ממלחמת מצווה של מסירות הנפש למלחמת מצווה של הקרבת הנפש. לאיסלאם יש שני זרמים מרכזיים, הסונה והשיעה. מדובר בבני משפחתו של הנביא מוחמד שפיתחו יריבות על הזכות להמשיך את שושלתו. אנשי השיעה (השיעים) נחשבו לאורך שנים כמדוכאים, חלשים ופסיביים. חומייני הפך אותם למיליטנטים ולנושאי הדגל של האיסלאם הפונדמנטליסטי. הראשון שאימץ בזירה המזרח תיכונית את השקפת העולם והאסטרטגיה ההתאבדותית היה ארגון החיזבאללה. באפריל 83' נערך פיגוע ההתאבדות הראשון. זה קרה בשגרירות האמריקאית בביירות וגבה 60 הרוגים. חצי שנה אחר כך ביצע החיזבאללה בביירות שני פיגועי התאבדות נוספים ומוצלחים מאוד מבחינתו, אחד במפקדת המארינס שגבה 200 הרוגים והשני במפקדת הכוחות הצרפתיים. המטרה המוצהרת של שלושת הפיגועים היתה סילוק הכוחות הזרים מלבנון. התוצאה היתה מיידית. האמריקאים והצרפתים הסתלקו מלבנון בתוך ימים וסיפקו לראשונה הוכחה ליעילות פיגועי ההתאבדות.מאז הפכה ישראל להיות המטרה העיקרית של החיזבאללה. ב­94' נערך פיגוע ההתאבדות במפקדת צה"ל בצידון ובהמשך היו פיגועי התאבדות כנגד שיירות של צה"ל שגבו מחיר ישראלי כבד.בעקבות החיזבאללה החלו לאמץ את דרך ההתאבדויות גם ארגונים לבנוניים פרו סוריים, בעוד שבתוך החיזבאללה התחיל דיון פנימי לגבי ההצדקה הדתית­מוסרית של פיגועי ההתאבדות. ההחלטה שהתקבלה, מתוך שילוב של נימוקים מוסריים ופרגמטיים, היתה להפסיק את פיגועי ההתאבדות. ברור שההחלטה הזאת עלולה להשתנות. אבל דווקא השייח נסראללה, מנהיגה הכריזמטי של החיזבאללה, יצא באוקטובר 2000 בקריאה לפלסטינים לצאת לפיגועי התאבדות ולא להסתפק במלחמה באבנים. נסראללה אמר כי לשאהידים יש "כוח השפעה מעשי ומורלי על האויב, והם מטביעים אותו בפחדים". הפלסטינים, למעשה, למדו כיצד להכין פיגועי התאבדות מאנשי החיזבאללה. זה קרה לאחר ש­415 אנשי חמאס גורשו בידי ממשלת יצחק רבין לשטח הפקר בלבנון בעקבות רצח איש מג"ב נסים טולדנו. המגורשים קיבלו חסות פיזית, כלכלית ואידאולוגית מאנשי החיזבאללה, שכללה גם הכשרה ולימוד של שיטות הפיגוע ההתאבדותי. אנשי החיזבאללה לימדו את אנשי החמאס, בין השאר, כיצד מכינים ומפעילים את מטעני הנפץ, איך אוספים מודיעין מקדים לגבי מקום וזמן הפעולה המועדפת ואיך בוחרים ומכשירים את המפגע המתאבד. אפיוני המתאבד בועז גנור, מנהל המכון לחקר הטרור במרכז הבין תחומי הרצליה, אומר כי המפגעים המתאבדים אינם מתנדבים למשימה אלא מאותרים, לעתים בידי כוהני דת.­ מה הפרופיל הקלאסי של מפגע מתאבד?"אני מעריך שמדובר בבחור שבולט באדיקות הדתית שלו, מופנם אבל אחד שמפגין בצורה כזאת או אחרת את הנחישות שלו, עד הקרבה עצמית. כדאי שיהיה פונדמנטליסט איסלאמי, לאו דווקא חמאסניק, יכול להיות ג'יהאדי. שגילו יהיה בין 17 ל­27, עם עדיפות לרווק."המתאבד מגיע בדרך כלל ממשפחה שנמצאת בסטטוס סוציו­אקונומי נמוך, ועצם הפיכתה למשפחתו של שאהיד משפרת את מעמדה החברתי. לצד זה יש תגמול כספי בסדר גודל של כ­5,000 דולר, שמגיע לאחר ההתאבדות, בדרך כלל מהארגון שאחראי לפיגוע. הארגונים האלה מקיימים מערכת ענפה מאוד של איסוף כספים, מקהילות פלסטיניות וערביות אחרות בארצות הברית, בריטניה ושאר ארצות המערב וארצות ערב, תחת הכותרת וההסוואה של 'מטרות הומניטריות'".נחמן טל, לשעבר מבכירי השב"כ והיום איש מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אשר חקר את תופעת המתאבדים הפלסטינים, מציין את ההבדל הגדול בין המפגעים המתאבדים של אינתיפאדת אל­אקצה לאלה בגל המפגעים הראשון לאחר הסכמי אוסלו ב­93': "השוני הוא בכך שאחוז בעלי ההשכלה הגבוהה עולה. בעבר היו לא מעטים קשי יום מאזורי מצוקה. היום יש כאלה שהם סטודנטים באוניברסיטת נג'אח בשכם. זה מדהים. בקרב מתאבדי החמאס יותר ממחצית הם בעלי השכלה גבוהה".לא פעם המפגעים המתאבדים עוברים הכשרה איסלאמית המקבילה ללימודים אקדמיים. אפיוני ההתאבדות פרופ' ישראל אורבך מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר­אילן מתמחה וחוקר את נושא ההתאבדות. אורבך מחלק את המניעים להתאבדות לארבעה: אנומי, אגואיסטי, פטאליסטי ואלטרואיסטי.התאבדות אנומית, למשל, מתרחשת במצבי הגירה, כאשר אנשים מתנתקים מהמילייה החברתי הטבעי שלהם, עוברים לארץ אחרת ונמצאים במצב של נתק חברתי. התאבדות אגואיסטית מתרחשת על רקע של סבל אישי, והיעדר תמיכה חברתית מספקת. התאבדות פטאליסטית אופיינית מאוד למשטרים טוטאליטריים שבהם אדם מתייאש בגלל שאין לו שליטה בחייו המוכתבים על ידי כוחות חיצוניים.המפגעים המתאבדים משתייכים לקבוצה האלטרואיסטית.פרופ' אורבך: "התאבדות אלטרואיסטית נעשית על רקע אידאולוגי, תוך כדי הזדהות חזקה מאוד עם מסגרת חברתית אידאולוגית, דתית או תרבותית. זאת התאבדות של הקרבה שבה היחיד, מתוך מודעות מלאה, מקריב את עצמו למען אידאל חברתי. כדוגמה אופיינית לסוג ההתאבדות הזה נותנים את טייסי הקמיקזה היפנים במלחמת העולם השנייה".­ בתרבות היפנית מתקיים מושג החרקירי או הספוקו, שהוא התאבדות על ידי חיתוך המעיים על רקע של כבוד."ממה שאני למדתי בביקור שלי ביפן , זאת לא בדיוק התאבדות, אלא עונש כברירת מחדל: או שיהרגו אותך או שתעשה את זה לבד. אצלנו ההתאבדויות של אנשי החמאס בהחלט נכנסות לקטגוריה האלטרואיסטית, אם כי ­ ואני מדבר רק על סמך קריאה בעיתונים, מעולם לא נפגשתי עם אחד מהם ­ הפרופילים שלהם משתנים."אני חושב שבהתחלה, ב­93', אפשר היה למצוא יותר אנשים משולי החברה שהיה להם הרבה יותר מה להרוויח במותם מאשר בחייהם. היו בקרבם גם אנשים עם בעיות נפשיות שניתנים למניפולציה בקלות, דרך הפיכת המוות לאטרקטיבי. אחר כך ראינו גלים מסוג אחר ­ סטודנטים בעלי השכלה".­ האנשים שנבחרים להתאבד מונעים מדחף אידאולוגי בלבד?"קשה לי להעלות על הדעת שאנשים עושים את זה על רקע אידאולוגי בלבד. גם אם הם שייכים לפרופיל היותר אליטיסטי, זה לא אומר שאנשים אליטיסטים בעלי תארים אקדמיים הם נטולי בעיות אישיות".­ אם היית צריך לגייס מתאבדים, מה פרופיל המתאבד שנראה לך הטוב ביותר?"כפסיכולוג הייתי טוען שצריך שתהיה לו בעיה נפשית, איזשהו דיכאון חסוי, שיהיה דתי מאוד, קיצוני מאוד, כועס מאוד. מישהו שיחשוב שהוא ומשפחתו מרוויחים מהמוות. אדם בעל דמיון שיכול לראות את עצמו לאחר מותו כמישהו שניזון מהערצה. כדי לחשוב על זה באופן מוחשי צריך דמיון מפותח מאוד. כל אדם שמתכוון להתאבד רואה את המוות כצורת חיים שמייטיבה יותר מאשר החיים".­ יש כאלה מביניהם שרואים את המוות כחידלון חשוך, אבל הם פשוט כל כך מיואשים ומדוכאים מהמציאות שאין להם כוח לחיות יותר."אבל גם בן אדם דכאוני צריך להניח שמה שלא יהיה המוות, הוא טוב יותר מהחיים. באיזשהו מקום הוא מרגיש את השינוי לטובה שיגיע, גם אם אין לו מושג מה יש אחרי המוות, וגם אם זה חידלון שחור."המחשבה לגבי מה שיבוא לאחר המוות תלויה במידת יכולת ההפשטה של הבן אדם. יש כאלה שתופשים את המוות כהתמזגות עם היקום והטבע. זהו רעיון התבגרותי, אבל גם בו יש גרעין של אמונה שהמתאבד יהיה 'שם' כדי לחוות את זה. יש מי שעושה את זה מתוך כעס, מתוך רצון לראות מ'שם' את האימפקט של מעשהו על מי שנשאר כאן."הייתי אומר שבשביל להחיות ממש תמונה של חיים לאחר המוות בגן עדן וכולי, כפי שמבטיחים למתאבדי האיסלאם, צריך להיות בעל אמונה וחוויה דתית עמוקה ובעל דמיון. אדם מחושב ורציונליסט לא יעשה את זה. הוא יהיה זה שיגייס אחרים, שיחפש ויבדוק מי מ תאים לזה ומי לא".עבדאללה שאמי, המנהיג הרוחני של תנועת הג'יהאד האיסלאמי, התייחס בראיון עיתונאי ביולי 2001 למצבם הנפשי של הנבחרים כמפגעים מתאבדים:"אנחנו לא משתמשים באנשים עם דכאונות, המבקשים להתאבד בין כה וכה. אם היה סיכוי אחד לאלף שהאיש שנבחר לפעולה הוא בעל נטייה התאבדותית, לא היינו מרשים לו לבצע פעולה שכזו. כדי להיות קדוש מעונה, הנושא על גופו פצצה חיה ומתפוצץ, אתה חייב לרצות לחיות".­ מנהיגה הרוחני של תנועת הג'יהאד האיסלאמי הצהיר שהם אינם מגייסים בחורים דכאוניים.פרופ' אורבך: "תשמע, תלוי מי מוגדר כדכאוני. אם הוא שוכב במיטה ולא יכול לקום והוא נואש, זה אדם שגם לא יכול לפעול. אבל אני הייתי אומר שגם לאנשים שמתאבדים בשירות האידאולוגיה והדת, גם אם הם משכילים, צריכה להיות איזו בעיה בחיים, מתחת לפני השטח: אהבה נכזבת, תחושה של חוסר ערך, מעמד חברתי לא מי יודע מה, איזושהי בעיה".פתחי שקאקי, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי (שסוכן המוסד חיסל, על פי פרסומים זרים, במלטה), סיפר בזמנו על אחד התהליכים במסלול הכשרת המתאבדים הפוטנציאלים. הנבחרים היו נלקחים לבית קברות, נאמר להם לחפור את הקב ר שלהם, לשכב בו לאורך כל הלילה ולהתבודד עם מחשבותיהם. במידה שלאחר החוויה הזאת אבד להם הרצון לבצע את המשימה, הם שוחררו ממנה. החלום על גן עדן למפגעים המתאבדים מובטח תגמול שמיימי. יש כמה דרכים באיסלאם המתארות עלייה לגן עדן, כשלמפגע המתאבד מובטחת מפי כוהני הדת עלייה לרמה המתקדמת ביותר. נאמר לו כי יישב בפנתיאון יחד עם הנביא מוחמד עצמו ועם אישים כדוגמת צלאח א­דין ועז א­דין אל­קסאם, ויחד איתם יוכל לצפות בפניו של אללה. הוא יורשה גם להיות מליץ יושר בפני אללה בעבור בני משפחתו ולהבטיח כי גם הם יגיעו לגן עדן כשיבוא יומם. בנוסף, הוא זכאי ליהנות מחסדיהן של 72 בתולות המשמשות אותו כשפחות. המפגעים המתאבדים נוהגים להתגלח לפני שהם יוצאים לדרכם האחרונה, להתלבש היטב, להזליף בשמים על עורם, על מנת להגיע מוכנים כיאות לגן עדן. חיילי צה"ל שפצעו במהלך מרדף את מעדי אבו­מאלק, מפגע שעשה נסיון התאבדות כושל באמצעות עגלת תופת (ראו מסגרת), הפשיטו אותו כדי לחפש מטעני נפץ נוספים על גופו, ומצאו את איבר מינו עטוף בנייר טואלט. הוא רצה לשמור על שלמותו לקראת הגעתו לגן עדן, שם אמורות היו להמתין לו הבתולות. הילד הפלסטיני מוחמד א­דורה, בן עשר, שמותו המצולם לצד אביו הפך לסמלה של אינתיפאדת אל­אקצה, הופיע, כביכול, בסרטון שהפיק משרד ההסברה הפל סטיני. בסרטון נראה כיצד א­דורה עובר לאחר מותו לגן עדן, המצולם כמקום שיש בו צמחייה ירוקה בשפע, מזרקות, חופי ים וגם גלגל ענק של לונה פארק. א­דורה נראה כאילו הוא מדלג להנאתו לאור השמש ומפריח עפיפון, כאשר ברקע מתנגן שיר שמילותיו הן: "מה נעים ריח השאהידים, מה נעים ריח האדמה שמרווה אותה מפל הדם הזורם מגוף רענן".אלא ששגרת החיים הענייה, הדחוקה, המאוימת וחסרת המוצא ברצועת עזה הפכה את הכשרת המפגעים המתאבדים בידי כוהני הדת, שהיתה נהוגה בעבר, לכמעט מיותרת. הציבור הפלסטיני כולו, על כל שכבותיו, דתיים וחילונים, חי את המיתוסים הנוגעים בשכר המוצע בגן עדן. יש, לדוגמה, בטלוויזיה הפלסטינית, תוכנית ילדים שבה מופיעים ילדים קטנים המחופשים למיקי מאוס, שמספרים על החיים הטובים שיש למתאבדים לאחר המוות ועד כמה הם עצמם רוצים להיות מתאבדים כשיגדלו. השקפת העולם שהמיתוס הזה מוביל היא שאתה לא מת ברגע הפיגוע, אלא עובר טרנספורמציה לחיים אחרים וטובים יותר.הרצון האדיר להגיע אל גן עדן הוליד את הסיפור, שאכן התרחש, על מפגע מתאבד שנכשל בנסיון הפיגוע, אושפז בבית החולים ברזילי באשקלון וכשהתאושש היה משוכנע כי הגיע לגן עדן. חוקרו הצליח לשכנע אותו שהוא עדיין כאן על האדמה רק כאשר עימת אותו עם העובדה שהוא עצמו יהודי והרי על פי האיסלאם אין יהודים בגן עדן.בועז גנור: "המפגעים שטופי מוח במובן האידאולוגי, אבל זאת לא שטיפת מוח אד הוק לקראת הפעולה, אלא תולדה של המציאות והסביבה שבה הם חיים שבמסגרתן הם שמשוכנעים שכך בדיוק יהיה בגן עדן. צריך מודעות עצמית גדולה מאוד כדי להחליט ללחוץ על הכפתור שמפעיל את מטען הנפץ". האיסלאם כמרקחה באיסלאם יש איסור חמור על התאבדות. המעשה נחשב לחילול השם, לא פחות מאשר ביהדות (ראו מסגרת). במאי השנה עורר השייח עבד אל­עזיז בן עבדאללה, המופתי של סעודיה, סערה בעולם הערבי, כאשר דיבר בתוקף כנגד פיגועי התאבדות ואמר: "זהו אינו ג'יהאד למען אללה, אלא רצח עצמי". הבסיס לטיעונו של המופתי לא היה חמלה על חיי אזרחי ישראל, שכן הוא הדגיש ש"הריגת האויב היא חובה, אבל בדרכים שאינן מנוגדות להלכה". דבריו פורסמו סמוך לפרסום מטעם החמאס כי הארגון עתיד לשגר עשרה מתאבדים לשטח ישראל.הראשון להגיב על דבריו היה ד"ר יוסף קרדאווי, מגדולי הפוסקים הסונים, שקבע כי: "פיצוץ עצמי של מוסלמי נגד הכובשים הוא מעשה לגיטימי של התנגדות ורחוק מלהיות התאבדות".ד"ר מוחמד סייד טנטאווי, נשיא מרכז הלימוד האיסלאמי הגדול בעולם השוכן באוניברסיטת אל­אזהר בקהיר, אשר נחשב לסמכות הסונית הבכירה במצרים, קבע כי: "אף איש דת מוסלמי בעולם, ובכלל זה המופתי של סעודיה, לא אמר כי אנשים המפוצצים עצמם בתוך קהל אויב מבצעים מעשה התאבדות סתם". הוא הוסיף והגדיר את הבדל בין שאהיד, חלל קודש, מי שתוקף מטרה צבאית, ובין מי שתוקף מטרה אז רחית, שהוא מתאבד.אלא שהשייח הסעודי התעקש על כך שלא יינתנו משמעויות מערפלות לדבריו. הוא הבהיר בשנית: "מאמין מוסלמי ששם קץ לחייו מפר את ההלכה האיסלאמית", והוסיף דברים שמיישרים קו עם נוהלי החברה קדישא: "מתאבדים אינם מוסלמים ואסור להם להיקבר באדמת בית עלמין מוסלמי או בטקס הלוויה איסלאמי". הדברים הביכו מאוד את חכמי הדת בשטחים והתבקשה תגובה מקומית. השייח חאמד אל­בייתאווי מעזה, מופתי חכמי הדת של פלסטין, הגיב בנימוס על דברי המופתי הסעודי אבל הסביר בפסיקת הלכה מפורטת את הצידוק להתאבדויות, כמסקנות והוראות מתוך שורה של פסוקי קוראן המתירים להשיב לתוקפן כגמולו, למשל "הרוצחים יירצחו" או "הענישו את התוקף באותה צורה שבה נענשתם". המופתי של פלסטין נתמך בפרשנותו בקביעה כי המפגעים המתאבדים "זרעו בהלה ופחד בשורות האויב הישראלי, המטיל תוקפנות וטרור מאז שטימא את פלסטין".עמדה פלסטינית רשמית בעניין ביטא השייח עכרמה סברי, המופתי של ירושלים, שסיפר בדרשת יום השישי במסגד אל­אקצה את הסיפור על הגיבור ג'עפר, המכונה אל­תייאר, נצר של הנביא מוחמד, אשר בקרב נגד הצלבנים הסתער בראש הלוחמים ונפצע שוב ושוב. הוא לא ויתר והמשיך להסתער פצוע קשה ביודעו שהוא עומד למות. המופתי שאל האם הגיבור התאבד למעשה, והשיב שלא ולא, זאת היתה הקרבה נעלה למען האל. הסבר שכלתני סיפק ד"ר עבד אל­עזיז רנתיסי, מבכירי ההנהגה הפוליטית של החמאס, כאשר הבהיר את ההבדל המכריע בין מי שעושה את מעשהו בגלל שמאס בחיים, הוא המתאבד, ובין מי שרוצה להקריב את עצמו כדי להכות באויב ולקבל שכר מאללה, והוא החלל, השאהיד. נחמן טל מספק תובנה נוספת. "אנשי התנועות האיסלאמיות מתאבדים רק בישראל ולא בשום מדינה אחרת שבה הם נאבקים על מקומם. אנחנו נחשבים אצלם למקום היחיד בעולם שבו אדמה מוסלמית המוגדרת כאדמת קודש נמצאת תחת שלטון זר. תשמע, הם נלחמים נגד כל המשטרים הערביים. אלג'יר, אלמלא הצבא שלה נקט נגדם באמצעים נוראיים, לא היתה היום תחת שלטון אזרחי חילוני. חוסני מובארק מוגדר כסוטה מהאיסלאם, הוא מוציא להורג מוסלמים אדוקים שחותרים תחתיו, אבל הוא ערבי מוסלמי ולא זר. הוא לא בריטי, לא ציוני ולא ישראלי. שמעתי את זה מאנשים שלהם שישבו אצלנו בכלא. כשאנשי התנועה האיסלאמית ניסו להרוג את מובארק ביוני 95', כשנסע לוועידה לאחדות אפריקה, הם לא הפע ילו מחבל מתאבד נגד המכונית שלו, הדבר שהיה הכי פשוט והכי קטלני". הקרב הפסיכולוגי מעבר לכאב הפרטי העצום שגורם כל הרוג, טרור המתאבדים הפלסטיני נועד לזרוע חרדה כללית בקרב הציבור הישראלי. ארגונים פלסטיניים מקנים חשיבות גדולה לתחום הלוחמה הפסיכולוגית. גם למדינת ישראל, בצה"ל ובגופים אחרים, יש אנשים שתפקידם הוא לוחמה פסיכולוגית באויב, משתילת ידיעות כוזבות בתקשורת ועד תכנון פעולות שמטרתן הפללת גוף אחר או הפניית דעת הקהל נגדו. קצין צה"ל המנוסה בתחום הלוחמה הפסיכולוגית נותן ציון גבוה לפעילות של אנשי מטה החמאס בתחום זה. נחמן טל, שמכיר היטב את התחום משירותו בשב"כ, מסביר: "ג'מאל מנסור, איש החמאס שחוסל בשכם, דיבר בהלוויה או באזכרה לזכר המתאבד שפוצץ את עצמו בנווה­ימין והרג שני נערים, ואמר שיש לתנועה מאה מתאבדים שרבים ביניהם מי יישלח אלינו קודם, וכשהמאה ייגמרו יש להם אלפים. אז נכון שזאת פראזה וגוזמה, אבל קשה מאוד לשמוע התבטאות כזאת".בועז גנור אומר כי הארגונים האיסלאמיים מצטיינים בלוחמה פסיכולוגית לעומת אוזלת יד ישראלית שרק מסייעת להם: "ארגוני הטרור, החיזבאללה והחמאס בעיקר, מבינים לעומק את המשמעויות המורליות פסיכולוגיות של הטרור, בעולם בכלל ובישראל בפרט. הם בנו תאוריה מורלית פסיכולוגית מסביב לפיגועים, שתפקידה ליצור חרדה אפילו בין הפיגועים ולא רק סביב הפיגוע עצמו. אחרי הטבח שביצע ברוך גולדשטיין הופיע דובר החמאס ואמר שהארגון שולח עשרה מפגעים מתאבדים לישראל. ואז הציבור בישראל יושב וסופר: היה את ההוא במחולה. נשארו תשעה. היה את ההוא בעפולה, את ההוא בחדרה, נשארו שבעה. וכך הלאה. אבל זה קשקוש, בגלל שכאילו אחרי העשרה ייפסקו פיגועי ההתאבדות. אחר כך החמאס התקדמו והכריזו שעכשיו נכונים לנו מאה פיגועי התאבדות. מתי? בתוך 13 שנה? בתוך יומיים? אין לזה שום משמעות מעבר ליצירת פניקה וחרדה בקרב הציבור הישראלי".­ מה המטרה האסטרטגית של הלחץ הפסיכולוגי הזה?"ברור לארגונים שפועלים נגדנו שהם לא יכריעו את מדינת ישראל, שיש לה את צה"ל, בטרור. התקווה היחידה שלהם היא שהם יצליחו ליצור חרדה כל כך עמוקה בציבור הישראלי עד שאחת מהשתיים ­ או שייתנו להם את מה שהם רוצים ורק שיפסיקו את הפיגועים, או שחיי השגרה כל כך ייפגעו, שהם יצליחו לנצח דרך ההיבט המורלי. פיגוע התאבדות ממקסם את הנזק המורלי פסיכולוגי: א. בגלל שיש בו בדרך כלל יותר נפגעים. ב. בגלל התחושה הקשה מול התע וזה והנחישות מצד המפגע המתאבד, שהיא כשלעצמה מעוררת חרדה. ג. בגלל התחושה, שהיא לא תמיד נכונה אבל קיימת, שאין מה לעשות נגד מפגע מתאבד".­ האם פוליטיקאים ישראלים כמו שר הביטחון פואד בן­אליעזר, שבמסגרת המאמצים להיבחר כמנהיג מפלגת העבודה הכריז בוועידת התק"ם על 20 מתאבדים הנמצאים בדרך לישראל, לא תורמת לפניקה?"היה פיגוע בכפר­סבא בעשר בבוקר. אני פותח טלוויזיה ב­10:20, מופיע דובר צה"ל לשעבר (עודד בן­עמי), בחור רציני שמבין עניין, ובתוך דקות הוא אומר: 'וצריך להדגיש שהחמאס אמר שיהיו עשרה מחבלים מתאבדים'. למה צריך להדגיש? למה צריך בכלל לומר את זה? איזה משמעות יש לזה? איזה מסר אתה רוצה להעביר לציבור? או איש ביטחון ידוע ומוכר עומד מול אנשי תקשורת ואומר: 'אנחנו בטירוף מערכות', ובפואטיקה גדולה מוסיף: 'לבי­לבי על תושבי ירושלים'. נו באמת, אתה איש ביטחון, זה מה שהציבור מצפה לשמוע ממך?". טוב למות בעד ארצנו המתאבדים הפלסטינים נחשבים בקרב חלקים רבים בציבור הישראלי כשטופי מוח, לא רציונלים, משועבדים לתפישה דתית מעוותת ונצלנית. מצד שני, אפשר לשאול האם אין שום השקה בין חברה שמעודדת התאבדות לחברה שמעודדת את כל צעיריה להתגייס לצבא בגיל 18, פעולה שסיכון חיים בצדה. עם כל ההבדלים, כדאי לזכור שאחד המשפטים המפורסמים באתוס הישראלי הוא "טוב למות בעד ארצנו" של טרומפלדור. נחמן טל לא רואה שום קשר בין גיוס מתאבדי החמאס לבקו"ם בתל השומר. "תשמע, כל אחד מאיתנו שהיה בשירות קרבי, וגם אני הסתערתי וכולי, רצה לחזור הביתה וחיפש מחסה תחת אש. זה המוטו של כולם, כך אני יודע משיחות שלי עם אנשים ועם חבריי. פה השוני. בשבילם זה כרטיס לכיוון אחד. חיילים שלנו הולכים לקרב מתוך ידיעה כמעט ודאית שמישהו בצד השני ישיב אש ויכול להרוג אותם, אבל הם לא מתכוונים להתאבד". לעומת טל, פרופ' אורבך סבור כי כל תרבות מקריבה את צעיריה. "כל תרבות נוהגת בצעיריה במסורת עקדת יצחק, ואנחנו לא שונים. כך היה במלחמת השחרור ובכל שאר המלחמות שלנו. זה דבר משוגע. אנחנו שולחים את הצעירים אל המוות ומלבישים על זה אידאולוגיה של צרכים של שמירת הביטחון, קידוש מוטיב הניצחון, הרואיקה ונאמנות, אבל הגרעין נשאר אותו גרעין. כשצעיר אומר היום שאין דבר יותר חשוב לו מחייו והוא מסרב ללכת לצבא, אנחנו בזים לו". מיתוס החזיר ואגדת הכדורגל אחד המיתוסים לגבי לחימה מוצלחת בפיגועי ההתאבדות מדבר על הבריטים שבמהלך תקופת כיבושם את מלאיה (לימים מלזיה), בתחילת המאה ה­20, הצליחו לבלום את גל הטרור מצד גורמים איסלאמים קיצונים כאשר עטפו את גופות המתאבדים בעורות חזיר. בכך טימאו אותם ומנעו מהם, על פי האיסלאם, את הכניסה המיוחלת לגן עדן. בועז גנור: "ניסיתי אבל לא הצלחתי להצליב את הסיפור הזה. אני לא בטוח שהוא אכן קרה. מעבר לזה, אם אנחנו היינו מנסים לעשות דבר כזה, בתוך דקות היו מגיעים חכמי הדת האיסלאמים ואומרים שאין למעשה הזה שום משמעות מאחר שהנפש כבר עלתה לשמים הרבה לפני שעור החזיר הגיע. או שלחלופין היו מוציאים פאתווה שאומרת שנכון שחזיר מטמא, אבל לא כאשר מדובר בפיגוע התאבדות".במהלך הזמן נוצרו גם שמועות והומור מקאברי המתייחסים למפגעים המתאבדים, כמו הסיפור, שלא ברור אם הוא אמת או המצאה, לגבי אותו מפגע מתנדב שביקש את חומר הנפץ עד יום שני ואיים שאם המטען לא יגיע הוא לא יבצע את הפיגוע בגלל שלמחרת, ביום שלישי, יש לו מבחן באוניברסיטה. יש אלמנט נפשי שונה לכל אחד ואחד מהמתאבדים, שיכול להוביל אותם לתת אינטרפרטציה אחרת שעש ויה להישמע מוזרה מאוד. אבל בסך הכל, אמנם בעיני המתאבדים אינם אנשים רציונלים, אבל הם פועלים על פי היגיון פנימי שלהם שהוא שלם לגמרי". התאבדויות וחיסולים במשך השנים הזרועות הצבאיות של ארגוני החמאס והג'יהאד האיסלאמי נהגו לא לפרסם את זהות המפגעים המתאבדים שפוצצו עצמם מול מטרות ישראליות, שכן הדבר הקל על אנשי השב"כ לעלות על עקבות מפעיליהם. רק בדיקות די.אן.איי שנערכו בשרידי גופות המתאבדים חשפו את זהותם. רגישות אחרת לנושא חלקי גופות המפגעים המתאבדים עלתה לאחר פיגועי ההתאבדות בנתניה ובדולפינריום. התברר כי המתאבדים היו נשאים של דלקת הכבד הנגיפית המכונה הפטיטיס בי. בפיגוע בנתניה, העיד פרופ' יהודה היס, מנהל המכון הפתולוגי באבו­כביר, חדרו רסיסי עצם של המתאבד לגופו של אחד הפצועים. היס סיפר שהדבר דווח לבית החולים הלל יפה בחדרה, לשם הועבר הפצוע, ולאחר התייעצות עם מומחים הוחלט לחסנו כנגד המחלה.ככל שהמאבק הסלים, נפלו ברעש גדול המחיצות המסורתיות. הפלסטינים פרסמו בגאווה את שם המתאבד, אם אפשר גם בליווי קלטת וידאו שבה נשא את צוואתו הלאומנית והדתית. באותה תקופה ישראל החלה לקחה אחריות פומבית על מספר רב של חיסולים באזורי הרשות הפלסטינית, כולל, לראשונה, פרסום רשימת מבוקשים פומבית בצירוף דרישה חד משמעית מהרשות לעצור אותם, כשבמידה שלא, הם ייהרגו בידיים ישראליות.בדעת הקהל העולמית, כך נדמה, נשמעים גינויים רבים יותר כלפי פעולות החיסול של ישראל. בועז גנור מציע הסבר: "פיגועי התאבדות יוצרים לגיטימציה מסוימת לפיגוע. מובן שלא אצלנו, אבל קח את אותו גוי שיושב באומהה בארצות הברית, פותח סי.אן.אן, רואה שהיה פיגוע התאבדות בתל­אביב ויש כך וכך הרוגים. דבר ראשון הוא אומר: 'מי המנוולים שעשו את זה', אבל שנייה אחר כך הוא שומע שאת הפיגוע ביצע מחבל מתאבד ואז הוא אומר לעצמו שוודאי שהוא עדיין מגנה את הפיגוע, אבל אם מישהו היה מוכן להרוג את עצמו בגלל בעיה, המינימום שהוא צריך לעשות זה לשמוע ולהבין מה הבעיה הזאת שגרמה לבן אדם להתאבד. החמאס ושאר ארגוני הטרור מודעים לזה היטב". אבא של מתאבד אחת המוסכמות בקרב הציבור היהודי בישראל היא כי הורי השאהידים מאושרים שבנם הקריב את חייו למען מטרה נעלה וכי היו שמחים אם שאר ילדיהם היו הולכים בעקבותיו. התקשורת הישראלית אוהבת לקדם את המסר הזה. מובן שלעתים הוא מדויק, אבל במקרים רבים הוא שטות מוחלטת, ולהוריו של המפגע המתאבד כואב כמו לכל הורה שבנו נהרג. לפני שנתיים פרסמו ארגון בצלם והמוקד להגנת הפרט דו"ח שכותרתו היתה "גופות אסורות" ושעסק במדיניות ישראל שלא להחזיר את גופות המתאבדים לידי משפחותיהם. במסגרת הכנת הדו"ח ראיין נג'יב אבו­רקייה, איש בצלם, את עבד אל­קאדר מוחמד עביד, יליד 39', נשוי ואב לתשעה ממחנה הפליטים חאן יונס. בנו ראמז ביצע את פיגוע ההתאבדות במעבר החצייה הסמוך לדיזנגוף סנטר בתל­אביב, במארס 96'. 13 בני אדם, ובהם ילדים, נהרגו בפיגוע. הנה קטע מעדותו של האב: "את מי מענישים הישראלים? האם בני שאל אותי לפני שהלך להתאבד? האם אני ידעתי על תוכניותיו של בני ולא מנעתי אותן? למה מתעללים בי, באשתו ובבני משפחתו? אני הייתי גאה שיש לי בן באוניברסיטה, זו היתה משאת נפשי. הוא היה השישי בין הילדים שלי. הוא, ורק הוא, הצליח ל הגיע ללימודים באוניברסיטה. הוא היה יקר לי, ומקור הגאווה שלי בין ילדיי. "החזרת גופתו וקבורתה קרוב אלי, כך שאוכל למשש ולנגוע בקבר שלו, תגרום לי להרגיש הקלה נפשית, להשלים עם מותו ולהפנים את המוות בתוכי. כיום אני חולה ושוכב בבית. מי ייתן שאזכה להביא את גופת בני לקבורה כשאני עוד בחיים". האם יש שינוי? בחודשיים האחרונים נדמה כי יש לארגוני החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעיה מבצעית. האנשים שאותם הם משגרים כמפגעים מתאבדים אינם נחושים וממוקדים, עושים טעויות ובחירות לא נכונות, כמו הפעלת המטען מוקדם מדי או במקום שאינו הומה אדם. במקביל, רמת הציוד שלהם נחותה וכמה פעמים מטעני הנפץ לא פעלו והובילו ללכידת המפגע, דבר שמסב נזק לארגון שנשלח מטעמו בגלל המידע שמוסגר בחקירת השב"כ. כך היה בנסיונות פיגועי ההתאבדות בטבריה, חיפה, עפולה ותל­אביב. בעת האחרונה התרחשו גם כמה "תאונות עבודה", הכינוי לכישלון בעת הכנת המטענים שעולה לעתים בחיי האדם שמכין אותם. הסיבה לכך היא הרכבת מטעני נפץ מחומרים רגישים מאוד, הניתנים לקנייה בכל בית מרקחת. החומר מסוכן. הוא אינו עמיד כמו, למשל, דינמיט, ונדרשת מיומנות גדולה על מנת להכין אותו. בנוסף, מקשה על פעולות המפגעים הערנות של הציבור הישראלי, שהורגל לשים לב לחפצים חשודים ובתקופה הזאת מתעורר בו חשד גם לגבי אנשים חשודים. נחמן טל אינו מתרשם שהצד המבצעי של פעולות ההתאבדות נחלש. "מה שקרה בתקופה האחרונה היה שורה של נסים. אם החמאס או הג'יהאד ירצו להוציא היום אל ה פועל פיגוע התאבדות, הבעיה לא תהיה חוסר בכוח אדם מתאים. לפי הערכתי הם במצב שתמיד יש להם מוכן על המדף מתאבד תורן, נחוש ומתאים, שיעשה את העבודה מתי שהם יחליטו".­ אבל העובדות מלמדות על היסוס בביצוע, כמו גם, למשל, על גיוס של אח בידי אחיו הגדול, דבר שעשוי ללמד על מצוקת מתגייסים.טל: "מעטים מאוד, לאחר שעברו את שטיפת המוח, ודאי אלה שהגיעו להתאבדות על רקע של שליחות דתית, מתחרטים ברגע האחרון. מרביתם מגיעים במהלך ההכשרה שלהם לנקודת אל חזור. היו בודדים שהתחרטו. כמה מהם פגשתי. ברוב המקרים הם נשארו בחיים בגלל שהיתה תקלה בהפעלת המטען".פרופ' אורבך חושב אחרת: "ההתרשמות שלי ממה שקורה בתקופה האחרונה היא שבניגוד ל­93' ולמתאבדים של תחילת אינתיפאדת אל­אקצה, ההכנות של המפגעים האחרונים פחות טובות. אלה אנשים שנדמים יותר הססנים וייתכן שיש להם איזשהו פרופיל בעייתי יותר מבחינה אישית מאשר מישהו שמרגיש שייך לאליטה הפלסטינית ומקריב את עצמו לגמרי. דוגמה להיסוס היתה אצל המתאבד מחיפה".­ הבעיה אצלו היתה שהמטען לא עבד."אבל הוא בכל זאת התנהג באופן מוקצן שהביא לתפיסתו. נדמה לי שיש יותר ויותר כאלה בז מן האחרון. או שהם מנסים לצאת מזה ולא לבצע, או שהם פועלים באופן בלתי יעיל".כשעה לאחר ששוחחתי עם טל ואורבך, נכנס עז א­דין מסרי, איש הג'יהאד האיסלאמי, למסעדת סבארו בירושלים, פוצץ עצמו והרג 15 בני אדם. שיטות אופניים, עגלה, מכונית, תרמיל גבמחבל מתאבד פועל בשיטות פרימיטיביות יחסית, אך כמוהו כפצצה חכמה וקטלנית במיוחד, בזכות יכולתו לשלוט במיקום פגיעתו וברגע הפעלת חומר הנפץ. הערכות בטחוניות ישראליות מדברות על עשרות מתאבדים פוטנציאלים. בפועל מוכנים ליציאה בין עשרה ל­15 מתאבדים ביום.מטען חבלה של מפגע מתאבד, שאותו הוא נושא על גבו או בחגורת נפץ שעל גופו, מכיל בדרך כלל בין חמישה לעשרה קילוגרמים חומר נפץ. זה עלול להיות חומר נפץ תקני, שנוצר מפירוק מוקשים או מחומרים מוברחים, או חומר נפץ מאולתר. כדי להגביר את הנזק מוסיפים לחומר הנפץ מוקשים (כפי שעשו המפגעים בבית ליד); לאחרונה צורפו אליו פצצות מרגמה. בעבר נהגו לשים במטען גם בקבוקי חומר דליק (בנזין למשל), ועד היום מוסיפים לו כדוריות ברזל ומסמרים קטומי ראש, על מנת להגדיל ככל הניתן את מידת הנזק לנפגעים.הפעלת חומר הנפץ נבנית כך שתיעשה באופן הפשוט ביותר, על ידי סגירת מעגל חשמלי אחד בלחיצה על מתג, בדומה לזה של מנורת לילה.מחקירותיהם של מפגעים מתאבדים, שנלכדו בידי חיילי צה"ל כאשר היו בדרכם לבצע פיגועים, הם קיבלו ארבע הוראות הפעל ה עיקריות:1. להתערב בתוך קהל רב, עם עדיפות למקומות בילוי וקניות.2. לכוון אל פלג הגוף העליון של הקהל בזמן הפיצוץ.3. לתזמן את רגע הפעלת המטען, כאשר המתאבד עומד בתור לכניסה למקומות הומי אדם, כפי שהיה בדולפינריום.4. לא לעבור סף בדיקה במקום שבו יש שומרים (קניונים).אלה שיטות הפעולה המוכרות עד היום:1. תיק גב ממולכד או חגורת נפץהשיטה הנפוצה ביותר, המוכרת ממרבית הפיגועים שבוצעו בישראל. באחרונה: עז א­דין מסרי, מהכפר עקבה הסמוך לג'נין, איש החמאס, נכנס למסעדת סבארו בירושלים ב­9 באוגוסט השנה בשעה 14:00, ופוצץ מטען שנשא על גופו. קורבנות: 15 הרוגים וכ­130 פצועים.2. מכונית תופתנאפז אל­נאסר, איש החמאס, פוצץ את עצמו בתוך טנדר פז'ו עמוס ב­50 קילוגרם חומר נפץ ופצצות מרגמה סמוך למחסום צה"ל בדרכו לכביש כיסופים. בגלל בהלה או טעות, פוצץ עצמו במרחק רב מדי מהמוצב. לא היו נפגעים.3. תאונת דרכים ברכב ממולכדרבחי אחמד אל­כחלות, ממחנה הפליטים ג'באליה שברצועת עזה, התנגש חזיתית באוטובוס ישראלי סמוך לכפר­דרום, על הכביש בין דיר אל­בלאח לחאן יונס ברצועת עזה, בנובמבר 95'. נ פצעו קל 11 מנוסעי האוטובוס.4. ג'יפ ממולכדאיסמעיל מוסואבי, 27, ממחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, איש החמאס, פיתה ביוני השנה את חיילי צה"ל, סמל אביב איזק וסמל אופיר קיט, לעזור לו בחילוץ ג'יפ שנתקע בחולות חוף שקמה. כאשר קרבו אליו, הפעיל את מטען הנפץ שהיה בג'יפ ושלושתם נהרגו. מחקירת השב"כ עלה כי הכוונה המקורית היתה להחדיר את הג'יפ ובו כ­30 קילוגרם חומר נפץ לשטח ישראל ולפוצץ אותו במקום הומה אדם. 5. סירת נפץב­6 בנובמבר 2000 התפוצצה סירת תופת מול חופי רפיח, לאחר שהתקרבה עד מרחק של כמה מאות מטרים מסירת דבור של חיל הים. ככל הנראה הסירה הופעלה בידי מחבל מתאבד. חודש לפני כן סירת תופת שעליה שני מחבלים מתאבדים התפוצצה לצד המשחתת האמריקאית קול שעגנה ליד חופי תימן ופערה חור גדול בגופה ונזק רב. 17 מלחים אמריקאים נהרגו.6. עגלת נפץמעדי אבו מאלק, 17, ממחנה הפליטים נוסיראת ברצועה, פעיל הג'יהאד האיסלאמי, ניסה ביוני 2001 לבצע פיגוע התאבדות בגבול ישראל מצרים סמוך לדהניה, כמה עשרות מטרים מחיילי צה"ל, באמצעות עגלת תופת שכללה מוקשים, בלוני גז, מסמרים וברגים. רק חלק מהמטען התפוצץ וה מפגע החל להימלט. החיילים ירו בו ולכדו אותו. אבו מאלק הוא המפגע מתאבד הראשון עד היום, מקרב העשרות שפוצצו או ניסו לפוצץ את עצמם, אשר נשמעה בברור קריאתו "אללה אכבר" בטרם פעל.7. אופנייםנביל אל­עריר ניסה לחדור ב26 באוקטובר 2000 למוצב צה"ל בגוש קטיף כשהוא רוכב על אופניים ועל גבו מטען נפץ רב עוצמה. חייל גבעתי, אדם עסיס, יצא לקראתו כדי לחסום אותו ואז אל­עריר פוצץ עצמו ומת במקום. עסיס נפצע קל. היה זה ביום השנה לחיסולו של מנהיג הג'יהאד האיסלאמי פתחי שקאקי בידי ישראל. מניע אישי "נכנסה לו לראש מחשבת נקם"ג'מאל זביידי, דודו של המפגע המתאבד מבנימינה: "אני לא שמעתי ממנו על כוונה להתאבד. הוא היה מופנם ושתקן"נידאל אבו שדוף, 20, רווק, חבר הג'יהאד האיסלאמי, מהכפר בורקין הסמוך לג'נין, התאבד ב­16 ביולי השנה בתחנת אוטובוס הסמוכה לתחנת הרכבת בבנימינה, בפיצוץ מטען שנשא על גופו. בפיצוץ נהרגו רב"ט חנית ארמי, 19, וסמ"ר אבי בן­הרוש, 20; שניהם מזכרון­יעקב. שבעה אחרים נפצעו. אבו שדוף רצה להיכנס לתחנת הרכבת ונרתע כנראה בשל האבטחה.אבו שדוף היה בן בכור להוריו, נאסרה, 42, ואיברהים, 58. מלבדו יש להם עוד חמישה בנים וחמש בנות.ג'מאל זביידי, 45, אב לארבעה, תושב מחנה הפליטים ג'נין, הוא אחיה של נאסרה אבו שדוף, אם המתאבד. זביידי, בנאי במקצועו, היה עצור בידי ישראל שש פעמים בעוון השתייכות לחזית העממית. מאז 88' נאסרה עליו הכניסה לישראל."נידאל", הוא מספר על אחיינו, "היה בחור שדיבר מעט, סיים 12 שנות לימוד בכפר שלו, בורקין, רצה להמשיך ללמוד אבל היה חייב לעזור בכלכלת המשפחה. אביו, שיש לו קשיי ראייה, עבד בג'נין כירקן, ונידאל הרגיש שהוא חייב לעזור בפרנסה. הוא עבד בהרכבת פיגומים באתרי בנייה בישראל; בתל­אביב, בנצרת ובבנימינה".­ הוא היה דתי?"הוא היה בן אדם רגיל, לא אדוק, אבל הלך בדרך כלל להתפלל ביום שישי. הוא אהב את העם שלו ואת הארץ שלו. בן אדם רגיל לגמרי".­ ידעת שהוא גויס לג'יהאד האיסלאמי?"ידעתי. הוא התחיל להתקרב לדת כחודשיים קודם והתקרב לג'יהאד. באותו יום שבו הוא הלך לבנימינה, אמא שלו באה אלי הביתה. הייתי אמור ללכת אליהם לכפר כדי לתכנן הוספת שני חדרים בעבור נידאל. לא ידענו שום דבר על המקרה עצמו".­ מדוע לדעתך הוא הצטרף לג'יהאד האיסלאמי?"לפני כמה חודשים צה"ל הרג חמישה אנשים מהרשות הפלסטינית במחסום מצפון לג'נין, ואחד ההרוגים, קצין בשם מוענד אבו שדוף, היה בן דוד של נידאל. מאותו רגע נכנסה לו לראש מחשבת נקם. הוא חשב על זה ודיבר על זה עם אנשים מכאן, אבל אני לא שמעתי ממנו על כוונה להתאבד. הוא היה מופנם ושתקן. ידעתי שהוא היה משתתף פעיל מאוד באירועים שבהם יידו אבנים. כשהוא היה חוזר מהעבודה בישראל הוא הלך הרבה מאוד פעמים לקבר של הבן דוד שלו".­ הוא היה בדיכאון בתקופה האחרונה?"לא. הוא היה בן אדם שתמיד חייך".­ משפחת ו קיבלה מארגון הג'יהאד כסף לאחר מותו?"לא. אני הייתי חבר בחזית העממית משנת 77', ואף פעם לא ניסיתי לחשוב על כסף. אף אחד מהאנשים פה לא חושב על כסף. יום­יום מראים בטלוויזיה הישראלית ובכל העולם חללים פלסטינים, מראים פיצוצים של צה"ל, רואים עקירת עצי זיתים. יש לי ארבעה ילדים, הגדול בן 15, כולם מדברים על כך שהם רוצים להיות שאהידים. לפי הדת זה כבוד גדול".­ מעמדה החברתי של משפחת אחותך השתפר בעקבות מותו של נידאל?"הוא השתפר. באו כמה עיתונאים, באו כמה אנשים, מדברים על מה שקרה. אבל לא נידאל הוא החשוב. היו 700 חללים בעשרה חודשים האחרונים. לפני כן היו אלפים ועשרות אלפים. נידאל הוא לא הראשון ולא האחרון. וחוץ מזה, אתה יודע, לב של אמא הוא לב של אמא. הילד שלה מת. אם היא ובעלה היו יודעים שנידאל הולך להתאבד, הם היו עוקבים אחריו ועוצרים אותו".­ בפיגוע שביצע נהרגו חיילת וחייל צעירים שהיו חפים מפשע. איך אתה ואמו של נידאל הרגשתם ביחס לזה?"האנשים פה אצלנו, וגם אמא של נידאל, היו רוצים שהוא יהרוג איתו כמה שיותר יהודים".­ החזירו לכם את גופתו?"לא החזירו, ואנחנו מבקשים אותה ממשרד התי אום, מהצלב האדום, מארגון בצלם, מחברי הכנסת עיסאם מחול ועזמי בשארה". והיהודים? "אדם חייב לשמור על חייו"הרב הראשי אליהו בקשי דורון שולל מכל וכל מעשי התאבדות, להוציא מקרים שעליהם נאמר "ייהרג ואל יעבור" ­ קידוש השם, שפיכות דמים וגילוי עריות ­ ומצב שבו אדם מוסר את נפשו כדי להציל חיי אדם אחריםהרב אליקים לבנון, רבה של אלון­מורה ומראשי רבני יש"ע, אמר בחודש יולי לשבועון החרדי "במשפחה" כי "ככל הנראה עוד יהיו אנשים שהקשיים והייסורים עוד יעבירו אותם על דעתם והם ילכו לקראת מעשים אובדניים".כבוד הרב הספרדי הראשי, אליהו בקשי דורון, מתייחס לעמדת ההלכה היהודית בשאלת יהודים המבצעים מעשי התאבדות בנסיבות שונות, גם כאלה שתכליתם פגיעה באויבים המסכנים חיי יהודים. "באופן עקרוני מעשה ההתאבדות הוא דבר חמור מאוד ביהדות", אומר הרב. "אדם חייב לשמור על חייו. אנחנו אומרים: 'השם נתן והשם לקח', וזאת לא סתם אמרה, אלא מציאות שבה חייו של אדם הם פיקדון מהקדוש ברוך הוא. הוא חייב לשמור עליו ואסור לו להתאבד. ההלכה קובעת שעל מתאבד אפילו לא יושבים שבעה וקוברים אותו מחוץ לגדר".­ אבל יש יוצאים מן הכלל, למשל התאבדויות על רקע נפשי."אנחנו מתירים לשבת שבעה כאשר ההתאבדות הית ה מתוך מצב של דיכאון או מצב נפשי קשה אחר, אבל לאדם שהתאבד לשם ההתאבדות אין חלק בעולם הבא".­ מה לגבי התאבדות על קידוש השם?"כתוב שפיקוח נפש דוחה כל התורה. על שלושה דברים נאמר 'ייהרג ואל יעבור': אם מכריחים אדם להמיר את דתו ולא להאמין בקדוש ברוך הוא, אזי האמונה היא מעל לחיים, ובמשך כל הדורות אנשים מסרו את נפשם על קידוש השם. הדבר השני הוא שפיכות דמים. אם יכריחו אדם להרוג את חברו, הוא צריך למסור את נפשו ולא להרוג את חברו. והדבר השלישי הוא גילוי עריות."מעבר לכך, יש מצב שדומה להתאבדות ונועד להציל חיי אדם אחרים. הגמרא מספרת שצרו אויבים על לוד משום שחשבו שיש שם כמה שרצו להרוג אותם. היה סיכון לכל העיירה, ואז שניים התנדבו וקיבלו על עצמם את הפשע כאילו, זאת אומרת שמסרו את עצמם להריגה על מנת להציל את כל האחרים. זה דבר שמצוין לשבח".­ ב­54' קפץ חייל צה"ל, נתן אלבז, על רימון חי על מנת להציל את חבריו."רצוי ומצווה על אדם להציל את האחרים. גם במחיר מותו".­ על פי המיתוס, אלעזר בן­חשמונאי דקר ברומחו פיל שעליו ישבו יוונים, הפיל מת, מחץ אותו למוות ואלעזר מסר את נפשו על מנת שהאויב ימות. זה מעשה התאבדות על מנת להרוג אויב."זה היה תוך כדי מלחמה ועל מנת לשבור את המלחמה. לא בגדר התאבדות, אלא בגדר התמסרות על מנת להציל את האחרים".­ שמשון הגיבור התאבד תוך כדי גרימת מוות להמוני פלשתים וטביעת מטבע הלשון המפורסמת "תמות נפשי עם פלשתים"."לא היתה לו ברירה. ניקרו את עיניו והוא בלאו הכי היה צריך למות, אז הוא מצא את המצב שימות תוך גרימת הנקמה הגדולה ביותר. יש אומרים שצעדו זה נעשה גם בעצם בתוך מלחמה, ואחרי המעשה עם ישראל התחזק מול הפלשתים".­ אנשי האצ"ל משה ברזני ומאיר פיינשטיין התאבדו בתאם לפני שהוצאו להורג."בזמנו היה על זה דיון, ואנשים כמו הרב אריה לוין אמרו להם שלא לעשות את זה. יש מצבים שבהם עדיף למות מפני שכבר יודעים שבלאו הכי צריכים למות, אבל יש כאלה שאומרים שעד הרגע האחרון אדם צריך לקוות לטוב גם אם הוא נמצא במצב הכי קשה. אז אפשר אולי לעשות כמו ששמשון עשה, אבל לא מדובר באקט של התאבדות אלא של עשיית המוות בצורה שהוא רוצה בה ולא בצורה שבה רוצים אויביו".­ נניח שיהודי יודע על התארגנות של אנשי חמאס שנועדה להכרית חיים בישראל. האם ייאסר עליו ללכת אל תו ך הוועידה הזאת עם מטען נפץ על גבו, להרוג את עצמו ואותם, בדומה למה שעשה אלעזר בן­חשמונאי?"אם הוא יבוא כמו אותו נהג אוטובוס בעפולה שעלה אליו מתאבד והוא החליט לרדת אליו למטה ולסכן את נפשו, זאת התנהגות למופת. יש פעולות צבאיות שיש בהן סיכון רב ואנשים נהרגים לעתים, אבל גם זה לא התאבדות. לעומת זאת, ללכת ולהתאבד שלא כנגד סכנה ישירה, ודאית וברורה, זה דבר שאסור וחמור מאוד. חיי אדם שמתאבד חשובים יותר מהפעולה הזאת".­ אחד מרבני יש"ע אמר שאם המצב יימשך, זה יוביל למעשי אובדנות מצד יהודים."בהלכה אין היתר למעשה התאבדות כשהוא אינו משמש למטרת הצלה מיידית".י